המילים מהתנ"ך ששינו משמעות, והלהטבים של חיפה

רוביק רוזנטל | 10 בספטמבר 2021

מי קבע שאקדח הוא כלי ירייה, למה השמנים בתנ"ך היו דווקא הבריאים, מה עושים עם כרפס: אוכלים או לובשים, איזו צעקה צועקים בבית המרזח? מאות מילים בתנ"ך שינו את משמעותן בדרך לעברית של ימינו, חלקן בתיווך המסורת. תערוכה יוצאת דופן בחיפה מספרת את סיפורה של הקהילה הלהטבית בעיר, ומהיכן הגיעה קריאת המשחקים העתיקה 'קוויט'

אחת הטענות הכבדות בגרסה לפיה התנ"ך כתוב ב"שפה זרה" היא, שאמנם רוב המילים בתנ"ך משמשות בעברית החדשה, אבל רבות מהן עברו שינוי משמעות שאינו מאפשר להבין את הטקסט, מאחר שהן מתפרשות על פי המשמעות העכשווית. בתיאור העובדות יש מידה מוגבלת של אמת. מאות מילים בתנ"ך, מתוך 7200 המילים העבריות (כולל פעלים בבניינים שונים) משמשות במקרא במשמעות שונה מזו של היום. לצידן קבוצה נכבדה של מילים שנעלמו לגמרי מהעברית החדשה, וכן מילים שבהן כבר במקרא מופיעה המשמעות המוכרת לנו, לצד משמעות שנעלמה.

האם משום כך נכונה הטענה שהתנ"ך כתוב בשפה זרה? ודאי שלא. ראשית, מדובר באחוז נמוך של מילים ששינו משמעות. ושנית, שינויים או מעתקי משמעות לאורך הדורות הם חלק מהתפתחות כל שפה ומעידים על חיוניות והתגוונות שלה. לעתים יש למשמעות החדשה נגיעה או הדהוד של המשמעות העתיקה. בחלק מהמקרים הדמיון הוא מקרי, ובנוי על תופעת ההומונים: מילים זהות מקריות.

הזירה הלשונית אספה כמאה מילים ששינוי משמעות מן התנ"ך עד ימינו, כשהמשמעות החדשה אינה מופיעה במקרא. נבחרו חמישים מילים המספרות את הסיפור. ההגדרה הראשונה היא המקראית.

התמוגג, התווכח ואז הרביץ

אקדח. ככל הנראה, אבן טובה: "ושערייך לאבני אקדח" (ישעיהו). היום: כלי ירייה. אסוציאציה פרועה של בן יהודה, אולי בהתייחסות לשורש קד"ח.

בריא. שמן, גם בצירוף 'בריא בשר'. היום: בעל בריאות טובה, שומן יתר אינו מעיד על כך בהכרח.

החרים. השמיד, חיסל. היום: הפקיע רכוש בצו של השלטון. שלונסקי חזר למשמעות העתיקה בתרגומו לאינטרנציונל: "עולם ישן עדי היסוד נחרימה".

הליכים. רגליים: "ברחוץ הליכַי בחֵמה" (איוב). היום: צעד או שלב בדיון משפטי או פוליטי. 'הליכי גירושין', 'הליכי חקיקה'.

הרביץ. השכיב: "בנאות דשא ירביצני". היום: היכה. הביטוי המקשר: 'הרביץ תורה'.

התווכח. נשפט: "ועִם ישראל יתווכַח" (מיכה). היום: ניהל דין ודברים במחלוקת.

התמוגג. נעלם, נמס: "וכל הגבעות תתמוגגנה" (עמוס). היום: חש שמחה העולה על גדותיה. על פי פרשנות עכשווית לפסוק המולחן מעמוס, ובהשפעת 'התמוגג מנחת' שמקורו ביידיש.

חומֶש. אזור הבטן התחתונה: "ויכהו אל החומש". היום: חמש שנים ("תוכנית חומש"). ככל הנראה אלה הומונימים, אבל מצודת דוד מסביר: "היכה אותו בדופן החמישית מול הכבד והמרה". 'חומש' מדגימה מילים שבהן משמעות עתיקה נעלמה, אבל המשמעות המודרנית נרמזת אף היא, בהופעה יחידה במקרא, במשמעות החלק החמישי: "וישם אותה יוסף לחוק עד־היום הזה על אדמת מצרים, לפרעה לחומש" (בראשית).

חוסן. אוצר: "לא לעולם חוסן" (משלי). היום: כוח. חס"ן הוא שורש הומונימי, אך הפסוק זוכה למשמעות חדשה, והתגלגל מ'האוצר לא יישמר לעולם' ל'הכוח לא יישמר לעולם'.

חמוץ. כנראה אדום: "חמוץ בגדים מבצרה". היום: בעל טעם החומץ. המילים המקראיות חומץ, חמץ ואחרות שמרו על משמעותן.

חנופה. חטא: "יצאה חנופה לכל הארץ" (ירמיהו). היום: דברי שבח מוגזמים לתועלת המשבח. על כך אמר פנחס ספיר: "הצרה שלנו היא שאף אחד עוד לא קיבל סטירת לחי על חנופה". גם כשם תואר: חָנֵף, חוטא.

חשמל. בחזון יחזקאל, הפרשנים והחוקרים חלוקים על משמעותה. בעברית החדשה: צורת אנרגיה. המתווכים: תרגום השבעים וספרות ההשכלה.

המלצר מגיש כרפס למועצה

יצורים. איברי הגוף: "יצוריי כצל כולם" (איוב). היום: שם כללי למי שיש בו חיים.

כפתור. הניצן ממנו יוצא הפרח, ובעקבותיו קישוט דמוי פרח: "כפתור ופרח" (שמות). היום: דסקית המשמשת לרכיסת הבגד. המתווך בן יהודה, בעקבות הצרפתית.

כרכרה. אולי נקבת הגמל: "ובצבים ובפרדים ובכרכרות" (ישעיה). היום: מרכבה, בעקבות פרשנויות שונות לפסוק.

כרפס. אריג מובחר (אסתר). היום: סֶלֶרי. המתווך: לשון חכמים. זהות המילים מקרית.

לול. מדרגות עקלקלות, ומכאן שם התואר 'לולייני'. היום: מבנה לגידול תרנגולות, וכן מתקן לתינוקות.

לצון. עיקשות, רוע: "ולצים חמדו לצון להם" (משלי). היום: הומור, בדחנות. בהשפעת 'לץ' במקרא ו'ליצן' בלשון חכמים.

מועֵצָה. מזימה: "וילכו במועצות בשרירות ליבם" (ירמיהו). היום: מוסד מנהל, בהגייה מעט שונה: מועָצָה. שורש המשמעות משותף: מתן עצות.

מֶזֶג. תערובת נוזל, בעיקר יין ומים: "לא יחסר המזג" (שיר השירים). היום: אופי, אורח התנהגות ונטייה רגשית של אדם, וכן בצירוף 'מזג האוויר'.

מחברת. חיבור דברים (שמות). היום: צרור ניירות כרוך לכתיבה חופשית. גם: חוברת.

מחקר. מעמקים, מסתור (תהלים). היום: חקירה מדעית.

מחתרת. חפירה מתחת לקיר: "אם במחתרת יימצא הגנב" (שמות). היום: התארגנות חתרנית נגד השלטון.

מכלוֹל. פאר (יחזקאל). היום: מערכת כוללת.

מלונה. סוכת שומר (ישעיה). היום: משכן לכלב. המשמעות הקדומה נשמרה בשירו של מתתיהו שלם: "שם בכרם, במלונה, בוצרים יריעו ברננה".

מלצר. מפקח, משגיח (דניאל). היום: עובד המשרת סועדים.

מִמְשָק. משמעות מסופקת - קרקע, שממה, רעש, אחוזה ועוד: "ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם" (צפניה). היום: אינטֶרפֵייס, מונח בתחום המחשבים, וכן בתחומים נוספים.

מנהג. נהיגת סוס ברכב (מלכים ב'). היום: התנהגות מקובלת של ציבור או אדם. המתווך: לשון חכמים.

מעברה. מעבר טבעי או בנוי: "מעברות הירדן" (שופטים). בהיסטוריה של מדינת ישראל: מתחמים זמניים לקליטת עולים.

מצוד. מבצר (קהלת ועוד). היום: מרדף אחרי פושע.

נתק ומשבר וסילון ממאיר

מַצְפּוּן. מסתור (עובדיה). היום: היסוד המוסרי הפנימי המכוון את התנהגות האדם. המתווך: ספרות ימי הביניים.

מקצוע. פינה, זווית: "בארבעת מקצועות החצר" (יחזקאל). היום: משלח יד.

מרזֵחַ. צעקה: "אל תבוא בית מרזח" (ירמיה). גם צעקת הוללים, ומכאן דבקה ב'בית מרזח' משמעות מקום התהוללות והשתכרות.

מַשְבֵּר. פריצת הוולד מבטן האם: "כי באו בנים עד משבר" (מלכים ב). היום: ערעור פתאומי וכואב לאחר תקופה של יציבות.

מֶשֶך. שק: "נושא משך הזרע" (תהלים). היום: אורך הזמן של אירוע או עידן.

נֶתֶק. צרעת (ויקרא). היום: מצב של ניתוק.

סילון. קוץ: "סילון ממאיר וקוץ מכאיב" (יחזקאל). היום: זרם רב עוצמה, ובעקבותיו סוג של מנוע המשמש במטוסים. המתווך: לשון חז"ל. הזהות מקרית.

סתיו. חורף: "הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו" (שיר השירים). היום: העונה הקצרה לפני החורף.                                                                                       

עוגב. כלי נגינה הדומה לנבל: "תופס כל כינור ועוגב" (בראשית). היום: אורגן כנסייתי. מעתקי משמעות דומים בשמות כלי נגינה חלו על כינור ופסנתר (במקרא, בארמית, פסנתרין).

פלדה. לפיד, שלהבת (נחום). היום: מתכת קשה.

פתגם. פקודה (קהלת ואסתר, וכן בארמית). היום: אמרה עממית.

ציבור. ערֵמה, גל (מלכים ב). היום: קהל, קבוצה גדולה של בני אדם. המתווך: לשון חכמים.

קדמון. מזרחי (יחזקאל). היום: עתיק, בעקבות 'קדמוני' במקרא.

קוטב. מגפה (הושע). היום: קצה ציר כדור הארץ. המתווך: לשון ימי הביניים, בעקבות הערבית. הדמיון מקרי.

קיפוד. עוף, דורס לילה: "וירשון קאת וקיפוד" (ישעיה). היום: יונק קוצני. המתווך: לשון חכמים.

קישוא. מלפפון: "זכרנו את הקישואים ואת האבטיחים" (במדבר). היום: ירק ממשפחת הדלועיים, קוסא, זוקיני.

רֶגֶש. קול המון, רעש: "למה רגשו גויים", "בבית אלוהים נהלך ברגש" (תהלים). גם, באותה משמעות: רִגְשָה. היום: תגובה נפשית, אמוציה, סנטימנט. בלשון חכמים וימי הביניים: חוש ('חמשת הרגָשים').

רֶכֶש. סוס רכיבה: "הרצים רוכבי הרכש" (אסתר). היום: תחום במפעל או ארגון העוסק בקנייה.

תוהו ובוהו. שממה וריקנות (בראשית). היום: כאוס.

תרבות. מידה גדולה, רוב: "תרבות אנשים חטאים" (במדבר). היום: מכלול הערכים, היצירה והנוהגים של ציבור כלשהו, ציוויליזציה.

בין גינת שקמונה, הלונה והקלפטה

במוזיאון העיר חיפה מוצגת תערוכה יוצאת דופן: "מה יגידו השכנים: חיים קוויריים בחיפה, 2007-1932", העוסקת בתולדות הקהילה הגאה בעיר. התערוכה מלווה בסדרת קטלוגים מאוירים, פתוחה עד מרץ 2022. מילון הקהילה הגאה החיפאית המובא כאן מבוסס על מוצגי התערוכה.

אישה לאישה. ארגון לנשים גאות שירש את קול האישה. הוקם ב-1983 ופועל עד היום.

אסוואת. ארגון חיפאי של לסביות פלסטיניות. עברית: קולות.

בית הקהילות לגאווה וסובלנות. הוקם על ידי עמותת הקשת החיפאית (ע"ע).

גֵיי וֵייס. המדור הראשון בעיתונות שעסק בקהילה הגאה בחיפה, במסגרת "קול חיפה".

גילה גולדשטיין. טרנסג'נדרית חיפאית. זכתה למעמד איקוני ובתואר יקירת הקהילה הגאה בשנת 2003. נפטרה ב-2017.

גינת שקמונה. אתר ששימש בעבר לקרוזים ולזנות הומואית.

גן הזיכרון. מרכז פעילות הומואית.

ד"ר מגנוס הירשפלד. רופא וסקסולוג יהודי. הקים ב-1897 את הארגון הראשון בעולם למאבק עבור המיעוטים המיניים. ביקורו בטכניון ב-1932 הוא תאריך מכונן במאבק הגאים בחיפה.

הדר הכרמל. הלב ההיסטורי של הפעילות הגאה בעיר.

הלונה. מועדון ששימש החל משנות האלפיים לפעילות גאה.

הנמל. אזור ששימש בעבר לתעשיית מין הומואית וטרנסית.

הפורום החיפאי. הוקם בסוף שנות התשעים, לאחר התפרקות הסניף החיפאי של האגודה הארצית לשמירת זכויות הפרט. פעל עד 2012.

הקלַפטֶה. מועדון שנהג לארח מסיבות גאות.

הקשת החיפאית. עמותה לקידום זכויות ופעילות הגאים בחיפה.

הרשימות הוורודות. מאגר מידע של המשטרה בחיפה על הגברים הקווירים בעיר. הרשימות שימשו בחקירות בעקבות סדרת מקרי רצח של גברים בקהילה.

התנועה לשחרור האשה. הארגון הפמיניסטי הראשון בחיפה, שממנו צמח בין היתר ארגון קול האשה (ע"ע).

מרשה פרידמן

מייסדות התנועה לשחרור האשה, 1972. משמאל: מרשה פרידמן. צלם לא ידוע, 'את'

פרסיליה מלכת הכרמל

זלמן שושי. יליד חיפה, הזדהה בזהויות מיניות שונות. ראה עצמו יו"ר ארגון הקוקסינלים בחיפה.

טֶכנוקווירְס. קבוצה גאה שהוקמה בטכניון. ראשי תיבות: TQ.

לה קרוסֶל. להקת אמנית הדראג קוקסינל, שהופיעה בקולנוע ארמון ב-1964 והותירה רושם עז על החיפאים.

לַהַטֶבַ"ע. קבוצת טיולים גאה שהקימה הקשת החיפאית.

מחמודה ריאד. מראשונות הטרנסג'נדרים בחיפה. הזדהתה בשמות ערביים ועבריים.

מית'לסטוריה. שיח פנימי של הקהילה הפלסטינית הגאה בחיפה. מית'ל פירושה בערבית דומה, אותו הדבר.

מרשה פרידמן. תושבת חיפה, חברת כנסת ברשימת ר"ץ. דמות מרכזית בפעילות הפמיניסטית ובהנהגת התנועה הגאה הארצית. ב-1978 הקימה את "אלף", הארגון הלסבי הראשון בארץ, שנה אחרי שהקימה בחיפה את "קול האשה".

ננסי שניידר. טרנסג'נדרית ילידת ואדי ניסנס. מחלקת את חייה בין תל אביב לחיפה.

עוזי אבן. יליד חיפה, פרופסור לכימיה, חבר כנסת מטעם מרץ, ההומוסקסואל המוצהר הראשון בכנסת.

עזר וייצמן. נשא בבית הספר הריאלי ב-1996 בעת שהיה נשיא המדינה נאום מתוקשר בגנות ההומוסקסואליות. תדמור, לשעבר מנהל בית הספר, ענה לו: "אני מתבייש בך, אדוני הנשיא".

פרויקט ההיסטוריה הגאה בחיפה. פרויקט מחקר ותיעוד של הקהילה הגאה בחיפה. נוסד ב-2015 על ידי פעילי הקשת החיפאית.

פריסיליה מלכת הכרמל. טיול במעלה ההר של הקהילה הגאה, בעקבות הסרט האוסטרלי "פרסילה מלכת המדבר".

קול האשה. ארגון פמיניסטי חיפאי שהוקם ב-1977 וסייע לנשים שאוהבות נשים.

קרוּזים גאים. פעילות תרבותית גאה בשנות התשעים בנמל הקישון.

רונדו גאווה. מצעד הגאווה החיפאי הראשון, נערך ב-2003. מצעד ממונע. המצעד הרגלי הראשון נערך ב-2008.

קוויטים בשלל שפות

השאלה בדבר מקורו של הביטוי 'קוויט' במשמעות 'סיום החוב או סיום המחלוקת' במשחקי ילדים הביא לתיבת הדואר של האתר שלל מובאות ושפות.

נמרוד כותב: "מקור המילה הוא מגרמנית: quitt". יורי מור: "יש ביטוי כזה במשמעות זהה ברוסית: mi kviti, אנחנו קוויטים. המילון הרוסי מסביר שזה לקוח מגרמנית". יעקב כותב: "בפולנית קוויט -  kwit - היא  קבלה על תשלום, המילה מזכירה את המקבילה הגרמנית quitting". שמעון בוגן כותב:  "kvit בצ'כית - square, even". חי תמם נזכר: "מהילדות אני זוכר שהביטוי הוא 'כְפית'  ואולי 'כפיט', וברבים אנחנו 'כפיתים' או 'כפיטים'". ויש גם ערך במילון קולינס: to call it quits. הסבר: קריאת החלטה של מישהו להפסיק לעשות משהו או להיות מעורב בדבר מה. אז מהיכן הגיע הביטוי לסלנג הילדים הירושלמי והכללי? יריבו ביניהן עדות האשכנזים.

חדש בפינת עיון: חיים גורי משוחח עם אמיר גלבע על שירת היחיד והרבים

חדש בפינה של פול אוגדן: איך השפיעו אירועי ה-11 בספטמבר על השפה האנגלית-אמריקנית

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה הקשר בין קורה, קיר ותקרה, מהיכן הגיעו הביטויים 'גדול מהחיים' ו'ירד לחקר האמת', מה בין מבצע צבאי למבצע מכירות, למה כל דמות מרכזית בספר או מחזה היא 'גיבור' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
הופעת קוקסינל בחיפה, מתוך קטלוג "מה יגידו השכנים". איור: אופק אפלבאום תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

שלי פיקאר
תודב רוביק על רשימת המילים מהתנ"ך במשמעותם המקורית והיום. מה עם המילה "נפש"? האם המשמעות בתנ"ך והיום היא זהה?
09 בספטמבר 2021 הגב
א א
"חדש בפינה של פול אוגדן" השבוע הוא מלפני עשר שנים וכבר אינו רלוונטי, לצערי.
09 בספטמבר 2021 הגב
רוביק רוזנטל
הערה נכונה, התאריך הוא אכן לפני עשר שנים, אבל מאז לא השתנה הרבה בנושא זה, ולכן בחרתי להביא את המאמר, שיש בו עניין לשוני רב בעיניי, ומעט מאוד נכתב עליו.
09 בספטמבר 2021
טלמון סילבר
'פסגה' היתה כנראה שם של מקום מסוים, הר או רכס הרים במואב. כיום הר או ראש הר.
09 בספטמבר 2021 הגב
טלמון סילבר
החשמל התנ"כי תורגם ע"י השבעים כענבר - ἤλεκτρον ביוונית עתיקה. תופעות החשמל הסטטי התגלו לראשונה משפשוף ענבר, ולכן נקראו ע"ש חומר זה ביוונית עתיקה, ובעברית המודרנית ביצעו "תרגום הפוך" למילה העברית המקורית מהתנ"ך.
09 בספטמבר 2021 הגב
tnhr
המשמעות הראשונה של "להחרים" היא לייחד לבעלות של מישהו או לשימוש של מישהו. בהמשך המשמעות מתיחדת לתחום הדתי, לכן "להחרים" דומה ל"לקדש", דבר או מושג השייכים לאל. לכן גם "הפקיע רכוש בצו של השלטון" היא משמעות תואמת למשמעות העתיקה, מייחדים את הרכוש לגוף מסוים, במקרה זה השלטון.
09 בספטמבר 2021 הגב
א
הרביץ: גם כיום קשור לרביצה, שכיבה. המשמעות המקורית לא נעלמה, נוספה לה שכבה נוספת.
09 בספטמבר 2021 הגב
אבי
גם היום: מזג: קשור למזיגה, למזוג נוזלים מחתרת: קשור לחתירה, חפירה מתחת מלונה: קשור ללינה, שינה מצפון: דבר צפון, מוסתר מקצוע: להקציע פרושו לגלף, מקצועה (ו' בשורוק, המלה במלרע) היא כלי עבודה של נגרים קדמון: קדם, פנים במשמעות מזרח כשמסבירים את השורש וההקשר, זה נהיה מובן ופשוט. כמו כן משבר: כך נקראה האבן שמעליה כרעה היולדת ללדת. זה ההקשר של הפסוק.
09 בספטמבר 2021 הגב
נוני
שלום כמה מילים כוללת השפה העברית? כולל פעלים עם הנטיות בזמנים, בגופים בבינינים תודה נוני
09 בספטמבר 2021 הגב
רוביק רוזנטל
נוני שלום,אנא העבר את שאלתך באמצעות 'שאל את רוביק'
09 בספטמבר 2021 הגב
Ehud Krongrad
when I told my rabbi in the USA that there is a synagogue in the lower east side of gays and if he wanted to come his response was gay gezunter heit
09 בספטמבר 2021 הגב
אהרן בלום
משהו שאל לפשר המילה " בולפוס " באידיש ,למיטב זכרוני היו שני מיני חביות החבית מברזל שהייתה דקת- גיזרה למטרת נוזלים שונים וחבית העץ שהייתה נמוכה ושמנמנה , לדגים מלוחים ושימורי דג הטונה ( לקרדה ),לדעתי בולפוס או פס ( בפתח )הוא שמן כחבית עץ .
10 בספטמבר 2021 הגב
שלומי
בעניין המילים ששינו משמעות ראה גם כאן - http://tora.us.fm/tnk1/ljon/new.html
11 בספטמבר 2021 הגב
יוסי נינוה
משמעות נוספת ל: "ויכהו אל החומש" הרוצח מצמיד אליו את הקורבן, כאילו לחבקו, ידו האחת ממששת את חזהו, וסופרת את צלעותיו, בהגיעו על הצלע החמישית, לשם הוא מחדיר את סכין הרצח. מאחורי הצלע החמישית מסתתר לו הלב.
18 בספטמבר 2021 הגב

הוספת תגובה