אוּמנות: המילה שהועמדה למשפט פלילי

יורי מור | 11 בינואר 2022

משפט שנערך לפני 200 שנה הוביל פובליציסט צרפתי נודע לשנת מאסר, מפני שהשתמש במילה 'אוּמנות', והשימוש בה העליב את יורש העצר. ומה תאמר על כך האקדמיה ללשון?

האקדמיה ללשון העברית ממליצה לישראלים לא לבלבל בין המילים 'אוֹמנוּת' ו'אוּמנוּת', ומסבירה באדיבות: אוּמן (בתנועת U) הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו'. אוּמנות היא 'עבודה בידיים', 'מלאכת כפיים'. ‍‍‍‍לעומתה אוֹמנות היא art בלעז – 'פעילות יצירתית בעלת ערך אסתטי'. אוֹמן (בתנועת O) הוא artist בלעז – יוצר, כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן וסופר.

לאור הפרסומים האחרונים על תוכניות של נבחרי העם להעניש משתמשי רשתות חברתיות על השימוש במילים ובביטויים מסוימים, נזכרתי בפרשה אשר התרחשה בדיוק לפני 200 שנה. בצרפת בתקופת הרסטורציה ("שיקום המלוכה" אחרי תבוסתו של נפוליאון) נערך משפט פלילי סביב המילה המוזכרת בכותרת המאמר, ובהמלצה של האקדמיה.

בין הצעדים לחיזוק המונרכיה, ובמאמץ למנוע הישנות של מהפכות, הוסיפה מערכת אכיפת החוק של שושלת הבורבונים אשר חזרה לכס המלוכה סעיף לספר העונשין האוסר על הנתינים להעליב בן משפחת המלוכה. זה הפך לעבירה חמורה, עם עונשים כבדים בצידה.

הוא ישלם באהדת העם

בצרפת של אותם הימים חי אחד הפובליציסטים הגדולים בתולדות האנושות, פול-לואי קוריה (Paul-Louis Courier). לא מצאתי ערך על אודותיו בגרסה העברית של הוויקיפדיה, אך אפשר ללמוד עליו בוויקיפדיה באנגלית או בצרפתית. אני אישית חושב את קוריה למנטור הרוחני שלי, ומונה אותו בין האנשים המעטים שעיצבו את דעותיי ואת סגנון הכתיבה שלי.

קוריה, אחד האישים המשכילים ביותר של תקופתו, היה חוקר הספרות הרומאית והיוונית העתיקה ושפות עתיקות. לצד זה כתב מאמרים פובליציסטיים מבריקים ביותר, פיליטונים ופמפלטים. את כתיבתו מאפיין הומור סרקסטי, עוקצני. הוא קידם ללא פשרה דעות ליברליות נאורות. הוא כתב אותם בשמו של איכר מכפר נידח, בשפתו הפשוטה שיש בה חוכמת חיים רבה, וגילה אהדה לפשוטי העם, המגיבים למתרחש במולדת בהפסקות העבודה בכרם.   

קוריה הצליף ללא חת בשלטונות, במשטרה, באצולה, בממסד הדתי. אחד המאמרים המפורסמים ביותר שלו משנת 1820 - .Simple Discours de Paul-Louis etc - מוקדש לקמפיין של אנשי החצר המלכותי. מטרת הקמפיין הייתה לאסוף בקרב הציבור הרחב כסף כתרומה לרכישת ארמון שמבור, במתנה ליורש העצר שזה עתה נולד. קוריה מתח ביקורת קטלנית על היוזמה, והצביע על הפוטנציאל לשחיתות והרצון של חנפנים ומלחכי פנכה למצוא חן בעיני בית המלוכה על חשבון העם. בין השאר כתב קוריה (תרגום כאן ובהמשך שלי – י.מ.): "המקורבים חושבים שהארמון לא יעלה אגורה לבית המלוכה וליורש עצמו, אך הם טועים ומטעים: בלי להכניס את ידו לכיסו יורש העצר ישלם. הוא ישלם באהדת העם, באמון שהעם אמור לתת לו".

מובן שהמאמר הרגיז מאוד את בעלי היוזמה. הם בדקו את הפמפלט בציציות, ומצאו משפט אותו ניתן להגדיר כ"העלבת בן המלוכה": "יום אחד אוּמנותו של היורש תהינה למלוך – והוא יגלה שהעם איננו מקור להתעשרותו..."

פרקליטות צרפת של אותם הימים ראתה בשימוש במילה 'אוּמנות' לגבי היורש כוונה זדונית להעליב את בן המלוכה. הם שאלו: "מה הוא רומז – שיורש העצר דומה לאלה שעוסקים במלאכת כפיים? איך הוא מעז להשפיל בצורה כזאת את הוד מעלתו?"

לכפית יש ערך בזמן הארוחה

הפובליציסט הועמד לדין פלילי. בהמלצת עורך דינו ויתר קוריה על זכותו למילה אחרונה לפני גזירת דינו. עורך הדין נימק זאת במילים אלו: "אתה פובליציסט מבריק, אך נאום פומבי לפני שופטים זו אומנות אחרת. אתה רק תחמיר על מצבך, אני אשא דברי סיכום בשמך".

כך או כך, השופט גזר על הפובליציסט שנת מאסר בפועל על שימוש במילה 'אוּמנות' כלפי בן מלוכה. מיד אחרי קריאת גזר הדין נעצר הסופר והובא לבית הסוהר. העם אסף את הכסף הנדרש, רכש את ארמון שמבור והעניק אותו במתנה לרך הנולד, אשר  בהמשך כיהן כמלך צרפת שבוע ימים בלבד.

בהיותו בכלא כתב קוריה ופרסם פמפלט נוסף, כנאום ההגנה שאותו לא זכה לנאום במשפט. בין השאר כתב: "התובע והשופט במשפטי לא הבינו לדאבוני הרב שבפיו של איכר המילה 'אוּמנוּת' מקבלת משמעות עשירה וסגנון גבוה, ודווקא המילה הזאת היא אות לכבוד שנתין פשוט רוכש למלכו".

ואולם, כפי שאומרים הרוסים "לכפית יש ערך בזמן הארוחה, לא אחריה". קוריה ריצה את שנת המאסר במלואה. אז לא היה קיים נוהל נאור של ניכוי שליש או חצי.

הערה לסיום: בעצמי אינני יודע לומר מה הייתה מטרת כתיבת המאמר שכרגע קראתם. האם להזהיר את נבחרי העם בארץ שיימנעו מחקיקה של חוקים דרקוניים? או לקרוא לחכמים שבינינו להיזהר בדבריהם? מה שבטוח – יש כוח ומשמעות למילים. חיים ומוות ביד לשון – עכשיו כמו אז.


1
תגיות :
תמונה ראשית