מילון האלימות הכבושה, ושיהיה לכם יום יהלום

רוביק רוזנטל | 29 בספטמבר 2021

הדיבור הישראלי עובד על קוטב הקיצוניות. מצד אחד, בוז וזלזול תהומי, מצד שני, שבחים מפליגים וחסרי פרופורציות. שתי תופעות ייחודיות מספרות את הסיפור: האלימות הכבושה של 'בוא' ו'דחיל רבק', מול איחולי היום החדש המפליגים, מ'יום נפלא' עד 'יום קסום ומושלם'

אנו הישראלים, עם מוזר, לפחת בכל הנוגע לשפה. כשמדובר בסוגיות פוליטיות או אידיאולוגיות אנחנו נוהרים למרכז. מרכז שמאל, מרכז ימין או מרכז מרכז. כשאנחנו רוצים להביע דעה על משהו או מישהו, אנחנו נודדים למחוזות הקיצוניות. מצד אחד, שבחים מפליגים: עשר, ענק, מהמם, פצצה, סוף הדרך. מצד שני בוז וזלזול תהומי: לך חפש מי ינענע אותך מניאק, אפס, חלאה, מה שאתה כותב הוא קשקוש, מה שאתה אומר הוא בדיחה. ובקיצור, תמות.

בקוטב הראשון יש קטגוריה מעודנת לכאורה, שנקרא לה לצורך הדיון "אלימות כבושה". בקטגוריה הזו אין למילים משמעות אלימה, ובטון הנכון יש בהן אפילו נימוס או קריאה לדיאלוג. בסאב-טקסט (עוד לא נמצאה חלופה הולמת למונח החשוב הזה), טמונה אלימות העוברת בין המילים או בין השורות המטפוריות. ייאמר שהדפוס הבולט ביותר של האלימות הכבושה, שאינו דווקא ישראלי, הוא השאלה הרטורית, נושא הדורש עיון נפרד.

דחיל רבק, גיברת, תהיי לי בריאה

להלן מקבץ מילונִי של האלימות הכבושה. אפשר להוסיף ולגרוע.

אם לא אכפת לך. פתיחה לנזיפה או איום. יש בה לכאורה אמונה שלזולת "אכפת", ורק אם לא יהיה לו "אכפת" יעשה את הדבר הנכון. רק לכאורה. יתכן שזו השפעת האנגלית, שבה מדובר בקוד נימוס: if you don't mind.

אתה הבנת את זה, ברוך? תרומת הגששית. לכאורה, התעניינות במידת ההבנה של הזולת, למעשה, איום כמעט מאפיונרי. העובדה ששמו של הנמען אינו, ככל הנראה, ברוך, מעצימה את האפקט המאיים.

בוא. מלך האלימות הכבושה. לכאורה, קריאה לדיאלוג והתקרבות, למעשה, פתיחה לתגובה נוזפת או מאיימת על דברים שאמר מי שאמר. "בוא, מה שאמרת הוא הבל ורעות רוח". גם "בוֹאֶנָה", גירסה מקוצרת של "בוא הנה", והאוקסימורון הידוע "בואנה, לך מפה".

גִיבֶרֶת. לכאורה, שיא הנימוס. למעשה, עלבון צורב ופתיחה לאיום. גירסה זכרית: אדוני.

דחיל רבק. בערבית מדובר בפנייה מכובדת, מילולית: בקש את אלוהיך. בשימוש הישראלי זו פתיחה לאיום. גם דחיל אללה, דחיל רמבם, ואפילו הצורה הבסיסית הפלמחאית: דחילק!

דיר בלק. לכאורה זו בקשה תמימה לתשומת לב. מילולית, בערבית: סובב את מחשבתך. בפועל מדובר באיום הגורר סיכון חיים.

חַבִּיבָּלָה. וגם חַבִּיבְּתִי. פנייה מאצ'ואית לאשה, המבקשת להעמידה על מקומה. ערבית: אהובה. גירסה יידישאית-וייצמנית: מיידלה.

יאללה ביי. ברכת הפרידה הישראלית. לכאורה, ידידותית ומפרגנת. בפועל: קריאת זירוז (יאללה) לסיום הפגישה. הסאבטקסט: יאללה, תחפף, ביי!!!

יקירי. גירסה מוקצנת של 'גבירתי' ו'אדוני'. מי שפותח משפט ב'יקירי' כאילו לבש כפפת אגרוף לפני המכה המתקרבת.

יש מֵבין? גירסה עילגת במכוון של "אתה הבנת את זה, ברוך?"

לא. נוהג ישראלי נפוץ לפתוח כל משפט במילת השלילה הגנרית. שיהיה ברור שאתה טועה, או שאני אומר זאת טוב יותר. אוקסימורון מקובל: "לא, אתה ממש צודק".

סליחה!! מילת הנימוס המובילה, שנדדה למחוזות האלימות. "סליחה, אני רק שאלה", "סליחה, מה זה השטויות האלה?", או סתם: "סליחה???!!!"

עזוב אותך. אתה מדבר שטויות. גירסה בוטה מעט יותר: "עזוב אותי, באמאש'ך".

שמע. במקור זו פנייה להקשבה, כמו בתפילה היהודית המכוננת "שמע ישראל", או הפתיחה של יצחק שדה באיגרותיו לפלמחניקים: "נוער, שמע!" אלא שבפנייה הזו מתערב יסוד של אלימות כבושה: מה שאמרת או התכוונת לעשות, תשכח מזה. גירסת מוארכת: "שמע נא!". גירסה נוספת: "תקשיב!"

תהיה בריא. תרומת היידיש למילון, בטריק היידישאי האירוני המהפך משמעות: "זיי געזונט!" מברכים אותך לכאורה בבריאות טובה, מקללים אותך בפועל, כלומר, אתה מדבר שטויות ומצידי תתפגר. בהרחבה: "תהיה לי בריא", גם מיידיש, וגם "שיהיה לך לבריאות".

יום כתום עם דבש ותותים

בסדרת הסרטונים הקצרה והמצוינת של איתי אשר "דוקותיים" ב'כאן' הובא סיפורה של חשפנית, שהפכה לפעילה למען זכויות הנשים העוסקות בזנות. שליח מביא לה הזמנת מזון, היא נותנת טיפ ואומרת: "יום יהלום".

"יום יהלום" הוא דוגמה לקטגוריית משנה בצד השני של המשוואה, והיא ההפלגה בדברי השבח וההתפעלות. במקרה זה, איחול ליום הנפתח. הוא לא יהיה סתם יום חביב. הוא יהיה היום המופלא בכל ימי חייך. האיחול נאמר לעיתים קרובות במסגרת מורחבת: "שיהיה יום..." או "שיהיה לך יום...".

יום דבש. 'דבש' הוא כבר זמן רב מטפורה לחיים המושלמים. הכל דבש, החיים דבש, וגם "שיהיה יום דבש". משמש גם בפרסומות לדבש ממש.

יום חלום. גם "יום מהחלומות".

יום טוב. במקור המקראי משמעותו חג: "עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (אסתר ט 19). משמש גם כשם פרטי. כאיחול הוא נפוץ פחות, ולפעמים גולש למחוזות האלימות הכבושה: "לא טוב לך? אז יום טוב לך!"

יום יהלום. איחול נדיר. ספר בעקבות תורתו של הרב קרליבך: "כל יום יהלום", נכתב בהשראת הקבלה.

יום ירוק. מתייחס בדרך כלל לתחומים הנקשרים לצבע הירוק: איכות הסביבה, מניות בנסדאק ואיחולי ניצחון למכבי חיפה.

יום כתום. ציטוט מטוויטר: "בא לי שיהיה יום כתום. הכתום מביא אתו נינוחות, אושר, שמחה ותושייה". נקשר לעיתים קרובות למאכלים כתומים.

יום מושלם. הגירסה הפקצית: "שיהיה יום מושלם לכולם! אתם אנשים מושלמים! כולכם יפים ומדהימים" (אתר סטיפס).

יום מלא. דורש השלמה: "יום מלא אהבה", "יום מלא ברכות", "יום מלא מעשים טובים", "יום מלא חיוכים", "יום מלא חיבורים", "יום מלא באמונה, שמחה ותקווה", והגירסה הרוחניקית: "יום מלא אנרגיות".

יום דבש ושמחה

יום רגוע ומקסים

יום מפתיע. ברכה בפייסבוק: "שיהיה יום מפתיע וכיפי".

יום מצוין. "שיהיה יום מצוין", כותב ד"ר ארז מילר ממכללת אחווה לתלמידיו. ההקשר במקרה זה: תוכנית מצוינות במכללה.

יום מעולה. "בוקר טוב ויום מעולה גם לך" (אתר סטיפס).

יום מקסים. בשלישייה הפותחת, יחד עם 'יום נפלא' ו'יום קסום'. הפך כמעט לאיחול גנרי.

יום נהדר. שיר של לירז גרין ואירית תמיר: בכל יום כשהבוקר עולה/ הלב שלי מיד מתמלא/ והגוף מתעורר לאיטו/ כדי לראות מה היום/ יביא לי אתו/ את היד מרימה על הראש/ חושבת מיד מה ללבוש/ אחר כך מזיזה את הצוואר/ שיהיה לנו יום נהדר".

יום נעים. הגירסה המתונה מכולן. מזכירה את הגירסה הבריטית: !have a nice day, הנאמרת לפעמים באירוניה.

יום נפלא. איחול נפוץ, קרוב להיות ברירת המחדל של איחולי 'יום'.

יום פנטסטי. "ביום שישי סדנה בפרדס חנה למי שמעוניינת להצטרף, ושבוע הבא אני חוגגת כמעט כל השבוע בסדנאות נשיות. שיהיה יום פנטסטי".

יום צבעוני. "אם תמשיכו לשחק ביכולת שאתם יודעים ושווים לא תיהיה שום בעייה קדימה מכבי !!! תעשו שואו היום שיהיה יום צבעוני !!!!!" (וויינט. לא נגענו).

יום קסום. בשלישייה הפותחת. גירסה אנגלית: have magical day. פיתוח: יום קסומסום.

יום רגוע. איחול המתייחס למצוקות החיים. בהרחבה: "יום רגוע ושקט".

יום תותים. גרסת אתניקס. התותים כמטפורה לחיים המושלמים.

לחרב ולהחמיל

כרמלה לכיש מתייחסת לשאלה האם נכון לומר 'לחרב', או רק 'להחריב': "בעניין לְחָרֵב, אספר לך על הבנות הטברייניות והצפתיות אשר שיחקתי איתן בילדותי, שהרי אני נמנית על הספרדים (שם הנעורים שלי הוא מַמַן).  בנות שלמדו באליאנס או בבית ספר לבנות מזרחי (לבנות שהן ההפך משחורות...), ולא כמוני שלמדתי ב"חוגים" בחיפה ממכינה אלף ועד השמינית, כעסו כאשר מי מהן 'חִירְבָה' את ערימת הקלפים במשחק הרביעיות, כי יצא לה קלף לא שווה, נגיד: אהבת ציון של מאפו. מי בכלל שמע על הספר הזה...

ובעניין אחר, בת אחת ביקשה ממני פעם ש'אַחְמִיל' את אחותה התינוקת, כי בדיוק שיחקנו בתורות בחבל, וזה היה התור שלה לקפוץ 'שירלי טמפל קופצת ככה...' (רק ילידות בנות 80 והלאה זוכרות את המשפט הזה). ובכן, להחמיל זה שם הפועל שהילדה הטבריינית המציאה לפועל חַמַל בערבית, שתרגומו לעברית הוא לשאת, או מה שקוראים לסחוב. סַבָּל בערבית הוא חַמָּל, במשקל ובניקוד של בעלי מקצוע".

חדש בבמת אורח: טבריה טובת מראה וכינרת מתוקה ככינור, אהרן מוריאלי על מדרשי שמות בלשון חז"ל

חדש בבלוג רב מילים: קרקור הצפרדעים של פתח תקווה: על מצוקות התעתיק

חדש בפינה של פול אוגדן: האם השריקה יכולה לשפוך אור על ראשית הדיבור? 

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה ההבדל בין קוסם למכשף ובין בהלה ותבהלה, מהיכן צץ הביטוי 'לא פידלתי', מה מקור המילים פנסיה, סניף ובדיל, איך נכון לומר: לגלוש או להתגלש, ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
vanblr, morning; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

דינה אדלשטיין
בקשר לניכוס המילה "יאללה" Yalla ראה הטייתה בסוף כמו "היידה". .Yalle
30 בספטמבר 2021 הגב
יעקב
עם כל הכבוד לחברה הטבריינית, הפועל "להחמיל" השאול מערבית במובן לשאת, וגם "לסחוב",הוטמע בסלנג העברי עוד בתקופה שקדמה להקמת המדינה. מנחם תלמי עשה בו שימוש נרחב, ואף אוזכר לא פעם ב"זירה הלשונית".
30 בספטמבר 2021 הגב
חגית מאיר
לעניין השאלה בדבר סוללה - battery: על פי מילון אוקספורד, למונח battery משמעויות רבות למדי, שכל אחת מהן משמשת בתחום אחר. בתחום המשפט משמעות המונח הוא גרימת חבלה באמצעים אלימים; בתחום הצבאי המשמעות היא קבוצה של תותחים המוצבים יחד לשם פעולה מתואמת; וגם תל העפר, הביצורים או הבמה עליה מותקנים כלי נשק כגון תותחים; בתחומים טכנולוגיים המשמעות היא סדרה של התקנים פשוטים מצומדים המהווים יחד התקן אחד ועוד ועוד. מן המונח האחרון, סדרה של התקנים פשוטים המהווים יחד התקן אחד נגזר שמה של ה-battery היא הסוללה החשמלית: הסוללות החשמליות הראשונות נוצרו כתוצאה מצימוד של סדרה של התקנים פשוטים שכל אחד מהם הפיק זרם חשמלי חלש, אך החיבור שלהם בטור הביא להפקה של זרם חשמלי משמעותי.
30 בספטמבר 2021 הגב
מירב alon
אני חושבת שבמקום להגיד סאב טקסט אפשר להשתמש במילה משתמע, לא?
30 בספטמבר 2021 הגב
עינת
בהחלט! בפרגמטיקה עוסקים רבות ב"השתמעויות" שלא מקודדות מפורשות בטקסט.
03 באוקטובר 2021
אבי אליסף
רוביק יקר אתה מציין שלא נמצאה חלופה למונח ״סאב - טקסט״. האם המונח ״בין השורות״ אינו חלופה הולמת?
30 בספטמבר 2021 הגב
עינת
בדיוק מה שחשבתי בזמן הקריאה.
03 באוקטובר 2021
קובי מור
רוביק יקר, לפני שהגיע למחוזותינו ה"סאב-טקסט" קדמו לו בעברית הביטויים "בין השיטין" ו"בין השורות" ואין לי ספק שתדע טוב ממני להצביע על מקורותיהם הספרותיים והלשוניים. לשניהם יש את המשמעות המתאימה, הנכונה, האמיתית והעברית למונח הלועזי הנ”ל, השימוש בהם יפה יותר, גם בהתייחס למלל כתוב וגם לדבור- והם שלנו! שבת שלום, קובי מור
01 באוקטובר 2021 הגב
אברהם דבדבני
,שלום רוביק בילדותי בירושלים (סוף שנות בשלושים - שנות הארבעים) הפועל "להחמיל" היה נפוץ ו"תקני" לחלוטין , לפחות בפי הילדים. למשל לעשות "אבא יויה" פרושו "להחמיל מישהו על הגב" . היה גם משחק "אבנים בלהחמיל" שבו משחקים באבנים בדומה לגולות, והמפסיד חייב להחמיל את המנצח עד האבן הרחוקה. אחי הגדול סיפר לי כי בשיעור דקדוק בכיתתו , בבית הספר תחכמוני , אחד התלמידים כתב את המשפט " הסַבָּל החמיל את הברמיל אל השוק" וניתח אותו לפי כל החוקים: "הסבל" - נושא , "הֶחמיל" - נשוא , "ברמיל" - משלים. התלמיד רק לא הבין מדוע המורה, לא קיבל את המשפט כראוי . למי שלא יודע "בַּרְמִיל" פירושו "חבית" בערבית ,ו בירושלמית של אז. דבון
02 באוקטובר 2021 הגב
רביד יצחק - רחובות
היי רוביק. אני חושב שהביטוי יום כתום הופיע בעקבותיה של הפרסומת של תפוזינה, בסוף שנות ה 90. אז הייתה דוגמנית בלונדינית/ג'ינג'ית/כתומה. כך המבורך יזכה ליום נפלא כמו שהיא חוותה בפרסומת ( או ליום נפלא משותף עם המציגה בפרסומת ). אני מאוד נהנה מהזירה שלך וגם ממליץ לחברים להינות מהאתר ! תודה רבה.
12 באוקטובר 2021 הגב

הוספת תגובה