חבורת אנשי היי-טק משתעשעים ביניהם במונחי הייטק ביידיש, ונוצר מילון חדש, שיש בו לא מעט אירוניה עצמית. שיבוש קריטי בתוכנה הוא 'א ברוך', המנהל הבכיר הוא 'מאכער', והערך האמיתי של האופציות הוא 'גורנישט'. וגם: איך התגלגלו המחלות בתנ"ך לרפואה המודרנית, ואיך נכון לכתוב: פלשתינים או פלסטינים
עולמם של אנשי ההיי-טק ספוג כידוע באנגלית הגלובלית המציפה את העולם השטוח. קהילות פייסבוק של הייטקיסטים החלו ליצור למונחים באנגלית חלופה ביידיש דווקא. על פי איש ההייטק אפי רם, הרעיון נולד בין היתר כי בקבוצה ובהייטק בכלל חובשי כיפה רבים, כולל חרדים. התרגום ליידיש נולד כשעשוע, אבל יש לו ערך מוסף של אירוניה עצמית ולפעמים סוג של צניעות. התקשורת השיווקית היא בעצם "בובע מייסעס", והמונח המכובד 'מודל עסקי' זוכה למשמעות נפוחה פחות: געשעפט, ובראשית הדרך: לופט געשעפט.
השנורר, השיקסה והקרעפלאך
הטבלה המציגה את המונחים השונים ללשונותיהם הוכנה על ידי אפי רם, וכוללת גם את המונח העברי, עבור מי שלא נולד בשטייטל – סביבת העבודה המשותפת של המתכנתים למיניהם. הטבלה מובאת גם בתבנית פי.די.אף להורדה, במסגרת במת אורח: https://bit.ly/2Z88fCc. הכתיב משלב את הדרך בה המונח נשמע לאוזן עברית, עם תנועות מקובלות ביידיש.
|
אנגלית
|
עברית
|
יידיש
|
|
Bug
|
שיבוש בתוכנה או בחומרה
|
א ברוך
|
|
Senior Developer
|
מפַתֵחַ בכיר
|
אובר חוכם
|
|
Critical Bug
|
שיבוש קריטי בתוכנה או חומרה
|
אוי א ברוך
|
|
Decommissioning
|
הוצאה משימוש
|
אלטע זאכן
|
|
Legacy System
|
מערכת ישנה
|
אלטע קאקער
|
|
Marketing Communications
|
תקשורת שיווקית
|
בובע מייסעס
|
|
Backlog
|
מצבור או עתודה
|
בוידעם
|
|
Office Admin
|
מזכירת המחלקה
|
בלבוסטע
|
|
Production Down
|
תקלה קריטית, השבתה
|
גוועלד
|
|
Options Value at Allocation
|
ערך האופציות בזמן ההקצאה
|
גורנישט
|
|
Options Value at Acceleration
|
ערך האופציות בזמן האצה
|
גורנישט מיט גורנישט
|
|
Business Model
|
מודל עסקי
|
געשעפט
|
|
Daily Standup
|
ישיבת בוקר
|
חברותא
|
|
Vulnerability
|
פגיעוּת
|
חלושעס
|
|
Holiday Bonus
|
בונוס חגים
|
חנוכה געלט
|
|
Happy Hour
|
כיבוד ע"ח החברה (לדוגמא, ארוחת בוקר)
|
טיש
|
|
Best Practices
|
התנסויות מיטביות
|
יידישקייט
|
|
QA Engineer
|
מהנדס בדיקות
|
יקה
|
|
Senior QA Engineer
|
מהנדס בדיקות בכיר
|
יקה פוץ
|
|
Student job
|
משרת סטודנט
|
ישיבֶה בוחר
|
|
Pre seed business model
|
מודל עסקי ראשוני
|
לופט געשעפט
|
|
PMO
|
מנהל בכיר - מעקב אחר פרויקטים
|
מאכער
|
|
CTO
|
סגן נשיא לעניינים טכניים
|
מוישה גרויס
|
|
Quick & Dirty
|
תיקון מהיר
|
פוילעשטיק
|
|
Wolt
|
חברת משלוחי הסעדה
|
פיינשמעקער
|
|
Career Page
|
דף קורות חיים
|
פשקוויל
|
|
Ticket (Asana, Jira, Monday)
|
פתיחת כרטיס לתמיכה או מעקב
|
צעטעלע
|
|
Hot Fix
|
תיקון דחוף ומהיר
|
קונץ
|
|
Backend
|
תשתית מיחשובית
|
קישקע
|
|
10Bis
|
שוברי אוכל
|
קרפלעך
|
|
CEO
|
יו"ר מועצת המנהלים
|
רעבע
|
|
VP of People
|
סגן נשיא לענייני כוח אדם
|
רעבעצען
|
|
HelpDesk/Tech Support
|
תמיכה טכנית
|
שאבעס גוי
|
|
Feature
|
מאפיין
|
שוס
|
|
Wework
|
סביבת עבודה משותפת
|
שטייטל
|
|
Junior Developer
|
מפַתֵח מתחיל
|
שייגעץ
|
|
Outsourcing
|
מיקור חוץ
|
שיקסע
|
|
Flexible Dress Code
|
קוד לבוש גמיש
|
שמאטעס
|
|
Signing Bonus
|
בונוס חתימה
|
שמונצעס
|
|
Venture Capital Funds
|
קרן הון סיכון
|
שנורר
|
|
Developer
|
מפַתֵח
|
תלמיד חוכם
|
קדחת ושחפת: לא מה שחשבתם
בעקבות הטור שעסק במילים מן התנ"ך ששינו את משמעותן, כתב לנו יקיר המדור ד"ר אלישע פרוינד (גילוי נאות: הנ"ל דוקטור דוקטור, כלומר רופא) באותו עניין: "אחת הסוגיות המהוות פולמוס בין חוקרי התנ"ך והלשון היא שמות המחלות והנגעים המוזכרים בתנ"ך. הנה עוד כמה מילים שמשמעותן אז והיום שונה. חלק מהמונחים מהמקורות נקבע ע"י אהרן מזי"א והאקדמיה ללשון, בתמורה למחלות מודרניות או לבעלי מום, וחלקן נותר סתום. הנה כמה דוגמות:
בהרת. במקרא זו מחלת עור. היום היא משמשת בצירוף "בהרות קיץ" (י.ח. ברנר), בתמורה לנמשים.
גיבן. בלשון התנ"ך משמעו שיש מום בגביניו, כלומר בגבות עיניו (ויקרא כ"א). היום הוא בעל חטוטרת.
גמד. היום הוא שם נרדף לננס, מילה ממקור יווני שממנה הגיעה גם הננו-טכנולוגיה. בתנ"ך זהו ככל הנראה שם של עם, בדומה לנפילים: "בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב, וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ" (יחזקאל כז 11). המשמעות המודרנית מקורה בלשון חכמים, בפועל 'גמד' במשמעות כיווץ, וכן כמדרש על מידת האורך 'גומד' שפירושה במקרא אמה.
גָרָב. האקדמיה אימצה בתמורה לאקזמה או דרמטיטיס.
דֶבֶר. אחת ממכות מצרים. המחלה של היום, הנחשבת למגפה הקטלנית ביותר בתולדות האנושות, אינה קשורה לבעלי-חיים. ייתכן ומדובר היה בגַחֶלֶת – אנטרקס, או כפי שהווטרינרים מכנים אותה – גַמֶרֶת.
חַרְחוּר. אולי מחלת העור חררה, ואולי יָרוד, קטרקט, שבלשון חז"ל נקרא 'חוורור'.
חֶרֶב. מופיעה בשרשרת המחלות בדברים כ"ח יחד עם חרחור, ירקון ועוד. מלשון יובש, ויש המפרשים שזו פגיעה בכלי דם הגורמת לנמק.
יֵרָקון. אולי כולירע, שכן שם המחלה ביוונית נובע מ kholes, כלומר, מרה צהובה-ירוקה, ואולי מחלה של הכבד וכיס המרה, הגורמת לצבע צהוב של העור והלחמיות.
צרעת. בכל אזכוריה בתנ"ך היא מחלת עור, ואולם, על פי התיאורים אינה דומה למחלת הנסן המזוהה איתה היום.
קדחת. גם במקרא זו מחלת חום, על פי שמה. ואולם היום המילה משמשת כשם כולל לדלקת, גם אם אינה חיידקית או נגיפית, כמו קדחת השחת, קדחת שיגרונית ועוד.
שחפת. מחלה המתוארת בתנ"ך כמכלה את הגוף, ועל פי פרשנותו של רש"י "משחפת את הבשר". השורש שח"ף והמילה שחיף מייצגים רזון. למרות שגם המחלה הנקראת טוברקולוזיס גורמת בסופה להרזיה, הרי שהתסמינים העיקריים של השחפת המודרנית אינם רזון אלא בעיות רֵאתיות.
תמהון לבב. זו אולי מחלת נפש, בהמשך ל"שיגעון ועוורון". רש"י מפרש אותה כ'אוטם הלב'.
פלשתינים או פלסטינים
איתן מרקוביץ כותב: "אני מבקש להעיר על הטור שעסק במטבעות לשון פלסטיניים, כפי שכתבתם. הכתיב הראוי הוא פלשׂתיני. שׂ ו-ת. מקור השם Palestine הוא כידוע פלשת. נכון שהיום מקובל להעתיק t ל-ט', וכבר בימי חז"ל ש' שמאלית לס'. אבל פלשׂתינה נכתבת בש' שמאלית עוד בימי המנדט. יש אומרים כי הכיתוב השגוי פלסטין הוא מכוון מסיבות פוליטיות, כדי שיראה ערבי מקורי. התכתובת הזו עוסקת בלשון, ועל כן נניח לדיון הפוליטי ונישאר עם המקור ההיסטורי הפלישתי והכיתוב שהיה נהוג עד לא מכבר".
וזו תגובתי: הכתיב 'פלסטין' וכן 'פלסטינים' הוא הכתיב הנכון בכל דיון הרלוונטי לסכסוך. פַלַסְטִין הוא השם הערבי של פלשתינה. השימוש ב'פלסטין' כמונח לאומי ערבי נולד כבר בשלהי המאה ה-19, ופרץ לחלל הבינלאומי והערבי אחרי ששת הימים. מכאן גם הגדרת הזהות של ערביי ישראל והשטחים – פלסטינים. הם הצד שכנגד בסכסוך הבלתי נגמר על השליטה בארץ ישראל המערבית, וזה שמה של התנועה הלאומית שצמחה מתוכם, ועל כן היא המונח הרלוונטי. 'פלשתינה' הוא מונח היסטורי שאינו מייצג היום מציאות כלשהי, והפלישתים ירדו כבר מזמן לתהום הנשייה. מכאן ניתן להציב עמדות שונות: מלחמת חורמה בתנועה שכנגד, או ניסיון להגיע איתה לפשרה היסטורית. התכחשות לשמם כתנועה לאומית זהה להתכחשות נוסח גולדה מאיר לעצם קיומם.
שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': על מה מניחים את הסיר בכירת הגז, מהיכן בא הביטוי 'סינן לעברו', מתי התחילו להגיד 'נה נה בננה', מתי משתמשים בביטוי 'היתוש של טיטוס', האם באוניברסיטה לומדים בישיבה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.