שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
גיבלי שואל/ת: זמן רב אני תוהה. השפה שנוצרה עם אוצר מלים עצום ורב (תנ"ך, אנגלית, רוסית וכו') עם מלים נרדפות ניבים ובטויים הייתה מצומצמת לשכבה מאד קטנה. רוב העם היו פלאחים. איך זה מסתדר?
רוביק עונה:
יש להפריד בין התקופות. שפת התנ"ך היא שפה ספרותית גבוהה. אפשר להניח שחלק לא קטן מן העם בתקופת התנ"ך לא הבין אותה, ובאותה נשימה לטעון שהיא היתה מבוססת על שפת הדיבור באותם ימים, אבל שדרגה אותה. העברית החדשה היא שפת כל הציבור והיא אכן מושפעת מכיוונים רבים, אבל הציבור הישראלי הוא אורייני, יודע קרוא וכתוב וזוכה להשכלה כך שאין לתמוה על כך שהשפה משמשת את הכלל.
92
חנה שואל/ת: מאיפה הגיעה הגיית הרי''ש הישראלית? לפי ההיגיון שלי היינו אמורים לגלגל אותה על קצה הלשון כמו בארצות ערב ומזרח אירופה, שמשם רובינו הגענו.
רוביק עונה:
האופנה של גלגול הריש אינה מורשת של עדה מסוימת אלא אופנה של ייפוי הלשון שהיתה רווחת עד שנות השבעים, אף כי יתכן שהתבססה על הגיות שונות של ר'. ר' היא עיצור שיש לו דרכי הגייה רבות בשפות שונות. הנטייה בין דוברי העברית להעדיף הגאים הדורשים פחות מאמץ דנה גם את הריש המתגלגלת לכיליון.
93
דודי שואל/ת: מדוע אנו מוצאים באקרוסטיכון במגילת איכה שהאותיות פ' ו- ע' מתחלפות?
רוביק עונה:
הסדר האלפביתי בין הפסוקים המתחילים בע' ופ' מופר בפרקים ב, ג וד. ההחלפה הזו מקובלת במסורות שונות ובאקרוסטיכונים שאינם בספר איכה, לפעמים כדי להציג סדר הגיוני. גם המדרש התייחס לעניין. רבי יוחנן אמר: "בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן? בשביל שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם".
94
לו רוי אורלינה שואל/ת: למה הרוסים לא משתמשים ב'ה' הידיעה?
רוביק עונה:
הסיבה פשוטה: בשפות הסלביות ה' הידיעה אינה קיימת, ומושג היידוע אינן מתממש, או שהוא מושג באמצעים שונים על פי ההקשר.
95
רבקה שואל/ת: בבנין פיעל, כאשר ע' הפועל הוא א' או ר', לפעמים מבטאים את פ' בפועל עם חיריק, ולפעמים עם צירה. מה הסיבה לשינוי ולגיוון ומהו הנכון מביניהם?
רוביק עונה:
הגיוון קיים רק בעיצורים ח' ע' וה' וזאת על פי מסורות הקריאה, ולעיתים שתי האפשרויות מקובלות. במקרים של א' ור' הדרך הבלעדית היא בצירה: תֵארנו, פֵרקנו וכדומה.
96
חי שואל/ת: שָליש הוא מעין קצין ניהול, אולם בשירת הים כתוב שמבחר שלישיו של פרעה טובעו בים סוף, כלומר ג'ובניקים הם לא היו, כיצד נוצר הפער?
רוביק עונה:
אכן, השליש המקראי הוא מפקד צבא המשתתף בפעולות הלחימה, והשליש של ימינו הוא ג'ובניק. המשותף להם הוא ששניהם קצינים. בקביעת הדרגות והתפקידים במילון הצבאי הישראלי נטו המחדשים להסתמך על המקורות, ובעיקר על התנ"ך. מאחר שנדרשה מילה מיוחדת לקצין המטה, אומצה המילה שָליש, שאף הוא היה כאמור קצין.
97
מושיקו שואל/ת: קראתי את הדיון של ועד הלשון על המבטא, וגם את המאמר של בן יהודה על הנושא, ובשני המקומות לא כתוב שצריך לבטא אל״ף. כתוב רק שצריך להבחין בינה ובין עי״ן. האם הם לא ידעו שלאל״ף יש צליל מיוחד והיא לא סתם תנועה? זה מה שאנשים בימינו חושבים (לכן לדוגמה אומרים שהוגים עי״ן וה״א כמו אל״ף כשלמעשה לא מבטאים כלום). האם כך חשבו גם ועד הלשון ובן יהודה? אני מניח שהם כן ידעו. אז למה הם לא כתבו על זה?
רוביק עונה:
המצב שבו א' איבדה את העיצוריות שלה הוא תהליך מתגלגל, שיש לו אמנם שורשים בהגיית הלשונות האירופיות, אבל הוא אינו תואם את ההגייה הספרדית. סביר להניח שההבחנה בין ע' וא' נתפסה אצל אנשי ועד הלשון כהבחנה עיצורית ולא בין עיצור ללא עיצור, מונח שלא היה קיים אז בתודעת מחדשי השפה, והדבר היה מובן מאליו ואינו דורש הדגשה. הם גם הקשיבו לדרך ההגייה המזרחית ואימצו אותה, ובה א' שומרת על העיצוריות הברורה, אז כמו היום.
98
מורן שואל/ת: האם יש ספר שמיועד לקהל הנרחב שמספר על מקורות של מילים? האם יש אתר אינטרנט? האם אין מה שילמד את הציבור הנרחב מקורות של הרבה מילים פופולריות?
רוביק עונה:
אכן, חסר על מדף המילונים מילון אטימולוגי מקיף ומדעי ועם זאת פופולרי, למרות שבתחום זה יש ידע עצום. המתעניינים יכולים ללמוד הרבה בתחום ממילון אבן שושן, וכן ממילונו של ארנסט קליין הכתוב אנגלית. כמו כן אפשר לשלוח שאלות נקודתיות לאתרים העוסקים בכך, כולל הזירה הלשונית, וכמובן לאקדמיה ללשון.
99
רותי אק שואל/ת: בלשון המקראית אנחנו מוצאים הרבה פעמים את הכפל השורש בצורה של מקור מוחלט + מלה שניה בצורה אחרת. כמו למשל: פָּקֹד יפקוד, שוב אשוב. האם הכפל הזה מופיע גם בשפות אחרות? האם יש לזה מקבילה בשפות הרומי-לאטיניות או בשפות האירופאיות? האם יש מקום שבו המקור המוחלט מופיע לחוד, בלי המילה השנייה מאותו שורש?
רוביק עונה:
המבנה מקור מוחלט+פועל הגזורים מאותו שורש נפוץ מאוד בתנ"ך והוא אחד המאפיינים החשובים של שפת המקרא. הוא קשור בטבורו למבנה הפועל בשפות השמיות, ולא ניתן להשוותו לשפות הודו-אירופיות. יש מקרים בהם מקור מוחלט מופיע לבדו, אך הם מעטים יחסית לדפוס הכפול. למשל, צורת המקור שָמוֹעַ מופיעה 16 פעמים בתנ"ך, אך רק אחת מהן ללא ההכפלה: "שמוע בין אחיכם ושפטתם בצדק" (דברים א16).
100
הילל שואל/ת: שמרתם זה שמר אַתֶּם, שמרת זה שמר אתה. האם שמרתי זה שמר אתי? האם היה פעם גוף "אתי" במקום אני? אינךָ זה אין אתה. האם היה פעם גוף כזה "אכה"?
רוביק עונה:
התשובה נעוצה בתורת הצורות העברית ויחסיה עם שפות שמיות קדומות ולא ניתן להשיב עליה במסגרת הזו כראוי. על קצה המזלג: יש קשר בין כינוי הגוף הפרוד (אני, אתה, אנחנו, אתם) לבין הסיומת של הפועל בעבר, אף כי הוא אינו בעל במתכונת אחיד. כך יש קשר בין החיריק ב'אני' לבין החיריק ב'כתבתי', בין הפתח ב'אתה' והפתח בכתבתָ, בין הסיומת –נו ב'אנו' או 'אנחנו' לבין שמרנו, ובין 'אתם' לבין שמרתם. הסיומת ך' היא סיומת לכינויי מושא וקניין, ואין לה קשר לכינוי הגוף הפרוד.
101
אסף רוזנטל שואל/ת: למרות שהבנתי כי אין לך התנגדות לעיברות של מושגים לועזיים האם לדעתך נכון להטות המושגים על פי חוקי העברית - אינפורמציות, סיטואציות וכו׳?
רוביק עונה:
זה לא רק נכון אלא גם הכרחי. כאשר מילה שאולה מתאזרחת בעברית, ויש אלפים כאלה, אנו חייבים להוסיף לה צורנים עבריים ולהטות אותה על דרך העברית אחרת אין כל דרך להשתמש בה. אם 'אינפורמציה' נקלטה בעברית ואנחנו נזקקים לצורת הרבים, אין לנו כלי אחר לצורת הרבים, הרי לא נוסף לה סיומת סלאבית, על פי מקור המילה. הדרך הזו קרויה הסגלה (אַדַפְּטָצְיָה בלעז), והיא דרך המלך של השימוש במילים לועזיות בתוך המבנה העברי. כך בתיבה "הפופולריות" שני צורנים לועזיים (פופול+-ָר), ושלושה צורנים עבריים: ה' הידיעה, -ִי כסיומת שם תואר (נסבה), -וּת כסיומת המושג.
102
שמחה ליברמן שואל/ת: למה נֶעֱרָם - נֶעֱרֶמֶת; נֶעֱקָף – נֶעֱקָפֶת; ואילו נַעֲרָץ - נֶעֱרֶצֶת?
רוביק עונה:
נַעֲרָץ היא צורה משנה של נֶעֱרָץ, והיא אכן חריגה בשורשים מגזרת השלמים. היא מופיעה פעם אחת בספר תהלים, ולכן היא משמשת עד היום, אך נֶעֱרָץ היא חלופה לגיטימית.
103
רחל דננבאום שואל/ת: כבר זמן רב שאינני מוצאת תשובה לשאלה כיצד התפתח המבטא הצברי, למרות שהגיעו לכאן עולים מכל תפוצות תבל - כל קבוצה והמבטא שלה.
רוביק עונה:
השאלה רחבה וקשה להשיב עליה על רגל אחת. המבטא הצברי נוצר בהשפעת המבטאים השונים שהתרוצצו במרחב הישראלי מאז ראשית המאה העשרים, והיו שונים זה מזה. המבטא הצברי נוצר על דרך החיסור והחתירה למכנה המשותף הנמוך. עיצורים קשים להגייה או שלא היו חלק מן האלף בית העברי איבדו את הייחוד שלהם. על כן נעלמו הגרוניות והנחציות, אבל גם המבטא האשכנזי המיוחד לא התקבל. התנועות נשענו על בסיס הגייה הספרדית, אבל תנועות מיוחדות כמו שווא נע וחטפים איבדו את הייחוד שלהן, שלא לדבר על ההבחנה בין תנועות קצרות וארוכות. הר' המתגלגלת לא נקלטה וכדומה. התוצאה היא שהמבטא הצברי הוא מבטא פשוט, ויש אומרים דל, הכל באוזני המאזין.
104
מוש שואל/ת: איך אמורים להגות שווא נע? בדיוק כמו סגול וצירי או שיש לו הגייה מיוחדת? ואם כן, מהי ההגייה? מדוע לשווא נע יש אותו סימן כמו לשווא נח?
רוביק עונה:
ההגייה התקינה של השווא הנע היא תנועת e קצרה וחטופה, המוגדרת חצי תנועה. הדיבור העברי המודרני ביטל כמעט לגמרי את ההגייה הזו. חלק מהמימושים של התנועה הם e רגילה, ואחרים באפס תנועה, בדומה לשווא הנח. כך נאמר mechona (מכונה), אבל kvish (כביש) למרות ששתיהן נפתחות בשווא נע. הסיבה לכך שבניקוד הטברני נקבע סימן דומה קשורה לגמישות המסוימת של השווא במסורות הקריאה, בין אפס תנועה לחצי תנועה. הדקדוק הטברני קבע בעניין חוקים ברורים, בפועל השמירה עליהם כאמור חלקית.
105
נויה שואל/ת: תוכל בבקשה לספר על מקור שמה של השפה העברית? זכור לי שיש קשר למילה "עבר"- צד נהר, אך איני מוצאת הסבר מלא/מספק בשום מקום.
רוביק עונה:
שמה של השפה העברית נשען על השם (עצם ותואר) 'עברי' המופיע פעמים רבות במקרא, למרות שאינו מתייחס לשפה אלא לבניו של אברהם אבינו. על מקור השם הזה יש השערות שונות. האחת, שהעברים הם צאצאי עֵבֶר. השנייה, שאלה השבטים שהגיעו מעבר לירדן, מעבר לנהר. השלישית, שאלה צאצאי שבטי החַבִּירוּ הקדמונים. השם 'עברית' לשפה ניתן בלשון חז"ל.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >