הרדופים, אלונים והודי חמודי: הסיפורים שמאחורי שירי נופלים

רוביק רוזנטל | 16 באפריל 2021

מאות רבות של שירים נכתבו בעקבות נופלים, והם מלווים את השכול והזיכרון יותר מכל תחום אחר בתרבות הישראלית. על מי נכתב "תן לנו לשוב ולראותו", איזה צ'יזבט של חיים חפר קרה באמת, איזה בית הוסיף יורם טהרלב ל"בשביל אל הבריכות", מי היה יונה פעמונה ואיך איבדנו את הודי חמודי

הזמר הישראלי והשכול המלווה אותנו מאז ראשית ההתיישבות החדשה בארץ ישראל הולכים יד ביד. מאות רבות של שירים נכתבו על מלחמה ואובדן, ולזכר נופלים. במקרים רבים יש במילות השיר סיפור נסתר. כמה מהסיפורים האלה מובאים כאן, חלקם לראשונה.

לא נפרח כבר פעמיים

את השיר "הרדופים" כתב נתן יונתן בשנות החמישים של המאה הקודמת. השיר היפהפה הזה עוסק בהרדוף הנחלים תכול התפרחת, אבל הוא משל לחיים החולפים של האדם ולבני הנעורים שלא ישובו: "לא נפרח כבר פעמיים/ ... הרדופים שלי, כמוני, וכמוך שכל ימייך/ את פרחי האור שלנו את פיזרת לכל רועה./ לא עופות מרום אנחנו, ואל גובה השמיים/ גם אתם, גם אנוכי - לא נגיע כנראה".

במלחמת יום הכיפורים שכל יונתן את בנו ליאור, הנקשר לשיר נוסף שעליו ייכתב בהמשך. שלושים שנה אחר כך, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, יצא השיר בלחנו של שלמה ארצי. השיר הפך באחת לשיר זיכרון, כשהמילים של נתן יונתן על נעוריו חוברים להרוגי המלחמה.

לאחרונה העלה ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספריה הלאומית, השערה רווחת שהשיר הזה, המזוהה עם חללי צה"ל, הוא המקור למילת הקשר 'הרדוף' המציינת הרוג בשפת הקשר הצבאית. על פי מה שבדק, המילה לא הייתה בשימוש לפני מלחמת לבנון. הסבר אחר הוא שאלה האותיות הפותחות של 'הרוג' כפי ש'פצוע' הוא 'פרח'. אורי הייטנר טוען כי המונח בקשר היה קיים עוד לפני המלחמה והוא הכיר אותו כחייל. כל מידע נוסף על לידתו של מונח הקשר 'הרדוף' יתקבל ויפורסם.

תן לנו לשוב ולראותו

הסיפור הבא סופר לי על ידי אבי קורן, הפזמונאי שהלך לעולמו השנה. לאבי היו שני חברים קרובים, לֶשְקֶה ויוסקה. יחד הלכו לקן השומר הצעיר ברמת גן, יחד היו חלק מגרעין שפניו לרבדים, יחד הלכו לצבא, ושם, כמו שאומרים, אכלו מאותו מסטינג וישנו באותו פאוץ'. גילוי נאות: לשקה, אליעזר גרונדלנד, היה בן כיתתי בבית הספר תיכון חדש. לשקה ואבי חלקו מתנת גורל ישראלית: מספרים אישיים עוקבים. 495836 ללשקה, 495837 לאבי. שניהם עברו את הטירונות מתנשמים ומתנשפים, ואחרי כל מסע, סדרה או אימון מפרך חזרו זה באוזני זה בקצב הכתבה על הסיסמה המשותפת רק לשניהם: לא נועדנו לחיי צבא. הם שרו יחד בהתלהבות את "דבר אלי בפרחים", ובמסיבות הפלוגה השכיבו את החברה על הרצפה במערכון על הטנקיסטים המדברים יידיש.

אבי נודע בכישרון הכתיבה והבימוי שלו, ולאחר הטירונות פרש ללהקת הנח"ל ועשה בה חיל. לשקה המשיך במסלול הנח"ל, וחזר לרבדים. אחר כך פרצה מלחמת ששת הימים. בחניון מאולתר, לפני יציאה לקרב כלשהו, נחת פגז על יושבי החניון. לשקה נהרג. יאיר, שישב לידו ארבע שנים על הכיסאות הקטנים בתיכון חדש, נפצע בידו, והיה לימים לפרופסור יאיר אורון. יוסקה בא לספר לאבי את הבשורה, ולבו של אבי נשבר.

את מלחמת יום הכיפורים בילה יוסקה בסיני. הכאב על לשקה שב והיכה באבי, החרדה לגורלו לא שקטה, ואבי כתב את השיר "אנחנו לא צריכים". "כבר יבשו עינינו מדמעות/ ופינו כבר נותר אילם בלי קול/ מה עוד נבקש, אמור מה עוד?/ כמעט ביקשנו לנו את הכל./ את הגשם תן רק בעיתו,/ ובאביב פַזֵר לנו פרחים,/ ותן לנו לשוב ולראותו,/ יותר מזה אנחנו לא צריכים". השיר זכה ללחן של שמואל אימברמן ולביצוע שלמה ארצי, ופרץ לבבות רבים, לבבות שבורים של הורים ואחים וחברים והפך לשיר זיכרון.  השורה "תן לנו לשוב ולראותו" מעוררת בי כאב עז בכל פעם שהשיר מושמע. האם הוא שיר חרדה על יוסקה החי, או שיר קינה על לשקה המת, או שני שירים שהיו לאחד. שיר אחד לחיים ולמתים, שיר אחד לחרדה מפני הבשורה ולאובדן שלאחריה, שיר אחד למי שיחזור לביתו, ולמי שנבקש כל ימינו עלי אדמות לשוב ולראותו, מול שערי שמיים נעולים.

לא נשכח כי הונף הסכין

מוטי זעירא מספר בספרו "על הדבש ועל העוקץ", ביוגרפיה של נעמי שמר, את סיפור השיר "עקידת יצחק". השיר החל להיוולד בימי החרדה ערב מלחמת ששת הימים, אבל נכתב כמה חודשים אחריה, כשהאופוריה התחלפה בחרדה שהמלחמה נמשכת.

ב-1 בדצמבר 1967 נפל מעל תעלת סואץ מטוס הווטור של יצחק (אקי) ארצי בן דגניה. נעמי שמר השתמשה בסיפור המקראי ופיתחה אותו, כדרכה בחומרים מן התנ"ך: "ריבונו של עולם המלא רחמים/ אל הנער ידך אל תשלח/ ... גם אם שבע נחיה ונזקין/ לא נשכח כי הונף הסכין/ לא נשכח את בנך/ את יחידך אשר אהבנו/ לא נשכח את יצחק". היא גם שילבה את השיר בתקליט הבכורה שלה כזמרת, ואף כי היו בו שירי תקוה כמו "מחר" ו"ירושלים של זהב", הוא היה כעדותה השיר האהוב עליה ביותר באלבום.

איפה אתה? מה אתך?

בספרו "בגלל הלילה" על תרצה אתר, מביא זעירא את סיפורו של השיר "לא הכרתי אותך מקרוב". כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס בנץ סלור, ממייסדי קיבוץ נחשון, לשירות בבקעת הירדן. לאחר שעזב את הקיבוץ נישא לתרצה אתר, המשוררת בתו של נתן אלתרמן. בנו אייל, מהקבוצה הבוגרת של נחשון, שמע על נפילתו של במבי איילון, בן קבוצתו. אביו של במבי, אלוף משנה אברהם איילון, שהיה אז ראש מחלקת ההיסטוריה בצה"ל, חיפש את גופת בנו ומצא אותה באזורי הקרבות ברמה. תרצה, שנרעדה מהמלחמה ומסיפור מציאתו כתבה על במבי שיר.

"לא הכרתי אותך מקרוב/ אך היתה לנו ארץ אחת./ בלילה היו אותן הדממות/ בבוקר השמש הסמיק/ והיה אז טוב./ ... לא הכרתי אותך מקרוב/ והרוח היתה ותמיד אותה/ ועכשיו אינני יודע אם טוב או רע לך/ איפה אתה? מה אתך?" גם השיר של תרצה אתר "אמרה האשה" נולד בימי המלחמה, אולי הכנה לספרו של גרוסמן "אשה בורחת מבשורה".

נזכור איך אחד לא חזר

חיים חפר לא אהב שמקשרים את שיריו לדמויות אמיתות ולמעשים שהיו, ובעיקר באותם שירים המתארים צ'יזבטים שסופרו סביב מדורה. איש הזמר עופר גביש קרא את מילות השיר "צ'יזבט" ובו השורות "נזכור את מסע הפלוגה במדבר/ ואודם דליקות על ההר/ נזכור את אותה הזחילה לרדאר/ נזכור איך אחד לא חזר". את סיפור הזחילה לרדאר במלחמת יום העצמאות הכיר עופר היטב. על גבעת הרדאר נערכו שלוש התקפות, אבל רק לוחם אחד לא חזר מהן, והוא אליעזר ארקין, חבר קיבוצו של עופר יפתח.

גביש פנה לחיים חפר, שהגיב כדרכו בכעס. כאשר סיפר לו גביש שאכן היה אדם שהוא "האחד שלא חזר", החוויר חפר ואמר: "הכרתי אותו, כנראה שסיפור אמיתי התגנב לי בין הצ'יזבטים". על שמו של ארקין נקראת ספריית קיבוץ יפתח.

גזע אחיו קרוע, באה בו אש ורוח

צפירה יונתן, אשתו הראשונה של נתן יונתן, הביאה את סיפור השיר "שני אלונים". כך כתבה וגם סיפרה בערב זמר בקיבוץ שריד: "ליד ביתי בקיבוץ שריד שני אלונים. קוטי צוקר, מראשונות קיבוץ שריד, היא ששתלה אותם לפני שנים רבות. כשגדלו האלונים דיברתי עליהם עם נתן והוא ישב לכתוב שיר, "שני אלונים", לפי מנגינה רוסית שנקלעה בדרכי המוזיקלית: "פעם על גדות הוואדי/ שני אלונים בסלע/ שני אלונים ידעתי/ שם במורד הוואדי./ את האחד הרעם/ פעם היכה צמרת./ גזע אחיו קרוע/ באו בו אש ורוח/ ... תם הסיפור איננו./ מי כאלון יתננו./ שני אלונים ידעתי/ שם במורד הוואדי".

"בתחילה, אומרת צפירה, היה זה שיר תמים המתאר את שני האלונים שליד ביתנו, אבל לאחר מלחמת יום הכיפורים הוא הפך לשיר זיכרון לליאור בננו, ולחברו לטנק אמנון שפירא מנס ציונה, שנהרגו בגזרה הצפונית של תעלת סואץ במלחמה ההיא, מלחמת המחדל".

מי ירה ומי זה שם נפל

"שיר העמק", או בשמו המקובל "באה מנוחה ליגע", נכתב כאחד מארבעה שירים שהוזמנו עבור פסקול הסרט "לחיים חדשים" שהפיקה בארץ קרן היסוד בשנת 1934, סרט המתאר את מפעל ההתיישבות בארץ. בשיר מופיעים שני הבתים הראשונים בלבד.

בנובמבר 1935 נורה ונהרג סמל משה רוזנפלד ששירת במשטרה הבריטית, והיה מפקד תחנת המשטרה בשאטה. הוא נרצח בגלבוע כאשר היה במרדף אחר הכנופייה שהנהיג עז-א-דין אל קסאם. תושבי העמק היו מזועזעים מהרצח, קברו את משה רוזנפלד בבית הקברות בגדעונה וקראו למעיין שעל ידו נרצח "עין סמל" לזכרו. נתן אלתרמן, שזועזע גם הוא, חש שהשיר כפי שהוא מופיע בסרט פסטוראלי פסטורלי מדי, והוסיף את הבית השלישי להנצחתו של סמל משה רוזנפלד: "אופל בהר הגלבוע/ סוס דוהר מצל אל צל/ קול זעקה עף גבוה/ על שדות עמק יזרעאל./ מי ירה? ומי זה שם נפל?/ בין בית אלפא ונהלל". עד אז נהגו לומר שלא ידוע מי הוא ש"ירה וגם נפל".  

פה לו מתוק מחייך ומקשן

כשהיה אהוד דפנא בן מעוז חיים כבן שש כתב לו סבו משה דפנא את השיר "הודי חמודי". השיר הפך לשיר ילדים נפוץ, על הילד שאינו מפסיק לשאול שאלות: "זה הודי חמודי הוא ילד קטן/ גר הוא הרחק שם בעמק בית שאן./ עיניים לו תכלת וראש לבנבן/ פה לו מתוק מחייך ומקשן./ שואל בלי הרף הוא: למה זה כך?/ למה ולמה מעביר הוא בסך".

אהוד נפצע במלחמת ששת הימים אך השתקם וחזר להילחם במלחמת יום כיפור. הוא נפצע שוב פצעים קשים, והרופא בשטח שטיפל בפצועים רבים קבע שאין סיכוי להציל אותו ופנה לפצועים אחרים. מפקד הגדוד יאיר נפשי ניגש אל הרופא בצעקה גדולה ואמר לו: "טפל בו! זה הודי חמודי מהשיר!"

את פרי גנך את תבקשי

סגן חן ברוד היה בן 22 כשנפל בגבול לבנון. חבר ילדותו יוני רועה כתב את השיר "פרי גנך" ששרו אביבה אבידן ואלי לוזון, בעקבות מפגש מקרי עם עליזה, אמו של חן.

"ליל כוכבים הסהר עלה/ את שם יושבת בוהה באפלה/ שעה חולפת יום ושנה/ ואת עדיין לו מחכה./ שעה חולפת יום ושנה/ עודך אובדת שבויה באמונה./ את פרי גנך את תבקשי/ מי לך יאמר ומי לך ישיב./ מר כאבך, רודפים הימים/ נותרת לבדך, רוצה להאמין/ שהנה קרבה אותה השעה/ שבה הבטיח לשוב בחזרה".

רועה סיפר על הרקע לשיר לעליזה רק כעבור כמה שנים. האם סיפרה: "אני זוכרת שנעתקו המילים בפי ואמרתי 'ריבון העולמים, זה שיר שאני שומעת כבר שלוש שנים, ואני לא יודעת בכלל שזה שיר שנכתב עליי'".

בן יפה נולד על כתף הכרמל

"אחי הצעיר יהודה" הוא אחד משירי השכול המוכרים ביותר. שיר המזוהה פחות עם האובדן נכתב על ידי אהוד מנור ב-1969 כמה חודשים אחרי נפילת יהודה בתעלה, בעקבות ברית מילה של האח זאב לבנו ערן. השיר על הרך הנולד הוא גם שיר כאב על האח שלא שרד.

"בן יפה נולד/ על כתף הכרמל/ ומברכים הגיעו מכל עבר./ גשם טוב ירד/ כי נעתר האל/ והחיטה נבטה בשדות השבר./ ... ציפורים עוזבות,/ בערב כבר קריר,/ יפה בליל שבת חיכתה בשער./ סתיו ברחובות/ מחר היא בת עשרים,/ אך למה לא מלאו עשרים לנער?"

והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח

את השיר "בשביל אל הבריכות" כתב יורם טהרלב לפני מלחמת ששת הימים, והוא עסק בפרידה בין נער ונערה: "והוא אמר לה: ילדתי אני אחזור עוד/ גם אם רחוק אלך, ליבי נשאר איתך/ והיא החזירה לו בלאט את הציפורן/ הן אם יזכור - יזכור, ואם ישכח – ישכח". חוה אלברשטיין ביקשה לבצע את השיר בימי המלחמה, ופנתה לטהרלב בבקשה להוסיף לו בית שיעסוק בפרידות העצובות מחיילים שנפלו. טהרלב נענה וכתב בית נוסף: "והוא הלך לקרב עת החמה הנֵצה/ ולא חזר משם ימים רבים כל כך./ והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח/ והיא עוד מתפללת שהוא רק שכח".  

מתי תשוב? כל יום עולה השמש

למשוררת  יוכבד בת מרים ובעלה הסופר חיים הזז היה בן יחיד, נחום המכונה זוזיק. הבן נהרג בקרב על אוגוסטה. לאחר מות בנה היא לבשה רק שחורים והסתגרה בביתה עד מותה. ידיד המשפחה אברהם חלפי כתב בעקבות זאת את "שיר על נער שהלך", העוסק כולו באבלה התהומי של יוכבד בת מרים. מרדכי זעירא הלחין.

"אמרו נא לי, אמרו עצי היער/ ספרו נא לי שדות עוטי זהב/ לאן הלך רחוק מפה הנער/ אשר אותי כל כך אהב?/ תמיד אזכור את נעם ניגוניך/ הו, נערי הטוב והנחמד/ תמיד עיניי תזכורנה את עיניך/ ולא אשכח אותן לעד./ מתי תשוב? כל יום עולה השמש/ כל יום שוקעת - ואתה אינך/ מתי תשוב? אני עודי נושמת/ למענך ורק למענך./ אמרו נא לי, אמרו עצי היער/ ספרו, שדות, כי רע לי בלעדיו/ זהב חיי נושר אל חיק הצער/ בלב הפרח שנקטף".

השיר ניתן להאזנה באתר זמרשת.

זהו שיר נחמד נורא על בחור ובחורה

ולסיום, שיר עליז על חלל ממלחמת סיני. השיר נכתב עליו עוד בחייו. זהו יונה ירחי מבית השיטה, נכדו של י"ח רבניצקי, שותפו של ביאליק ב"ספר האגדה". יהודה בלכר מספר כי יונה היה פופולרי מאוד ורב מעלות, ולכן קראו לו חבריו וחניכיו "יונה פאר-העונה" (העונה במלעיל). השיר הפך לשיר רחוב פופולרי, ושם שובש ל"יונה פעמונה". כך זוכרים את יונה ירחי שוב ושוב.

"שם הרחק על הגבעה/ אוהלים יש ארבעה/ זהו כל המחנה/ כך נאה וכך יאה./ היי היי יונה, היי יונה פעמונה/ ... זהו שיר נחמד נורא/ על בחור ובחורה/ זהו שיר מלב אל לב/ שאותו אני אוהב./ היי היי יונה.../ הנה שם עומד בחור/ בחור מקסים עם פה פעור/ הוא יושב ובה מביט/ בשבילו היא הלהיט!/ היי היי יונה.../ היא עליו קצת מביטה/ הוא שרוף והיא דלוקה/ זוג אוהב עכשיו בוער/ מים להביא מהר!/ היי היי יונה, היי יונה פעמונה/ היי היי יונה, היי יונה פעמונה".

חדש בפינת עיון: מסדר כריות האבן, פרק נוסף מתוך "מסעותיי עם העברית"

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן צצו מילות הסלנג אבו עלי, לחרבן ובלבול ביצים, ממתי אומרים "הפוך גוטה, הפוך", איך הפך 'לקנוס' ל'לגנוב', למי נשואה השגרירה, איך אומרים קורבן בנקבה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
הרדופים, Google images תמונה ראשית

תגובות

קובי מור
הרדופים, מניח שהחיבור היותר מיידי הוא הדמיון הצלילי, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שנחלי הצפון ונחלי דרום לבנון, בעיקר בחלקיהם המצוקיים, מתפארים בהרדופים צפופים. מבט מגבוה על נחל בצת למשל, חושף בעונת הפריחה נחש עקלתון מרהיב של הרדופים לאורך קילומטרים. ולכן גם החיבור למלחמות לבנון מוסיף כאן. שווה לשמוע מה חושבים על זה טייסים של מסוקים.
14 באפריל 2021 הגב
חיה
הרדופים - כמו בתמונה שצירפת - מופיעים בגוונים של ורוד. ככל הידוע לי אין הרדופים תכולים. המושג הרדופים להרוגים היה קיים ברשת הצבאית בוודאי בשנות ה 70 וכנראה שגם קודם לכן.
16 באפריל 2021 הגב
יעוד גונן
שמתי-לב שמילות השיר "יונה פעמונה" כפי שמושמעות בהקלטה המצורפת הִנָּן אכן כפי שהכרתין כנער, ושונות בתכלית מהמילים המצוטטות בטורך.
25 באפריל 2021 הגב
Ehud krongrad
in is yona adom hakarkefet from the famous song which you can find also sang by azaria Alon grand child of ravnitzk Zener reshet i it was said udi chamudi should be spelled with an alef not hay since it is based on ehud and that is how it was spelled in the past sorry to type in English I don't have Hebrew fonts in this computer
27 במאי 2021 הגב
Ehud krongrad
in is yona adom hakarkefet from the famous song which you can find also sang by azaria Alon grand child of ravnitzk Zener reshet i it was said udi chamudi should be spelled with an alef not hay since it is based on ehud and that is how it was spelled in the past sorry to type in English I don't have Hebrew fonts in this computer
27 במאי 2021 הגב
בני ארבל
הביטוי "הרדוף" במעין שפת הקוד של צה"ל, מציין הרוג- עפ"י האות הראשונה "ה". פצוע מכונה באותה עגה "פשוש", אף זאת, בהתאם לאות הראשונה, "פ".
17 בספטמבר 2021 הגב
בני ארבל
הביטוי "הרדוף" במעין שפת הקוד של צה"ל, מציין הרוג- עפ"י האות הראשונה "ה". פצוע מכונה באותה עגה "פשוש", אף זאת, בהתאם לאות הראשונה, "פ".
17 בספטמבר 2021 הגב
שמואל'ק
https://naamoush.wordpress.com/2017/06/07/%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93%d7%99/comment-page-1/#comment-17850
04 באוקטובר 2021 הגב

הוספת תגובה