כלנתריזם, גרבוזיה וגבות בוהדנה: אנשים שהיו למושגים

רוביק רוזנטל | 17 בדצמבר 2021

אנשים טובים ופחות טובים נכנסו להיסטוריה בזכות השפה, והפכו למושגים. לצד החלב המפוסטר, חולה הפרקינסון וקזנובה, יש מושגי שמות כאלה גם בהיסטוריה הישראלית הקצרה: בן-גוריוניסטים וביביסטים, רפולון ומופזית, ומעל כולם חיים גמזו שהפך לפועל עברי; וגם רשימה מלאה של מקצועות החקלאות בישראל, מנוקד ועד דקלאי

בעז מוטס כותב: "יש מילה באנגלית למילה העברית להתהפנט, לתת את מלוא תשומת הלב, להתמקד, להתרכז בדבר אחד. באנגלית זה mesmerized. הנפלא הוא שזו מילה חדשה באנגלית, והיא מילה שנובעת משם של איזה אחד, Mesmer השם שלו, שעסק בתחום. יש בעברית משהו דומה? מילה על שם מישהו?"

סאדיסט ומרכסיסט, תרח ולמך

הנושא שמעלה בעז הוא אחת התופעות המרתקות בהתפתחות השפות: שמות שהפכו למונחים, או כמונח בלשני: אֶפּוֹנִים. 'מסמריזם' למשל הגיע בעקבות פרנץ אנטון מסמר, איש המאה ה-18 שריפא אנשים בעקבות מה שקרא 'מגנטיזם חייתי', והדעות החלוקות האם היה גאון או שרלטן. השיטה שלו נתפסת כצורה מוקדמת של טיפול בהיפנוזה. הוא כמובן לא לבד. הקצין הגזען ניקולא שובין הוא אבי השוביניזם, לואי פסטר הוא אבי הפיסטור שגם הוליד פועל עברי: לפסטר. מתגליותיו של לואיג'י גלוואני התפתחו הגלווניזציה, והפועל העברי לגלוון. המרקיז דה סאד יצר את הסאדיזם, וג'אקומו קזנובה הוא אבי המחזרים האובססיביים. אלצהיימר ופרקינסון הותירו אחריהם מחלות. גם פילוסופים ואידיאולוגים יצרו אפונימים: סוקרטים ואריסטוטלים, קרטזיאנים וקנטיאנים, פרוידיאנים ויונגיאנים, מרכסיסטים ותאצ'ריסטים.

השפה העברית עשירה באפונימים. שמות פרטיים של אבות האומה במקרא הם תשתית הזהות שלנו עד ימינו. אדם הראשון הוא אבי האדם באשר הוא, אנוש נכדו הוא אבי האנושות, שֵם הוא אבי העמים השמיים, השפות השמיות והאנטישמיות, ישראל אבינו הוא המקור לשמה של ארץ ישראל, עם ישראל והישראלים באשר הם. יהודה בנו הוליד את שבט יהודה, ממלכת יהודה, ומכאן את העם היהודי, ויש גם פועל: לייהד, או להתייהד. גם האויבים המושבעים, בעיקר המן ועמלק, זכו למעמד אפונימי.

אפונימים שהפכו למושגים מלעיגים הם שלומיאל, במקור נשיא נכבד לבית שמעון, למך, שהרג בשגגה את קין, ותרח, אבי אברהם, שהיה לשוטה זקן. במקרים אלה היידיש היא בדרך כלל המתווך. בעברית החדשה הצטרף יורם, במלעיל, לחבורה, ויש השערות שונות למקור השימוש הזה.

הפוגלים, הביילינים והפייגלינים

חיי הציבור, האומנות, הצבא והפוליטיקה של מדינת ישראל יצרו שורה של אפונימים, חלקם נכונים לזמנם, וחלקם בעלי תוחלת חיים ארוכה. מלכת האפונימים היא גולדה. עוד בימיה נפוץ הביטוי 'הפראיירים של גולדה', שנהגו להתגייס לכל משימה ובעיקר למילואים. גולדה הפכה בפי העם לשמו של השטר שעליו צוירה, לצד הרצל. האם היא זו שהעניקה השראה למותג הגלידות המצליח? שאלה לבירור.

דוד בן גוריון זכה להפוך למותג באמצעו המונח 'בן גוריוניזם', המסכם את  סגנון שלטונו והשקפת עולמו, ומכאן גם 'נערי בן גוריון' שנהו אחריו. מי שהצטרף להשקפת עולמו היה 'בן גוריוניסט'. הסיומת -יזם דבקה גם במאיר כהנא, כאשר הכהניזם והכהניסטים עדיין איתנו. וגם, בקול ענות תרועה, חי וקיים הביביזם, ובעיקר הביביסטים. ביבי אגב זכה בפי מתנגדיו לצירופים אפונימיים לרוב: 'ביביבלוף' ברפרור ל'ישראבלוף' הגששי, 'ביביגייט' ככינוי קבוצתי לפרשיות שבהן מואשם נתניהו, ברפרוּר לווטרגייט שהפיל את ניקסון, 'ביביסטן' ככינוי ביקורתי למדינת ישראל, ו'ביביתון', כינוי ל'ישראל היום'.

אבי האפונים העברי הוא רחמים כלנתר, שעבר לסיעה אחרת בעיריית ירושלים אחרי שנבחר, ועל שמו תופעת הכלנתריזם, מעבר לא ראוי ממפלגה למפלגה. היום הכלנתריזם הוא מהלך לגיטימי בעולמנו הפוליטי. 

בשנות התשעים כינה רבין את פקידי האוצר 'הפוגלים', על פי שמו של מנכ"ל האוצר אהרן פוגל. החבורה שסבבה את שמעון פרס כונתה 'הביילינים', והקבוצה שנהתה אחרי משה פייגלין והשפיעה על הבחירות בליכוד נקראה 'הפייגלינים'.

גם כמה ראשי עיר הפכו למונחים. טדי קולק המיתולוגי היה עוד בימי חייו לאצטדיון. הוא גם העניק את שמו ל'טדי בויס', פקחי העירייה, בעקבות הכינוי שניתן לנוער עבריין שפעל ברחובות לונדון. אורי אבנרי קרא לחיפה 'חוּשיסטאן' על שם אבא חושי, ראש העיר הכוחני של העיר. אחד מיורשיו זכה לכבוד מפוקפק: קרונות הרכבל החיפאי קרויים 'הביצים של גוראל'.

נערי רפול, קוקיסטים ונוהל בנאדו

בתחום הדתי עומדים זה מול זה הקוקיסטים, חסידי הרב קוק, מול הלוביצ'ר, החבדניק המאמין שלובביץ' הוא המשיח והוא ממש איתנו. תנועת השבתאות נקראת בעקבות נביאה שבתאי צבי.

'נאום מנשקי הקמעות' של יאיר גרבוז, שהיו שהאשימו אותו בכישלון השמאל בבחירות, זכה לכמה אפונימים. בנט קרא לאנשי שמאל הבזים לכאורה לימנים ומסורתיים 'הגרבוזייה', וכך נולד גם הפועל 'לגרבז', שהטוען לבעלות עליו הוא רפי קישון, ופירושו לדבריו "הרס, חיסל את סיכוייו של מועמד פוליטי לעשות מהפך".

בצלאל סמוטריץ' שימש לזמן קצר השראה לפועל חדש: 'לסְמַטְרֵץ', ומשמעותו בז'רגון הפוליטי "להשיג הישגים  פוליטיים לא פופולריים באמצעות פעילות פרלמנטרית מתוחכמת". פועל ותיק יותר שגם הוא איבד רלוונטיות היה 'לכַּחְלֵן', שבמקורו התייחס למהלך העצמאי של כחלון ("לכחלן את נתניהו"), ובהמשך הוסב למשמעות "פיזר הבטחות ללא כיסוי". 

הצבא יצר גם הוא אפונימים למיניהם. 'קו ברלב' הקרוי על שמו מסמל את קוצר הראות של ראשי הצבא למתרחש בגזרת התעלה בימי ההתשה. 'נערי רפול' היו בני שכבות מצוקה שהרמטכ"ל רפאל איתן טרח לגייס ליחידות מיוחדות. הם נקראו גם 'רפולונים'. שמו של רמטכ"ל אחר, שאול מופז, הוענק למחזיק מחסנית מפלסטיק שהגה בבה"ד אחד: מופזית. הדיווה הזמרת דנה הפכה למשאית 'דנה', ששמה המקורי אינטרנשיונל. אייכמן שימש שנים רבות כשמו של מתקן עינויים-אימונים בתל נוף. שחקן הכדורגל הוותיק אריק בנאדו התאפיין בצורת יציבה מיוחדת המזוהה אתו: ראש מורם וגו זקוף, הקרוי בשפה הצה"לית 'נוהל בנאדו'.

מסניפים גליקשטיין ומסתפרים יהודה לוי

גם עולם הבגד המקומי מכיל אפונימים. 'נעלי גולדה' הפכו למותג אופנה לא מחמיא, יחד עם 'תחתוני גולדה', הגירסה הגברית של 'תחתוני זלמן'. אלה נקראו כנראה על שמו של נווד תל אביבי בשם זלמן, מן הצמד זלמן וקלמן. נעליים חביבות מעט יותר מנעלי גולדה היו 'נעלי סטלה', על שם מפקדת הח"ן סטלה לוי. רפול העניק את שמו לכובע עבודה צבאי רחב שוליים הקרוי גם פטרייה, שאותו נהג לחבוש ביום ובליל, וזכה לשם 'רפולון'. במעבר חד יש להזכיר את אחד הכינויים של הסם הלבן, ההרואין: גליקשטיין, על שם הטניסאי איש הספורט הלבן שלמה גליקשטיין.

כמו בעולם הרחב גם אצלנו נצמדים שמות ידוענים לעיצוב השיער והגוף. 'תספורת אוֹחָנה'  היא ממש לא 'תספורת יהודה לוי', בעוד נינט טייב כבר נתנה את שמה לכמה תספורות, וביניהן הפוני המפורסם שלה, הקרוי פונינֵט. גבות מוארכות קרויות 'גבות בּוֹהָדָנָה',  על שם הדוגמנית גבוהת הקומה, וגבות גבר עבותות קרויות 'גבות דולצ'ין', על שם יו"ר הסוכנות המנוח. 'פנס פנינה רוזנבלום' הוא כינוי מרושע במקצת בין בעלי סטודיו וצלמים לתאורת צילום חזקה הצורבת לכאורה את הפנים כדי שלא ייראו קמטים. יפית גרינברג שהלכה לא מזמן לעולמה יצרה את האפונים 'גימֶל יָפית', שם נרדף לכתבות תדמית. בין אנשי האומנות הפלסטית נטבע המונח 'שטריכמַצקי',  מיזוג של שמות הציירים שטרייכמן וסטימצקי, ששלטו ברמה בציור הארץ-ישראלי שנים רבות, ולציירים שנהו אחריהם.

כל אלה לא ישוו לאיש שהפך לפועל עברי: חיים גמזו, המבקר האימתני, בעזרתו האדיבה של אפרים קישון. לגמוז פירושו, כידוע, לחסל, פיזית או ציבורית. קישון גם הציע הטיות לרוב על שם שנוא נפשו: גימוז, גֶמֶז, גמזני, גמיזמוז ואפילו גַמזור, זה שמתחלף לאדום בדיוק כשאתה ממש ממהר.

הדקלאי, הדבוראי והגדשניק

גיורא מתתיהו כותב: "אני מורה דרך בישראל, מספר את קורותיה, וחד חידות. לצורך כך, מעניין אותי לדעת מה שמות המקצועות בחקלאות. לדוגמא: כורם – מגדל ענבים".

אז לשירות מורי הדרך בימי קורונה קשים אלה, רשימה (כמעט מלאה) של המקצועות החקלאיים בעברית.

איכר. שם כללי לבעלי נכסים חקלאיים, התייחד לבעלי חוות משק פרטיות.

בולס שקמים. מקצועו של עמוס הנביא, חורץ פירות כדי שיבשילו.

בוקר. מגדל בקר.

גדשניק. פלח, איש גידולי השדה. נהוג בקיבוצים.

גנן. אחראי על הטיפול בגינות נוי.

דבוראי. השם המעודכן למגדלי הדבורים.

דייג. מגדל דגים בבריכות, לצד הדייג הבודד.

דקלאי. מגדל תמרים.

טוחן. יצרן קמח.

יוגב. עובד אדמה.

יינן. יצרן יין.

יערן. עובד באחזקה והצמחה של יערות.

כוורן. מגדל דבורים. נדחק מפני 'דבוראי'.

כורם. מגדל גפנים.

לולן. מגדל עופות, בעיקר תרנגולות.

מגדל. שם גנרי לחקלאות לסוגיה: מגדל זיתים, מגדל פרחים, מגדל בננות, מגדל ברווזים, מגדל חזירים ועוד.

נוטע. עובד במטע פירות.

נויניק. שם קיבוצי ותיק לגנן.

נוקד. מגדל כבשים.

סייס. מגדל ומטפל בסוסים.

עובד אדמה. שם גנרי לחקלאי המקראי.

פלח. איכר, עובד אדמה בגרסה ערבית.

פרדסן. בעל פרדס, בעיקר של הדרים.

רועה צאן. האחראי על הוצאת הכבשים למרעה.

רפתן. מגדל פרות.

זברה רפואית

שלמה אליאס כותב: "רציתי להוסיף לגבי המונח זברה בז'רגון הרפואי שפורסם באתר. המקור הוא משפט שטבע פרופסור בשנות ה-40 שניסה ללמד את המתמחים שלו לא להיתפס לאבחנות נדירות: 'כשאתה שומע שעטות סוסים, אל תחשוב שיש זברה מאחוריך'. יש ערך על כך בויקיפדיה האנגלית (medicine)".

חדש ב'החיים בקיצור': תוגתו של אוהד ברצלונה

חדש בפינה של פול אוגדן: אומיקרון, המילה הכי משובשת באנגלית

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': למה הנשיא גר במשכן וראש הממשלה במעון, מתי נכנס לעברית הביטוי 'מצב רוח', למה בכל כך הרבה שפות המילה יין דומה, מה הקשר בין השכן והשכינה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים.  יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
מירי בוהדנה, צילום מסך, יוטיוב תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יוני קלרמן
הי, אפרופו השמות של המקצועות החקלאיים, שם מופיעים גדשניק ונויניק, האם התייחסת פעם למונחים "חקלאיים" כגון דופיה ופרטיקוף? אני בטוח שיש עוד כאלה שני לא מצליח לזכור כעת
16 בדצמבר 2021 הגב
יריב
עוד אפונים קלאסי: מיקרופון מדונה
16 בדצמבר 2021 הגב
אלי וילנר
רוביק שלום. בעקבות רשימתך והמונח היווני צורם האוזן והלא שקוף "אפונים"הצעתי לאקדמיה ללשון הן כשם עצם והן כשם תואר את "מוגזר שם". היינו מונח גזור שם. יש טעות גדולה במאמר : שמו הפרטי של כלנתר האגדי הוא רחמים ולא ניסים! בברכה אלי וילנר
16 בדצמבר 2021 הגב
אביב
שלום רב, מה זה "רפרור"? ממתי זה עברית בדיוק? (ברור לי מה המקור, כמובן) בברכה,
16 בדצמבר 2021 הגב
רותם שחר
עוד שם חביב מפעם הוא סבגיות - הכטנוי לבמפרים בנהריה, על שם ראש העיר המיתולוגי (שהאשים את הציבור בכפיות טובה שלא בחרו בו בבחירות האחרונות). וברשימת המקצועות החקלאיים נפקד מקומו של מכופף הבננות רב הפעלים.
16 בדצמבר 2021 הגב
רפי
לנערי האוצר קראו תחילה נערי פטנקין, על שם דן פטנקין.
18 בדצמבר 2021 הגב

הוספת תגובה