צרור פתגמי מלחמה והסידור המגדרי של הרפורמים

רוביק רוזנטל | 19 במאי 2021

ימי המערכה הנוכחית מזכירים מלחמות קודמות, ואת הלקחים המצטברים ניתן לראות באמרות שנונות של חכמי עולם, רלוונטיות מתמיד; הקהילה הרפורמית מוציאה סידור תפילה חדש, ובו דגש מיוחד על השוויון המגדרי; ומיהי הנערה הנושאת את השם המוזר מטמונה

ימי האש והזעם של התקופה האחרונה עדיין לא זכו לשם. הפרשנים אמרו, "זוהי מלחמה", נתניהו מעדיף את "מערכה", והצבא קורא לכך "מבצע". השמות מתחלפים, אבל מהותם של סכסוכי דמים לא משתנית. משתנים רק האמצעים, הנסיבות והעוצמה. יעידו על כך אמרות מלחמה עתיקות ועתיקות פחות, רלוונטיות לימים אלה. הלקט מתוך "אוצר הציטטות" שערך איתן בן נון.

לבסוף מתפלאים על כך שכולם הפסידו

"במלחמה סיבות חסרות חשיבות מולידות אירועים גורליים". יוליוס קיסר.

"במקום שיש אלימות, שם אין חוק". קיקרו.

"הדרך המהירה ביותר לסיים מלחמה היא להפסיד בה". ג'ורג' אורוול, 1946.

"במלחמה מצפים תחילה לנצח. אחר כך מצפים שהאויב יפסיד. אחר כך מרוצים מכך שגם הוא סובל. לבסוף מתפלאים על כך שכולם הפסידו". קרל קראוס, 1917.

"אם האויב נמצא בטווח שלך, גם אתה נמצא בטווח שלו". אמרה נפוצה בין חיילים אמריקנים בווייטנאם.

"אתה לא יכול להגיד שהציוויליזציה לא מתקדמת. בכל מלחמה חדשה הורגים אותך בשיטה חדשה". וויל רוג'רס, 1929.

"צבא קונבנציונלי מפסיד אם הוא לא מנצח. צבא גרילה מנצח אם הוא לא מפסיד". הנרי קיסינג'ר, 1969.

"הקורבן הראשון של המלחמה הוא האמת". היירם ג'ונסון, 1917.

"ניצחון איננו אמת. זוהי רק מילה שמציינת מי נותר בחיים בין החורבות". לינדון ג'ונסון, 1964.

"צודק או לא צודק, אם מישהו מפסיד – זה רק אתה. ראשי הממשלות יוצאים בלי אף שריטה". חנוך לוין.

"כדי לנצח בווייטנאם יהיה עלינו להשמיד עם שלם". ד"ר בנג'מין ספוק.

הסידור המגדרי של הרפורמים

התנועה הרפורמית נאבקת בישראל על מעמדה מול השליטה המוחלטת של היהדות האורתודוכסית בזירה הפוליטית, בחוקי המדינה הרלוונטיים ובשיח. בימים אלה הוציאה התנועה סידור תפילה חדש, בעריכת הרבות דליה מרקס ואלונה ליסיצה, ושמו "תפילת האדם". חלקים גדולים מהסידור יכולים למצוא את מקומם בכל סידור תפילה מסורתי, אבל גם בקטעים אלה  הוכנסו תיקונים ושינויים, שיש בהם מבחינת יוצרי הסידור יסוד מרַפא. לצד זה מובאים טקסטים מודרניים רבים, בעיקר של משוררים ומשוררות. מרקס מציגה במאמר נלווה את היסודות המנחים את העורכות: שמירה על כנות הביטוי בניסוח התפילות, קיצור התפילה, והתמודדות עם מציאות החיים המתהווה של עם ישראל.

תרומה ייחודית מרכזית של הסידור, המייצגת גם את התפיסה הרפורמית, היא היסודות המגדריים. הרפורמים קוראים תיגר על מה שהם רואים כהדרה והנמכה של מעמד הנשים ביהדות לדורותיה, וביהדות האורתודוכסית בת ימינו. "ערך מרכזי בתפילה", כותבת מרקס, "הוא שוויון האדם. בעשורים האחרונים התפתחה עד מאוד המודעות לעניין חיוני זה ולחובה להכיל בתפילתנו נשים וגברים, בני ובנות העדות השונות, אנשים ונשים בעלי צרכים שונים ואורחות חיים מגוונים".

בסידור העשיר הזה, כ-500 עמודים, אזכורים וקטעים רבים המציעים עמדה ברורה של שוויון מגדרי בהתנהגות הדתית. בתקופה שבה חיילים חובשי כיפה מסרבים לשמוע שירת נשים, תמונות נשים מוסרות מלוחות מודעות ונשים מנועות מתפקידים ציבוריים בכירים בהנהגה החרדית, ראוי לעיין בסידור החדש וללמוד ממנו.

מרים קיבלה תורה מסיני ומסרתה לבנות צלפחד

בחלק מהתפילות מציע הסידור את החלופה המגדרית בתוך תפילה קיימת. למשל, בתפילת שמע שעל המיטה: "הריני מוחל | מוחלת לכל מי שהכעיסו והקניטו אותי", או "הנני מוכן ומזומן | מוכנה ומזומנת לקיים מצוות עשה של ספירת העומר". בתפילת יום העצמאות נוספו השורות "על האמונה והתקווה, על השאיפה לשלום בין בני שרה לבני הגר, ועל כיסופי הגאולה המפעמים בנו ומכוננים מצעדנו". לשירת הים הוסיף הסידור את חלקה של מרים הנביאה, שהושמט במרבית הסידורים אחרים, ונהג כמנהג שבעל פה בכמה קהילות: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרןֹ אֶת הַתּףֹ בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוה כִּי גָאהֹ גָּאָה, סוּס וְרכְֹבוֹ רָמָה בַיָּם".

באחת התפילות הפותחות, תפילת העמידה, משובצים שמות ארבע האימהות לצד האבות:

"ברוך אתה יהוה אלוהינו ואלוהי אבותינו ואמותינו, אלוהי אברהם ושרה, אלוהי יצחק ורבקה, ואלוהי יעקב, לאה ורחל, האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, גומל חסדים טובים, וקונה הכל, וזוכר חסדי אבות ואימהות, ומביא גאולה לעמו ישראל למען שמו באהבה. ... ברוך אתה יהוה, מגן אברהם ופוקד שרה".

אחד הטקסטים המוכרים היטב הוא הפסוק הפותח את מסכת אבות במשנה: "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים". לטקסט הזה כתבה הרבה רינת צפניה גירסה נוספת, המדברת בעד עצמה:

"מרים קיבלה תורה מסיני, ומסרתה לבנות צלפחד, ובנות צלפחד לדבורה, ודבורה לרות, ורות מסרתה לברוריה. הן אמרו שלשה דברים: השמיעו את קולכן, והעמידו תלמידות הרבה, ועשו דרש לתורה". מרקס מציינת כי "עתים נשמעה ביקורת על פיוט קצר זה ועל שכמותו, לפיהם המתואר בו אינו משקף את המציאות הממשית או הטקסטואלית, שהרי מרים קיבלה תורה מסיני עם כל העם, אבל לא מסרתה לבנות צלפחד. אלא שדומה שפיוט אינו בא לתאר אמת היסטורית במובן המחקרי של הדבר, אלא ליצור משמעות בת קיימא מאבני בניין הקיימות בתרבות".

ברוכה את יהוה, בוראת העולם

אחד הנושאים המטרידים את התפיסה הרפורמית הוא מינו של אלוהים. המסורת היהודית מתייחסת תמיד לאל בלשון זכר, וגם הדימויים המיוחסים לו זכריים. בנושא זה מתנהלים בתוך הקהילה ויכוחים בין תפיסות שונות, הסידור נוקט בדרך ביניים.

התפילה המוכרת במילים "ברוך הנותן לשכווי בינה" זכתה לגירסה מורחבת, שבה מובאים גם דימויים נשיים. כתבו הרבנים לוי ויימן קלמן ומעיין טרנר.

"ברוך אתה יהוה אלוהינו, צור ישועתנו, מתיר אסורים. נודה לעין החיים, זוקפת כפופים.

ברוך אתה יהוה, אלוהינו מלך העולם, רוקע הארץ על המים. אברך יהוה, המקור והמקום, המכין צעדי בגבורה. אודה לרוח החיים, שעשתה לי כל צורכי.

ברוך אתה יהוה, אלוהינו חי העולמים, שעשני בצלמו. אברך את עין החיים, שעשיתני בן | בת חורין. ברוכה את הוויה, רוח העולם, שעשיתני ישראל.

ברוך אתה יהוה, אלוהינו מלך העולם, הנותן ליעף כח. ברוכה את הוויה, אם הרחמים, המעבירה שינה מעיני ותנומה מעפעפי".

הרבה גילה קו מוסיפה נוסח לתפילת השבת:

"ברוכה את יהוה, בוראת העולם, אשר קידשת אותנו וציווית עלינו להדליק נר של שבת. יהי רצון מלפנייך, בוראת שמים וארץ, שתתני לנו ולכל ברואיך חיים טובים וארוכים, והשכיני נא שכינתך בינינו, והרעיפי עלינו שלום וברכה, ונאיר את עולמך בתורה ובמעשים טובים. אמנו, מקור החיים, באורך נראה אור. ונאמר אמן".

ברוך שעשני עיגולים עיגולים

אחת התרומות המשמעותיות לאופי המגדרי של סידור "תפילת האדם" הן מובאות רבות מן השירה הישראלית המודרנית. חלק מן המובאות מדגישות את מעמדה של האשה ואת עולמה הדתי. כמה ציטוטים מני רבים:

"בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת לְבַשֵּׁל דַּיְסַת סלֶֹת/ הָסֵר מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת/ וכְּשֶׁאֲנִי נוֹגַעַת בְּגֵו הַתִּינוֹק ומַּדָהּ חֻמּוֹ/ שֶׁיֵּלְכוּ מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי טְרָדוֹת/ שֶׁלֹא יְבַלְבְּלוּ מַחְשְׁבוֹתַי" (חוה פנחס כהן).

"עֲשֵנִי/  שֶׁלּאֹ אֶצְטָרֵךְ לְהַסְבִּיר/ עֵינַיִם טְרוּטוֹת וְגוּף רָפוּי/ עָיֵף מִמִּלְחָמוֹת לֵילִיּוֹת/ בִּתְהוֹם רַבָּה" (אסנת אלדר).

"לִפְעָמִים כְּשֶׁצַּעֲרִי גּוֹבֵר עָלַי/ אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר לוֹ/ אֲדוֹנִי, אַתָּה בְּכָל הָעוֹלָם,/ בְּכָל הָעוֹלָם, וְרַק לֹא פֹּה./ ומִּלְּבַד זֶה, אֲדוֹנִי,/ חַיַּי נְתוּנִים בְּכַפְּךָ./ אֲבָל אֵלֶּה דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שִׁעוּר/ וְאֵלֶּה דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טָעוּת./ אֵלֶּה דְּבָרִים/ שֶׁהָיוּ מֵעוֹלָם" (דליה רביקוביץ).

"אֱלֹהֵי שָׁדַיִם וְרֶחֶם/ שֵׂעָר לָחוּץ/ בְּבֵית הַשֶּׁחִי/ מַזְהִיב עַל הַזְּרוֹעוֹת/ בַּעֲרוּצֵי הַעֶרְווֹת" (אגי משעול).

"בָּרוּךְ שֶׁעֲשָׁנִי אִשָּׁה/ שֶׁאֲנִי אֲדָמָה וְאָדָם,/ וְצֶלַע רַכָּה./ בָּרוּךְ שֶׁעֲשִׂיתָנִי/ בָּרוּךְ שֶׁעֲשָׁנִי אִשָּׁה/ שֶׁאֲנִי אֲדָמָה וְאָדָם,/ וְצֶלַע רַכָּה./ בָּרוּךְ שֶׁעֲשִׂיתָנִי/ עִגּוּלִים עִגּוּלִים/ כְּגַלְגַּלֵּי מַזָּלוֹת/ וּכְעִגּוּלֵי פֵּרוֹת,/ שֶׁנָּתַתָּ לִי בָּשָׂר חַי/ פּוֹרֵחַ" (אסתר ראב).

הנערה מטמונה ויעקב שבתאי

עידו בסוק מוסיף תרומה משלו למקבץ השמות הפרטיים המוזרים שפורסם באתר. הקטע הבא הוא מתוך ביוגרפיה של יעקב שבתאי שכתב בסוק ותופיע בקרוב, ובה מסופר על הנערה מטמונה.

"יעקב התבגר מוקדם. גופו, שהתפתח לפני שאר בני גילו, היה נושא לחבריו לענות בו. בכיתה ט' כבר התגלח. כשהיה בן 13 וחצי הכיר את חברתו הראשונה, תמר, יפהפייה מעין החורש שפגש באחד ממחנות השומר הצעיר; ידידיו בני גילו עדיין תהו 'לשם מה צריך חברה'. החברות עם תמר ארכה כמה חודשים. המדריכים בתנועה סברו שחשוב לטפח אהבה בגיל הנעורים; במחנה בעין השופט, בעיצומה של מלחמת השחרור, שלחו את יעקב לעבודה נחשקת בחברתה של מונה, הלא היא מטמונה היפה. היא נקראה כך על שם סבה, מטמון-הכהן, מייסד גימנסיה 'הרצליה'. היה עליהם לתצפת על אום אל פאחם ממרומי האסם. יענקלה ומונה נשלחו גם כנציגי התנועה לקיבוץ רמות מנשה, שהוקם אז בשם 'בוני הנגב'; אך איש מחבריהם לא רגן על הפריווילגיה שזכה בה הזוג הנחמד כל כך, ו'הלא מתנשא'".

אריה לוי מתייחס לשם המשפחה שיקלי שנדון באתר. "קראתי כי שם המשפחה שיקלי הוא גירסה לשמו של שבט הונגרי בשם סקלי, שהתיישב בטרנסילבניה ובימי הביניים הגן על הגבולות. השם הוא גלגול של המילה 'סקוי'. אני אישית  מכיר משפחות בשם סקלי".

יעקב מתייחס לשם המשפחה ריכטהופן. "Richthofen הוא שמו של טייס הקרב הגרמני רב-התהילה מנפרד פון ריכטהופן, שכונה 'הברון האדום', אלוף הפלות המטוסים במלחמת העולם הראשונה. הוא אכן נמנה עם משפחת אצולה פרוסית".

חדש בבמת אורח: ד"ר אילן אבקסיס על כלבים וחתולים, בירה ויין ושפות עתיקות 

חדש בפינה של פול אוגדן: גם הבריטים אוהבים לדבר בהגזמות כמו 'מדהים ו'מהמם'

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו המילים קלבוש ופלנגות, מה ההבדל בין מחיר ועלות, איך נולד הביטוי 'משקשק מפחד', ממתי 'מסכלים את המחבל' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

מוטי דניאל
בעקבות מטמונה, שם הולם למס הכנסה יהיה טמיונה
20 במאי 2021 הגב

הוספת תגובה