מגן נעול עד חולה אהבה, אוצר המטבעות של שיר השירים

רוביק רוזנטל | 23 ביולי 2021

איך הפכו הדוד והאחות לאהוב ואהובה, מיהי באמת חבצלת השרון, איך הוליד פסוק משיר השירים את שמה של שרת החינוך לשעבר, מהיכן קיבל מבצע שומר החומות את שמו: לכבוד ט"ו באב, צרור המור של צירופי לשון משיר השירים, החיים אתנו במאה ה-21

כל מגילה והחג שלה, ושיר השירים חובר לט"ו באב, חג האהבה. ספר השירה המופלא הזה על שמונה פרקיו חדר לשפה העברית לדורותיה, עד היום הזה, בדרכים רבות, ובין היתר במקבץ מטבעות לשון. וזה עובד ככה.

גיבור ישראל בנוי לתלפיות

אחותי כלה. "לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ" (ד 9). לא רק האח הוא חבר, אז והיום. גם האחות.

אַל תעירו ואל תעוררו. "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (ב 7). הניב משמש בשפה הדתית המודרנית כקוד דתי המתייחס לעניינים שבינו לבינה, שעדיף לא לעסוק בהם בפומבי.

אעלה בתמר. ”אָמַרְתִּי: אֶעֱלֶ֣ה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו" (ז 9). הפסוק מדמה את מעשה האהבה עם האהובה התמירה לעלייה על גזעו התלול של עץ התמר. העלייה הראשונה של בני תימן, בשלהי המאה ה-19, נקראה 'אעלה בתמר', שיכול אותיות של שנת העלייה, תרמ"ב (1882). בהמשך השתמשו מוסדות לשימור התרבות התימנית בשם זה.

בחור כארזים. "מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, בָּחוּר כָּאֲרָזִים" (ה 15). ומכאן הביטוי הארכאי משהו 'בחור כארז'.

בנוי לתלפיות. "כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת" (ד 4). 'תלפיות' היא מילה יחידאית במקרא והמקור שלה מסופק. בעקבות הפסוק נקראה השכונה הירושלמית הגבוהה המשקיפה על חומת ירושלים 'תלפיות'.

גיבור ישראל. "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל" (ג 7). בעקבות הפסוק נקבע 'גיבור ישראל' כעיטור הגבורה הגבוה ביותר שהוענק בצה"ל. התיבה 'שֶׁלִּשְׁלֹמֹה' היא מקורה של מילת היחס החז"לית הנפוצה 'של'.

גן נעול. "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (ד 12). רחל כתבה: "גן נעול, לא שביל אליו, לא דרך, גן נעול – אדם". בעקבות הפסוק משמש 'גן' כינוי לאיבר המין הנשי.

דבש וחלב תחת לשונו. "נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ, כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (ד 11). במקור אלה דברי אהבה. במשמעות האירונית הביטוי מיוחס למי שמשמיע דברי חנופה, שנועדו להסתיר את כוונתו האמיתית.

דודי ורעי. "זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם" (ה 16). 'דוד', בדומה לאח ולאחות, הוא גם בן משפחה וגם אדם אהוב, וזאת רק בשימושי המילה בשיר השירים. הביטוי "דודי ורעי" הוא שמו של ספר מאת נעמי פרנקל, ומופיע בפיוט של שלום שבזי.

חבצלת השרון במגדל השן

דרכו סוּגָה בשושנים. "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (ז 3), והכוונה: 'מוקפת שושנים'. הביטוי 'דרכו אינה סוגה בשושנים' המתייחס לחסר המזל מקורו בשפות אירופה, בעקבות הנוהג של רודפי תענוגות ברומא העתיקה להניח עלי ורד ריחניים במיטתם.

חבצלת השרון. "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים" (ב 1). יש המזהים את חבצלת השרון עם הפרח pancratium maritimum, הוא חבצלת החוף. על פי לשון חכמים חבצלת היא שושנה בראשית גדילתה: "לא היא חבצלת ולא היא שושנה. ולמה נקרא שמה חבצלת? אלא כל זמן שהיא קטנה הוא קורא אותה חבצלת, הגדולה קורא אותה שושנה" (שיר השירים רבה ב ג). במדרשי חז"ל נדרש הפרח על כנסת ישראל.

חולה אהבה. "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (ב 5). הביטוי נדד עד שפת הדיבור החדשה: "חולה עליו/עליה/עליך". זאת גם באנגלית: lovesick, ובערבית: מַרִיד מִן אִלְחֻבּ.

חי במגדל שן. "צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן" (ז 5). דימוי היופי הפך לדימוי המיוחס למי שמנותק מחיי המעשה. הניב הזה היה מקובל בחוגים ספרותיים בצרפת במאה ה-19, והוא התפרסם במיוחד ככינוי שנתן מבקר צרפתי למשורר אלפרד דה ויניִי, שבעשרים השנים האחרונות של חייו עבד כשהוא מסוגר בחדר שבמגדל.

יישקני מנשיקות פיו. "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי־טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" (א 2). הפסוק הביא לשימוש בלשון נקייה ביידיש, במקום 'שק לי בתחת': זאָגן דעם צווייטן פּסוק פֿון שיר השירים", דהיינו: לומר את הפסוק השני של שיר השירים.

כשושנה בין החוחים. "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת" (ב 2). וכך נאמר בגששית על פוחצ'בסקי הבלתי עציב, שהוא "חוח צחוק בין שושני הבכי".

מה יָפית. "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" (ז 7). הצירוף המשבח את יפי האשה הפך ביטוי להתרפסות בפני הגויים, יידיש: זינגען מה-יפֿית (שר מה יפית).

מעי המו. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן־הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו" (ה 4). האסוציאציה הארוטית של הפסוק הולידה שורה נפלאה של מאיר אריאל:  "וְזִמְזֵם זִמְזְמוּ דְּבַשׁ טָהוֹר בָּאוֹר, וּמֵעַיִךְ הָמוּ עֵת הָיִיתִי שִׁכּוֹר עַל שְׂפָתַיִךְ".

שומר חומות עם האף למעלה

עזה כמוות אהבה. "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (ח 6). הקישור בין אהבה ומוות מופיע בשפה ובתרבויות רבות. לביטוי עצמו מקבילות ברוסית ובערבית.

על כפוֹת המנעול. "וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל" (ה 5). שם אחד מספריו של ש"י עגנון. רחל כתבה: "העור רופט, נוטף על כפות המנעול".

עם האף למעלה. "אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק" (ז 5). רש"י לא התרשם: "מה קילוס נוי יש בחוטם גדול וזקוף כמגדל?" חוקר המקרא הנוֹרווגי תוֹרליף בומאן סבור שדימוי זה מבטא הגנה של האשה ועל צניעותה. בגרמנית, יידיש ושפות נוספות 'אף גבוה' הוא סימן לגאווה, ומכאן הניב הישראלי 'עם האף למעלה'.

עת הזמיר הגיע. "עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (ב 12). 'זמיר' נתפס כאן באופן שגוי כשם ציפור שיר, גם בהקבלה ל'תור', אך הוראתו גידול הפרי בגפנים, מלשון 'זמורה'.

צאינה וראינה. "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ" (ג 11). מכאן נקבע שמו של ספר תפילות ודרשות ביידיש המיועד לנשים, שנכתב במאה ה-16 על ידי הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי. זמר עברי מאת יחיאל חגיז: "צאנה צאנה, הבנות, וראינה, חיילים במושבה".

צרור המור. "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין". מכאן נולד השיר "צרור המור לי", ועל פיו קיבלה לימור לבנת את שמה, היא הלימור הראשונה בישראל.

שומר חומות. "הִכּוּנִי, פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת" (ה 7). 'שומר חומות' הפך כינוי לשמרן, וכן למבצע תגובה בעזה באביב 2021.

שיר השירים. "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" (א 1). על פי הדגם נוצרו ביטויים נוספים כמו 'קודש הקודשים' בעקבות ספר שמות, ו'ספר הספרים' בלשונות אירופה. במשנה נכתב: "כל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים" (ידיים ג ה).

אבו קומונה ואריה חומחום

מספר הערות ותגובות הגיעו לשאלות שנשאלו ב"שאל את רוביק".

על השאלה בדבר צורת ההקטנה של הצבע 'חום' כותב מאיר שלו: "בספר הילדים שלי 'אריה בלילות' יש לאריה פרווה צהבהבה ורעמה חומחומית". ויש גם איור של יוסי אבולעפיה.

אריה חומחום

שלמה מתייחס לשאלה בדבר מקורו של הביטוי 'אבו קומונה' במשמעות קמצן. "פעם שמעתי הסבר מחבר הדובר מרוקאית, ש'קמוּן' זו כף יד קפוצה. הקמצן, כף ידו קפוצה, לא תוציא ממנו כלום. מכאן אבו קמוּן". ליעקב הסבר משלים או חלופי: "ابو كمونة  הוא שם של מחזה המבוסס על 'הקמצן' של מולייר, שהועלה לראשונה בשנת 2019 בפסטיבל עכו ע"י אנסמבל הפרינג של נצרת. 'כמונה' בערבית: מחבוא, מסתור, מכמונת, מהשורש המשותף לעברית: כמן".

מיכה עמית מביא הסבר חלופי למונח 'חד גדיא' במשמעות בית סוהר, וזאת על פי ויקיפדיה. "בקרב יהודי פולין ורוסיה השתרש המושג 'חד גדיא' ככינוי לבית סוהר, כאשר המקור לשיבוש זה הוא במילה הפולנית והרוסית 'קַרְדֶגַרְדְיָה' לבית סוהר, שמקורה בצרפתית: Corps de Garde. הצורה היידית היא קארדעגארדיא, כפי שמוסבר בכתב העת יידישע שפראך". גירסה אחרת היא שהפולנים מכנים את בית הסוהר koza  – שפירושה גם עז או עיזה, וגם בית סוהר, כפי שקובע מילון הפולני-עברי של מרים ודוד שיר, ומכאן נולד הכינוי חד גדיא. אפשרות שלישית היא שהביטוי היידי 'חד גדיא' שמקורו על פי כתב העת במילה קַרְדֶגַרְדְיָה התגלגל למונח הפולני 'קוזה' – עז -  בהשפעת היהודים.

על גלגולי 'בוחטה' במשמעות צרור כסף כותב אמנון שפירא: "לתומי קישרתי את 'בוחטה' למילה הפרסית-תוּרכּית بقچه، bohça  שמשמעותה 'צרוֹר, חבילה', והיא נראית לי קרובה יותר לענייננוּ". מכל מקום, במילון הפולני-עברי 'בוחטה' פירושה מחפורת חזירי בר, וגם כבל אונייה מגולגל, הקרוב להסברים על סטיפה.

באשר ל'סטיפה' כותב עבד מרעי כי בערבית ספטה היא חבילה, חבילה של עלי טבק מיובשים, ויתכן שיש כאן שיכול אותיות. יעקב כותב: "סטיפה (estiba) בספרדית אכן קשורה לתחום הימאות, ויובאה ככל הנראה ע"י הסלוניקאים, שכידוע רבים מהם עבדו בנמל עוד בארץ מוצאם. יש להבחין בין estibador שהוא אדם המעמיס או פורק מטען של ספינה, סוור, לבין estafador שהינו שרלטן, נוכל ורמאי. אין קשר אטימולוגי בין שתי המילים הנ"ל". כדי להוסיף עניין: הדימויים המצורפים ל-estafador במאגרים ברשת הם בעיקרם צרורות שטרות כסף.

ראובן פרנקנשטיין מתייחס למקורו של המונח 'יֶקֶה'. "אני מכיר הסבר נוסף, משלי פרק ל: "דִּבְרֵי, אָגוּר בִּן-יָקֶה--הַמַּשָּׂא: נְאֻם הַגֶּבֶר, לְאִיתִיאֵל". אז אולי אביו של ממשל המשלים אגור הוא הייקה הראשון.

חדש בבמת אורח: הבלשנית אסתר גולדנברג מתווה קווים לדמותו של התשבץ העברי

חדש בפינה של פול אוגדן: שפת הקולות של הקומיקס

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה הקשר בין הננס העברי לננוטכנולוגיה, מהיכן הגיע הביטוי 'לבוא חשבון', האם 'אדמדם' הוא אדום חלש או אדום חזק, מיהם המתחנגלים, האם לאות צ' יש שני שמות ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Love padlocks on the Butchers' Bridge (Ljubljana).jpg - Wikimedia Common תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

גילה וכמן
הפתיחה "כל מגילה והחג שלה, ושיר השירים חובר לט"ו באב, חג האהבה" עלולה להטעות. מגילת שיר השירים נקראת בכלל בחג אחר (פסח), וט"ו באב מעולם לא הזדהה כחג האהבה עד לדורות האחרונים...
22 ביולי 2021 הגב
יעקב
למאמרה המעניין של ד"ר אסתר גולדנברג בנושא תולדות התשבץ העברי, יש להוסיף שלושה מחברים בכירים של תשבצי הגיון : בראש וראשונה , נדיב אבידן ע"ה שחיבר במשך שנים ארוכות את "תרתי משמע" בידיעות אחרונות. שמו לכשעצמו מהווה פילנדרום (קריאתו דו-סיטרית וסימטרית). תלמידו וממלא מקומו ב"ידיעות" הוא החידונאי והתשבצאי הפורה ביותר בישראל: דקל בנו. ומהדור הצעיר יש לציין את ליאור ליאני שמפרסם תשבצי הגיון ב"מעריב". תשבצים או חידות היגיון קיימים גם בשפות אחרות ומכונים "קריפטיים", גם הם מתבססים על שעשועי לשון, אנגרמים ותרתי משמע. ייחודם של התשבצים העבריים הוא בכך שבהגדרותיהם ניתן להתעלם מהניקוד המקורי של המילה ובכך לייצור לכאורה משמעות חדשה. פרט פיקנטי: אחד מחובבי חידות ההיגיון היה הסופר היהודי-איטלקי פרימו לוי, שהותיר אחריו טיוטות של חידות אלה.
22 ביולי 2021 הגב
א א
בשאל את רוביק של היום, עלתה השאלה כיצד קוראים לדבר שמתלבש על היד או מוחזק ביד, בדרך כלל עשוי מבד עבה, ובעזרתו מוציאים סירים או מגשים חמים מהתנור, על מנת להימנע מכווייה? רוביק עונה: השם המקובל במסחר הוא 'כפפות מטבח'. ....... מנסיוני, המונח שמשתמשים בו, כשלא מדובר בכפפה מלאה, הוא בדרך כלל "מחזיק סיר" או אפילו "חבק סיליקון"
22 ביולי 2021 הגב
Jona Kronenberg
אחד הקוראים שאל מה המילה העברית לסימן הכחול בעור לאחר קבלת מכה. הסימן הכחול הוא שטף דם מתחת לעור שנוצר מקריעת כלי דם קטנים. בתחילה הוא בצבע אדום ובהמשך כחול. בעברית הוא נקרא - שטף דם
23 ביולי 2021 הגב
יעקב ברזילי
אז מי באמת כתב את שיר השירים שהוא כפשטו שיר אהבה ותענוגות מהג'נר המיני?המחקר המבוסס על האמונה טוען שבנביאים יש הרבה דימויים על יחסי אהבה בן בעל ואשתו כאליגוריה ליחסי ה' עם עם ישראל.מסתמכים גם על השוואות אטימולוגיות בין שיר השירים לקהלת ומשלי שגם הם נכתבו עי שלמה..אומרים הרי כתוב שיר השירים אשר לשלמה.אבל יש כמה דברים שמעוררים ספק לגבי זמן חיבורו.אביא שתיים שהן לא שלי כמובן אלא מסתמך על מה שקראתי בעבר."שליחך פרדס רימון עם פרי מגדים".המילה פרדס היא מילה פרסית שחדרה לעברית ולשפות אחרות (גם לשפות אירופאיות וגם ערבית)בתקופה הפרסית.הרבה אחרי שלמה.או "יפה רעייתי כתירצה נאוה כירושלים" .תרצה היא עיר הבירה שבנו המלכים של ממלכת ישראל עומרי ואחאב בנו .לפני זה היא לא הייתה ידועה כלל.אלא טוענים ששירת העגבים הזו השתמרה ונכנסה לתנ'ך רק בגלל שמשפט הפתיחה אומר "שיר השירים אשר לשלמה".
23 ביולי 2021 הגב
יעקב ברזילי
ליונה קרוננברג אני מכיר "חבלה".חבלות בכל חלקי גופו למשל.
23 ביולי 2021 הגב

הוספת תגובה