דרכים חדשות לצריכת חדשות

הילה לוינשטיין-ברקאי ואזי לב-און | 01 בספטמבר 2016
המאמר הוא חלק מגיליון 68-69 של כתב העת "פנים" בהוצאת הסתדרות המורים, אביב-קיץ 2015, בעריכת ד"ר מתן אהרוני וד"ר רוביק רוזנטל. הגיליון עוסק בסוגיות הקשורות בטלוויזיה

הילה לוינשטיין-ברקאי ואזי לב-און כותבים על פלטפורמות ניו-מדיה ו"מסך שני"

 

בשנת 2015, צריכת תוכן טלוויזיוני שונה משמעותית מזו שהייתה נהוגה לפני חמישים, עשרים ואפילו עשר שנים (Phalen & Ducey, 2012). הדבר בא לביטוי למשל, בעובדה שאחוז לא גדול אבל עולה של תכני טלוויזיה נצרך באופן לא ליניארי, דהיינו, מאוחר יותר ולא בזמן השידור, באמצעות ממירים מקליטים מסוגים שונים, המאפשרים להקליט תכנים וכן לעצור צפייה באמצע ולהמשיך לאחר מכן מהנקודה שהופסקה (למשל שירות start over). כמו כן, יותר ויותר מהתכנים נצרכים באמצעות ה- VOD וספריות תכנים, ולא בערוצים שבהם שודרו במקור. כך עולה מסקר על הרגלי צריכת מדיה שערכהMotorola Mobility  בקרב 9,500 צרכנים ב-17 מדינות, בו נמצא כי 68% מהמשיבים ברחבי העולם מקליטים תכניות טלוויזיה כדי לדלג על פרסומות, ו-77% מקליטים תכניות בשל זמני שידור חופפים (אנשים ומחשבים, 2013).

ביטוי נוסף לשינוי שחל הוא שאם לפני כמה עשרות שנים הטלוויזיה הייתה פלטפורמת הווידאו הבלעדית לתכנים ששודרו באמצעות רשתות השידור, הרי שכיום צריכת תכני וידאו נעשית באמצעות מגוון מכשירים, בהם מחשבים נייחים וניידים, טלפונים סלולריים ועוד. בהתאמה, יותר ויותר מהתעבורה באינטרנט היא של תכני וידאו.

מאפיין נוסף של מגמת השינוי הוא שבמקביל לצפייה במסך הטלוויזיה מתרחשות פעילויות משלימות במדיה אחרים (בלעז: second screening), בעיקר מחשבים ניידים וסמארטפונים. צופי הטלוויזיה שולחים הודעות ברשתות חברתיות, בודקים מיילים, צורכים ויוצרים תכנים באתרים שונים, וביניהם האתרים הרשמיים של גופי השידור אשר מנסים להגדיל את מעורבותם בתוכן הנצפה (Gil de Zúñiga, Garcia‐Perdomo & McGregor, 2015). מסקר של GFK (2014) עולה כי כשני שלישים מן הצופים מבצעים פעילויות נוספות בעת צפייה בטלוויזיה (second screening), כשברוב המקרים נעשה שימוש לצורך כך במחשבים הניידים (61%) ובטלפונים החכמים (56%).

שינויים באופי הצפייה בטלוויזיה

מגמות אלו מושפעות מהתפתחויות טכנולוגיות, כלכליות, פוליטיות וחברתיות וגם תורמות להן (Given, Curtis & Mccutcheon., 2012). מבחינה כלכלית ופוליטית, האפשרויות לתחרות גוברת בתחום התקשורת פתחו את השוק לספקים חדשים של תוכן, ובעקבות כך לריבוי תכנים ופלטפורמות (Schejter & Yemini, 2015). מבחינה חברתית, הלכידות החברתית של תפיסת "כור ההיתוך" פינתה את מקומה להכרה בפלורליזם וברב-תרבותיות של החברה בישראל, והדבר מתבטא גם בשוק התקשורת. בעשורים הראשונים של המדינה התאפיינה התקשורת בריכוזיות רבה והטלוויזיה תפקדה כ"מדורת שבט" קולקטיבית. עם זאת, עם המעבר לחברה רב תרבותית ואינדיבידואליסטית, תפקיד זה הולך ומתחלף בתקשורת רב-ערוצית, מפולחת, בהתאמה אישית וקבוצתית (ליבס, 1999).

לאור זאת, במקביל למגמה העולמית ניכר כי גם בישראל משתנה אופי הצפייה בטלוויזיה. נתוני סקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהמדיום הטלוויזיוני שומר על הבכורה בקרב קהלים מבוגרים, אולם נחלש בקרב צעירים. כמו כן, הצפייה החיה מתחלפת בהדרגתיות בצפייה נדחית. בנוסף, יותר ויותר קהלים אינם מסתפקים בצפייה בטלוויזיה גרידא, אלא מבצעים פעולות "מסך שני" במקביל לה.  

ראשית, באשר לצפייה במגוון פלטפורמות: מסקר של גוגל/ שילוב מילוורד בראון עולה כי 62% מהישראלים צורכים תכני וידאו דרך האינטרנט (גולדנברג, 2015). ההעדפה העיקרית של צופי הווידיאו אונליין היא למערכונים וסרטים מצחיקים (45% מצופי הווידיאו באונליין), מוזיקה (43%), וחדשות (38%). הפלטפורמה המועדפת היא עדיין יו-טיוב (76%) ואחריה פייסבוק (54%). סקר של YNET ומכון סמית העלה כי כ-50% מבני 18-34 צופים בתוכניות טלוויזיה באמצעות מכשירים שאינם טלוויזיה, זאת לעומת 11-15% בקרב בני 35+ (דרוקמן, 2014). ספציפית באשר לצריכת תוכן חדשותי, מצא מכון "מאגר מוחות" כי בין השנים 2013 ל-2014 חלה ירידה של 7% בשיעור צרכני החדשות בטלוויזיה ואילו שיעור צרכני החדשות באינטרנט שמר על יציבות ("מאגר מוחות", 2014).

שנית, באשר לצפייה נדחית: נתוני סקר שביצע מכון המחקר "שילוב" מצביעים כי10%-15%  מהצופים בוחרים להשהות בכמה דקות את הצפייה בתוכן הטלוויזיוני המשודר, על מנת לשלוט בעצמם בקצב הצפייה (כץ, 2014). בנוסף, לפי נתוני הוט, 6% מזמן הצפייה בכבלים היא ב- VOD. על פי סקר "סאפיו", שנערך בעבור סלקום, 82% מצרכני הטלוויזיה בישראל נהגו ב-2014 לצפות בשידורים בצפייה נדחית, בעיקר בתכניות מוקלטות או VOD (מן ולב-און, 2014).

שלישית, באשר לתופעת ה"מסך השני": 84% מ-1,000 המשיבים בסקר שנערך על ידי גוגל טענו כי הם משתמשים בסמארטפון במקביל לביצוע פעולות נוספות. הפעולה המרכזית שמתבצעת במקביל לשימוש בסמארטפון היא האזנה למוזיקה (52% מהנדגמים) ובפער קטן אחריה צפייה בטלוויזיה (50%) (גוגל, 2013).

הנתונים שהוצגו לעיל נערכו על ידי גופי מחקר שונים, בשיטות שונות ובקרב אוכלוסיות שונות. סקירה אקדמית של אופי הצפייה העכשווית, מבחינת פלטפורמות הצפייה ומבחינת הפעילויות שמתבצעות במקביל לה – איננה בנמצא. הטקסט הנוכחי מבקש להשלים חוסר זה. לשם כך תיעדנו את דפוסי הצפייה של 110 נדגמים באמצעות יומני צפייה סלולריים.

יומני צפייה ככלי לתיעוד דפוסי צפייה בתכני וידאו

שיטת יומני הצפייה פותחה בשנות ה-40 של המאה שעברה ונחשבת לאחת השיטות הוותיקות למדידת היקפי צריכת מדיה. בראשיתה שימשה השיטה למדידת האזנה לשידורי רדיו ובהמשך יושמה גם למדידת צפייה בתכניות טלוויזיה. השיטה מתבססת על עיקרון של דיווח עצמי: יומני נייר נשלחים לבתיהם של נדגמים מייצגים של האוכלוסייה, אשר מונְחים לדווח בהם על צריכת תוכן טלוויזיוני. הפרטים ביומן כוללים בד"כ את שם התכנית הנצפית, הערוץ בו שודרה, שעת הצפייה ומשכהּ ופרטים דמוגרפיים על בן הבית אשר צפה בתוכן. לאחר מספר ימים (בדרך כלל שבוע) נאספים היומנים הכתובים ונתוניהם משוקללים ומשמשים לקביעת שיעורי הצפייה/האזנה לתכנית (Webster, Phalen & Lichty, 2013: 63-65).

שיטת היומנים הכתובים רווחת עד היום בשוקי טלוויזיה גדולים כגון ארה"ב, קנדה ומזרח אסיה כשיטה משלימה לשיטות האלקטרוניות בשל עלותה הזולה יחסית (Fisher & Gershuny, 2011). בארה"ב, למשל, נאספים מדי שנה כשני מיליון יומני צפייה כתובים במהלך החודשים נובמבר, פברואר, מאי ויולי, הנקראים "sweeps" rating periods (Nielsen, 2014). השיטה מהווה את הבסיס היחיד לתמחור פרסומות בשווקים מקומיים (Napoli, 2005:357).

תפוצתם הרחבה של טלפונים חכמים והעובדה שהם צמודים למשתמש במשך מרבית שעות היום (Klasnja & Pratt, 2012), הופכות אותם לטכנולוגיה רבת ערך בכל הנוגע לדיווחים עצמיים, ולפלטפורמה מבטיחה לגרסה עדכנית של יומני הצפייה בדמות אפליקציית צפייה סלולארית. זאת ועוד, אפליקציה סלולארית מאפשרת לשלוח לנדגמים תזכורת למילוי היומן וכן לעקוב אחר מילויו בזמן אמת ואף לחסום את האפשרות לדיווח רטרואקטיבי, אשר נחשב פחות אמין. יתרון נוסף שלה הוא היותה בלתי מוגבלת במקום פיזי (למקרים בהם נדגמים מעוניינים לדווח על צפיות מרובות). גם החזרתם וקידודם של הנתונים מתבצעים אונליין ובצורה שקופה, בניגוד ליומנים הכתובים הסובלים מסרבול לוגיסטי הנוגע לשינוע היומנים ולקבלתם מהנדגמים (להרחבה ראו Alaszewski, 2006).

אף כי שיטה זו אינה חפה מחסרונות - למשל: הסרבול היחסי הכרוך בהורדת אפליקציה סלולארית בהשוואה לקבלת יומן כתוב בדואר, בעיקר בקרב אוכלוסיות מבוגרות, או תקלות טכניות אפשריות כתוצאה מריבוי גרסאות של מערכות הפעלה – נראה על פניו כי היא יכולה לשמש חלופה עדכנית, זולה ונגישה ליומן הצפייה הכתוב. הנתונים שיתקבלו באמצעות האפליקציה יאפשרו למפות את אופני צריכת תוכני הוידאו החדשותיים של הצרכן הישראלי בעידן של מדיה חדשים ולנתח את הגורמים המשפיעים עליהם.

שיעורי האימוץ של הטלפונים הסלולריים החכמים בעולם גדלים בקצב מתמיד (eMarketer, 2014). על פי סקר Google, שיעור החדירה של הסמארטפונים בישראל בשנת 2013 היה 57%, שיעור גבוה יותר מאשר בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה (הופמן, 2014). כמו כן, בקרב רוב מכריע של צופי הטלוויזיה מהווה מכשיר הטלפון הסלולרי "מסך שני" במהלך הצפייה (Cocotas, 2013), מאפיין שמקנה למכשיר יתרון משמעותי כפלטפורמה לדיווח על צפייה.

במחקר זה השתמשנו באפליקציית יומן הצפייה לניתוח צפייה בקטעי וידאו חדשותיים. כ"תוכן וידאו חדשותי" הוגדר כל תוכן וידאו שעוסק בחדשות ואקטואליה. למשל, מהדורות חדשות, מבזקי וידאו חדשותיים, תכנית פרשנות פוליטית וכד'. הבחירה להתמקד בז'אנר החדשות נעשתה משום שהוא אחד הז'אנרים הנצרכים בישראל. לפי הוועדה הישראלית למדרוג הטלוויזיה, בשנת 2014 עמד הרייטינג הממוצע של שלוש מהדורות החדשות המרכזיות על כ-40% (ולצר, 2015). על פי נתוני ועדת המדרוג הישראלית לאינטרנט מינואר 2013, קטגוריית סרטוני הווידאו השנייה בפופולריות בקרב הגולשים הייתה חדשות (מן ולב און, 2014).

מתודולוגיה

לצורך בדיקת דפוסי צפייה בחדשות פותחה אפליקציה ייעודית שנקראה IWatch למכשירי סמארטפון אשר עובדת על מערכת הפעלה אנדרואיד. האפליקציה נבדקה על מגוון מכשירי אנדרואיד ונמצאה מתאימה החל מ- 'גלקסי 2'.

הילה ואזי איור 1

מסכים מרכזיים באפליקציית יומן הצפייה הסלולרי

אוכלוסיית המחקר היא כלל בעלי הסמארטפונים בישראל. לצורך איתור האוכלוסייה המדויקת נעשה שימוש במכון סקרים שברשותו פאנל אינטרנטי של 50 אלף איש, המייצגים את כלל האוכלוסייה היהודית בישראל. לא קיימים נתונים מדויקים על אודות התפלגות הנתונים על בעלי הסמארטפונים בישראל, אבל לפי הערכות קיימות, אייפון ואנדרואיד חולשים על 90% מהשוק, ומחזיקים בנתח דומה. כיוון שלאחר בדיקה מול מכון הסקרים לא נמצאו הבדלים סוציו-דמוגרפיים מובהקים ומשמעותיים (בחתכי מין, גיל, השכלה והכנסה) בין משתמשי אנדרואיד למשתמשי אייפון, ומטעמי חסכון בעלויות, הוחלט לפתח בשלב זה את האפליקציה למערכת הפעלה אנדרואיד.

הנחקרים התבקשו לדווח על כל צפייה שלהם בתוכן וידאו חדשותי מיד לאחר הצפייה. בכל פעם שהם דיווחו על צפייה הם התבקשו לתאר גם את אופייה: באיזו שעה התרחשה, משך הצפייה, פלטפורמת הצפייה, האם בוצעה פעולת תקשורת נוספת במקביל לצפייה ואם כן מאיזה סוג. האפליקציה נפתחה למילוי בבוקר פתיחת הניסוי וננעלה בחצות של היום האחרון לניסוי. לא ניתן היה לדווח רטרואקטיבית על צפיות שבוצעו ביום הקודם. לאחר תיעוד הצפייה על ידי המשתמשים היא נשמרה במאגר המידע שנפתח עבור הניסוי, יחד עם פרטי המשתמש ושעת התיעוד בפועל.

בבוקר פתיחת הניסוי הנבדקים קיבלו תזכורת על כך שהוא מתחיל וכי הוא יארך ארבעה ימים (שני עד חמישי). ביום חמישי בתשע בערב הם קיבלו תזכורת כי הניסוי מסתיים בלילה. בנוסף לתזכורות שנשלחו לקראת פתיחת וסיום הניסוי, נשלחה תזכורת יומית פעמיים ביום: ב-9 בבוקר וב-9 בערב. 9 בבוקר היא שעה שמייצגת את פתיחת היום והשעה 9 בערב נבחרה מכיוון שזהו הזמן שאחרי מהדורת החדשות. נוסח התזכורת היה: "תזכורת מאפליקציית IWATCH: אם טרם דיווחת היום על צפייה – נא עשה זאת כעת".

יודגש שהנבדקים במחקר קיבלו תשלום עבור השתתפותם. התגמול הינו גלובלי ולא תלוי במספר דיווחי הצפייה, כדי שנבדקים לא ינפחו במתכוון את תיעוד הצפייה שלהם. עוד יצוין שהשבוע בו נערך הניסוי היה שבוע שקט מבחינת ההתרחשויות בישראל ולכן נחשב לשבוע שמשקף צריכת חדשות יומיומית רגילה.

בסה"כ נשלח קישור לאפליקציה ל-271 איש וסיימו את הניסוי 110 איש (n=110), שיעור סיום של 40.6%. בסה"כ תיעדו הנבדקים 783 צפיות בזמן הניסוי, וכן התקבלו 45 דיווחי "אי צפייה" (דהיינו, דיווחים כי באותו יום הנדגם לא צרך כלל תוכן וידאו חדשותי).

ממצאי המחקר

במחקר השתתפו 110 נבדקים, שגילם הממוצע היה 37.8 עם סטיית תקן של 12.4, טווח הגילאים נע בין 18 ל-71. 38.9% (44) מהנבדקים היו גברים ו 59.3% (67) היו נשים. השכלתם של הנבדקים היא בעיקר אקדמית 53.1% (60) ועל תיכונית 26.5% (30). בסה"כ היו 828 דיווחי צפיות, 44.9% (373) מתוכם על ידי גברים ו- 54.8% (455) על ידי נשים. טבלה 1 מכילה נתונים על התפלגות דיווחי הצפייה לפי שעות ביום, משך זמן ופלטפורמת צפייה.

טבלה 1. דיווחי צפייה בתוכני הווידאו החדשותיים לפי שעות, משך צפייה ופלטפורמות צפייה

שעות צפייה

236 (30.2%)

6:00-13:00

91 (11.6%)

13:00-17:00

144 (18.4%)

17:00-20:00

257 (32.9%)

20:00-23:00

54 (6.9%)

23:00- 6:00

משך הצפייה

344 (43.9%)

1-5 דקות

138 (17.6%)

6-9 דקות

88 (11.2%)

10-14 דקות

214 (27.3%)

15+דקות

פלטפורמת הצפייה

455 (58.1%)

טלוויזיה

185 (23.6%)

מחשב

143 (18.3%)

סלולר

מבין 328 הצפיות שלא בטלוויזיה (במחשב או בסלולר), 82% היו באתר תוכן כללי כגון Ynet או וואלה! , 9.3% ברשת חברתית, 5.4% באתרי תוכן וידאו כגון YouTube, ו-3.3% באתרים אחרים.

בנוסף, בדקנו האם מתבצעות פעולות תקשורתיות נוספות בזמן הצפייה, ומה הן. 51.7% (429) מדיווחי הצפייה לא התייחסו לביצוע פעולות נוספות בזמן צפייה בקטע חדשותי, ואילו 42.7% (354) מהצפיות הצביעו על ביצוע פעולות נוספות בזמן הצפייה. הפעולות הללו בוצעו במקביל לצפייה בטלוויזיה (ניתן היה לבחור יותר מאופציה אחת): בדיקת מיילים: 180 (50.8%), גלישה באתרי אינטרנט: 158 (44.6%), גלישה ברשתות חברתיות: 137 (38.7%), ופחות מכך: שליחת S.M.S (95 דיווחים), שיחות טלפון (85 דיווחים), צפייה בתוכן וידאו אחר (40 דיווחים).

ממצאים: צפייה חוץ-טלוויזיונית

איור 2 מציג את התפלגות מספר דיווחי הצפייה החוץ-טלוויזיונית (במחשב או בסלולר) במהלך ארבעת ימי הדגימה לפי מספר נבדקים.

הילה ואזי איור 2

איור 2. התפלגות דיווחי הצפייה החוץ טלוויזיונית לפי מספר נבדקים (n=110)

מאיור 2 עולה כי מבין המשיבים, 43 (39%) כלל לא צפו בתכני וידאו חדשותיים שלא בטלוויזיה (דהיינו, צרכו תוכן באמצעות מכשיר הטלוויזיה בלבד). 41 נוספים (37%) צפו בין 1-4 פעמים (צפייה אחת או פחות ליום בתכני וידאו חדשותיים שלא בטלוויזיה), ואילו 24 (24%) איש צפו חמש פעמים ויותר (מעל פעם אחת בממוצע ליום). לצורך הניתוחים בהמשך איחדנו את שתי קטגוריות הצפייה בתכנים חדשותיים שלא בטלוויזיה (כלומר במחשב ובסלולר) לקטגוריה אחת שמכילה 328 נבדקים.

טבלה 2 מכילה את התפלגות דיווחי הצפייה בתכני וידאו חדשותיים בפלטפורמות שונות לפי שעה.

טבלה 2. שעות דיווחי צפייה לפי פלטפורמה (טלוויזיה לעומת מחשב/סלולר)

 

23-6

20-23

17-20

13-17

6-13

סה"כ

טלוויזיה

29 (6.4%)

203(44.6%)

91 (20%)

21 (4.6%)

111 (24.4%)

455 (100%)

סלולר +מחשב

26 (7.9%)

54 (16.5%)

53 (16.2%)

70 (21.3%)

125 (38.1%)

328 (100%)

מהטבלה אנו למדים כי הנבדקים שצופים בטלוויזיה שונים באופן מובהק מנבדקים שצופים במחשב או בסלולר בזמני הצפייה (c2=114,df=5,p<0.01). נמצא קשר בעוצמה בינונית- 38rc=0.. זמני הצפייה בתכני וידאו חדשותיים בטלוויזיה מתנקזים לשעות שידור מהדורות החדשות בערב (20-23), ופחות מכך לשעות הבוקר (24.4%) ולמשבצת הפרה-פריים (20%). לעומת זאת, זמני הצפייה בתכני וידאו חדשותיים שונים מאוד: מרבית דיווחי הצפייה הם בין שש בבוקר לאחת בצהריים (38.1%), ואחוזי הצפייה בעיקרון יורדים במהלך היום. 16.5% בלבד מדיווחי הצפייה מתנקזים לשעת הפריים טיים של הצפייה הטלוויזיונית (20-23), לעומת 44.6% מכלל דיווחי הצפייה בטלוויזיה.

טבלה 3 מכילה את התפלגות דיווחי הצפייה בתכני וידאו חדשותיים בפלטפורמות שונות, לפי משך הצפייה.

טבלה 3. משך דיווחי צפייה לפי פלטפורמה (טלוויזיה לעומת מחשב/סלולר)

 

1-5 דקות

6-9 דקות

10-14 דקות

15 דקות ומעלה

סה"כ

טלוויזיה

124 (24.3%)

74 (16.3%)

65 (14.3%)

192 (42.1%)

455 (100%)

סלולר +מחשב

219 (66.8%)

64 (19.5%)

23 (7%)

22 (6.7%)

328 (100%)

מהטבלה עולה כי הצפיות בטלוויזיה נמשכו זמן רב יותר באופן מובהק מצפיות במחשב או בסלולר ((c2)= 165,df=3,p<0.01). נמצא קשר בעוצמה בינונית,  rc=0.46. 42.1% מדיווחי הצפייה בטלוויזיה היו בני 15 דקות ומעלה (מהדורות שלמות). לעומת 6.7% בלבד במחשב/סלולאר.

ממצאים: פעילויות תקשורתיות במקביל לצפייה בחדשות

בהמשך עברנו לאפיון תופעת "המסך השני", כלומר: ביצוע פעילויות תקשורתיות במקביל לצפייה בחדשות בטלוויזיה.

הילה ואזי איור 3

איור 3. התפלגות דיווחי הפעילויות במספר מסכים במקביל לצפייה, לפי מספר נבדקים (n=110)

מאיור 3 עולה כי 17 איש (15%) בלבד לא דיווחו על ביצוע פעולה תקשורתית כלשהי במקביל לצפייה בטלוויזיה. 71 מהנבדקים (65%) דיווחו על 1-4 פעמים בהן ביצעו פעולה תקשורתית אחת או יותר במקביל לצפייה (ממוצע של פעם או פחות ליום), ואילו 22 נבדקים (20%) דיווחו על 5 פעמים או יותר במהלך הניסוי בהן ביצעו פעולה תקשורתית אחת או יותר במקביל לצפייה.

טבלה 4 מציגה את השעות שבהן דיווחו הנבדקים על פעילות במספר מסכים.

טבלה 4: שעות פעילויות במספר מסכים

צפייה במספר מסכים

23-6

20-23

17-20

13-17

6-13

סה"כ

כן

23 (41.8%)

132 (51.4%)

73 (50.7%)

28 (30.8%)

98 (41.5%)

354 (45.2%)

לא

32 (58.2%)

125 (48.6%)

71 (49.3%)

63 (69.2%)

138 (58.5%)

429 (54.8%)

נמצא קשר מובהק בין שעת הצפייה לבין צפייה במספר מסכים (כן,לא).  (c2)=15.1, p<0.05, עוצמת הקשר היא חלשה rc=0.14. מהטבלה עולה כי הפעילות התקשורתית בזמן צפייה בתכני וידאו חדשותי (כאחוז מכלל הצפיות) מתנקזת לשעות הפרה-פריים והפריים.

בהמשך לכך, טבלה 5 מציגה את משך זמן הצפייה בתכני וידאו חדשותיים שבמקביל להם התבצעו מספר פעילויות תקשורתיות.

טבלה 5. משך הצפייה בתכני וידאו חדשותיים בקרב הצופים במספר מסכים וכאלו שלא

צפייה במספר מסכים

1-5 דקות

6-9 דקות

10-14 דקות

15 ומעלה דקות

סה"כ

כן

118 (34.4%)

64 (46.4%)

38 (43.2%)

134 (62.6%)

354 (45.2%)

לא

225 (65.6%)

74 (53.6%)

50 (56.8%)

80 (37.4%)

429 ( 54.8%)

 

 

 

 

נמצא קשר מובהק בין משך הצפייה לצפייה במספר מסכים (כן, לא).  (c2)=42.57,p<0.01, עוצמת הקשר היא חלשה 23rc=0.. ניכר כי פעילות תקשורתית במספר מסכים מתבצעת בעיקר במקביל לצפיות ארוכות של 15 דקות ומעלה (62.6% מכל דיווחי הצפייה באורך זה), והכי פחות במקביל לצפיות קצרות (1-5 דקות, 34.4% בלבד מכלל דיווחי הצפייה באורך זה).

ממצאים: השפעת מין וגיל הנבדקים

טבלה 6 מכילה את ההבדלים בין גברים לנשים בחתכים של מספר דיווחי פעילות במספר מסכים במקביל לצפייה בתכני וידאו חדשותיים, ומספר דיווחי הצפייה בקטעי וידאו חדשותיים באמצעי ניו מדיה (סלולר/מחשב) על ידי גברים ונשים.

טבלה 6.  הבדלי צפייה בין נשים וגברים

המשתנה

גברים (n=44)

נשים (n=66)

מובהקות

מספר דיווחי פעילות במספר מסכים

4.07 (5.2)

2.79 (3.5)

P>0.05

מספר פעמים שצפו בסלולר/מחשב

2.64 (2.3)

1.25 (2.06)

P<0.05

ביקשנו  לבדוק האם קיים הבדל בין נשים לגברים בהרגלי הצפייה ובצפייה בכלי תקשורת אחרים (סלולר/מחשב). לצורך בדיקת השערה זו הועבר מבחן Mann-Whitney.

מטבלה 6 עולה כי קיימים הבדלים בין גברים ונשים בכל הנוגע לצפייה בפלטפורמות שאינן טלוויזיה ולפעילות במקביל לצפייה: גברים דיווחו במהלך הניסוי בממוצע 2.64 פעמים על צפייה באמצעות המחשב או הסלולרי, לעומת נשים שדיווחו רק 1.25 פעמים. ההבדל בין גברים ונשים הוא מובהק. בנוסף, נמצא כי גברים מדווחים יותר פעמים שביצעו פעילויות תקשורתיות נוספות במקביל לצפייה בווידאו לעומת נשים (4.07 לעומת 2.79). ברם, בשל אופייה של ההתפלגות והשונות הגדולה - ההבדלים התגלו כלא מובהקים, למרות שהם משמעותיים.

טבלה 7 מתייחסת להבדלים בין צעירים למבוגרים בחתכים של מספר דיווחי פעילות במספר מסכים במקביל לצפייה בתכני וידאו חדשותיים, ומספר דיווחי הצפייה בקטעי וידאו חדשותיים באמצעי ניו מדיה. הבחירה להתייחס למבוגרים כבני 35 ומעלה התבססה על ההמשגה של פרנסקי Prensky, 2001)) במאמרו על "ילידים דיגיטליים", בו הוא טוען כי יש הבדלי שימוש עיקריים בין אמצעי התקשורת בין אנשים שנולדו בשנות ה80 ואילך ובילו בסביבה רוויה מחשבים בשנות חייהם, לעומת אנשים שנולדו לפני שנות השמונים. 

טבלה 7.  דפוסי פעילות ה"מסך השני" בקרב צעירים ומבוגרים  

המשתנה

צעירים (עד 35 כולל)(58n=)

מבוגרים (36 ומעלה) (n=53)

מובהקות

מספר דיווחי פעילות במספר מסכים

2.53 (3.55)

4.13 (4.86)

 

 P<0.05

מספר פעמים שצפו בסלולר/מחשב

1.95 (2.04)

 

2.00 (2.45)

p>0.05

ממבחני Mann-Whitney עולה כי קיים הבדל מובהק בין צעירים ומבוגרים בכל הנוגע למספר דיווחי פעילות למספר מסכים: מבוגרים (4.13) מדווחים על יותר פעילויות במספר מסכים מאשר צעירים (2.53). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין צעירים ומבוגרים לגבי מספר דיווחי צפייה בתכני וידאו במחשב או בסלולר.

לסיום, בדקנו האם ניתן לחלק את המשתמשים לפי מידת ה"עדכניות" של הצפייה. לפיכך, יצרנו 4 קבוצות לפי צפייה בווידאו שלא בטלוויזיה X ביצוע פעילויות תקשורתיות נוספות במקביל. התוצאות מוצגות בטבלה 8.

טבלה 8. התפלגות דיווחים על ביצוע פעילויות במספר מסכים וצפייה חוץ-טלוויזיונית

לא מבצעים פעולות "מסך שני"

מבצעים פעולות "מסך שני"

 

10 ("מסורתיים")

33

צופים רק בטלוויזיה

7

60 ("עדכניים")

צופים במחשב/סלולר

מתוך 110 נבדקים, ניתן לכנות 10 נבדקים בלבד "מסורתיים", אלו הצופים שלא דיווחו ולו פעם אחת על צפייה בתכני וידאו שלא בטלוויזיה או על ביצוע פעילויות תקשורתיות נוספות במקביל לצפייה. שבעה נבדקים דיווחו לפחות על צפייה אחת בתכני וידאו במחשב או בסלולרי, אבל כלל לא דיווחו על פעילויות תקשורתיות שמתבצעות במקביל לה. 33 אנשים כלל לא דיווחו על צפייה בתכני וידאו שלא במכשיר הטלוויזיה, אולם דיווחו לפחות פעם אחת על ביצוע פעילויות תקשורתיות נוספות במקביל לה.

את הרוב המוחלט של הנבדקים (60) ניתן לכנות "עדכניים", משום שהם דיווחו לפחות פעם אחת על ביצוע פעולה תקשורתית במקביל לצפייה, ולפחות פעם אחת על צפייה בתכני וידאו חדשותיים במחשב או בסלולרי. מתוך אלה, 16 איש היו "עדכניים במיוחד" ודיווחו על ארבע צפיות או יותר במחשב או בסלולר (אחת לכל יום של הניסוי) וגם על ארבע פעמים או יותר בהם עשו דברים במקביל לצפייה.

דיון

בדומה לשינויים שמתחוללים בעולם, מצאנו שגם בישראל קהל צופי הטלוויזיה משתנה. אחוזים גבוהים מאוד בישראל צופים בתוכן חדשותי, אבל הם צופים בו בפלטפורמות מגוונות, כמו מחשב וסמארטפון, ולא שומרים אמונים למכשיר הטלוויזיה. בנוסף, הקשב שלהם לא תחום לתוכן הטלוויזיוני בלבד: כשהם צופים בתכנים חדשותיים, הם מבצעים פעולות מקבילות כמו כתיבת אימיילים וגלישה באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות.

מן הממצאים עולה כי צופי הטלוויזיה עושים שימוש רחב במספר פלטפורמות צפייה, אבל מאפייני השימוש שלהם בפלטפורמות אלו שונים. הצפייה בטלוויזיה בדרך כלל מוקדשת לקטעים ארוכים יותר: חלק משמעותי מהדיווחים לגבי צפייה בתכני וידאו בטלוויזיה היו בני 15 דקות או יותר. בנוסף, כמעט מחצית מהצפייה בטלוויזיה דווחה בשעות הערב. לעומת זאת, הצפייה בתכני וידאו חדשותיים במחשבים ניידים ובסמארטפונים מתרכזת בשעות הבוקר. ניכר גם כי במכשירים אלה נצפים קטעים שהם קצרים יותר באופן משמעותי (למעלה ממחצית הקטעים שנצפו במכשירים אלה היו באורך 1-5 דקות).

סביר להניח שהסיבה להבדלים אלה היא המסך הקטן יותר של המכשירים. בנוסף, סביר כי חלק ניכר מהצפייה בתכנים חדשותיים שלא במכשיר הטלוויזיה מתבצע במקומות העבודה ולכן היא מתנקזת לשעות הבוקר. עם זאת השערות אלה זקוקות לתימוכין במחקר נוסף.

כאשר בודקים באילו אתרים נצפים קטעי הווידאו החדשותיים באינטרנט, עולה כי רובם הגדול נצפה באתרי תוכן (כמו וויינט ו-וואלה), ומיעוטם ברשתות חברתיות או באתרי תוכן וידאו כגון יוטיוב. זאת, בניגוד לצפייה כללית בווידאו, שברובה הגדול מתנקזת לפייסבוק ויוטיוב (בר-זוהר, 2008).

לגבי צפייה במספר מסכים, ניכר כי היא מתנקזת לשעות הפריים טיים והפרה-פריים, שאלו גם שעות הצפייה המוגברת בתכנים החדשותיים במכשיר הטלוויזיה. מכאן, סביר שנוח לאנשים לבצע פעילויות תקשורתיות נוספות מול הטלוויזיה מאשר בישיבה מול המחשב הנייד או הסמארטפון. גם השערה זאת דורשת ביסוס נוסף.

בהשוואה לפי גיל ומין, ניכר כי גברים "עדכניים" יותר בדפוסי השימוש התקשורתיים שבדקנו (צפייה חוץ-טלוויזיונית בתכנים חדשותיים וביצוע פעילויות תקשורתיות נוספות במקביל). בנוסף, נמצא כי מבוגרים מדווחים יותר מאשר צעירים על ביצוע משימות במקביל לצפייה. ממצא זה מנוגד לספרות הקיימת על פיה צעירים נוטים להשתמש יותר בטכנולוגיות חדשות מאשר מבוגרים (Pew, 2009). גם ממצא זה דורש חיזוק במחקרי המשך.

מרבית המשתתפים במחקר דיווחו על צפייה חוץ-טלוויזיונית אחת לפחות וגם על ביצוע מספר פעילויות תקשורתיות במקביל, לפחות פעם אחת. כ15% מהנבדקים ניתנים להגדרה כמשתמשים עדכניים במיוחד, אשר דיווחו יותר פעם אחת או יותר ביום בממוצע גם על צפייה חוץ-טלוויזיונית בווידאו חדשותי וגם על ביצוע פעילויות תקשורתיות במקביל.

מחקר זה הוא הראשון שבודק צפייה בתכנים חדשותיים במספר מסכים ובמגוון פלטפורמות, באמצעות אפליקציית דיווח סלולרית. מחקרי המשך יכולים להמשיך ולבדוק בעזרת כלים אלה צפייה בז'אנרים בעלי אופי בידורי יותר, או כאלה שדורשים יותר אינטראקציה חברתית. מחקרי המשך יוכלו גם להמשיך ולבדוק תופעות אלה במקומות אחרים בעולם, על מנת להפיק תמונה השוואתית של קהל צרכני הטלוויזיה העכשווי.

מקורות

אנשים ומחשבים. (2013). סקר: הטלפונים החכמים דוחקים את הטלוויזיות מחדר השינה.  אנשים ומחשבים, נדלה ב3 לספטמבר 2015 מ:  http://www.pc.co.il/it-news/114024/?redirected_from_ad=true

בר-זהר, א. (2008). 71% מהצעירים מעדיפים אינטרנט על טלוויזיה. הארץ, נדלה ב3 לספטמבר 2015 מ:    http://www.haaretz.co.il/misc/1.1345781

גוגל. (2013). Our mobile planet:  ישראל. נדלה ב3 לספטמבר 2015 מ:    http://services.google.com/fh/files/misc/omp-2013-il-local.pdf

גולדנברג, ר. (2015). מחקר של  גוגל: רבע מבני בגילאי 18-34 בישראל לא צופים בטלוויזיה. גלובס, נדלה ב3 לספטמבר 2015 מ: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001049727

דרוקמן, י. (2014). 66  לישראל: צעירים ימניים, מבוגרים מסודרים. Ynet, נדלה ב-10 בספטמבר 2015 מ: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4516016,00.html

הופמן, צ. (2014). שוק הסלולר ב-2013: הנתח של סמסונג צנח ב-22%. גלובס, נדלה ב-10 בספטמבר 2015 מ: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000926112

ולצר, י. (2015). השנה צפינו יותר בחדשות: סיכום 2014 בטלוויזיה. Ynet, נדלה ב3 לספטמבר 2015 מ: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4611055,00.html

כץ, א. (2014). סקר 'שובר מסך': 'חדשות 2' קובעת סדר יום, השידור הציבורי לא זוכה לאמפתיה. Ice, נדלה ב-10 בספטמבר 2015 מ:http://www.ice.co.il/media/news/article/385385

ליבס, ת. (1999). מבנה השידור כמבנה החברה: מעיצוב תרבות למלחמת תרבות. קשר, 25, 88-97.

מאגר מוחות. (2014). סקר דעת קהל בנושא תקשורת דיגיטלית. נדלה ב-10 בספטמבר 2015 מ: http://digit-idc.com/wp-content/uploads/2014/02/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA-2014.doc

מן, ר, ולב-און, א. (2014). דוח שנתי- התקשורת בישראל 2014: סדרי יום, שימושים ומגמות. אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה.

Alaszewski, A. (2006). Using diaries for social research. London: Sage

Publications.‏

Cocotas, A. (2013). 88% of US customers use mobile as a second screen while watching TV. Retrieved from: http://www.businessinsider.com/a-majority-uses-mobile-as-second-screen-2013-5

eMarketer (2014). Smartphone users worldwide will total 1.75 billion in 2014. Retrieved from: http://www.emarketer.com/Article/Smartphone-Users-Worldwide-Will-Total-175-Billion-2014/1010536

Fisher, K., & Gershuny, J. (2013). Time use and time diary research. In J. Manza (Ed.), Oxford bibliographies in sociology. New York: Oxford University Press. 

GFK.com. (2014). Press release. http://www.gfk.com/news-and-events/press-room/press-releases/pages/second-screening-latest-findings.aspx

Gil de Zúñiga, H., Garcia‐Perdomo, V., & McGregor, S. C. (2015). What is second screening? Exploring motivations of second screen use and its effect on online political participation. Journal of Communication (in press). .

Given, J., Curtis, R. & Mccutcheon, M. (2012). Online video in Australia. International Journal of Digital Television, 3(2), 141-162.

Klasnja, P., & Pratt, W. (2012). Healthcare in the pocket: mapping the space of mobile-phone health interventions. Journal of Biomedical Informatics, 45(1), 184-198.‏

Napoli, P. M. (2005). Audience measurement and media policy: Audience economics, the diversity principle, and the local people meter. Communication Law and Policy, 10(4), 349-382.‏

Nielsen. (2014). Nielsen “sweeps” months. Retrieved from: http://www.nielsen.com/content/dam/corporate/us/en/docs/solutions/measurement/television/Nielsen-Sweeps-Periods-2013-2014.pdf

Pew. (2009). Generations online in 2009.  Retrieved from: http://www.pewinternet.org/2009/01/28/generations-online-in-2009/

Phalen, P. F., & Ducey, R. V. (2012). Audience behavior in the multi-screen “video-verse”. International Journal on Media Management, 14(2), 141-156.

Prensky, M. (2001). Digital natives, digital immigrants part 1. On the horizon,9(5), 1-6.‏

Prior, M. (2007). Post-Broadcast Democracy: How Media Choice Increases Inequality in Political Involvement and Polarizes Elections. New York: Cambridge University Press.

Schejter, A. M., & Yemini, M. (2015). “A time to scatter stones and a time to gather them”: Electronic media industries concentration trends in Israel 1984–2013. Telecommunications Policy, 39(2), 112-126.

Webster, J., Phalen, P., & Lichty, L. (2013). Ratings analysis: Audience measurement and analytics. New York: Routledge.

תודות: יעקב ברקאי, נועה בן-צבי, שיר ארזואן, סמדר פרידמן

ד"ר הילה לוינשטיין ברקאי היא חברת סגל בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל. ד"ר אזי לב-און הוא ראש המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת אריאל


1
מאמרים קודמים