נחש מעופף, צדיק בן חמש וסעודה אצל המלכה

רוביק רוזנטל | 12 בנובמבר 2021

איך דיברו המלצרים בבן יהודה שטראסה, מתי אומר נער עברי "ראיתי את הגהינום", היכן נמצא רחוב שוואנצינו, מתי כמעט גרמה דפיקה על אבטיחים למשבר דיפלומטי, איך חזה הנביא יואל את עתיד הספורטאים הישראלים, ומה באמת מקור המילה קורונה. "הזירה הלשונית" חוגגת יומולדת שבע, עם שלל אנקדוטות מטורי עבר

איתמר בן אב"י, הילד העברי הראשון, היה איש ציבור, נואם בחסד וציוני נלהב ועם זאת בעל השקפות ייחודיות. הוא תמך ברעיון הקנטונים בארץ ישראל – שלושה קנטונים: יהודי, מוסלמי ונוצרי. הרעיון הקים עליו את מנהיגי הציונות וכמעט גרם להחרמה שלו. כשהוא מסביר את הרעיון לז'בוטינסקי ואומר "הקנטוניוּת שאני מציע", עונה ז'בוטינסקי "הקטנטוניוּת, רצונך לומר". עונה לו איתמר: "יפָה לדעתי קטנטוניוּתי בהסכמת הערבים, מגדלדליוּתך באיבתם אלינו".

החוצפה של איתמר גרמה בילדותו לקרע בין אביו לבין אחד העם. כשבא אחד העם לביקור בביתם לקח אותו על ברכיו ואמר "שלום לך בן ציון? מה שלומך". השיב איתמר הקטן: "שלום, אדוני קורח". אחד העם קפץ מכורסתו בזעף מתפרץ ופנה לאליעזר כנשוך עקרב: "לא! לא! אם כאלה יהיו דוברי עבריתך להבא, אדוני בן יהודה, מוטב שלא ידברוה כלל". איתמר התייחס להיותו של אחד העם קירח, אחד העם סבר שהכוונה היא לקורח איש המדנים, ובין בן יהודה לאחד העם עבר חתול שחור לזמן רב.

פה מדברים רק עברית

ליאורה הלפרין מספרת בספרה "בבל בציון" על שלל השפות שדוברו בישראל בימי היישוב. העלייה החמישית, עליית הייקים, פיתחה בתל אביב את תרבות בית הקפה. רחוב בן יהודה נמלא תוך זמן קצר בעשרות בתי קפה שפתחו יוצאי מרכז אירופה, ועל כן הוא כונה "רחוב בן יהודה שטראסה". בבתי הקפה, כפי שמראה הספר, כמעט לא נשמעה השפה העברית. הלפרין מביאה סיפור מתועד על ילד הבא עם אמו לבית קפה. האם מדברת אתו בגרמנית, והוא מצביע על שלט בבית הקפה: "פה מדברים רק עברית". "אה, זה מיועד למלצרים", עונה האם. מסתבר על פי המחקר שבבתי קפה רבים גם המלצרים דיברו גרמנית. כותבי מכתבים לעיתונות התלוננו שישבו בבית קפה בתל אביב, והרגישו כאילו הם בברלין.

מלכת אנגליה לא תזמין אתכם

הגולשת אפרת כרמון כותבת: "בביתי היקי, שנימוסי אכילה היו בו מיסודות ה'קינדרשטובה', היו מנהגי האכילה ה'אזיאטיים' שלנו, הצברים, נושא למלחמה מתמדת. אחד האיומים שאמי נהגה לנפנף בו הוא 'אם ככה תאכלו, מלכת אנגליה לא תזמין אתכם לאכול אצלה'. היא צדקה, כמובן. והנה, לימים יצא ספר ילדים מקסים מאת רותו מודן ושמו 'סעודה אצל המלכה'. מסופר בו על ילדה חסרת נימוסים, שלמרות איומי הוריה שהמלכה לא תזמין אותה היא דווקא מוזמנת אל המלכה, והופכת שם את העולם. שאלתי היא: הייתכן שהאיום הנורא של אמי היה לקוח מעולם התרבות היקי, והוא משותף לעוד ילדי יקים???"

סעודה אצל המלכה עטיפה

רותו מודן משיבה, לבקשת 'הזירה הלשונית': "אכן, את הרעיון לספר שאבתי מהמשפט שאבא שלי היה אומר לי בילדות, אלא שהוא היה פולני בן פולניה בת פולני. גם אני חשבתי שזה משפט מקורי שלו, עד שיצא הספר ואז הסתבר לי, מפגישות עם קוראים בני גילי ומבוגרים יותר, מעדות אשכנז השונות, כי זה היה משפט שגור גם בפי הוריהם. בנוסף לכך כתבה לי עורכת ספרים אמריקאית שאמא שלה נהגה לומר לה בילדותה כשהיא הפגינה נימוסי שולחן קלוקלים: 'מה תעשי אם יזמינו אותך לסעודה בלונג איילנד?' זו כנראה הגירסה הדמוקרטית של המשפט".

חי את החלום ורואה את הגיהינום

הגולש צחי בר מספר על שני ביטויים שנתקל בהם בבית הספר בו הוא מלמד, תיכון במרכז, המציגים את העולם הדו גווני שבו חיים בני העשרה: 'אני חי את החלום' (לבן), 'ראיתי את הגהינום' (שחור). דוגמאות לשימוש:

"אני חי את החלום, אמא העירה אותי היום בשבע וחצי במקום בשבע ועשרים".

"אל תשאל, הזמנתי חומוס עם צנובר וקיבלתי חומוס עם טחינה, ראיתי את הגיהינום!"

חבר הכנסת גדליה איציק

העיתונאי קובי נחשוני החל את דרכו בעיתונות החרדית, ומספר על נוהגי העיתונות הזו. אמנם היא כתובה בעברית פשוטה ומובנת לכל, אבל היא מתמקדת במה שאין כותבים, ובתחליפים המקובלים. כך, למשל, לא ייכתב בעיתון חרדי שם פרטי של אשה. חברת כנסת או שרה תהיה צ. לבני, ש. יחימוביץ וכדומה. בעניין זה שפר גורלה של דליה איציק, שכונתה "חבר הכנסת איציק דליה", ואפילו "חבר הכנסת גדליה איציק".

האיסורים והתחליפים נעשים במסגרת מה שקרוי "הגהה רוחנית", או בלשוננו, צנזורה חרדית, שהצנזורה הצבאית נראית על ידה כפודל לצד נמר. ולהלן כמה חלופות:

  • בית רפואה ולא בית חולים.
  • ישני עפר ולא קבורים או מתים.
  • טכנולוגיה ולא אינטרנט.
  • הצבא ולא צה"ל.
  • מצב ולא היריון. יש להעיר כאן שבקיבוצים של שנות השלושים והארבעים השתמשו גם כן במונח "היא במצב" במקום "היא בהיריון".

צדיק בקרוסלה

ילד חרדי כבן חמש מסתובב להנאתו על הקרוסלה בפינת המשחקים בגן מאיר התל אביבי. אם וילדתה  מגיעים אל הקרוסלה, והילדה מבקשת לשבת על אחד המושבים.

"את לא יכולה לעלות על הקרוסלה", אומר הילד.

"למה?", מזדעקת האם בשם בתה.

"כי ילדה לא יכולה לשבת עם צדיק", עונה הילד.

רוחות הבוקר מפריחים עפיפון פשיסטי

הגולש צוריאל ראשי כותב: "אני מאמין שתמצא עניין בעברית של חברת החשמל של שנות השלושים. לא בכל יום קוראים על עמודים מזוינים בחשמל ועל אזהרה מפני נחשים מעופפים".

נחשים מעופפים 

הנחשים המעופפים הם השם שניתן בעבר לעפיפונים. בסלנג שמקורו ערבי הם נקראו 'טיארות', שהוא גם השם הערבי למטוס. הצירוף 'נחש מעופף' מופיע כבר בעיתונות סוף המאה ה-19. בעיתון 'המליץ' מופיע ביוני 1894 מאמר חינוכי הקורא לילדי ישראל למצוא בינה בספרים, ומביא כדוגמה שלילית את הילד דן אשר "אוהב להפריח נחשים מעופפים עשויים נייר, ולשחק בכדור בחוצות קריה".

בעיתון דבר בינואר 1935 נכתב: "ילדי ארץ ישראל אוהבים לשחק בהפרחת 'נחשים מעופפים' או 'טיירות'". כותרת הרשימה היא "עופפנים", והיא מכילה הוראות מדויקות לבניית הנחש המעופף. באותן שנים החל השימוש במילה 'עפיפון', שמחדשה אינו ידוע. ביוני 1939 אף הופיעה כותרת בעיתון הסוציאליסטי דבר, כנגד עיתון הימין הבוקר: "רוחות 'הבוקר' מפריחים עפיפון פשיסטי".

יוצאים לדרך עם סיוון

סיוון היא נערת וֵייז שעליה הוטל לא רק לומר לנו "פנה ימינה", או "בכיכר המשך ישר", אלא גם לספר לנו את שמות הרחובות, הצמתים או הכבישים שבהם עלינו לנסוע. אלא שתקציב מאות המיליונים של וייז, שלא לומר מיליארדים, לא כלל הפעם מישהו שפשוט ינקד לסיוון את השמות, וכך נכתבת מפת ישראל ורחובותיה מחדש.

"פנה שמאלה אל מְצַפֶּה רמון-אילת".

"בפנייה הבאה פנה ימינה אל נָשָׁר".

"פנה שמאלה לרחוב שוַואנצינו".

"פנה ימינה אל גבעת שמואל בני בָּרָק".

"פנה שמאלה אל רחוב מְקַוֶוה ישראל".

"פנה ימינה אל יִדֵיֶין (יש מילה כזו?), מנהרות הכרמל".

"המשך אל שדרות רוֹקֵח".

נותרתי מְצַפֶּה ומְקַוֶוה שסיוון ומפעיליה יחשבו מסלול מחדש. חבל, חוץ מהשיבושים האלה שהפכו לבדיחה לאומית מדובר ביופי של תוכנה.

אומנות הדפיקה על אבטיח

האבטיח, אותו פרי עסיסי גדול ממדים, מעלה את השאלה החשובה מכולן: איך יודעים את איכותו של אבטיח בלי לפתוח אותו, או בלי לקבל טעימה "על הסכין". בעניין זה נוצר אפילו יישומון חביב (אפליקציה בלעז) בשם melon meter, מד מלונים (או אבטיחים), המאפשר להחליט על טיבו של אבטיח על פי סימנים שונים. האפליקציה פותחה על ידי סטודנטים ישראלים ואומצה על ידי אפל. מסתבר שהם לא לבד, ואפליקציה דומה פותחה בידי סטודנטים סיניים.

אתר הביביסי מספר איך כמעט גרמה סוגיית הדפיקה על האבטיחים למשבר דיפלומטי. בחנות במילאנו הוצבה באגף האבטיחים מודעה מאירת עיניים: "אל תדפוק על האבטיחים, הם לא יענו לך". אזרחים סיניים שהגיעו למקום ראו בכך עלבון לתרבות הסינית, שבה דפיקה על אבטיחים כדי לדעת אם הם טובים נחשבת אומנות סינית עתיקה. התמונה הופצה ברחבי סין והפכה להיט ברשתות החברתיות, והגולשים גם העירו הערות ובדיחות בנושא כגון השיחה הבאה:

א: נוק נוק.

ב: מי שם?

א: אבטיח.

ב: אבטיח מי?

א: אבטיח. בבקשה, אל תדפוק על הדלת שלי שוב.

כותבת הבלוג מרגיעה את הסינים, ומספרת שדפיקה על אבטיחים היא אומנות רב לאומית ורב תרבותית. לראיה היא מביאה בין היתר סרטון רוסי המתאר סצינה שלמה שמקורה בדפיקה על אבטיחים.

אמיר גלבע, אוהד מספר אחת

הקריאה הוותיקה של אוהדי הכדורגל לנבחרת "אל אל ישראל" תועדה כבר בשיר של החלונות הגבוהים בשם זה, שכתב אריק איינשטיין והלחין שמוליק קראוס, וגם בשיר עידוד של חופני כהן. ככל הידוע, הפעם הראשונה שבה נשמעה הקריאה הייתה במשחק ההיסטורי של נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן נגד נבחרת יוגוסלביה, בשנת 1959, שהסתיים בתיקו 2:2.

והנה קם לנבחרת אוהד מפתיע. זמן מה לאחר שהקריאה נשמעה באצטדיון, כתב אמיר גלבוע הנפלא את השיר 'ישראל'.  קריאות העידוד מן המגרש הפכו אצלו לקריאות עידוד ליעקב השורה עם המלאך ויכול לו. השיר נכלל בכרך הראשון של "כחולים ואדומים" שיצא בשנת 1963, והוא אחד השירים החדשים בקובץ. כמה שורות מתוכו:

כְּבָר עָמַד יוֹם מְצַפֶּה לְבוֹא לֵיל/ וּמֵרָחוֹק, מִמִּזְרָח, עָלוּ קוֹלוֹת/ אֶל – אֶל – יִשְׂ – רָ – אֵל"./ ... וְאֵין אֶלָּא שַׁחַר עוֹלֶה וְשֶׁמֶשׁ מֵהֵל, כִּבְהֻלֶּדֶת עַם. כִּבְהָחֵל – / וּכְרוּחַ נוֹשְׁבָה גַּם קוֹלִי נִשְׁבָּה/ קוֹרֵא/ כְּבִילֵל/ אֶל אֶל יִשְׂרָאֵל.

הנביא יואל וספורטאי ישראל

עמרי כספי עשה קריירה לא קצרה בליגת הכדורסל הטובה בעולם. ערן זהבי מבקיע בצרורות בסין והולנד. יותם רוזנטל, היוצר והבעלים של המילון המקוון מילוג, הפנה את תשומת לבי לפסוק לדברי הנביא יואל (פרק ד' 5-4), החוזה את הופעתם העתידית של שני הספורטאים והליכתם לליגות שאינן ישראליות, שגם היטיבו מאוד עם חשבון הבנק שלהם:

וְגַם מָה־אַתֶּם לִי, צֹר וְצִידוֹן וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת, הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי? וְאִם־גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי, קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם: אֲשֶׁר־כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם, וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים הֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם.

הקורונה והשמש, לא מה שחשבתם

מדוע נקראת הקורונה בשם זה? פירוש המילה בלטינית הוא כתר, אבל מסתבר שיש לשם גלגול מפתיע שעליו מצביע ש"י בן אברהם. קורונה, הוא כותב, היא גם הכינוי שניתן למעטפת השמש על פי הצורה המזכירה כתר, כפי שאפשר לראות ממראה תמונת השמש. הווירוס העגול אינו דומה לכתר, אלא מזכיר את מעטפת השמש. את משפחת  הנגיפים גילו לפני כשבעים שנה וקראו להם כך, כי במיקרוסקופ האלקטרוני הם נראים כמו השמש עם המעטפת שלה.

עטרה וקורונות

חדש בפינת עיון: איך זה נשמע בעברית, פרק נוסף מתוך "מסעותיי עם העברית"

חדש בבלוג רב מילים: מדרשי האותיות של רבי עקיבא

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': האם המילה כפכף היא הבת של הקבקב, מהי גאולה דרך הביבים, מה מקור השם המוזר זמי, מה בין הירק כרוב למלאך כרוב, האם הנפיל הוא אחד שנופל ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Our Kite, red, white, and green kite flying on mid air during daytime, HD wallpaper תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אמנון שפּירא
במושבי, גבעת חֵ"ן (יעני: חיּים נחמן) קרוּיִים הרחובות בשמות שירים מאת ביאליק. על פי הגּב' וֵּייז: מַעֲבָר לַיָּם, תֵּרֵזָה יָפֶה (שתי המּילּים בהטעמת מלעיל)
11 בנובמבר 2021 הגב
אורי שמש
חמוד מאוד נהניתי תודה
11 בנובמבר 2021 הגב
חגית
עוד מפניני וייז: רחוב בית ק. ישראל (ישראל ב"ק) בשכונת מונטפיורי בתל אביב רחוב אמיל זוּלָה (מבוטא במלעיל) בכרמל הצרפתי בחיפה
11 בנובמבר 2021 הגב
אבי
בכל פעם שנו משתמשים בווייז יש שיבוש בשמות רחובות ומקומות. אין נסיעה אחת בלי שיבוש אחד לפחות. השאלה אם האנשים בוייז מודעים לבעיה. היינו מצפים מסיון לפחות לקצת ידע בסיסי, ולא לשגות בשמות נפוצים כמו בני ברק, שטראוס ועוד רבים כאלה. כמו כן היינו מצפים מחברה גדולה כמו וייז לערוך הגהה, בקורת, תיקון.
11 בנובמבר 2021 הגב
לאה
קורונה וכתר: בשני המקרים מדובר בדבר אחד שסובב דבר אחר. גם כתר של מלך, גם הילת השמש, גם כתר במשמעות כיתור.
11 בנובמבר 2021 הגב
יעקב
השיר של החלונות הגבוהים: אל אל יחזקאל (בומבה של נביא)
11 בנובמבר 2021 הגב
יעקב
השיר של החלונות הגבוהים: אל אל יחזקאל (בומבה של נביא)
11 בנובמבר 2021 הגב
בני לשם
מה אומר עלינו העדר מילה בעברית הכוללת את כל הניואנסים של "אמפתיה"? האם כך גם העדר מילה מדויקת בעברית למילה "subtle"?
13 בנובמבר 2021 הגב
אריאל קינן
לגבי הטיארות, המונח הערבי חדר לעברית כנראה יותר מפעם אחת.. במדרש ויקרא רבה [לב, ב; נתחבר אי שם בתקופת התלמוד] דרשו על הכתוב בקהלת (י, 20) "כי עוף השמים יוליך את הקול" - זה העורב וחכמת טייארין. מסביר זאת רמב"ן, בן המאה ה-13, בפרושו לדברים (יח, 9): העופות בלשון ערב טאי"ר, וחכמי העופות יקראו טיארין.
14 בנובמבר 2021 הגב

הוספת תגובה