העברית על פי החבר גלגלקין

יורי מור | 19 ביולי 2022

בדרן רוסי מוביל עלה לישראל בעקבות המלחמה, מפוצץ אולמות בישראל, ומוצא לנכון ללגלג על השפה העברית. יורי מור כתב על כך פוסט, והוא קושר את ההומור של גלקין למלחמה באוקראינה. התגובות הקשות הפתיעו גם אותו

זירה לשונית עלולה להפוך לזירת קרב, קטלנית לא פחות; למדתי זאת באחרונה על בשרי.

אתם בוודאי יודעים שעם תחילת מלחמת רוסיה באוקראינה את ישראל פקד גל עצום של עולים ומהגרים מהאזור ההוא. בתוכם – אישים בולטים רבים, אנשי עסקים, אמנים גדולים. אחד מהם – קומיקאי, מנחה טלוויזיה, בדרן מספר אחד ברוסיה בשם מקסים גלקין, שלפי הפרסומים הוא יהודי למחצה מצד אביו. כדי שתבינו באיזה גודל אישיות מדובר: בערך דודו טופז ישראלי בשיא הקריירה שלו.

גלקין הכריז שעזב את רוסיה כאות מחאה נגד המלחמה. הוא השאיר אחריו את הארמון המפואר שבנה לעצמו בפרברי מוסקבה, וגם ויתר על ההופעות שמניבות לו הכנסה יפה.

עם בואו לארץ מפיקיו ארגנו לו כאן סיבוב הופעות. שכרו את האולמות הגדולים ביותר בכל רחבי הארץ – מדן ועד אילת. הכרטיסים, בשווי כפול מזה שמצליחים למכור להופעות שלהם עמיתיו הישראלים בארץ ופי חמישה מהכרטיס שאני קונה להצגה ב'הבימה', אזלו תוך יומיים. במספר ערים נאלצו לתכנן הופעות נוספות לפי בקשת קהל אוהדיו, תופעה ששווה מחקר מיוחד בהתחשב בעובדה שמספר דוברי הרוסית בארץ הוא עשירית מדוברי העברית. הבדרנים העבריים יכולים רק לקנא.

מקסים גלקין

מקסים גלקין. צילום: femalemakeup.com

אני ידוע כאיש מפרגן. בחשבון הפייסבוק שלי בירכתי את עלייתו של האומן, איחלתי לו הצלחה, שיבחתי על כך שהוא, לפי פרסומים בתקשורת בשפה הרוסית בארץ, התחיל ללמוד עברית.

כנראה בגלל הפוסט המפרגן שלי, שלח לי אחד מחבריי בפייסבוק קטע מהופעתו של מקסים גלקין בעיר נס ציונה, ושאל מה דעתי על כך. בקטע מאשר מקסים גלקין שהתחיל ללמוד עברית, ובאותה ההזדמנות מתגרה בנכותה, להשקפתו, של העברית, בזו הלשון: "המציאו כאן מילים מצחיקות – בקבוק, גלגל, קומקום, פרפר, צלצול. מה זה המילים האלה? למה חוזרים על אותה ההברה פעמיים?"

לא רק פוטין אשם

לא תוכן דבריו אלא ההתנשאות והלגלוג שבהם הוא אומר זאת יצרו אצלי תחושת סלידה. פתאום באה לי הברקה. כבר חצי שנה אני לא מוצא תשובה לשאלה איך זה קרה שהרוסים יצאו למלחמה נגד אחיהם באוקראינה, המלחמה שמטלטלת את כול העולם. נזכרתי בבדרנים רוסים נוספים שבהופעתם לגלגו לשפות זרות הנחותות כביכול לעומת השפה הרוסית, לגלגו לנוהגים של עמים אחרים – אוקראינים, ליטאים, מולדבים, אוזבקים, קווקזים. צחקו על טיפשותם של האמריקנים, על קמצנותם של אירופאים, כאילו המונח תקינות פוליטית לא קיים ברוסיה.   

גלקין הופיע ברוסיה יותר משני עשורים באולמות מתפוצצים של אלף ויותר מקומות ישיבה. במשך שנים, עד ליום עזיבתו, הייתה לו תוכנית בערוץ הטלוויזיה המרכזי בפריים טיים. אין לי ספק שגלקין היה אחד ממעצבי דעת הקהל ברוסיה. ומה שידר מהבמה הכמעט רשמית? איזה מסר העביר לעם? מותר ללגלג על השפה הזרה, מותר לצחוק על עם אחר. אין סובלנות, אין כבוד הדדי. הרוסים הם העם העליון?

בין השאר טענו האומנים הרוסים לאורך שנים שלשפה האוקראינית אין זכות קיום, כי היא פשוט השפה הרוסית המקולקלת. מין צ'חצ'חים כאלה. לכן אין עם מיוחד כזה – אוקראינים, מכאן – אין זכות למדינה אוקראינית עצמאית. ואם כך הדברים – אז מותר לרוסים לפלוש, לפוצץ, לשדוד, לאנוס. בקיצור: אתה, גלקין, קוטף פירות מהעץ ששתלת בעצמך. המציאות התפוצצה לך בפנים, ואתה נאלצת לברוח מהעם שלך אותו חינכת ללגלג, להתנשא, לשנוא.

גלקין דומה לאיש שנמלט מהארמון הבוער שלו, ומצא מקלט בבקתה הקטנה של שכניו הרחמניים. והנה הדבר הראשון שהוא עושה – מלגלג על התקרות הנמוכות, על החלונות הקטנים, על הטפטים בקירות סרי טעם מבחינתו. ברור שהתנהגות כזאת אפיינה את גלקין גם ברוסיה, בכל השנים שבהן היה שם כוכב מספר אחת.

מכאן הגעתי למסקנה שמקסים גלקין גם (בדגש על המילה 'גם') נושא באחריות על כך שברוסיה הגדולה התחנך עם שפלש למדינה שכנה, ועושה שם שמות. לא רק פוטין אשם. להוציא קומץ של אנשים שברחו, כל האימפריה של 150 מיליון תושבים תומכת במלחמה. אין שם הפגנות המוניות, כל הסקרים מעידים על תמיכה של 80-90 אחוזים במלחמה. האנשים מלשינים על זולתם על כך שאלה לא תומכים דיים במלחמה. שכנים על שכניהם, תלמידים על מוריהם, בעלים על נשותיהם ולהפך.

הרגשתי צורך לכתוב זה לא כדי לדרוש את עלבונה של השפה העברית. היא די חזקה ואינה זקוקה להגנתי. מה גם שבשפה הרוסית עצמה יש לא מעט מילים עם ההברות חוזרות, ויש מילים שאי אפשר לומר אותם בלי לצחוק. תהיתי מדוע גלקין לא מתחיל את מסע הלגלוג שלו מהשפה הרוסית.

פתחתי את שערי הגהינום

כתבתי את הדברים האלה בעמוד הפייסבוק שלי, הוספתי את הפתגם העברי 'חכמים היזהרו בדבריכם'. תרגמתי את הפתגם לרוסית, והסברתי פעם נוספת למה הדרישה הזאת כוּונה דווקא כלפי החכמים, ומדלגת על הטיפשים. החכמים הם האחראים לכך שכיום העולם כולו מוצא את עצמו על סף המלחמה הגרעינית הכוללת.

לחצתי על הכפתור: 'שתף', ופתחתי את שערי הגהינום! אש וגופרית ששלח המלאך גבריאל על הערים סדום ועמורה הם כלום ואפס לעומת מה שספגתי אני. הקללות העדינות ביותר היו: 'אתה דביל', 'אתה חסר שכל', 'נפלת על הראש', 'אתה סוכן של פוטין', 'אין לך חוש הומור', 'איפה למדת', התעניינו, כמה הק.ג.ב. שילם לי על הפרסום.

אחד ההאשמות הפופולריות הייתה - 'אתה פשוט מקנא בו!' זה בסדר, קנאת סופרים כידוע, דבר מבורך, היא תרבה חכמה. קראו לי בשמות: 'קומיסר', 'צנזור', 'בולשביק'. זה היה המעליב ביותר. מה פתאום  'קומיסר' ו'צנזור'? מה – אני הלשנתי למשרד הפנים ודרשתי לבטל את אזרחותו של גלקין בגלל דבריו, ביקשתי לאסור את הופעותיו? אפילו לא קראתי להחרים אותו. הוא אומן, מימש את זכותו לומר מה שבא לו מעל הבמה, אני אזרח אשר מביא את דעתו בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו. מדוע כל מי שמגן על זכותו של האומן לדעה משלו מתנפל עלי על הבעת הדעה שלי? חופש הביטוי הוא לכולם, לא?

תוך זמן קצר מספר התגוביות לפוסט שלי עלה על 1300. בדרך כלל בפוסט ה'חם' ביותר אני מקבל 100, בקושי - 200 תגוביות ולייקים. רק פעם אחת קיבלתי 1000 לייקים – כאשר פרסמתי את תמונתה של נכדתי שזכתה במדליה בתחרות הארצי לילדים בהחלקה אומנותית. כמובן לא הייתי בודד במערכה: היו גם יותר מ-500 'לייקים' של תומכיי. כמה עשרות מגיבים תמכו בעמדה שלי. אבל הרוב המוחץ...

לא תיארתי לעצמי שלפוסטים בעמוד הצנוע שלי נחשפים כל כך הרבה אנשים – פוליטיקאים, עיתונאים ידועים, אנשי משרד החוץ – בארץ ובעולם. חודש ימים עברו מאז - והשטח מסרב להירגע. את התגובה האחרונה קיבלתי לפני כמה ימים. אישה בשם רימה ש. כותבת לי: 'עד היום הייתי 'בולעת' כל מה שאתה כותב ומפרסם – אבל זהו, יותר לא אקרא אפילו שורה ממה שאתה כותב!' אגב, זאת – התגובה הנפוצה ביותר לפוסט שלי.

יש לי מדיניות: את הקללות והעלבונות – כלפיי או כלפי משתתפים בדיונים על העמוד שלי – אני מוחק ללא רחמים וללא זכות לערער. אבל הפעם החלטתי להשאיר הכול, כולל העלבונות האישיות והגזעניות כלפיי, כי זאת ההוכחה המוחשית ביותר לצדקתי, לטענתי שהאומן מטיף לאגרסיביות וחוסר סבלנות.

ברור לי שרוב מתנגדיי לא ירדו לסוף דעתי, הגיבו 'תגובה פבלובית', התנפלו עלי מתוך פוזיציה עכשווית צרה: אם היום גלקין מבקר את פוטין, אז כל מי שמבקר אותו הוא תומך פוטין. אבל הפוסט שלי הוא על משהו חשוב יותר, הנוגע בשורשים של הדברים וההליכים. יש לי הרגשה שבעתיד הקרוב נהיה עדים לשינוי אצל האומן האהוב שלהם. איש עם עקרונות כאלה והתנהגות כזאת לא יישאר לאורך זמן באופוזיציה לשליט הרוסי.  זאת הרגשתי. נחיה ונראה.

לכל ענן יש בטנת כסף: איש ממתנגדיי לא כתב לי שהוא זורק מביתו או שורף בחצרו את הספרים שלי שרכש בעבר. יש עדיין תקווה לחזרה לפרופורציות ושפיות.

yuramedia@gmail.com


1
תגיות :
תמונה ראשית