עדי המדינה שייכים בעולם הפשע לעדת המלשינים וזוכים לשלל כינויים, איך ניצחה מאמי את כפרה, חידון גבינות גדול לשבועות, והשפה הצבאית של בעז נוימן
בלב שתי פרשות הפשע הנחקרות בימים אלה עומדים אנשים מטושטשי-פרצוף המכונים בפי המשטרה "עדי מדינה". המונח עד מדינה ביסודו מתייחס לכל אדם המעיד במשפט מטעמה של המדינה או הרשות, אך השימוש הרווח בו הוא לעבריין המעיד כנגד חבריו כדי להגן על עצמו במסגרת עסקה. הביטוי הוא תרגום שאילה מאנגלית: state's witness. הוא התגלגל ממונחים מימי המלוכה בעקבות הביטוי turn king’s evidence (להפוך לעד המלך), וגרמנית: Kronzeuge (עד הכתר). מכאן גם הביטוי העברי הנרדף, הרווח היום פחות, אבל היה בשימוש העיתונות בשנות השלושים ואילך, "עד המלך".
בעולם העברייני לעומת זאת זוכים העדים הללו לכינויים מחמיאים פחות. בתרבות הפשע האדם המוסר מידע על חבריו נמצא בתחתית הסולם, ופוגע בקודים המקודשים ביותר, ובמקרים רבים משלם בחייו. למלשינים עשרות שמות וכינויים. המילה המקובלת היום ומצוטטת מפי העבריינים היא "מעלילנים", רמז לכך שמדובר בשקרים ועלילות. הם נקראים גם 'מלכלכים', 'מדליפים' וכמובן משת"פים. 'משתף פעולה' ככלל הוא ביטוי חסר מזל: צירוף שנועד לשבח ולהלל הפך בעולם הפשע, בימי המשטר הנאצי ובסכסוך הפוליטי באזורנו למילת גנאי.
פותח על החברים שלו
כמה וכמה ביטויים לקוחים מתחום המוזיקה. המלשין הנוהג "לזמר" קרוי זמיר, כמו אותו ז'וז'ו חלסטרה, "הזמיר המשתקם"; הוא נקרא גם 'מנגן', ו'מוזיקאי' וגם 'תקליטן'. כינויים אחרים למלשינים הם מתחום טכנולוגיות מידע למיניהם. המלשין נקרא 'אחד ארבע ארבע', 'חוט מאריך', 'אנטנה' ומשודרג אפילו ל'אוואקס'.
שפת הפושעים שואלת משפות רבות, אצלנו כמו בשפות פושעים אחרות. מערבית המלשין נקרא ג'אסוּס (מרגל), וויסח (מלוכלך), מניוק (מזדיין). היידיש תורמת את שטינקר (מסריח) מויסר (מוסר, כינוי גנאי ליהודי המלשין על יהודי אחר לשלטונות בימי הגלות). הפועל המוביל בתחום הוא 'פָּתַח'. המלשין 'פותח על החברים שלו', 'פותח לונגים', כלומר, הופך לאנטנה חיה, וסתם 'פותח תחת'.
מלחמת מאמי בכפרה
סקר מאקו בחן את כינויי החיבה הפופולריים ביותר. לסקר נוסף טור מאיר עיניים בנושא מאת גיא הוכמן.
בראש וללא מתחרים מככב הכינוי 'מאמי': 36% בחרו בו. למשמעות הכינוי יש כמה גרסאות. האחת: mummy, כינוי חיבה לאמא באנגלית. השני: צורה מהודקת של חברי/חברתי, בצרפתית: ma ami.
הכינוי השני בדרגת הפופולריות הוא 'בייבי': 23% בחרו בו, ללמדך שהתינוק הוא עדיין היצור האהוב ביותר עלי אדמות.
עלייה מפתיעה נרשמת לביטוי ותיק אך שולי משהו: 'חיים'. 17% בחרו בו. אפשר גם בהרחבה פופולרית: 'חיים שלי'.
14% בחרו בכינויים מתיילדים. 'בובי' ו'קוקי' מסתיימים בתנועת –י, הקרויה גם 'יוד החמידות', ומוכרת ממילים מפנקות ודביקות כמו 'חיבוקי', 'נישוקי', 'פינוקי' וכמובן 'חמודי'. 'קושקושון' מזכיר כינויי חיבה לא בהכרח מחמיאים כמו 'חמודון', 'טיפשון' ו'בובון'.
המילה הדביקה 'מותק' זכתה ל-6% תמיכה בלבד, וטוב שכך. כבר בסקר ואללה משנת 2001 היא מופיעה כמילת החיבה השנואה ביותר, לפני 'אבאל'ה' ו'אחי'.
הצמד 'נשמה'-'כפרה' זכה באופן מפתיע ל-4% תמיכה בלבד. שוטטות ברחוב ישראלי מגלה ש'כפרה' חיה ובועטת עדיין, אבל עם סקרים לא מתווכחים. באיוש, כפרונת.
חידון הגבינות הגדול לשבועות
אצל יהודים כמו אצל יהודים, לכל חג מאכל, והמאכל הופך סמל לחג. חג השבועות הוא חג הגבינה, ומסתבר שאין מדובר רק במוצר חלב אלא בתרבות לשונית שלמה.
לפניכם חידון הגבינה של "הזירה הלשונית". המשיבים נכונה יוזמנו לערב גבינות ויין בחסות מועצת החלב. סתם. התשובות: בסוף הטור.
- מה הקשר בין גבינה לבין "למה כובע"?
- מהי הגבינה הכי פוליטית בישראל?
- לְמה קראו בשפת הגנבים היהודים ביידיש גבינה?
- מה זו 'גבינה במגבת'?
- על מי אמרו הייקים שהוא "גבוה כמו שלוש גבינות"?
- מי היה איזי עוגבינה?
- למי זלל החתול את גבינתו בחג השבועות, והוא נשאר ללא לביבות?
- מי אמר ועל מה "ההסכם הזה מלא חורים כמו גבינה שווייצרית"?
- ממה עושים טוֹסט צבאי?
- מה הקשר בין זיווה לגבינה?
- מה זו גבינת קרש?
- לאילו שני עניינים משמשת בעברית המילה האנגלית cheese?
- מהו התנאי במשנה המאפשר לשים בשר ליד גבינה?
- מהם חגב"י וחגב"ש?
- מה משותף לגבינות ברי, גורגונזולה ופרמזן?
- מה ההבדל בין גרוּייר לגרִייר?
- איזו גבינה קרויה על שם הנזירים שמייצרים אותה?
- מיהו קַמַמְבֶּריסט?
- מי על פי האמונה העממית עשוי מגבינה ירוקה?
- מהיכן לקוחות המילים: "צרור של ציפורנים שחורות באגרטל ובקבוק של יין, חתיכת גבינה"?
התשובות, כאמור: בסוף הטור.
החיילים הטובים של בעז נוימן
ד"ר בעז נוימן נפטר השבוע, והוא בן 43, ממחלה ממושכת. נוימן היה היסטוריון מוכשר ומקורי, וסופר ראוי. ספרו "חייל טוב" שראה אור בשנת 2001 שופך אור על חייהם של חיילי שריון, וגם על שפתם. עם צאת הספר ב-2001 סקרתי את השפה הצבאית הנשקפת ממנו.
בין היתר, לצד חשיפה של מונחים צבאיים ושריונריים מוכרים ומוכרים פחות, שופך נוימן אור גם על היבטים פוליטיים המשוקעים בשפה הצבאית. הוא עושה זאת בשפה צבאית אינסטרומנטלית, המאפיינת את הצבא בדרך כלל. השפה הזו חושפת את הקהות המוסרית שאותה מאמצים החיילים בספרו כמעט בלי יוצא מן הכלל.

כל זה בא לידי ביטוי בשירות בשטחים בימי האינתיפאדה השנייה. מסלול חיי החייל הם על פי נוימן "קו, שטחים, אימון, קו, שטחים, אימון". שיגרת היום של החייל היא "תרגולת כניסה לבית של אזרחים לא חשודים. תרגולת כניסה לבית של אזרחים חשודים. תרגולת מעצר חשוד. תרגולת רעול פנים. תרגולת פיזור הפגנות. תרגולת חצצית", ו"במקרה של היתקלות ברעולי פנים נוהל הפתיחה באש הוא הנוהל המקוצר מקוצר". כשיוצאים מקבוצת הפקודות אל השטח, המלים נקיות פחות, דוגמת "הם מזיינים אותנו עם האבנים". גם המחלוקת הפוליטית שבאה לידי ביטוי מצומצם על הישיבה בשטחים זוכה לשפה משלה. יפתח המתנגד לכיבוש הוא "הכי שמאלני מניאק בפלוגה", ומצד שני, החיילים או המפקדים הפועלים בשטח באכזריות ובלי רגישות לאזרחים מכונים על ידי חלק מחבריהם "ברברים".
עפיפון ונחש נייר
השאלה מתי נולדה המילה עפיפון מן הטורים הקדומים זוכה לעדות מעניינת משיר ילדים ותיק. השיר "הנגר הקטן" נכתב על ידי משה אהרן בייגל והולחן על ידי נחום נרדי, והוא מספר באריכות על ילד המכין לעצמו עפיפון. השיר נכתב בשנת 1933 ופורסם בשתי גרסאות. האחת היא גרסת אתר זמרשת, שמלווה לה ביצוע של השיר בפי נעמה נרדי. בגרסת המושרת נכתב: "עופה עוף נחש-נייר, עוף מעל לראש ההר, מעלה מעלה שא כנפיים, עד למרומי השמים". בגרסה המודפסת בספרו של נחום נרדי "מזמרת הארץ" משנת 1965, נכתב בבית המקביל: "עפיפון נחש נייר, עוף מעל לראש ההר, מעלה מעלה שא כנפיים, עד למרומי השמיים". מתי אם כן הפך "נחש הנייר" ל"עפיפון", והאם משה אהרן בייגל הוא יוצר המילה או היא נוספה על ידי עורכי הספר המאוחר? נשמח לקבל הארות נוספות לחידה.
הדם הנשפך כדימוי
אורי הייטנר מתייחס לדיון בביטוי "שפכו את דמי" מן הטור הקודם: בתלמוד נאמר שכל המלבין פני חברו כאילו שפך דמים. ויש לכך הסבר, שהלבנת הפנים – החיוורון על פני הנפגע, מצביע על כך שהדם אזל מפניו".
הציטוט אכן קושר בין שפיכת הדם הפיזית לזו המטפורית. יעקב יצחק מוסיף על כך: "כאשר התורה השתמשה בביטוי 'שפיכת דם', חכמי המדרש ופרשני המקרא בעקבותיהם היו מודעים לכך שזו מטפורה, שכלל לא מדברת על רצח. בדברים כא 7 נכתב: "וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועיניו לא ראו". ועל כך אמרו חכמים במסכת סוטה: "וכי על דעתנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הן? אלא, שלא בא על ידנו ופטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה".
תרבות עתיקה וחדשה
מיקי פרלה שואל: רציתי לדעת מה מקור המילה העברית 'תרבות' במשמעות של culture?
המילה תרבות מופיעה במקרא פעם אחת, בצירוף "תרבות אנשים חטאים". הפרשנות לפסוק היא שמדובר בחברה שרובה (תרבותה) אנשים חוטאים. בלשון חכמים זוכה המילה 'תרבות' לשימושים רבים במשמעות דרכי התנהגות. במשנה מיוחס הצירוף "בני תרבות" במסגרת דיני נזיקין במסכת בבא קמא למי שניתן לאלפו, ומכאן שאינו יכול להיות מוּעד. במסכת נידה מופיע הביטוי 'תרבות רעה' המזכיר את הצירוף המקראי, אך משמעותו כאן התנהגות לא ראויה. לשון חכמים היא איפה המקור להתפתחויות הנוספות במשמעות המילה: מדרכי התנהגות ונורמות, למכלול המאפיינים והתוצרים של חברה מסוימת, במשמעות culture או civilization. יש להניח כאן במידה רבה של סבירות שהשימוש המשנאי במילה, בעיקר בהוראה השלילית, הושפע מ'תרבות אנשים חטאים'. 'תרבות' היא אם כן במקורה כַמָּת, מילה המשקפת כמות, אך ההקשר אפשר לה לנדוד למחוזות התוכן החברתי ומכלול היצירה של קבוצות אנשים.
עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מה הקשר הבין אמונה, אמנות ואמירת אמן, מהיכן הגיע הביטוי 'או-טו-טו', האם מותר לומר 'ועדת ערער', מה ההבדל בין יושר ויושרה ועוד, קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.
חדש בבמת אורח: שמות מעופפים ומצפצפים, אהרן מוריאלי על שמות משפחה על שם ציפורים.
בפינה של פול אוגדן השבוע: איך מלמדים אמריקאים לא יהודים בעברית
תשובות לחידון הגבינות
- כאשר ילד שואל בלדינו למה (דֶי קֵיי?), עונים לו: גבינה! (דֶי קֵייזוֹ!)
- גבינת הקוטג' היא זו שהציתה את המחאה החברתית.
- הגנבים היהודים קראו לכספי שוחד קעז, כלומר, גבינה, כשהכוונה לגבינה למריחה, ומכאן לכספי שוחד שגם אותם 'מורחים'.
- גבינה במגבת היא מאכל הונגרי מתקתק עשוי מגבינה, נקרא כך בקיבוצים.
- "גבוה כמו שלוש גבינות" הוא ילד קטן שרצה להיראות מבוגר.
- איזי עוגבינא הוא דמות בסיפוריו של דמון רניון, בגרסתם העברית.
- החתול אכל את הגבינה בחג השבועות לאברהמל'ה מלמד.
- אהוד ברק אמר על הסכם אוסלו שהוא דומה לגבינה שוויצרית. הזמן: פברואר 2008.
- טוסט צבאי הוא לחם קלוי עם חמאה, גבינה צהובה ועגבנייה.
- זיווה היא מאפה תימני עשוי מלוואח וגבינה.
- גבינת קרש היא שם שניתן בשנות החמישים לגבינה לבנה פשוטה שנחתכה ונשקלה בחנות המכולת.
- צִ'יז הוא גם הריח העולה מן הגרביים לאחר פעילות ממושכת, ברמז לגבינה מסריחה, וגם הוראה לחייך למצלמה.
- במסכת חולין נכתב: "צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת, ובלבד שלא יהו נוגעין זה בזה".
- חגב"י הם מאכלים המביאים לידי טומאה בדיני יום הכיפורים, על פי מסכת יומא בתלמוד: "לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא יין". חגב"ש הם איסורים בהלכות יין נסך: "הקיז דם לא יאכל חגב"ש, חלב, גבינה, ביצים, שחלים".
- כל השלוש קרויות על שם מקומות יישוב שבהם ייצרו אותן לראשונה: ברי על שם עיירה בצרפת, גורגונזולה על שם עיר באיטליה, פרמזן על שם העיר פרמה.
- גרוּייר היא גבינה קשה שמקורה בצרפת. גרִייר היא גבינה מתקתקה שמקורה בשווייץ.
- טראפיסט היא גבינה שמייצרים נזירים במנזרי שתקנים, במסדר הטראפיסטי.
- קממבריסט אינו יצרן גבינות קממבר, אלא מי שעבר במסגרת שירותו בחיל המודיעין 'קורס מודיעיני למקצועות הבינה הרשתית', ראשי תיבות: קממב"ר.
- על פי המיתוס העתיק, הירח עשוי מגבינה ירוקה.
- השורה לקוחה משירו של מאיר אריאל "דומם עם זוג נאהבים".