מה הקשר בין שופר ועיזים, למי חותמים ב'גמר חתימה טובה', מה בין האושפיזין והאשפוז ובין האתרוג והתפוז; הסופר בוריס זיידמן מספר על מילים שהתגלגלו לרוסית היישר מן העברית, חלקם לשפת העבריינים, ומה בין הקרנטינה לארבעים ימי הסגר הצפויים לנו
חגי תשרי הם מקור לא אכזב של מונחים שחדרו לשפה, צירופי לשון, מנהגים שלא תמיד ידוע מקורם הלשוני. הזירה הלשונית באה לעשות סדר.
אהיה כפרתך בין כסה לעשור
1. ראש השנה מופיע לראשונה בספר יחזקאל: "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה". על פי הפסוק ראש השנה חל כאן בעשרה בתשרי. רש"י מפרש שהכוונה לשנת היובל.
2. העלייה לרגל נזכרת בספר שמות: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה". 'רגל' הוראתה כאן פעם, אבל המקור הוא הרגל הפיזית. בלשון חכמים מצויה גם הגירסה 'שלושה רגלים' כדי להבדילה משלוש רגליים, וכמו כן מחגים אחרים.
3. המילה 'שופר' קשורה במקורה לעיזים ולתיישים. סַפַּרוּ פירושה באכדית תיש בר, אם כי השופר עשוי מקרן איל. השופר הוא במקרא כלי לאזעקה בכלל וגם לימי חג ולמועד, ומכאן זכה לקידוש ולזיהוי עם יום הכיפורים.
4. 'בין כֶּסֶה לעשור' הם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. בתהילים נכתב 'תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ". 'כֵּסֶה' הוראתה הזמן שהירח מכוסה, היינו ראש חודש. המילה מופיעה בכתיב שונה בצירוף המקראי 'יום הכֵּסֶא' במשלי, המספר על אשה פתיינית המזמינה נער לביתה, ומרגיעה אותו שהבעל ישוב רק בראש חודש.
5. הצירוף 'הימים הנוראים' מתייחס ברוב המקורות לראש השנה וליום הכיפורים, ולא לימים שביניהם. היום הכוונה לכל עשרת הימים, הקרויים גם 'עשרת ימי תשובה'.
6. הביטוי 'גמר חתימה טובה' מופיע בימי הביניים המאוחרים, אך מקורו במסכת ראש השנה, שבה נכתב כי בין ראש השנה ליום הכיפורים אנשים נכתבים ונחתמים לחיים או למוות על פי מעשיהם.
7. השורש כפ"ר פירושו ניקה. באכדית כַּפַּרוּ פירושה לנקות ולטאטא. בערבית - לכסות. בשפה האֶבְּלֶאית שהתגלתה בצפון סוריה ושימשה באלף השלישי לפני הספירה, השורש נקשר לטיהור עוונות.
8. בשפות היהודים בארצות ערב נהוגה בגירסאות שונות האמירה "אני אהיה כפרתך", כגילוי אהבה של אם לבנה, של ידידים קרובים וכדומה. מכאן נולד השימוש בעברית הישראלית ב'כפרה' כגילוי של אהבה. ברקע עומד ביטוי מן התרבות הערבית: אָנָא פִדָאכּ, אהיה פדיונך, כלומר, אני מוכן להקריב את עצמי למענך. בעדות אשכנז נהוג לומר על הורים בשנת האבל "הריני כפרת משכבו", כלומר, אני לוקח על עצמי את חטאי הוריי.
בין סוכות למכות ובין אתרוגים לתפוזים
9. הביטוי 'תרנגול כפרות' מתייחס לנוהג להמיר בגולה את קורבנות בית המקדש בשחיטת תרנגול. מכאן הביטויים הממעיטים בערך הכפרה, כמו הנוסח 'שיהיה לכפרות' על אובדן בערך נמוך.
10. חג האסיף מופיע בספר שמות. שמו של אחד החודשים בלוח גזר הוא 'ירח אספ', המיוחס לתשרי וחשון, שבהם אוספים את הפרי.
11. 'אושפיזין' הם האורחים המיוחדים לסוכה, בהשפעת הקבלה וספר הזוהר. 'אושפיז' פירושה בתלמוד בעל אכסניה ומקורה ביוונית, שבה 'הוספיטיון' פירושה אכסניה. מן המילה היוונית הזו התגלגלה המילה האנגלית hospital שפירושה בית חולים, מקום שבו מארחים חולים לטיפול. בעברית החדשה נגזר בהשפעת השימוש הזה הפועל 'לאשפז', כלומר, להביא אדם לטיפול בבית החולים.
12. המילה 'אתרוג' התגלגלה מהמילה הפרסית העתיקה תוּרוּנְג, שפירושה פרי הדר, והיא מתייחסת כנראה ללימון. ממנה התגלגלה גם המילה ההודו-אירופית orange, תפוח זהב. בעקבות הפרי נקרא כך באנגלית גם הצבע הכתום.
13. בבית המקדש היו מקיפים את המזבח בענפי ערבה גדולים כסמל לבקשת הגשם לקראת החורף. במרוצת הדורות נהגו לחבוט את ענפי הערבה, הקרויים גם ערבי נחל, וכך הפך היום האחרון של סוכות ל'יום חיבוט ערבה', או יום המכות. על כן נקראות ערבי הנחל הושענות, ומכאן הביטוי שמקורו ביידיש 'הושענה חבוטה', כינוי לאדם או תופעה שכוחם תש וצורתם הידלדלה. Hosanna התקבלה בשפה האנגלית כביטוי להערצה, תפילה ושמחה.
14. הצירוף 'שמיני עצרת' מופיע בספר במדבר, והוא היום שבו עוצרים מכל מלאכה שהיא. המונח המתמטי 'עצרת' נקבע בעקבות רעיון העצירה לציון מכפלת מספרים על פי המספר האחרון ברצף, במילון המתמטיקה של ועד הלשון משנת 1940 .
15. יוצאי מרוקו אומרים: "סוכות מלביש אותנו, ופסח מפשיט אותנו", כלומר, חג הסוכות הוא חג החיסכון – פסח הוא חג הבזבוז. על חבר או בן משפחה המופיע בבית לעיתים רחוקות אומרים: "הוא לא בא אלא בין סוכות למכות, ובין פסח לשבועות". "מסוכות עד מכות" הם ימי חול המועד סוכות, בין כניסת החג ליום חיבוט הערבה.
16. מטבע לשון יידי שנקלט גם בין דוברי העברית הוא "אתרוגים אחרי סוכות", כלומר, אין בכך צורך עוד, שכן האתרוג משמש רק לצרכים דתיים. המקור ביידיש: ווי אַן אתרוג נאָך סוכּות.
ארבעים הימים של הסגר הקורונה
ד"ר אלישע פרוינד כותב: "המונח 'הֶסגֵר', אחת החלופות ל'סגר', הוא מקבילה עברית למונח הלועזי 'קרנטינה', quarantina. מקורה של הקרנטינה באיטליה, מהמילה ארבעים - quaranta. זה היה משך הזמן שאוניות שהגיעו לנמל וונציה במאות ה-15-14 ונאלצו לשהות מחוץ לנמל בטרם הורשו הנוסעים והצוות לרדת לחוף, בשל מגפת הדבר שהשתוללה באירופה.
40 הוא אחד מהמספרים המכונים 'טיפונומריים', כלומר בעלי משמעות מיוחדת. בתרבויות שונות, כולל ביהדות, באִסלאם ובנצרות, משמעות המספר היא 'זמן ארוך לא מוגדר'. בני ישראל נדדו 40 שנה במדבר, המבול ארך 40 יום, משה שהה על ההר 40 יום, מוחמד הסתגר 40 יום, 40 יום לפני הפסחא הנוצרית הם ימי אבל שבהם נמנעים המאמינים מאכילת בשר ושתיית אלכוהול, הקרויים בעקבות המילה קַרְנֶה שפירושה בשר זאת קרנבל. כפי שהדברים נראים כעת, גם ההסגר שלנו יימשך 40 יום, כלומר, זמן ארוך לא מוגדר".
האוהל של לנין ואוכל החינם
הסופר בוריס זיידמן, מחבר "תחנות ביניים", מוסיף מקבץ מפתיע של מילים עבריות שנקלטו בשפה הרוסית, בעיקר העממית, להצגת מילים בשפות העולם שמקורן בעברית.
אֶיוּדָה. eeyuda. בוגד, מלשן. בעקבות יהודה איש קריות. גם eeuda iskariot – כאשר ה-is מתייחסת ל'איש', או היא מילת הקישור הרוסית iz שפירושה מה ששייך ל..., מה שבא מן ה(קריות).
בֶּקיצֶר. bekitser. גם הַקיצַר – hakitser. בקיצור. מוחלפת עתה ב-koroche הרוסי באותה משמעות.
זאשוּגאנוּי. zashugannui. מי ששיגעו אותו, טרטרו אותו, הוציאו אותו מאזור הביטחון והנוחות, זרקו אותו מפה לשם, גרמו לו להתכווץ, להיחבא אל הכלים, רדוף. בעקבות 'משוגע'.
חוכמאץ'. chochmatch. מתחכם, בדחן, מתבדח.
חוֹכמיט'. chochmit. להתחכם, לצאת חכם ושנון.
כַּדְקָא. cadka. כד קטן. חבית קטנה מעץ.
מישיגינָה. mishigina. משוגע. היה בשימוש באזורי תחום המושב לשעבר. גם הרוסים, האוקראינים והביילורוסים השתמשו במילה.
נא חאליָאבוּ. na chalyavu. קבלת דבר בחינם. טוענים שהמונח הגיע מהמנהג היהודי למעשר חלב לעניי העיר שהגיע כתוצאה מחליבה, הכנת מוצרי חלב וכו'. מכאן chalyavshik – 'אוכל חינם', אחד שאוהב לקבל משהו בחינם. המונחים שימשו בעבר את העולם התחתון, ועברו לשימוש כללי.
קְסיבוֹ. ksivo. מסמך, דרכון, נייר בעל תוקף. לפני עשרות שנים הכוונה הייתה לכסף, בעיקר שטרי כסף מנייר, ומקור המילה הוא כנראה המילה העברית 'כסף'. המונח שימש בעבר את העולם התחתון, ועבר לשימוש כללי.
שָבָּש. shabash. מסיבה של מכשפות. מפגש של מכשפות בכוונה לשבש משהו, לתכנן שיבוש, להפסיק. המונח שימש בעבר את העולם התחתון ועבר לשימוש כללי. הביטוי 'שבת המכשפות' מוכר גם בשפות אחרות.
שָלָש. shalash. אוהל רוסי דמוי ויגוואם, מעין סוכה משולשת. אחת היצירות הידועות בציור בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי היא "לנין בתוך השָלָש' סוקולוב.
לנין בתוך השאלאש- lenin v shalashe - של הצייר מ. סוקולוב
שְמוֹן. shmon. חיפושים של חומרים אסורים, חפצים שיכולים לשמש כנשק או דברים שאינם תואמים את התקן במחנה צבאי, בית כלא או גולאג. חיפושים אלה נערכו בשעה שמונה בבוקר ושמונה בערב. מכאן הפועל 'shmonat – לקחת ממישהו בלי רשות, לערוך חיפוש בכליו. מכאן גם הפועל obshmonat', עם אוריינטציה לגניבה, סוג של שוד קטן. ייתכן שמכאן התגלגל המונח היידי 'שמונצעס' – חפצים מיותרים וכאלה שאפשר לוותר עליהם. המונח שימש בעבר את העולם התחתון, ועבר לשימוש כללי.
אוהב להתחשגז כמו שילד אוהב סוכר
יעקב כותב בעקבות השאלה על מקור המילה 'חִשגוז'. על פי אתר מאקו חִשגוז הוא סלנג ששימש בקהילת ההיפ-הופ לאורך השנים. מקורו אי שם בסוף המילניום אצל הצמד 'הרביעייה הפותחת' (אורי שוחט ומג'יק). במהותו, חִשגוז הוא מריחואנה ותחושת ההיי המתקבלת מן העישון. מכאן נוצר הפועל להתחשגז, ושם התואר מחושגז. בראשית ימי סצנת ההיפ-הופ התקיימו ערבי חִשגוזים, ערבי הופעות מיתולוגיים בהובלת הרביעייה הפותחת. ציטוט מכותרת להופעה: "אוהב להתחשגז כמו שילד אוהב סוכר: הדג נחש מארחים את הרביעייה הפותחת, כושי כלב קט וקובי אוז".
חדש בפינה של פול אוגדן: המקרה המוזר של הסיני, הכושי והפרופסור
שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה בין ענק לצוואר לענק כמו עוג מלך הבשן, מתי החלו לעבוד הסַפָּרים, למה מתכוונים ילדים כשהם צועקים 'פוּס', מה מקור השמות חלפי וידלין ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.