שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
יניב שואל/ת: למה בעצם האקדמיה ללשון אינה ממציאה מילים יש מאין? ואם לא יש מאין, מדוע אין היא שואלת משפות? אני שואל מאחר שלדעתי הרבה מתחדישי האקדמיה אינם יצירתיים.
רוביק עונה:
התפיסה המנחה את מחדשי המילים בעברית החדשה, כבר מימי אליעזר בן יהודה, היא ליצור מילים משורשים הקיימים בעברית (או נכנסים אליה ממקורות שונים), במשקלים שונים או בסיומות קבועות. בן יהודה עצמו הסביר, ובצדק, שמילים בשפה חיה ובעלת מסורת אינם נוצרים יש מאין. זה בוודאי נכון בשפה העברית, שבה פועל מבנה הסריגה בין שורשים ומשקלים, שהוא מקור ליצירתיות רבה. היצירתיות (מוצלחת יותר או פחות) מתבטאת במציאת השורש המתאים למשקל המתאים.
167
לימור גלעדי שואל/ת: האם יש מילים במשקל קִטְלָן כמו בניין, אבל שאינן פעלי ל״ה כמו עניין, בניין וקניין?
רוביק עונה:
רוב השורשים שמהם נגזרות מילים המסתיימות ב-ָן הם במשקל קַטְלן. במילים משורשי ל"ה נראית השפעה של הי' השורשית על תנועת i ונוצר משקל קִטלן. הדוגמה היחידה שמצאתי (אשמח לנוספות) היוצאת מכלל זה היא מִגדן, מילה שחידש ביאליק מהשורש מג"ד, וכאן יש אנלוגיה למשקל מִקְטָל.
168
גלי שואל/ת: מאיפה החל השימוש במילה 'שורש' במשמעותה הלשונית?
רוביק עונה:
'שורש' היא מילה מקראית, ופירושה בדרך כלל הוא חלק הצמח שממנו מסתעף הגזע או הגבעול, אך יש לה במקרא גם שימוש מטפורי כדבר העיקרי או היסודי. חכמי הדקדוק העברי בסוף האלף הראשון שעמלו על ניסוח כללי הדקדוק השתמשו במילה כדי לציין את היסוד הלשוני שממנו נגזרים פעלים ושמות. בפולמוס בין מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, שניהם מן המאה העשירית, יש למושג השורש תפקיד מרכזי. במחצית הראשונה של המאה ה-11 יצא "ספר השורשים" של יונה אבן ג'נאח, במסגרת ספרו "ספר ההשגה".
169
רונית נוי שואל/ת: המילה כלאי נגזרה מן הפועל כל"א או משם העצם כֶלֶא. במושגים לשוניים, האם דרך התצורה היא שורש ומשקל, או בסיס וצורן גזירה סופי?
רוביק עונה:
'כַלַּאי' נחשבת בתצורה מסורגת, שורש ומשקל, מאחר שהיא מתייחסת למשקל המקצועות קַטָּל. הצורה המיוחדת הזו מושפעת מהמקצועות התלמודיים בנּאי ושמּאי. במקרה של בנאי י' מייצגת את ל' הפועל. שמאי יכולה להיתפס כאנלוגיה לבנאי, וכך גם כלאי. לעומת זאת בוסתנאי, ובימינו חשמלאי, עיתונאי ועוד הן בגזירה קווית.
170
נוני שואל/ת: באחת משאלות השבוע ציין השואל את "המילון האטימולוגי". אם אמנם קיים מילון שכזה, אני תוהה אם אפשר לאתרו בסיוע "הזירה הלשונית"?
רוביק עונה:
המילון האטימולוגי המקיף ביותר ולמעשה היחיד של השפה העברית הוא מילון אנגלי עברי שנכתב בידי ארנסט קליין. הוא יצא בהוצאת כרטא בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת. יש מקום למילון אטימולוגי מעודכן יותר ומקיף יותר ובעברית, אך המילון עצמו אמין וראוי להשתמש בו.
171
יוסף גרודינסקי שואל/ת: מהי המשמעות של צורת הבינוני במשקל מפועל (בניין פוּעל): "דירה משופצת" = דירה ששיפצו אותה; - "טלפון מנותק", טלפון ש(כבר) נותק; מול: "חולה מנותח" = חולה שעובר ניתוח, כלומר, הוא (עדיין) לא נותח; "חוב משולם" = חוב שמשלמים אותו, למשל, בתשלומים - כלומר, הוא (עדיין) לא שולם. איך דובר עברית יכול לדעת באילו פעלים צורת מפועל מבטאת מצב שאחרי הפעולה, ובאילו פעלים צורת מפועל מבטאת תהליך?
רוביק עונה:
המכנה המשותף של בניין פוּעל בעבר, בינוני ועתיד הוא הסבילות: מישהו ביצע או מבצע (או יבצע) פעולה על מישהו או משהו אחר. את סוגיית ההמשכיות או המוחלטות ניתן להבין על פי ההקשר. אגב, בדוגמת 'מנותח' שתי האפשרויות תקפות: או שהוא עובר ניתוח ברגע זה, או שכבר הסתיים הניתוח.
172
צביה ברון שואל/ת: למה שמות עצם של משפחה כגון אמא, אבא, סבא וסבתא נגמרים באות אלף? הרי בדרך כלל בעברית מילים שיש להן אות שותקת בסוף נגמרות באות הא?
רוביק עונה:
שמות העצם המסתיימים בא' הם כולם, ללא יוצא מן הכלל, מילים בארמית שנקלטו בעברית. א' בסוף המילה משמשת בארמית כה"א הידיעה ובתפקידים דקדוקיים נוספים. האקדמיה ללשון קבעה כי מילים שונות המסתיימות בא' שמקורן ארמי יסתיימו בה' ויקבלו הגייה מלרעית כדי לשלבן בצורות העבריות, ולכן יש לומר משכנתה, שאילתה ופלוגתה, אך הכלל לא חל על אבא ואמא וכל כמה מילים נוספות.
173
רחמי מור שואל/ת: מתי נוצרה השפה העברית?
רוביק עונה:
אין לדעת מתי בדיוק החלו השבטים שהתנחלו בארץ ישראל לדבר בשפה משלהם, אך ידוע ממקורות רבים שהשפה העברית שימשה כבר במאה ה-12 לפני הספירה. התנ"ך עצמו החל להיווצר ולהיכתב במאה העשירית לפני הספירה, אך חלקים ממנו נוצרו מוקדם יותר, בעיקר השירה הקדומה.
174
נילי לב-רן שואל/ת: אני תוהה איך התפתחו קללות הקשורות לאברי מין, והן נחשבות לנוראיות ביותר, יותר מאשר קללות המתייחסות למראה או למנת המישכל?
רוביק עונה:
קללות נועדו בין היתר לשבור טאבו, להתייחס לעניינים שעליהם אסור לדבר, והם מכילים פוטנציאל לאסון או לעונש נורא. תחום המין הוא מאז ומתמיד, עוד מימי אדם הראשון, תחום הטאבו החמור ביותר, לצד המוות, שגם לגביו יש מגוון קללות. חשיפת איברים מיניים בקללות ובגידופים מפשיטה באופן מטאפורי את האדם ומביישת אותו באופן הקשה ביותר. כמו כן מתייחסות קללות רבות לטאבו החמור של גילוי עריות. לעומת זאת לומר לאדם 'יה מכוער' או 'אידיוט' נועדה לפגוע בו, אך אין בה פגיעה בטאבו חמור.
175
חכעג שואל/ת: האם הצברים בהתחלה של העברית הישראלית הגו כל ה' או רק חלק? באילו שנים הפסיקו להגות ה' לגמרי? מה הסיבות לבליעת ה'? לדעתי אחרי שהפסיקו להתאמץ ולהגות כל ה', ההגייה של ה' נשמעה גבוהה או רשמית ולכן בימינו רוב האנשים בולעים אותה גם אם רוצים להגות אותה. מה דעתך?
רוביק עונה:
ה' וא' הם עיצורים קרובים, העיצורים הגרוניים, לצד הצמד ע'-ח' שהם העיצורים הלועיים. מאז ימי קדם עיצורים אלה נוטים להתחלף זה בזה, כמו בצמד המילים איכן-היכן, צמדי מילים כמו הוי/אוי, צמדי אקטלה/הקטלה בהשפעה ארמית ועוד. גם היעלמות מלאה של ה' מוכרת מספרות ימי קדם, כמו בצורה יודה במקום יהודה במגילות ים המלח. תופעת ה' ההופכת לא' בלשון הדיבור קרויה ריכוך, והיא קשורה לעצלות הטבעית של הדוברים וזאת לא רק בעברית. בעברית הישראלית התופעה מתעצמת, וקשורה להיעלמות של עיצורים נוספים הדורשים מאמץ יתר. מדובר בתהליך ארוך שנים, ובינתיים חד-כיווני. לא נראה שמי שאומר 'הלכתי' בה' מודגשת נחשב כבעל שפה גבוהה, אבל התרגלנו כבר לריכוך הה' ולכן 'אלכתי' לא נשמע לנו כצרימה או כשיבוש. בכמה מילים הצורה בא' נחשבת נמוכה או דיבורית יותר, כמו מדהים-מדאים, מהמם-מאמם ועוד.
176
תלמידה שואל/ת: אם השורש של הרצאה הוא רצה (רצי), למה יש א' במילה. כך גם מחאה וכד'.
רוביק עונה:
בגזרת נחי ל"ה (או ל"וי) ניתן ליצור בבניין הפעיל שני דפוסים של שם פעולה במימוש ל' הפועל: בי' ובא'. לפעמים השוני מעיד על משמעות שונה: הלוויה מול הלוואה, שניהם מן השורש לו"ה. שתי החלופות מצויות כבר בתלמוד, וקשה להצביע על שיטה קבועה מתי הסיומת היא –אה, ומתי –יה. מחאה אינה שם פעולה בדפוס הרגיל, אך חילופי ה/א תקפים גם כאן.
177
אריה נימקובסקי שואל/ת: מהם הכללים שקובעים מתי צריך להופיע דגש ב-'ך' סופית - כמו במקרים הבאים בתנ"ך: "בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד" (תהלים קמה ב), "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (תהלים כ, ג). זאת במיועד לאור העובדה שבפסוקים סמוכים זה לא קורה, למשל: "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ" (תהלים קמה ד), "נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱ-לֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ" (תהלים כ ו).
רוביק עונה:
כ' סופית מקבלת בדרך כלל דגש כאשר היא צורת הפסק מושאית (כלומר, מופיעה בסוף פסוק) של פועל בעתיד-נוכח. בצורה שלפנינו רק יִסְעָדֶךָּ עונה לתנאים האלה. בכל יתר הסיומות כ' הסופית היא סיומת קניין של שם עצם. כאשר הפועל אינו בצורת הפסק לא יבוא דגש. וכך נמצא את הפסוק "יברְכְךָ ה' וישמְרֶךָ" בספר במדבר, וכאן בשני המקרים אין דגש למרות שמדובר בצורת הפסק ב'וישמרך'. לעומת זאת בספר איוב מופיעה פעמיים צורת ההפסק יְבַרְכֶךָּ, במשלי הצורה ישמרֶךָּ, וכך במקומות נוספים שבהן מופיע דגש בך' בצורת ההפסק.
178
רוברט שואל/ת: איך קובעים את ההגייה הנכונה של ראשי תיבות? לדוגמה למה מבטאים את צה״ל tsa-hal ולא tsa-hel , tse-hel או tse-hal ? יש כללים להיגוי או שהממציא קובע?
רוביק עונה:
ברירת המחדל בראשי תיבות עבריים היא תנועת a. כאשר אין סיבה אחרת ראשי התיבות יהיו אל"ם, חזל"ש, מפכ"ל וכדומה. הכלל משתנה כאשר ראשי התיבות מזכירים מילה הקיימת בעברית כמו פֶסַ"ח (פינוי, סעד, חללים), עֶלֶ"ם (עמותה לנוער במצבי סיכון), או כאשר אחת האותיות היא אם קריאה: חיד"א: חיים יוסף דוד אזולאי, מעו"ף: מכשירים עתידיים ופיננסים.
179
גטלי גולי שואל/ת: למה הרבה מילים ארוכות הן לא בעברית?
רוביק עונה:
העברית היא שפה הבנויה על קיצור והידוק. יש לכך שתי סיבות. האחת, שבעברית חלק גדול מן התנועות (פתח, סגול וכדומה) אינן מלוות באות נוספת (אם קריאה), בניגוד לשפות לטיניות ואחרות. השנייה, שחלק גדול מן המילים בעברית הן על פי שיטת השורש והמשקל, המאפשרת יצירת מילים קצרות, בעוד בשפות אחרות נהוגה שיטה של הדבקת רכיבים של המילה בזה אחר זה, וכך נולדת המילים הארוכות. למשל, המילה האנגלית organization - 12 אותיות – מקבילה למילה העברית ארגון – 5 אותיות. הסיומת ization- הנוספת לבסיס organ מתמצית בעברית בהכנסת השורש ארג"ן למשקל המתאים, כך שנוספת רק אות אחת לבסיס. לכן מילים לועזיות שנכנסו לעברית ארוכות. זה נכון גם ביחס למילים עבריות הלקוחות משפות זרות שנטמעו בשפה, כמו 'אנדרלמוסיה' או 'אחשדרפן'.
180
רונית שואל/ת: האם נכון להגדיר את השורשים המרובעים תזמ"נ, תדל"ק, תשא"ל ודומיהם כשורשים תנייניים, על אף ששם עצם לא תיווך בינם לבין השורשים המשולשים?
רוביק עונה:
קיימות שתי קבוצות עיקריות של שורשים תנייניים. שורשים תנייניים גזורי שם (כמו למַסְפֵר משם העצם מספר ששורשו ספ"ר וכדומה), ושורשים תנייניים שאינם גזורי שם, הבנויים על אות תחילית, בדרך כלל ת' הנוספת לשורש ראשוני (תגמ"ל, תפע"ל), תוספת ש' (שכלל, שחרר), הכפלת האות האחרונה (שרטט, תכנן) ועוד.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >