הווזרה דנה בהופעת היציצור: בחזרה למילים האובדות

רוביק רוזנטל | 10 בדצמבר 2021

לכבוד שבוע השפה העברית הקרוב, מבט אל אלפי המילים שנולדו בימי תחיית הלשון ונעלמו כלעומת שבאו, מהבדורה (עגבנייה) והחושמה (חוקה) ועד הנעמני (רומנטי) והמפגעה (טרגדיה). המילון שכינס אותן חוגג 25 שנה. וגם: הצבע השחור מככב בסלנג הצהלי, ובאיזו שפה "כל מטאטא יורה"

שבוע השפה העברית הולך ומתקרב, וזו הזדמנות לחגוג חצי יובל לאחד המילונים המגניבים שיצאו בישראל, ואולי נעלמו מעט מתחת לרדאר. מדובר ב"מילון המילים האובדות" שכתב וערך עוזי אורנן, בשיתוף עם תלמידיו, ויצא בהוצאת מגנס, כאמור, לפני 25 שנה.

הייחוד של המילון הוא בכך שנפתח בו חלון לתקופה שאנו קוראים לה 'תחיית הלשון'. השנים שבהן החל להתרחש המעבר של העברית לשפה אופפת-כל, המשמשת בכל תחומי החיים, אבל חסרו עדיין מילים רבות. העיתונות של התקופה, ובתוכה עיתוניו של אליעזר בן יהודה, חיפשה לכל עניין חלופה עברית. לפעמים השתמשו במונחים אופייניים לספרות ועיתונות ההשכלה, ולעיתים הביאו חידושים משלהם. בלא מעט מקרים החידוש הוא מילה לועזית המקבלת תצורה מעין עברית. מילים רבות מתועתקות מערבית. כל ערך במילון מלווה בציטוטים מעיתונות התקופה.

מילון המילים האובדות

מתוך אלפי הערכים במילון בחרנו כמה עשרות, חגיגה של אוצר מילים שפרץ לחיי היישוב הקטן בארץ ישראל, נעלם כלעומת שבא, אבל הכין את התשתית לצמיחה המעוררת השתאות של המילון בהמשך הדרך. הכתיב מובא כפי שהוא מופיע במקור. בסוגריים מרובעים בתוך ציטוטים מצוינת משמעות המילה היום.

דעות נעלמות בבית אוסף המשוגעים

אַבְחֶמֶץ. חמצן: "מחשבה טובה מגדלת את כמות האבחמץ שבגוף, וכל מחשבה רעה את כמות האבחנק [חנקן] המזיק לגוף" (הצבי, 1901).

אדם הראשוני. פרימיטיבי: "הנה הם החלילים והאבובים, הכנורים והנבלים בצורתם היותר אדם-ראשונית" (השקפה, 1904).

אימור. שביתה: "אמור הפועלים של מסלות הברזל נגמר" (האור, 1891).

אשכנז. גרמניה: "מספר בני אשכנז המדברים אשכנזית [גרמנית] בכל ארצות איירופא 76 מילליון 536 אלף נפש" (חבצלת, 1903).

בְדָדָה. עצמאות: "וכי יש מחשבה לתת לארמנים איזו בדדה" (הצבי, 1896).

בַדוּרה. עגבנייה: "רוב זרעי הקיץ צריכים להזרע במוקדם האפשרי, בפרט הבדורה (טומט) והאברג'ין [חציל]"  (האכר היהודי, 1898). בעקבות בנדורה, ערבית.

בית אוסף המשוגעים. בית חולים לחולי נפש. גם: בית חולים למטורפי הדעת; בית משוגעות – לנשים.

בִמבום. הפגזה: "המפקד התורקי השיב אחור את דרישת האיטלקים ומיד החל בבמבום המבצר" (האור, 1912).

בתי עיניים תכליים. משקפי שמש. משקפיים נקראו גם זכוכיתים.

גישוֹר. נועז ואמיץ: "שאריתו של הצבא הבלגי הגישור" (האור, 1915)

דעות נעלמות. הצבעה חשאית: "נקבצו דעות נעלמות כנימוס [תקנות] הממשלה, ובעת פתיחת הפתקאות הנעלמות" (חבצלת, 1900).

דרורי. ליברלי: "מפלגתנו הבולגרית-דרורית בשאלת האריסים" (האור, 1910). גם: חפשָני.

הודי. אינדיאני: "כאשר דרכו כף רגלי קולומבוס וחבריו בראשונה על אדמת הארץ הזאת השתוממו מאד בראותם את ההודים סרוחים להם במנוחה" (האור, 1893).

התארפּ. היה לאירופי: "הרפתקאותיה של תורקיה בשאיפתה להתארפ" (האור, 1915). גם: התגרמן, התעתמן, התרוסס.

וזרה. ממשלה, חבר השרים: "לא היה ספק, כי מורשי העם [חברי הפרלמנט] לא יסכימו להתקנות והוזרה תפול" (האור 1893). גם: הוזיר הגדול (ראש הממשלה), וזרת ההשכלה (משרד החינוך) ועוד.

חושמה. חוקה. ראשי תיבות: חוקת שלטון מוגבל. גם חושמאי (חוקתי): "צריך להודות כי ממשלתנו החשמאית אינה נקיה מאשמה זו" (האור, 1911).

חַטָּב. פסל: "הציירים מזניחים מכחולות ומצבועות [מכחולי ציירים], החטבים משליכים את מסתותיהם [כלי הפיסול]" (האור, 1915).

חגיגת מגוטטים וסיפור אהבה נעמני

חיל הרְדיף. חיל המילואים: "רומניה קראה את כל מחלקות הרדיף שלה ושומרת אותם מוכנים ומזוינים בכל רגע" (האור, 1925). בעקבות ערבית.

ימי הביניים. גיל הבגרות והעבודה: "אך רק לאלה אשר הגיעו לבינה בימי הביניים ... שימו נא לב על הזקנים האביונים אשר בימי הביניים היו עשירים כמוכם" (חבצלת, 1890). מתוך פרסומת לקרן פנסיה.

יציצור. חידק: "עתה החל פסתור את עבודתו הקשה והנהדרת עם היציצורים, היצורים הקטנים" (הצבי 1896). גם בציל, בקתר, מזיק קטן, מתג. 'חכמי הבריות הקטנות': בקטריולוגים, חוקרי חיידקים.

כדור גדול. פגז: "שני נערים נוצרים נשאו כדור גדול ... נפל הכדור מידם וחיש קל התפוצץ לרסיסים" (הצפירה, 1875).

כלי רוח. כלי נשיפה. גם: כלי נימים: כלי מיתר.

כרכשת. נקניק: "נתפס אחד עושי הכרכשאות (ווארשט) כי הוא משתמש בבשר ושומן כלב למלאכתו" (חבצלת, 1903).

לעלן. ניטרלי. ראשי תיבות: לא עם לא נגד.

מגוטט. גרוש: "איש או אישה אשר נתגטט [התגרש] מבת זוגו או מבן זוגה הריהם עושים חג ומזמינים את כל המגוטטים והמגוטטות" (השקפה, 1907).

מוּרְשון. בית נבחרים, פרלמנט: "במנאמו [נאומו] לסגירת המורשון האנגלי אמר המלך בין שאר דבריו..." (האור, 1915).

מַחְקֵנָה. מזרק: "והדר' אדוארד הורה לעשות מחקנות חלב בורידי הנגפים [שלקו במגפה] ויצליח בשלשה חולים אשר כמעט נואש מהם" (השקפה, 1903). גזירה מ'חוקן'.

מליץ. עורך דין: "מליצי הנאשמים מצאו כי על פי כתב המסירה..." (השקפה, 1907). גם: מליץ יושר, לטור, שתדלן.

מעופף. טייס: "מעופף אנגלי זרק פצצות על פני כורתרה (בלגיה) וימית חמשה עשר איש" (האור, 1915).

מפגעה. טרגדיה: "המפגעה המלכית היותר שכספירית של ימינו אלה" (האור, 1915).

מרכבת שני האופנים. אופניים. מילים נוספות: אחשתרן, בייציקל, וליסיפד.

נעמני. רומנטי: "שני הפרחים האלה מצויים בידי ובפי האוהבים ואוהבות ושגורים מאד בספרי הנעמנים [רומנים] הצרפתים כסמל וזכרון האהבה הנעמנית" (חבצלת, 1898).

נַשָּר. כרוז: "האיש המכריז ומודיע איזה דבר ברבים" (האור, 1892).

שתפני, עמוני וקדימי בסכסוכיה

סַבָּא. מוכר או בעלים של מסבאה: "הוויכוח היה מתרחב הלוך וגדול, לולא הופיע ברגע זה הסבא" (הצבי, 1894).

סכסוכיה. ערבוביה: "ערב רב של מראי מקומות והברירה מרובה. שוטטת לה העין בתוך הסכסוכיה" (הפועל הצעיר, 1913).

ספר עתים. עיתון: "ליסד ספרי עתים מועילים וערוכים בטוב טעם" (האור, 1891). גם: מכתב עת, מכתב עתי, ספר, עלה, מכתב.

עגאיסמוס. אנוכיות: "אנכיות מן אנכי על מוסג [מושג] עגאיסמוס שהוא מן עגא בלשון רומי" (הצבי, 1900).

עגלת קיטור. מכונית: "עגלת קטור סובבת עתה בחוצות פריש [פריז] בלי מטילי ברזל [מסילות], כי אם כמו עגלה רתומה לסוס" (האור, 1891).

עמונוּת. דמוקרטיה, שלטון העם: "על ידי כך תחדל סכנת רוסיה בשביל העמונות האירפאית" (האור, 1915). גם: חרותי (דמוקרטי).

פקיד. קצין צבא: "חמישה עשר פקידי צבא מחיל המורים [יורים] בכלי תותח [תותחים] שולחו מטעם הממשלה הרוממה לאשכנז [גרמניה]" (חבצלת, 1901). בעקבות אופיציר במשמעות קצין.

ציור אור. צילום: "הדפיסה הפוליס [משטרה] בציור האור (פוטוגרפיה) צורת [דיוקן] גנבים אחדים" (הצבי, 1894).

צינת זאבים. קור עז. בעקבות עדרי זאבים בהונגריה שנטשו את ההרים בגלל הקור העז והגיעו למקומות יישוב (הצבי, 1885).

קדימי. פרוגרסיבי: "בוחרי המורשים [חברי פרלמנט] מטעם הקדימים" (האור, 1891).

קחמן. הרפתקן: "למזל ולברכה יצא לו קחמננו המגוהץ בשעה מוצלחת לדרכו בשלום" (הצבי, 1894).

רְאִידַק. מיקרוסקופ. גם זכוכית, זכוכית מגדלת.

שחרחוק. טלפון. נכתב גם סחרחוק: "באמריקה, ארץ הקדמה, החלו לכונן בכל רכבות המדינות המאחדות [ארצות הברית] סחרחוק לכל עגלה [קרון רכבת]" (השקפה, 1903).

שתפני. קומוניסט: "אחדות [מפלגת] השתפנים האיטלקים קבלה החלטה" (האור, 1915).

תאבדעי. סקרן: "באתי לגוש חלב בחברת ידידי האדון ענתבי אשר לא היה פחות תאבדעי ממני כנראה" (האור, 1906)

תַתַרְגֵרָה. קילוגרם: תת"ר (1000) גרם. גֵרָה: גרם.

שחור חם וצהוב קר

רועי שרון, הכתב הצבאי של ערוץ 1, כותב על ביטוי סלנג צבאי חדש ששמע במילואים: שחור. המשמעות: "אחד שנמאס לו טוטאל מהצבא. רק רוצה להשתחרר. חייל מעלה תמונה באינסטגרם. כל התגובות: איזה שחוררררר".

יש להוסיף לכך שלצבע השחור כמה משמעויות נוספות בסלנג הצבאי. בלשון הקשר 'שחור' או 'מתפתל שחור' הוא כביש, ו'נוזלים שחורים' הם קפה, בניגוד ל'נוזלים שקופים' – מים.  'שחור חם' הוא מצב בתמונת המל"ט שבו הגופים החמים בתמונת הווידאו ממצלמת הלילה נצבעים בשחור, ואילו העצמים הקרים בלבן: "אני עובר לשחור חם, אולי כך נוכל לראות את המופלל בצורה טובה יותר". גם, באותו הקשר: 'לבן חם'.

כמה שימושי שחור מזוהים עם חילות שונים. 'שחורים' הם חיילי שריון וגם  חיילי תותחנים. 'שחור על שחור' הוא חייל שריון במדים, הביטוי מתייחס לצבע הכומתה והנעליים. 'שחור ירוק' הוא דגל חיל השריון, על פי צבעיו. בהווי השריונאים הוא מתואר כ"טנק שרוף על גבעה ירוקה".

כומתה ודגל

השימוש הרווח ביותר ב'שחור' הוא בעל קונוטציה אתנית. בעבר, טרם עידן התקינות הפוליטית, כונו כך חיילים מזרחים, כמו בספרו של שי להב "לך לעזה": "את העבודה המלוכלכת עושים אחינו השחורים". בעשורים האחרונים הוא נטבע במאבקי היוקרה בין חטיבות גולני והצנחנים. 'שחור' הוא  חייל המזוהה עם תרבות צבאית 'מזרחית' המזלזלת בתקנות ובמשמעת, ובהקבלה משמש כינוי נפוץ יותר, 'ערבי', הנחשב מותג גאווה. הצנחנים והנחלאים לעומת זאת מכונים 'צהובים', רמז לתרבות או למוצא אשכנזי, ולתרבות צבאית 'לפי הספר'.

כל מטאטא יורה כחץ

אליעזר כמון כותב: "ברצוני להגיב על מאמרך על זליגת הלשון הצבאית לשפת היומיום. כתבת שהביטוי 'כל מטאטא יורה' מקורו בשירי המגילה של איציק מאנגר. אולם, לפי האידיש ששמעתי בבית הוריי, מסתבר שאיציק מאנגר השתמש בפתגם אידי עממי. בשנות נעוריי, שמעתי מספר פעמים, מפי אימי ע"ה, את הפתגם 'וען גאָט וילסט – שיסט א בייזים' (כשאלוהים רוצה – מטאטא יורה). אינני חושב שהיא ציטטה את מאנגר. ועוד: גם לי נפל האסימון, באחת הפעמים ששמעתי את השיר העברי מהמחזמר, שמאנגר הכניס פה קונוטציה מינית. בהקשר לכך, גם חז"ל דיברו על מי שמתפקד היטב מינית, שהוא 'יורה כחץ'".

חדש בפינה של פול אוגדן: דנגליש, האנגלית המשובשת של הגרמנים

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעה המילה שלכת, מתי התחילו לדבר על 'הגרופים של...', מה זה "מוות פתאומי" בספורט, מה הקשר בין חיובי לחיבה ובין הסקת מסקנות והסקת התנור ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
עמוד השער של העיתון האור תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יעל צימרמן
נהניתי מאד למקרא המילים מן המילון של המילים האובדות. אבי ז״ל נהג לדבר כך, והדבר תמיד שעשע את חברי וחברותי, שהיו מגיעים לביתנו להקשיב לדבריו. כאשר הלך אבי לחנות המכולת וביקש לקנות ״ארבע גלוסקאות״, אמר לו החנווני (באידיש): ״יהודי, אם אינך דובר עברית, דבר אידיש״.
09 בדצמבר 2021 הגב
אריה
רק להעיר ש"שחור על שחור" בשריון (בימי לפחות) היה הגדרה להופעה ייחודית, לקראת משפט צבאי או מסדר עם ייחודיות כלשהי (כמו ביקור של בעל דרגה גבוהה, למשל), ומשמעותו כומתה שחורה (להבדיל מכובע העבודה) ונעליים שחורות מצוחצחות. זה תמיד היה משפט מלחיץ משהו...
11 בדצמבר 2021 הגב
יעוד גונן
בשנות החמישים-ששים היה ביטוי בצבא: 'כומתה שחורה - חיים שחורים', בשל הקשיים הכרוכים בשירותם של השיריונאים והתותחנים.
13 בדצמבר 2021 הגב
ראובן ליאור
התותחנים החליפו מזמן את הכומתה השחורה לטורקיז
14 בדצמבר 2021 הגב
סולומון
אפשר עוד הסבר על המשפט הזה: (בעשורים האחרונים הוא נטבע במאבקי היוקרה בין חטיבות גולני והצנחנים).
29 בדצמבר 2021 הגב

הוספת תגובה