ברית הבריונים של הפעלים השתלטנים

יורי מור | 29 במרץ 2022

מעשה נורא בכנס הפעלים שהשתלטו על השפה העברית, אשר הסתיים בגילויי אלימות לאחר מאבק דורות מדמם בין 'עשה' ל'דפק'. פרק שלישי בסדרת "מסע בעקבות צקצוקי הדקדוק"

 

משתתפי הכנס עברו בדיקה גופנית קפדנית, המיועדת למנוע הכנסת כלי נשק לאולם הכנסים, והתיישבו במקומם לפי שבטים ובניינים. היו אלה הפעלים בחליפות מהודרות, מסופרים, מבושמים - הנציגים של שלוש משפחות הפעלים המאורגנים, אשר אט-אט משתלטים על השפה העברית. היה ברור שמעמדם בשפה עלה בתקופה אחרונה.

אחרי שהשומר סימן במנוד ראש למארגנים שכל המוזמנים כבר נכנסו לאולם, הכריז הפועל 'עשה', יו"ר הארגון, על פתיחת המושב. הוא לקח לידו מיקרופון, כחכח בגרונו, וסח בקולו החגיגי האופייני: "ובכן, נתחיל". לפני שהצליח להוסיף עוד מילה,  קפץ ממקומו הפּוֹעַל 'חתך', אשר ישב לימינו של 'דפק', ראש שבט "הפְּעָלִים החדשים", וצעק לעבר 'עשה': "אבל בשביל מה הישיבה הבהולה הזאת? מה בוער?"

הפּוֹעַל 'שָׂם', שישב ליד היו"ר, צעק לעברו: "שתוק, יא חנון, לא נתנו לך רשות לדבר".

'עשה' עיקם את שפתיו בעצבנות, אך מחל על כבודו ופתח בנאום אותו הכין מראש, לא לפני שהפּוֹעַל 'דפק' משך את חברו 'חתך' בשולי חולצתו הצבעונית והחזיר אותו לכיסא.

"מכובדיי!" אמר 'עשה' בפתוס, "הפעלים השתלטנים היקרים! על סדר היום עומדת סוגיה אחת ויחידה: ההתנהגות החריגה והבריונית של קבוצת הפעלים שהצטרפה לשורותינו לאחרונה ואינה מסכימה לציית לקוד האתי אותו ניסחתי בזמנו בשליחותכם. מדובר בקוד אתי שהתקבל פה אחד בכנס שלנו לפני מספר עשורים. רבותיי, ידוע לכול שיש לנו משימה משותפת עליונה: לתפוס עם הזמן את כל שטחי השפה העברית, לדחות החוצה את כל הפעלים החנונים האלה, דוגמת 'התייפחתי', 'ניקיתי', 'בישלתי' , 'ערכתי' וכדומה.

התחלנו במשימתנו לפני מספר עשורים, וכיום יכולים אנו להצביע על התקדמות משמעותית בתחום. כדי לייעל את העשייה שלנו ולפעול ללא חיכוכים מיותרים, אישרנו כאן לפני חמש שנים בישיבה מיוחדת וחגיגית את תוכנית חלוקת שטחי השפה בין משפחות הפעלים. סיכמנו גם שלכל פועל חלוץ תהיה נחלה משלו בשדה הסמנטי המשותף, גבולות ברורים שהוא רשאי לפעול בתוכם, להסתער, לכבוש ולהתרווח.

בשנים שעברו מאז רשמנו לזכותנו הישגים מרשימים, הן בשפה המדוברת (כאן הנואם הדגיש את המילה הבאה) והן הכתובה.  מי כיום משתמש בפעלים כגון 'לחלוט', 'לאפות', 'לטגן', 'לצלות', 'לרקום', 'לבשל'? בלי צניעות מדומה אזכיר לכם שאני זה שלימדתי את העם לעשות תה, לעשות עוגה, לעשות מרק, לעשות ריבה. אני הצלחתי לגרש מהשפה פעלים מתייפיפים רבים כגון לנקות, לסדר ולערוך".

מי ששם נעליים הוא לא נועל

באי הכנס קידמו בקריאות בוז וסלידה כל פועל ש'עשה' הזכיר והוא המשיך: "כולם בימינו עושים כלים, עושים חלונות. מי כיום אמור "אתה מכאיב לי"? שלא לדבר על אלה שעשו צבא, עשו גבות ואפילו עשו תשובה. מורות ומורים אומרות ואומרים 'אתה עושה לי כאב' – אמנם בינתיים רק בבית, לא בכיתה. בזכותי כמעט ונעלמו ממרחבי השפה המילים 'שיתפתי', 'שירַתּי', 'חיזרתי'. כשיא העשייה שלי אני רואה את הבחורות שעושות עיניים.

"גבירותיי ורבותיי, ברור שאנו עובדים בצוותא. הנה יושב לידי הפועל המכובד 'שָׂם', העושה חיל. פנקס השירות שלו גדוש בניצחונות. בזכותו אנשים במדינתנו נגמלו מהמילים הקרות והמוזרות 'לבש', 'חבש', 'ענד', 'ענב', 'הרכיב'. הוא עמל במרץ ורובם ככולם שמים מעילים בחורף, שמים כובע בשמש, שמים תכשיטים ועניבות בנשף המסכות, שמים משקפיים. מי ששם נעליים לא נועל אותם!" – זרק עשה את המשפט בהתלהבות.

בנקודה זאת הפועל  שָׂם  קפץ ממקומו ופצח בשיר: "מי ששם מעיל הוא לא לובש, מי ששם נעליים לא נועל, מי ששם נקודה – הוא שם על כולם! היידה, היידה, היידה!" הסדרנים בקושי הרגיעו אותו. 'עשה' המשיך.

"הודות לעשייה שלנו עבר זמן רב מאז שפעלנו מהמחתרת, ופחדנו מהגינויים של יועצי השפה ברדיו הממלכתי. אתם זוכרים זמנים שבהם כינו אותנו עשבים שוטים? היום אנחנו נואמים מדוכן הבית, והעיתונים שמים אותנו בכותרות שמנות על עמודים ראשיים. הנה חבר הקבוצה שיושב משמאלי – הוא האשם במירכאות בכך שהיום לא רק לוקחים חלק, אלא גם לוקחים מקלחת, לוקחים שיעור ולוקחים תרופה".

'עשה' היה נרגש מדברי עצמו, לגם מכוס מים והמשיך.

"עכשיו לעיקר. בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה חמורה, מכוערת ומדאיגה. למרות שבקוד האתי הגדרתי ברחל ביתך הקטנה את גבולות השטח לכל פועַל ופועַל, יש בינינו גורמים שאינם מסתפקים בשטח שהוקצה להם בתוכנית החלוקה, ופולשים למחוזות לא להם. זאת הפקרות ובריונות לשמה. הם האחראים לריבים בתוך המחנה שלנו, הם יורים בתוך הנגמ"ש, דורכים זה לזה על היבלות. 

עד לא מזמן כולם צייתו להבנות על חלוקת השטחים. אבל החבר שאיני רוצה לנקוב בשמו, אך כולם יודעים שמדובר בפועל היושב ליד 'חתך', פוזל לשטחים מעבר לגבולותיו. בתחילת דרכו הוא היה זוהר ומופתי. בעוז ובמרץ מעוררי פליאה הוא כבש את מקומם של הפועלים הלוזֶרים כגון 'התקלחתי', 'שתיתי', 'התחשבנתי'. ישראלי מצוי מזמן דופק מקלחת, דופק טורקי קטן ולא דופק חשבון לאף אחד. אבל היי, מה זה 'דפק כלים?' כולם יודעים לעשות כלים, מה אתה מתערב? מה הילדים יבינו מהקריאה 'לדפוק כלים'? לשבור אותם? אין לכם עיצורים בתנועה שלכם? קניבליזם מתועב – כך הייתי קורא לתופעה זו. אני מציע לגנות את הפועל שבשמו אינני רוצה לנקוב, להוקיע ולנקוט צעדים שימנעו את הישנות הדברים בעתיד".

הישגיו המפוקפקים של 'נתן'

'עשה' סיים את נאומו, תומכיו הריעו לו תוך קריאות עידוד. אז קם ממקומו הפועל 'דפק'. הוא פסע לראש השולחן. כולם שמו לב ש'דפק' ,אשר לא מזמן הסתובב בבגדים מרושלים, דפק הפעם הופעה. הוא הגיע לכנס בחליפת שלושה חלקים, עם סיכת יהלום מנצנצת בעניבה. דפק עמד ליד דוכן הנאומים, בתנועת ידו סירב לקבל את המיקרופון שהושיט לו היו"ר, הזיז הצידה את רגלו הימנית ופתח בנאומו שלו.

"גבירותיי ורבותיי!  פעלים מכובדים!  אני מאוד מעריץ את הנואם הקודם, אותו אני מכיר כמייסד התנועה, ואחד מגדולי השתלטנים.  אך אני דוחה בשאט נפש כל הרמיזות והטענות שהטיח בי היו"ר המכובד".

'דפק' שתק לרגע, סקר במבטו את האולם המתוח, המלא בתומכיו ומתנגדיו, והמשיך: "אכן, בזמנו תרם 'עשה' תרומה רבה למפעל שלנו. על זה אין עוררין.  אבל עכשיו הפעילות שלו ושל מספר מקורביו המשמשים כאן כלהקת מעודדות נחלשה עד מאוד. אדוני היו"ר מתפאר בהישגיו, אבל המציאות מעידה על דרדור ודעיכה. המצב כרגע על הפנים. יש מקרים שבהם הפעלים הרשמיים, שגורשו בעבר על ידינו, זיהו את החולשה וחוזרים למקומם. מה זה האקדמיוּת הזאת כשאומרים 'התנסיתי'? אם המצב יימשך כך עוד נשמע שהכנסת 'התפגרה'!

אתה, אדוני היושב ראש, מתפאר בהישגיך. גם לי יש מה להציג. זוכרים: עוד לפני עשור העם סיפר שהוא מתקלח – אני גרמתי לכך שהעם מזמן דופק מקלחת! עזבו את העם - במו אוזניי שמעתי בטלוויזיה פרופסור ממושקף אומר שהוא ידפוק את היריב שלו בחוג להיסטוריה! אולי שמעתם על חבר כנסת שאמר שהמשכורת שלו דופקת? זה בזכותי!" כאן הגיע תור תומכיו של 'דפק' להריע לו.

"קחו למשל את הישגיו במירכאות של חבר ההנהלה, הפועל המכובד 'נתן'. בסדר, התרגשנו בעבר מזה שבמקום לנשק, לחבק ולהתקוטט, אנשים התחילו לתת נשיקה, לתת חיבוק, לתת מכות. ומה הוא עשה מאז? נח לו על זרי דפנה. מה עם הפעלים 'להבחין'? או 'לסנוור'?ומאידך גיסא, בסיעה הצעירה שלנו יש חבר מצטיין ומצטנע באותה המידה, הפועל 'הביא', שהביא הישגים מרשימים תוך זמן קצר. רק בשבוע אחד הוא הביא נשיקה, הביא חיבוק, הביא מכות. תסכימו כמה זה עכשווי יותר מאשר 'לתת מכה' המיושן והמגוחך שלכם?"

'דפק' שוב דפק שתיקה לרגע והמשיך: "האם מותר במעמד המכובד הזה לכנות את הנואם הקודם נוכל, אינטרסנט ולוזר סדרתי?" הקהל באולם  פרץ בקריאות ביניים: "לא! אסור! לא מקובל". "אם אסור – אז לא אומַר על היו"ר המכובד שהוא נוכל, אינטרסנט ולוזר סדרתי. אבל מה שכן אגיד – שהוא נרדם בשמירה. אנו הלכנו אחריו בעיניים עצומות ועכשיו קוטפים את פירות הבוסר שלנו. הוא הביא אותנו למבוי הסתום. כנראה זה בגלל הגיל המופלג – אבל הוא השאיר ללא טיפול הרבה תחומים. יותר ויותר אנשים מדיחים כלים במקום לעשות כלים. במקום לעשות חלונות הם מזמינים חברת אחזקה שמנקה אותם. יש אפילו כאלה ש'מתחזים' ולא 'עושים את עצמם'. ובמה חטאנו אנו, שבמסירות הנפש באנו ומילאנו את החסר? במצב העגום הזה אנו, קבוצת הצעירים, החלטנו להגדיל ראש, לקחת יוזמה ולפעול על דעת עצמנו. כן, אנחנו בריונים – ואני גאה בתואר זה! עברו כבר הזמנים בהם הפעלים כמוני התביישו מהמראה המחוספס שלנו. אנחנו יוצאים מהארון! הגיע הזמן לומר בקול צלול וברור: אנו, החברים החדשים בארגון, סובלים זמן רב מהאפליה כלפינו. הוותיקים קוראים לנו בשמות. הדור הישן רוצה שנישאר חוטבי עצים ושואבי מים. מכובדיי, אין לנו לוקסוס להתמהמה. אם אנחנו לא נדפוק גז – אז כאשר אבדנו אבדנו. לא מפֵרֵי הקוד האתי אנו, אלא ממלאים את החסר, את הריק שמשאיר הדור הקודם".

לדפוק ת'שוט, לדפוק ת'הצגה

'עשה' לא הצליח להתאפק. כבר זמן מה רתח לשמע דברי היריב הפוליטי. הוא קם ממקומו והמשיך בקול רועד מכעס וזעם: "שקרן! מילאת חסר? מה יש לך לחפש במחוזות לא שלך? למה אתה מכריח את האנשים 'לדפוק חלונות' במקום לעשותם? אם אתם מרגישים קיפוח - למה אתם משתמשים בכלים לא כשרים? אם חסר לכם משהו, תבואו אלי – אני אתן לכם את מבוקשכם".

"לא רוצים נדבה",  השיב 'דפק' בבוז. "די! רוצים לקחת חלק בחלוקת המשאבים!"

"אמרו לי שאתם מאוד לא נחמדים, אך לא ידעתי שעד כדי כך", סינן ברוגז 'עשה'.

"בואו לא נריב", - ענה בנימה מפויסת 'דפק'. "יש לנו מטרה משותפת. המוטו שלי: לא לחסוך באף אמצעי כדי להביא להכרעה במערכה נגד עשירי השפה – הפעלים 'שתיתי', 'הגעתי' 'הזמנתי' ודומיהם!"

דפק התחיל לדקלם בקצב:

"לדפוק ת'שוט!"

"לדפוק ת'הגעה!"

תומכיו קפצו על רגליהם, הצטרפו אליו וצעקו:

"לדפוק ת'ספר!

לדפוק ת'סרט!

לדפוק ת'הצגה!"

הסדרנים נאלצו לפעול שוב על מנת להחזיר סדר באולם. 'דפק' המשיך:

"אני מציע לערוך הצבעה על שני דברים. אחת, לשנות מעתה את שם הארגון שלנו ל"ברית הבריונים". שתיים, היות וההנהלה הישנה כבר לא מאתגרת את הלקסיקון הנורמטיבי, היא צריכה לפנות מקום לכוחות חדשים. נפעל בכל השדה הסמנטי בלי הבדלי גזע, דת, מין, נטיות וגוף. הגיע הזמן לריענון. לכן יש לערוך בחירות עכשיו, ולהציב בראש הארגון פועל עם ערכים, פועל של דור צעיר ומלא אנרגיות. אנו זקוקים לדם חדש!" - סיים 'דפק' את נאומו המלהיב.

"רוצה דם חדש?" – גער 'עשה'. "דם?! הינה לך דם חדש", והלם בכל כוחו במיקרופון בראשו של 'דפק'. זה לא נשאר חייב – דפק אגרוף ישר בפרצופו של 'עשה'. הפועל 'חתך' זינק לעבר הפועל 'שָׂם' בקריאה: "למי קראת חנון?", נתן לו שטוזה כבדה בעורפו, ומיד חטף בוקס באפו. לקטטה הצטרפו פעלים נוספים. משתתפי הכנס החליפו מכות וקללות, זרקו איש אל רעהו כיסאות פלסטיק קלים, ומילות גנאי ובוז קשות וכבדות.

בלהט הוויכוח הפילולוגי איש לא שם לב לפועל 'הרביץ', אשר ישב לו  בשקט בפינה וקרא בספר. בשלב מסוים הפועל 'תפס' שם לב שעמיתו 'הרביץ' לא מתרגש מהמתרחש סביבו.

"למה כבודו לא משתתף בדיון? למה אתה לא קם ולא מרביץ?" - שאל.

'הרביץ' הרים את ראשו והשיב באדישות: "אני כאן מרביץ תורה, תורתי היא אמונתי, ואין לי זמן לשטויות שלכם". אמר וחזר לעיסוקו.


1
תגיות :
תמונה ראשית