אם פושקין היה יודע עברית

יורי מור | 11 בנובמבר 2015

יורי מור מראה איך רתם את השפה הרוסית כדי לסייע לעצמו ולחבריו לרכוש את השפה העברית

כשהגעתי ארצה לפני כחצי יובל, הכרזתי שאם אמשוך בעט גם כאן, יהיה זה בעברית; חברי הוותיקים אשר עלו שנה, חמש או עשרים שנים לפניי מהרו לשפוך עלי מים קרים: מי שבא הנה כמבוגר לא מצליח לשלוט בשפה ברמה שמאפשרת לכתוב משהו יותר ארוך ומסובך ממכתב לבטוח לאומי עם בקשה לקצבה. "במיוחד זה רלוונטי עבורנו, האנשים המשכילים", הוסיפו חבריי. "הניסיון מלמד שלפשוטי העם קל לרכוש שפה נוספת. בשבילנו, האקדמיים עם הדיפלומות והתארים האוניברסיטאיים זה עסק אבוד". הנימוק: "המוח שלנו תפוס במידע רב, ואין שם מקום לעוד שפה. לא משנה כמה מאמץ אתה משקיע או כמה שנים אתה לומד. עובדה שאיש מאלה שעלו ארצה בגיל מבוגר לפני שני עשורים לא הפך לסופר עברי".

טבעו של האדם: אם תיאוריה כלשהי לא משאירה לך תקוות, אתה נוטה לא לקבל אותה. אני גם נמנה על אלה שלא ממהרים לקחת כל דבר באמונה עיוורת. לכן פקפקתי בטיעונים המדעיים כביכול, והפשלתי את שרווליי ללא פחד. במיוחד לא קיבלתי את הסברה כי הידע הרב של איש משכיל מפריע בלימודים. להפך, חשבתי, דווקא ההשכלה חייבת לעזור!

זרי דפנה ועלה תאנה

מכל שיטות הלימוד בחרתי בשיטה החכמה והמתוחכמת ביותר מבחינתי: הרוצה ללמוד שפה זרה – יתחיל ללמד אותה למי שיודע פחות ממנו.

אבל איך לעזאזל לעניין את תלמידיי בשפה שונה, זרה ומוזרה עד כדי כך שהמפגש הראשון אתה מכניס כל דובר רוסית להלם תרבותי? זה לא המקרה שבו השולט בשפה שמית אחת לומד שפה שמית שניה, או דובר רוסית רוכש לו שפה פולנית או אוקראינית.

תחילה התעלמתי ממה שמבדיל בין השפות והתרכזתי במשותף. למרות שכתבתי במאמרי הקודם  באתר זה שהרוסית והעברית רחוקים אחת מהשנייה כרחוק מזרח ממערב, יש לא מעט דברים דומים. מדובר לא רק במילים עבריות שחדרו לרוסית או מילים רוסיות שאומצו על ידי העברית.

חיפשתי ביטויים המשותפים לשתי השפות. כדי להבין אותם ולהשתמש בהם אין צורך במאמץ התחלתי גדול. אתה רק צריך לתרגם אותם מילה במילה: 'פה קבור הכלב', 'הצתה מאוחרת', 'זמן מרפא',  'לרענן את הזיכרון', 'נימה מתנצלת', 'במצפון שקט', 'בעין בלתי מזוינת', 'הגורם האנושי', 'רגשות מנוגדים' וכן הלאה.

יש בשתי השפות תאומי-תרגום מורכבים יותר:  'אויביו המושבעים', 'הוא היה מתגלגל בקברו', 'להעיר את השדים', 'אינני נח על עלי דפנה', 'אני רומנטיקן חסר תקנה', 'אי אפשר להסתתר מאחורי עלה של תאנה', 'הדרך לליבו של גבר עוברת דרך קיבתו'.

אלמן קש ואגוז קשה

לצד הפתגמים והביטויים העבריים המקוריים כגון 'אבד עליו הכלח', 'אותיות של טל ומטר', 'אותיות קידוש לבנה', 'איפה ואיפה', 'איש אשכולות', 'ברכה לבטלה', 'ירד לטמיון', 'יצא לתרבות רעה', 'אליה וקוץ בה', קיימים הרבה פתגמים זהים בשתי השפות. אין צורך להסביר לדובר רוסית מה משמעותם של הפתגמים 'אין עשן בלי אש', 'שירות דב', 'ברווז עיתונאי', 'גיס חמישי', 'דמעות תנין', 'המטרה מקדשת את האמצעים', 'אגוז קשה', 'אלמן קש', 'בביתו של התלוי לא מזכירים חבל', 'ביתו של אדם מצודתו', 'האהבה היא עיוורת', 'הדג מסריח מהראש', 'ההר הוליד עכבר', 'עובר כחוט השני', 'סוס שניתן במתנה אין בודקים את שיניו', 'על ראש הגנב בוער הכובע'... ניתן במשפטים מסוג זה למלא ספר עב כרס – ולא אחד.

אחרי דוגמאות כאלה קל לי בהרבה לרתום את קוראי למשימה מרתקת אחרת: למצוא פתגמים רוסיים המתאימים לפתגמים עבריים אשר באים ממציאות אחרת לגמרי. למשל: 'מה עניין שמיטה אצל הר סיני', 'צרת רבים – חצי נחמה', 'תחת הסינר של אשתו', 'עשהשמיניותבאוויר', ' מיםשקטיםחודריםעמוק', ' כלכלבבאיומו'. ותאמינו לי – מוצאים פתגמים רוסיים שבול מתאימים לעבריים – למרות שיצאו מנקודה שונה לגמרי. למשל, הרוסים חושבים שבעל לא עצמאי נמצא 'תחת העקב של אשתו'. 

למי קראת אחרון?

זאת ועוד. למרות כל השוני בין שתי התרבויות, יש לא מעט תופעות קרובות ואפילו זהות – בספרות, בפוליטיקה, בהרגלי חיים. כדי לסבר את האוזן אביא מספר דוגמאות. למשל, אני מספר על הנוסחה הנפוצה בעברית: 'האחרון טוען'. אני לא רק מזכיר שגם ברוסית קיימת נוסחה דומה – אני מצטט קטע מסיפורו הסאטירי של אנטון צ'כוב, בו איש עסקים אמיד תופס ברחוב עיתונאי אשר בדיווחו בעיתון המקומי על ערב התרמה הביא רשימה של נדבנים, נקב בשמו של האיש וכתב: 'האחרון תרם....' האיש הרביץ את הכתב במקל ההליכה הכבד שלו  באומרו: 'למי קראת 'אחרון'? אני – האחרון?!'

ביטוי עברי אחר 'איירתי' בעזרת הסיפור על המשורר הרוסי ולדימיר מאיקובסקי, אשר התבטא פעם שסופר אמיתי חייב להיות איש גבוה במיוחד: "כדי לבלוט מעל ההמון ולראות את מה שלא מסוגלים לראות נמוכי קומה" - נימק (גובהו של מאיקובסקי עצמו היה מטר ותשעים). מישהו ניסה להביכו: "ומה לגבי אלכסנדר פושקין?" (שהיה נמוך במיוחד). "פושקין ודאי היה אישיות גבוהה",  השיב מאיקובסקי. ואני מוסיף בספרי: לו מאיקובסקי היה שולט בעברית, ללא ספק היה אומר שפושקין היה משכמו ומעלה.

עוד דוגמה. בספרי אני מסביר לקוראיי את ההרגל הישראלי לחבר שתי מילים למילה אחת – כגון 'רמלוד' (רמלה-לוד), 'שבתרבות', 'חמשו"שליים' (בירושלים בסופי שבוע ניתן לרכוש כרטיסים מוזלים לאירועי תרבות), ובין השאר מספר על המילה המקסימה 'מפורסתמים' (מפורסמים סתם, אנשים שהופכים לגיבורי תרבות ללא הצדקה, רק בגלל יכולתם להפעיל מרפקים). "המילה",  כותב אני, "יכולה לשמש כתרגום המדויק של השורה משירו של בוריס פסטרנק: "בושה להיות שיחת היום שעה שאתה לא שווה מאומה".

דון קישוט ויוסיף סטלין

כידוע, העברית לא מיד למדה איך מבטאים נכונה את שם גיבורו של הסופר הספרדי סרוונטס. הרבה שנים קראו לו בעברית 'דון קישוט'. לא מזמן יצא לאור התרגום החדש של הספר, בה הלוחם בטחנות רוח כבר מכונה 'דון קיחוטה', שם הקרוב יותר למקור. אגב, תיאטרון 'גשר' בחר בגרסה הזאת להצגה החדשה שלו. אני שואל האם הגרסה היותר מעודכנת תנצח, תחדור לתודעתם של הישראלים? ומביע ספק, כיוון שקיים שיר מפורסם של דני סנדרסון, 'זה הכול בשבילך', ובו המילים "הו דון קישוט, אל תהיה כל כך תמים...'

אני גורס שהשפעתו של להיט כזה עולה על כל דבר הגיוני או מדעי, וממחיש זאת בסיפור מוכר לנו מחיינו הקודמים. 'אבי האומות', מחבר מאמרים רבים בנושא השפה יוסיף סטלין, נהג בטעות להגות בנאומיו את המילה 'מולודיוז' (молодёжь) שפירושה 'צעירים', עם טעם בהברה הראשונה במקום האחרונה. כל העם הסובייטי נסחף אחריו, והגה את המילה בצורה השגויה והנוראה הזאת, שצרבה את אוזני המשכילים. לכאורה אין מה לעשות, מי יעז לתקן את הרודן האכזרי. זה נמשך שני עשורים, עד שהפזמונאי בשם לב אושַנין כתב שיר שמיד הפך ללהיט, ובו המילה 'מולודיוז' נשמעה בהגהה נכונה. התיקון נעשה בן לילה ללא שום קושי: כל העם התחיל לשיר ולומר молодёжь עם הטעם בהברה אחרונה. בא לציון גואל – ללא עריפת ראשים.   

דוגמה אחרת. ברצוני להסביר את משמעותו של הביטוי הלא פשוט להבנת החסידים החדשים, "חשבון נפש". יש לאלכסנדר פושקין שיר המוכר לכל דובר רוסית על ייסוריו של המשורר בגלל התנהגותו בעבר. אני מסביר: לו פושקין היה יודע עברית, היה קורא לשירו זה "חשבון נפש".

איך אומרים חומה ברוסית

אחרי הרפתקאות כאלה קל יותר להוביל את קוראי למשימות מורכבות יותר בדרך לרכישת השפה. טוענים באוזניי לא פעם שעברית היא שפה דלה מאוד, בגלל התרדמת שהייתה שרועה בה אלפיים שנה. אני עונה במשפט המפורסם: הכול נלמד בהשוואה. עם מה הרוסים יכולים להשוות את העברית? עם שפתם כמובן. ואני מספק להם הרבה חומר למחשבה, השוואה, מסקנות. למשל, אני מביא  מקרים בהם יש ברוסית למושג מיוחד מילה אחת בלבד, כאשר עברית מתגאה בכמה מילים: קיר (של בית), כותל (של מקדש), חומה (של עיר). רוסית מסתפקת כל פעם במילה אחת – .стена  או המילה הרוסית עבור ארובה, труба . בעברית זה מורכב יותר. עבור האח (קמין) או תחנת כוח בונים ארובה יסודית; לעומת זאת, מים יכולים לזרום להם בצניעות בצינור.

הרוסית האהובה עלינו יכולה להתקנא בעברית, שיש בה לצד המילה 'לרצוח' גם 'להרוג'. הרבה פעמים מתורגמנים מעברית לרוסית נשארים חסרי אונים כאשר הם נתקלים בידיעה בתקשורת על כך שהפרקליטות שינתה את כתב האישום מרצח להריגה. ברוסית לשני המושגים יש רק מילה אחת – убийство .

עברית מקפידה לדייק: הרביץ (באגרוף), דקר (בסכין), בעט (ברגל), חבט (בראש), נגח (בקרניים), נתן זפטה או שטוזה בכף ידו, ואם זה לא עזר – היכה והלם בכל מה שבא ביד. הרוסים לא שוברים ראש ובכל המקרים האלה מסתפקים במילה .ударил

והנה דוגמה בולטת במיוחד. למילה הרוסית надел דאגה העברית להכין בורסה של מילים משלה: לבש (מקטורן), חבש (כובע), נעל (נעליים), ענד (תכשיטים), ענב (עניבה), הרכיב (משקפיים), חגר (חגורה), אזק (אזיקים), עטה (מסכה).

כדי לאזן ולא ליצור רושם ששפה אחת נופלת בפני זולתה, כבר בפרק הבא אביא דוגמאות הפוכות, כאשר למילה אחת בעברית יש מילים רבות ברוסית. למשל – המילה 'מסגרת' משמשת גם למשקפיים, גם לתמונה, גם לילד שמחפשים לו מסגרת מתאימה לחנכו. לרוסית יש מילים נפרדות לכל אחד מהמקרים. דוברי העברית מזייפים שטרות, מזייפים בשירה, מזייפים מוצרים – הרוסיים כאן יותר יצירתיים, כל פעם משתמשים במילה אחרת. אפשר גם להזכיר את המילה 'חלום', ורבות ואחרות רבות.

אעצור כאן, רק אציין שהצלחתי לכתוב תוך שימוש בשיטה הזאת ארבעה ספרים על העברית בשפה הרוסית. כולם הפכו מיד עם הופעתם לרבי מכר ברחוב הרוסי בארץ, ועוד היד נטויה. מקווה שכבר הבנתם לבד, שככל הקורא שלי משכיל יותר - כך הוא יותר מתחבר לספריי. אחד מהמשכילים האלה אף תיקן אותי, וכתב לי שפושקין דווקא כן ידע עברית. הוא למד אותה כנער בליציי (תיכון) בסנט-פטרסבורג לפני מאתיים שנה.

יורי מור הוא סופר, מחזאי, פובליציסט, יו"ר אגודת הסופרים דוברי רוסית בישראל, מחברם של ארבעה ספרים על העברית בשפה הרוסית שהפכו לרבי מכר ברחוב הרוסי בארץ, בעל טור שבועי על עברית בעיתון המוביל בשפה הרוסית בארץ "נובוסטי נדלי". מאמריו מופיעים בעשרות אתרים בשפה הרוסית בארץ ובחו"ל.

yuramedia@gmail.com


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים