מוישה גרויס, בלבוסטע ואובר חוכם מקימים סטארט אפ

רוביק רוזנטל | 22 באוקטובר 2021

חבורת אנשי היי-טק משתעשעים ביניהם במונחי הייטק ביידיש, ונוצר מילון חדש, שיש בו לא מעט אירוניה עצמית. שיבוש קריטי בתוכנה הוא 'א ברוך', המנהל הבכיר הוא 'מאכער', והערך האמיתי של האופציות הוא 'גורנישט'. וגם: איך התגלגלו המחלות בתנ"ך לרפואה המודרנית, ואיך נכון לכתוב: פלשתינים או פלסטינים

עולמם של אנשי ההיי-טק ספוג כידוע באנגלית הגלובלית המציפה את העולם השטוח. קהילות פייסבוק של הייטקיסטים החלו ליצור למונחים באנגלית חלופה ביידיש דווקא. על פי איש ההייטק אפי רם, הרעיון נולד בין היתר כי בקבוצה ובהייטק בכלל חובשי כיפה רבים, כולל חרדים. התרגום ליידיש נולד כשעשוע, אבל יש לו ערך מוסף של אירוניה עצמית ולפעמים סוג של צניעות. התקשורת השיווקית היא בעצם "בובע מייסעס", והמונח המכובד 'מודל עסקי' זוכה למשמעות נפוחה פחות: געשעפט, ובראשית הדרך: לופט געשעפט.

השנורר, השיקסה והקרעפלאך

הטבלה המציגה את המונחים השונים ללשונותיהם הוכנה על ידי אפי רם, וכוללת גם את המונח העברי, עבור מי שלא נולד בשטייטל – סביבת העבודה המשותפת של המתכנתים למיניהם. הטבלה מובאת גם בתבנית פי.די.אף להורדה, במסגרת במת אורח: https://bit.ly/2Z88fCc. הכתיב משלב את הדרך בה המונח נשמע לאוזן עברית, עם תנועות מקובלות ביידיש. 

אנגלית

עברית

יידיש

 Bug

שיבוש בתוכנה או בחומרה

א ברוך

 Senior Developer

מפַתֵחַ בכיר

אובר חוכם

 Critical Bug

שיבוש קריטי בתוכנה או חומרה

אוי א ברוך

 Decommissioning

הוצאה משימוש

אלטע זאכן

 Legacy System

מערכת ישנה

אלטע קאקער

 Marketing Communications

תקשורת שיווקית

בובע מייסעס

 Backlog

מצבור או עתודה

בוידעם

 Office Admin

מזכירת המחלקה

בלבוסטע

 Production Down

תקלה קריטית, השבתה

גוועלד

 Options Value at Allocation

ערך האופציות בזמן ההקצאה

גורנישט

 Options Value at Acceleration

ערך האופציות בזמן האצה

גורנישט מיט גורנישט

 Business Model

מודל עסקי

געשעפט

 Daily Standup

ישיבת בוקר

חברותא

 Vulnerability

פגיעוּת

חלושעס

 Holiday Bonus

בונוס חגים

חנוכה געלט

 Happy Hour

כיבוד ע"ח החברה (לדוגמא, ארוחת בוקר)

טיש

 Best Practices

התנסויות מיטביות

יידישקייט

 QA Engineer

מהנדס בדיקות

יקה

 Senior QA Engineer

מהנדס בדיקות בכיר

יקה פוץ

 Student job

משרת סטודנט

ישיבֶה בוחר

 Pre seed business model

מודל עסקי ראשוני

לופט געשעפט

 PMO

מנהל בכיר - מעקב אחר פרויקטים

מאכער

 CTO

סגן נשיא לעניינים טכניים

מוישה גרויס

 Quick & Dirty

תיקון מהיר

פוילעשטיק

 Wolt

חברת משלוחי הסעדה

פיינשמעקער

 Career Page

דף קורות חיים

פשקוויל

 Ticket (Asana, Jira, Monday)

פתיחת כרטיס לתמיכה או מעקב

צעטעלע

 Hot Fix

תיקון דחוף ומהיר

קונץ

 Backend

תשתית מיחשובית

קישקע

 10Bis

שוברי אוכל

קרפלעך

 CEO

יו"ר מועצת המנהלים

רעבע

 VP of People

סגן נשיא לענייני כוח אדם

רעבעצען

 HelpDesk/Tech Support

תמיכה טכנית

שאבעס גוי

 Feature

מאפיין

שוס

 Wework

סביבת עבודה משותפת

שטייטל

 Junior Developer

מפַתֵח מתחיל

שייגעץ

 Outsourcing

מיקור חוץ

שיקסע

 Flexible Dress Code

קוד לבוש גמיש

שמאטעס

 Signing Bonus

בונוס חתימה

שמונצעס

 Venture Capital Funds

קרן הון סיכון

שנורר

 Developer

מפַתֵח

תלמיד חוכם

קדחת ושחפת: לא מה שחשבתם

בעקבות הטור שעסק במילים מן התנ"ך ששינו את משמעותן, כתב לנו יקיר המדור ד"ר אלישע פרוינד (גילוי נאות: הנ"ל דוקטור דוקטור, כלומר רופא) באותו עניין: "אחת הסוגיות המהוות פולמוס בין חוקרי התנ"ך והלשון היא שמות המחלות והנגעים המוזכרים בתנ"ך. הנה עוד כמה מילים שמשמעותן אז והיום שונה. חלק מהמונחים מהמקורות נקבע ע"י אהרן מזי"א והאקדמיה ללשון, בתמורה למחלות מודרניות או לבעלי מום, וחלקן נותר סתום. הנה כמה דוגמות:

בהרת. במקרא זו מחלת עור. היום היא משמשת בצירוף "בהרות קיץ" (י.ח. ברנר), בתמורה לנמשים.

גיבן. בלשון התנ"ך משמעו שיש מום בגביניו, כלומר בגבות עיניו (ויקרא כ"א). היום הוא בעל חטוטרת.

גמד. היום הוא שם נרדף לננס, מילה ממקור יווני שממנה הגיעה גם הננו-טכנולוגיה. בתנ"ך זהו ככל הנראה שם של עם, בדומה לנפילים: "בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב, וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ" (יחזקאל כז 11). המשמעות המודרנית מקורה בלשון חכמים, בפועל 'גמד' במשמעות כיווץ, וכן כמדרש על מידת האורך 'גומד' שפירושה במקרא אמה.

גָרָב. האקדמיה אימצה בתמורה לאקזמה או דרמטיטיס. 

דֶבֶר. אחת ממכות מצרים. המחלה של היום, הנחשבת למגפה הקטלנית ביותר בתולדות האנושות, אינה קשורה לבעלי-חיים. ייתכן ומדובר היה בגַחֶלֶת – אנטרקס, או כפי שהווטרינרים מכנים אותה – גַמֶרֶת.

חַרְחוּר. אולי מחלת העור חררה, ואולי יָרוד, קטרקט, שבלשון חז"ל נקרא 'חוורור'.

חֶרֶב. מופיעה בשרשרת המחלות בדברים כ"ח יחד עם חרחור, ירקון ועוד. מלשון יובש, ויש המפרשים שזו פגיעה בכלי דם הגורמת לנמק.

יֵרָקון. אולי כולירע, שכן שם המחלה ביוונית נובע מ kholes, כלומר, מרה צהובה-ירוקה, ואולי מחלה של הכבד וכיס המרה, הגורמת לצבע צהוב של העור והלחמיות.

צרעת. בכל אזכוריה בתנ"ך היא מחלת עור, ואולם,  על פי התיאורים אינה דומה למחלת הנסן המזוהה איתה היום.

קדחת. גם במקרא זו מחלת חום, על פי שמה. ואולם היום המילה משמשת כשם כולל לדלקת, גם אם אינה חיידקית או נגיפית, כמו קדחת השחת, קדחת שיגרונית ועוד.

שחפת. מחלה המתוארת בתנ"ך כמכלה את הגוף, ועל פי פרשנותו של רש"י "משחפת את הבשר". השורש שח"ף והמילה שחיף מייצגים רזון. למרות שגם המחלה הנקראת טוברקולוזיס גורמת בסופה להרזיה, הרי שהתסמינים העיקריים של השחפת המודרנית אינם רזון אלא בעיות רֵאתיות.

תמהון לבב. זו אולי מחלת נפש, בהמשך ל"שיגעון ועוורון". רש"י מפרש אותה כ'אוטם הלב'.

פלשתינים או פלסטינים

איתן מרקוביץ כותב:  "אני מבקש להעיר על הטור שעסק במטבעות לשון פלסטיניים,  כפי שכתבתם. הכתיב הראוי הוא פלשׂתיני. שׂ ו-ת. מקור השם Palestine הוא כידוע פלשת. נכון שהיום מקובל להעתיק t ל-ט', וכבר בימי חז"ל ש' שמאלית לס'. אבל פלשׂתינה נכתבת בש' שמאלית עוד בימי המנדט. יש אומרים כי הכיתוב השגוי פלסטין הוא מכוון מסיבות פוליטיות, כדי שיראה ערבי מקורי. התכתובת הזו עוסקת בלשון, ועל כן נניח לדיון הפוליטי ונישאר עם המקור ההיסטורי הפלישתי והכיתוב שהיה נהוג עד לא מכבר".

וזו תגובתי: הכתיב 'פלסטין' וכן 'פלסטינים' הוא הכתיב הנכון בכל דיון הרלוונטי לסכסוך. פַלַסְטִין הוא השם הערבי של פלשתינה. השימוש ב'פלסטין' כמונח לאומי ערבי נולד כבר בשלהי המאה ה-19, ופרץ לחלל הבינלאומי והערבי אחרי ששת הימים. מכאן גם הגדרת הזהות של ערביי ישראל והשטחים – פלסטינים. הם הצד שכנגד בסכסוך הבלתי נגמר על השליטה בארץ ישראל המערבית, וזה שמה של התנועה הלאומית שצמחה מתוכם, ועל כן היא המונח הרלוונטי. 'פלשתינה' הוא מונח היסטורי שאינו מייצג היום מציאות כלשהי, והפלישתים ירדו כבר מזמן לתהום הנשייה. מכאן ניתן להציב עמדות שונות: מלחמת חורמה בתנועה שכנגד, או ניסיון להגיע איתה לפשרה היסטורית. התכחשות לשמם כתנועה לאומית זהה להתכחשות נוסח גולדה מאיר לעצם קיומם.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': על מה מניחים את הסיר בכירת הגז, מהיכן בא הביטוי 'סינן לעברו', מתי התחילו להגיד 'נה נה בננה', מתי משתמשים בביטוי 'היתוש של טיטוס', האם באוניברסיטה לומדים בישיבה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
High-Tech Future | American Technion Society תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

רמי גור
היי רוביק, נסה בטורך זה לסלק מעלינו את הביטוי: אני בא ואומר ושאר "שלוחותיו" ההזויות- הוא בא ואומר, הם באים ואומרים, הכנסת באה ואומרת, בית המשפט בא ואומר, העירייה באה ואמרה שאסור....... הביטוי האווילי כה נפוץ ומיותר ביותר מול הפשוט והנכון: אני אומר, הוא אומר, הם אומרים, הכנסת מודיעה, הכנסת חקקה, בית המשפט פסק, העירייה הודיעה שאסור...... אנה ממך!
21 באוקטובר 2021 הגב
אבנר ה
לרמי גור, נראה לי שהביטוי "בא ואומר" ממלא חלל אמיתי במערכת הזמנים העיברית שחסרה אמצעי קולח לבטא הווה מתמשך.
21 באוקטובר 2021
אלי בן דוד
ויחד עם זה אני בא ואומר שהביטוי נחוץ גם אם אינו מוצא חן בעיניך.הוא מופיע בטיעונים ודיונים. מקומו גם בויכוחים. והוא בדרך כלל תשובה על טיעון טרחני אחר. אז מה הוא ביטוי תקני וראוי. אני שונא ומתעב את המילה 'אקטוארי' - לבטל אותה? אני נגעל מהמילה צמית. אני שונא את המילה 'אקדמיה' האהובה כל כך על האקדמיה ללשון העברית. ביקשתי כמה פעמים לקרוא לה: 'המכון הלאומי ללשון העברית' והם ענו לי ש'אקדמיה' היא המילה הנכונה יותר... כלומר גם הם לא ממש יודעים איך למצוא חלופה.
21 באוקטובר 2021
יריב
רוביק שלום, המילון יידיש-אנגלית רץ בווטסאפ כבר כשבוע, הוא אדיר, מלא הומור יהודי בריא ומדויק להפליא. לעומת זאת, התרגום לעברית של המונחים האנגליים אינו מדויק בחלק מהמקרים, מוציא מן ההקשר המקורי ומעקר את הטעם בתרגום האידישאי: 1. Backlog: מצבור משימות לפיתוח עתידי (בשיטה הישראלית: ערימה הולכת וגובהת של מטלות שכולם מתעלמים מהן, בפרט אם חשיבות המטלה המוגדרת היא פחות מ"סופר קריטי"). 2. "בזמן ההקצאה" ו"בזמן ההאצה" - הכוונה לשלבים בחיי חברת-הזנק. יש לתרגם "במועד ההקצאה" (של המניות) ו"בשלה ההאצה" (של חברת ההזנק). 3. Daily Standup הוא מונח מתחום ה-AGILE -מתודולגיה (פסולה אך נפוצה) לפיתוח תוכנה. התרגום הנכון "פגישת סטטוס יומית" 4. Best Practices - "אין חכם כבעל נסיון" - תהליכים ושגרות המוכרים כיעילים (על סמך נסיון נצבר). "התנסות" אינה מתאימה פה. 5. ה-PMO-ים הם לרוב דוקא מנהלי הפרויקטים הזוטרים. בעברית מדויקת "נוגשים", במובן התנ"כי של המילה. 6. CTO - מנהל טכנולוגיות ראשי. הכוונה לאיש שבאמת עומד בראש הפירמידה המקצועית בארגון ובחברות-ההזנק הוא האיש שבא עם הרעיון עליו מבוסס הסטארטאפ. CEO - מנכ"ל (ולא יו"ר מועצת המנהלים). Ticket - רישום תקלה או מטלה במערכת ניתוב משימות VP HR -(בטעות רשום כבר במילון המקורי VP of people) - סמנכ"לית משאבי-אנוש. מאפייניה: לפחות שלושה שמות משפחה מצלצלים מחוברים במקף, האשה שלבושה הכי טוב ואלגנטי בארגון (להבדיל ממתכנתות בג'ינס ומזכירות בהופעה עממית) ובוחשת בכל ענין וענין. בארגונים נטולי ועד-עובדים היא האדם החזק ביותר אחרי המנכ"ל. בקיצור - רעבעצען - קולע ביותר. Feature - יכולת טכנולוגית של המוצר (מרבה פיצ'רים - מרבה הצלחה) Happy hour - התכנסות שבועית מסורתית של כל עובדי המחלקה או החברה (אם היא קטנה דיה) בד"כ ביום ה' אחה"צ (שקול לארוחת ערב-שבת בקיבוץ של פעם) למטרת התרעננות חברתית. אכן, כולל כיבוד - אך זה לא העיקר.
21 באוקטובר 2021 הגב
ניר
כל הכבוד, יריב. קלעת בול. וכן, גם אני חשבתי שרעבעצען היא הגדרה מעולה. בלי קשר, אני אכן נתקל לאחרונה יותר ויותר בתואר Head of People, שנשמע לי די מופרך - לאנשים (לפחות למרביתם) יש כבר ראש. אני מניח שהוא בא להראות שהגברת הנ"ל מתייחסת לאנשים כאנשים ולא כמשאבים אחרים כמו מחשב או רכב, אבל עדיין התואר הזה נשמע לי לגמרי לא טבעי. אולי בעברית נשתמש ב-'ראש האנשים' :)
21 באוקטובר 2021
יריב
فلسطين - התעתיק העברי צריך להיות, אם כך, פלשטין (פ"א לא דגושה, שי"ן שמאלית, טי"ת). זה באמת נראה כתיב משונה בעברית, אבל מן הסתם רק מכח ההרגל)
21 באוקטובר 2021 הגב
אלי בן דוד
השאלה היא אם אנחנו מתרגמים מערבית או מאזכרים את המקור - פלשתץ המופיעה בתנ'ך - או שמא מתרגמים מאנגלית. לפי דעתי אפשר לאמר גם עם תיו וגם עם טית וגם פלשתינים עם שין ימנית וגם עם שין שמאלית. זה כמו ההבדל בין שלושה מליון דולאר לבין שלוש מליון. אם יתנו לך שלוש מליון לא תיקח?...
21 באוקטובר 2021
יעקב בורנשטין
שלום, שגית באיות של געוואלד ביידיש וכתבת גוועלד. בברכה, יעקב
21 באוקטובר 2021 הגב
בני לשם
1. לעניין הצואה: א. אם אין קשר בין צואה לפועל י.צ.א, למה מדברים על "יציאות" בהקשר של צואה? ב. ישנה חברה המספקת בתי שימוש ניידים ולחברה קוראים "מוצאות". בחירת שם מעולה. 2. לעניין היתוש באוזן: למרות הפיתוי בגלל הדמיון בשם, לצפצופים באוזן קוראים טיניטוס אבל השם הזה לא בא מטיטוס אלא הוא גזור מן הפועל tinnire שמשמעו: "לצלצל" 3. לעניין "להשתמע": מספרים כי המילה הזה נוצרה על ידי החידונאי המפורסם שמוליק רוזן שכך היה מסיים את חידונו השבועי בקול ישראל
21 באוקטובר 2021 הגב
איצה
קבלו את מילון האידיש-הייטק המלא: (התקבל בווצאפ וכו׳ וד״ל) רבי (רעבע) - CEO מוישה גרויס - CTO רייבעצען - VP of People ישבעבוחר - משרת סטודנט תלמיד חוכם - Developer אויבר חוכם - Senior Developer געשעפט - Business Model לופט געשעפט - Pre-Seed Business Model בובע מייסעס - Storytelling/Marketing Communications קישקע - Backend שמעטעס - Flexible Dress Code שמונצעס - Signing Bonus שיקסע - Outsourcing טיש - Happy Hour שטייטל - Wework חלושעס - Vulnerability יקה - QA Engineer יקה פוץ - Senior QA Engineer בוידעם - Backlog שנורר - Venture Capital Funds אידישקייט - Best Practices גורנישט - Options Value at Allocation גורנישט מיט א גורנישט - Options Value at Acceleration חנוכה געלט - Holiday Bonus א-ברוך - Bug אוי א-ברוך - Critical Bug ‏אלטעקאקער - Legacy System אלטעזאכן - Decommissioning חברותא - Daily Standup שבעס גוי - HelpDesk/Tech Support מעכער - PMO בלבוסתע - Office Admin גוואעלד - Production Down שוס - Feature קונץ - Hot Fix קרפלעך - 10Bis פיינשמעקער - Wolt פאשקוויל - Career Page פוילעשטיק - Quick & Dirty קומזיץ - Town Hall/All Hands שייגעץ - Junior Developer צייטלע - Ticket (Asana, Jira, Monday)
22 באוקטובר 2021 הגב

הוספת תגובה