בדיחות על יקים, הומור של יקים, ומהיכן הגיעה הצ'פחה

רוביק רוזנטל | 26 בפברואר 2021

בדיחות אתניות רצות במרחב הישראלי מאז הגיעו הנה עולים מקצווי תבל. בתוך אלה יש לבדיחות על הייקים מעמד מיוחד, תוך רמז גלוי לכך שהם מרובעים ונוקשים ואינם מבינים בדיחות. האם בכל זאת יש לייקים הומור? מסתבר שכן. וגם על מקורה של הצ'פחה ושל ביטוי הזלזול "תנוח"

פורים הוא חג הבדיחה והחידוד, כלשונו של דרויאנוב. ישראל החדשה יצרה מאגר בדיחות עשיר, שונה מאוד מהבדיחות המעודנות של אנשי אירופה או בדיחות הקרש המכוונות של הבריטים. אבל הקו העובר כחוט שני בהומור הישראלי הוא הקו האתני. הומור עדות, ובעיקר: הומור על עדות. האשכנזים צוחקים על המזרחים, המזרחים על האשכנזים, וכולם צוחקים על הפולנים. השיטה: תכונות מסוימות אופייניות הופכות לסטריאוטיפ ומועצמות באמצעות הבדיחות.

בתוך ההומור האתני בולטת חטיבה מיוחדת: הומור יקים, ונכון יותר: בדיחות על היקים, יוצאי גרמניה. הוא היה נפוץ מאוד בעיקר בשנות השלושים עד שנות החמישים, אבל עד היום היקה הוא דמות ייחודית, מושמצת ונערצת כאחד. בעניין זה ערך ארגון הייקים, ארגון עולי מרכז אירופה, ארגון חי ובועט גם תשעים שנה אחרי שהחלו הייקים להגיע לישראל, אירוע פורימי בהנחיית מטושקה פנדמיק על ההומור הייקי.

הומור אתני קיים בתרבויות רבות, בעיקר בתקופה של גלי הגירה. לימור שיפמן שכתבה בנושא את הספר "הערס, הפרחה והאמא הפולנייה" מסבירה במאמר על בדיחות יקים, שבדרך כלל בדיחות אתניות מכוונות כלפי קבוצות מיעוט. כאשר קבוצת המיעוט מצטרפת לרוב או לזרם המרכזי, היא מתחילה לייצר בדיחות על קבוצות מיעוט אחרות. במקרה של הייקים הם לא היו רק מיעוט אלא בלטו בנוף כקבוצה שונה ואפילו משונה. עד כדי כך, כותבת שיפמן, שחלק מהבדיחות עליהם הועתקו מבדיחות יהודיות שהופנו בגולה כלפי גויים. ספר בדיחות יקים מאויר הוציא הנהרייני אנדראס מאייר.

אבא, הגיע האיש מאיזראל

אז על מה צחקו הישראלים על הייקים, וצוחקים עד היום? על העברית. מצד אחד, הייקים התקשו מאוד בלימוד העברית, ועל פי הבדיחה נהגו לבנות בניינים או לסלול את מסילת הרכבת לנהרייה בברכת 'ביטה שיין-דנקה שיין'. בדיחת קרש שהצחיקה מאוד את הייקים הייתה השאלה "אתה מֶווין (וינה) או מברלין?", שמשמעותה 'אתה מבין מה שאמרתי?' לבדיחה מילקוט הכזבים על המורה שצעק "הושיעו" וטבע כי הפלמחניקים לא הבינו אותו יש גירסה יקית: יקה מביט בטובע ואומר לחברו: "במקום ללמוד עברית היה צריך ללמוד לשחות".

ובאותו עניין: פרופסור יקה פוגש יקה שהיה איש אקדמיה בברלין ופונה אליו במילים "הֶר פרופסור". הפרופסור עונה: "פה כולם שווים. תקרא לי אדונָי". הוא התכוון כמובן ל'אדונִי'.

גם המבטא הייקי זכה וזוכה עד היום לחיקויים וחידודים. מהם ראשי התיבות של פז? פֶּנזין וזוֹלֶר. גרטשן מגבעת ברנר ניגשת לסדרן העבודה ואומרת: "בבקשה, אני צריכה מחר לגן הירק בחור סריס". הסדרן הביט בה וניסה להבין, וגרטשן הסבירה ותיקנה: "סריס, אבל עם זין".

קשיי ההסתגלות לא נגעו רק לשפה אלא גם למזג האוויר, לתרבות ולאווירה בישראל. יקים רבים כינו בזלזול את הישראלים שפגשו "אזיאתים", ואת יוצאי מזרח אירופה "אוסט יודן". לפלשתינה קראו אָזִיָאטִישֶׁע וִיסְטֶה, מדבר אסיאתי, ולצפון תל אביב שבה התגוררו רבים מהם נהגו לקרוא "הרייך הרביעי". כשנרקמה תוכנית החלוקה נתלה שלט גדול בעיירה הצפונית הייקית: "נהרייה תישאר גרמנית". לחיטוט באף, שהוא פשע תרבותי בעיני היקים, קראו "התנועה היהודית-ערבית". שיפמן מספרת על פוקד המגיע לפקוד משפחה יקית עם קום המדינה. הילדה בת העשר פותחת הדלת ומודיעה: "אבא, האיש מישראל (אִיזְרֶאֶל, למען הדיוק) הגיע".

בדיחות רבות התייחסו לכך שהייקים נאלצו לוותר על משרות יוקרתיות בגרמניה ולעבוד כפועלים בבניין ובחקלאות. יקה סובל מכאב שיניים ומחפש את דוקטור הירש, שהיה רופא ידוע בגרמניה. אומרת האשה: "לך לרחוב כך וכך, הוא עובד שם בבניין". האיש עומד וקורא מתחת לבניין "דוקטור, דוקטור! עזרה בבקשה", ומיד יורדים כל הפועלים מהבניין ומציעים את עזרתם המקצועית.

לייקים אין לב, יש להם שעון

הצייתנות מאפיינת כידוע את העם הגרמני, ודבקה גם ביהודי גרמניה. הם פשוט עושים מה שאומרים להם ככתבו וכלשונו. לקראת סיום המנדט נשמע יקה מודאג שואל: "מה יקרה אם הם ישכחו לבטל את עוצר הלילה? לא נוכל לצאת בלילות מהבתים". ומדוע מאריכים הייקים ימים? אין להם ברירה. כתוב: עד מאה ועשרים!

אבא יקה מתגאה שבנו עושה תמיד מה שאומרים לו גם כשאין בכך היגיון. "תבדוק בבית הקפה הקבוע שלי אם אני נמצא שם", הוא אומר לבן. הבן יוצא וחוזר אחרי דקה ומודיע בשמחה: "בדקתי, אתה לא נמצא שם!" "איך זה לקח כל כך מעט זמן?" שואל האורח. "אה, אני התחכמתי. התקשרתי לבית הקפה לברר את זה בטלפון".

יקה פוץ

מתוך "היקים" מאת אנדראס מאייר. איור: ארי רון

אומרים ש"ליֶיקים אין לב, יש להם שעון". הייקים מאוהבים בזמן. מיהו יקה? "יקה הוא מי שאומר 'אגיע מחר בשמונה', ומגיע למחרת בשמונה". נתן אלתרמן כתב בשירו "סמוקינג": "באולם טוחנות כל שבעים לשון, רק אחד יושב בלי הגה, מביט לבמה ומביט לשעון. יקה". אומרים גם שיֶקֶה מתעורר ומביט בשעון כדי לבדוק שישן מספיק, בדיחה שקיבלה טיפול גששי על מיסיה לוי, ממש לא יקה: "הוא קם כדי לראות אם הוא עוד ישן".

מר רוזנבלום חותם על הסכם לדירה. "ומתי תהיה מוכנה?" הוא שואל. "בעוד שלוש שנים", אומרים לו. "אַלְזוֹ, בבוקר או אחר הצהריים?"

ואולם, רוב הבדיחות מתייחסות לכך שייקים מתייחסים למה שנאמר להם באופן מילולי ומתקשים בניואנסים ובאירוניה. "למה עברת לאכול במסעדה ממול?" שואלים את פריץ והוא עונה: "רופא השיניים אמר לי לאכול בצד השני". ד"ר לוי פוגש את ד"ר כהן ואומר בשמחה: "מעכשיו לא אֶדָרש עוד לשלם מס הכנסה. קיבלתי את ההתראה האחרונה". גם בנושא זה אימצו הגששים בדיחה יקית: "תן לי בבקשה סודה בלי מיץ", אומר היקה למוכר. "בלי איזה מיץ?" שואל המוכר היקה. היקה: "בלי מיץ תפוזים". המוכר: "אין לי מיץ תפוזים". היקה: "לא נורא, ננסה בפעם הבאה". מכאן הדרך ל"מיץ עם בפלה" של הגששים קצרה.

זנב קוף במורד הגיבנת

אז האם באמת אין לייקים הומור, ומדובר בחבורת פוֹצים יבשים? כצאצא גאה למורשת הייקית אני נאלץ למחות בתוקף. אלא שדרושות הוכחות לכך שיש הומור יקי, והן מגולמות לאו דווקא בבדיחות המסופרות עליהם, אלא בהווי הלשוני שיש בו אירוניה מושחזת, על גבול הסרקזם, ולפעמים מובנת רק ליוצאי העדה. על ההווי הלשוני הזה יש חומר רב במילון בן יהודה שטראסה הנפלא שיצא בשנת 2012. והרי כמה דוגמאות.

איך מגיע התרד לגג? מה עניין שמיטה להר סיני?

אין מסיבה בלי מאייר. כינוי לאחד שנדחף כלכל אירוע. ויש גם חרוז: קַיְינֶה פָאיֶיר אוֹנֶה מָאיֶיר.

גבוה כמו שלוש גבינות. ילד שרוצה להיראות יותר מבוגר. דְרַיי קֵיזֶה הוֹךְ.

גיבור בנעלי בית. נמר של נייר, דיבורים ללא כיסוי. אֶר אִיסְט אַיין פַּנְטוֹפֶלְהֶלְד.

גלוש לי במורד הגיבנת. מצפצף עליך.

הולך על מגהץ. יש לו פלטפוס.

היינצֶלמֶנשן. גמדים מאגדות שסופרו מאזור קלן, שהיו מגיעים בלילה לסדר את הבתים.

זנב קוף. כינוי חיבה לילד. אָפֶן שוואנץ. דוגמה ליחסם של יוצאי גרמניה לילדים.

חביבי, הצנרת שלך ארוכה. אתה ממש קשה תפיסה.

כמו אצל הרבנית במיטה. בלגן ואי סדר.

כשתגיע למעלה שלח משם גלויה. נאמר למי שמחטט באף.

לא הכל אצלו במזוודה. איבד את השפיות או האיזון הנפשי. גם: הכוסות אצלו לא בארון.

לא כלום קטן מזהב. מה שקיבלנו לא ענה על הציפיות. אַיְינֶע גוֹלְדֶנֶד נִישְטְשֶׁן.

נשף המזרונים. שינה טובה. מַטְרָצֶנְבָּל.

מהיכן הגיעה הצ'פחה?

עמיתי אילון גלעד עסק במדורו "מהשפה הפנימה" בעיתון הארץ במקורן של המילים זפתה וצ'פחה, וציטט התייחסויות שלי למילים אלו. על צ'פחה כתב בין היתר: "במקרה של צ'פחה, טוען רוזנטל שמילה זו קיימת בערבית עיראקית באותה ההגייה והמשמעות. לא מצאתי לכך עדות, אבל הפועל כַּפַח, שאולי קשור לפועל העברי קָפַח ("השמש קופחת"), פירושו מכה בניבים רבים של ערבית. שם הפעולה שלו היא כַּפְחַה, ויש ניבים שבהם הוגים צַ'פְחַה ככינוי לטפיחה על הראש. ייתכן שזה מקור המילה, ושבעברית קיבלה הפ' דגש".

שבוע לאחר מכן כותב ד"ר רונן זיידל, חוקר עיראק מחיפה:"מקור המילה אכן בלהג הערבי עיראקי, כפי שטען רוביק רוזנטל, אולם בו מבוטאת המילה כפח'ה ומשמעותה מכה בעורף. בכמה דיאלקטים מקומיים בעיראק הופכת האות כ' ל–צ' ולכן בכמה מקומות ייאמר צ'פח'ה. מעניין שבערבית העיראקית האות פ' במילה רפויה, למרות ש–פ' דגושה קיימת בלהג זה. קיים גם ביטוי "כפח'ה לאלצ'לב", מילולית: מכה בעורפו של כלב, במובן דבר פחות ערך". אז הגיעה ראיית הזהב למקור הצ'פחה, שהוא גם מקור הספיחס, הטפיחה על העורף לאחר תספורת, בירושלמית-עירקית: צ'פיחס. כבוד לערבית העירקית.

תנוח בבית ותשתה לבן

על השאלה בדבר מקורה של המילה 'תנוח' כביטוי זלזול או ביטול כותב יעוד גונן: "זכורני שבאחד מפיליטוניו של מנחם תלמי המנוח בסדרה 'תמונות יפואיות' או מנספחיה, מובאת שיחה בין עבריינים, שאחד מהם שב משהות בגרמניה, ומספר אלו בנקים אדירים יש שם, מלאים בכסף. אחד משומעיו נדלק מהאפשרויות הקורצות. הוא שואל: 'תגיד, ויש להם שם אלקטרוניקה [מערכות התראה] וכל השטויות האלו?' ונענה: 'יש להם שם הכל. קח סיגריה, תנוח'. וזה משנות השבעים, או לכל המאוחר השמונים".

איילה זמרוני כותבת: "בהיותי ילדה בשנות ה-50, בין יתר המשפטים המצחיקים שהיו לנו (כמו "איפה הדסה, בצ'ין קלבסה"), היה גם "תנוח בבית (חלק ביטאו בייקית פָּפָּיִת), תשכב על הבטן, תשתה לֶבֶּן".

אש על הגולש, עדות מהשטח

יפתח מתייחס לשאלה על מקור הביטוי "אש על הגולש". "הייתי חייל בחטיבת 'גולני' לאחר 'ליל הגלשונים' בנובמבר 1987. אני זוכר בוודאות ששמעתי אז חרוז שהתבדח על חשבונם של חיילי הנח"ל, ותאר שיחה (דמיונית כמובן) בין המחבל על הגלשן לבין הש.ג. של המחנה: - כִיף יא זקיף? - אֶש יא גולש! כמובן ייתכן שהביטוי היה קיים כבר בסלנג ולא הומצא בעקבות האירוע".

חדש בפינה של פול אוגדן: למה 'אמא' ו'אבא' נשמעות דומות בכל כך הרבה שפות? 

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': האם גורילה הוא זכר או נקבה, מהיכן הגיעו המילים שכנוע ואלונקה, מה מקור השם הנפוץ מאיה, מה הקשר בין אף לבין כעס, איך אומרים באנגלית רצח אופי ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
קטע מאיור העטיפה, מילון בן יהודה שטראסה תמונה ראשית

תגובות

מירה הראל
בס"ד זְמַן הָ "רַצִיָּה" כָּל אָדָם נֵחָן בְּסוּג שֶׁל "רַצְיָה" מְלֻוָּה בְּמוֹטִיבַצְיָה, וּבְכָל יוֹם, שֶׁאָנוּ מְחַפְּשִׂים סֶנְסַצְיָה- שֶׁתָּבוֹא עִם רֶפּלִיקַצְיָה בְּחָסוּת קוֹמוּנִיקַצְיָה אָנוּ מְקַבְּלִים רֵאַקְצְיָה! הַשָּׁנָה, פּוּרִים מָלֵא ב פיגְמֶנְטֵצְיָה רַק שֶׁחֲסֵרָה בּוֹ דֵקוֹרַצְיָה! כִּי בִּגְלַל הַמּוּטַצְיָה אָנוּ פּוֹחֲדִים מֵהַסִּינְכְּרוֹנִיזַצְיָה שמְנַסָּה לְשָׁלְבֵנוּ ב- קוֹנְפְרוֹנְטַצְיָה וְאֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּ סְטַנדָרְטִיזַצְיָה שֶׁתְּשַׁנֶּה לָנוּ אֶת הפוֹרְמַצְיָה אָז רַק נַגִּישׁ רֶקְלֵמַנְצְיָה, שֶׁלֹּא תַעֲצֹר אֶת הָאוֹפֶּרַצְיָה! יא אדר ה'תשפ"א 23.02.21 מילוג: -רַצְיָה - כֹּחַ פְּנִימִי שֶׁמַּפְעִיל אֶת הָאָדָם מוֹטִיבַצְיָה – דָּחַף לְהֶשֵּׂג כָּלְשֶׁהוּ סֶנְסַצְיָה - יְדִיעָה אוֹ חֲדָשָׁה. שֶׁמַּטְּרָתָהּ לְעוֹרֵר הִתְרַגְּשׁוּת וְהַפְתָּעָה רֶפּלִיקַצְיָה – תְּשׁוּבָה מֻחְתֶּמֶת פִיגְמֶנְטֵצְיָה – צִבְעוֹנִיּוּת דֵקוֹרֵצְיָה = עִצּוּב רֵאַקְצְיָה =תְּגוּבַת-נֶגֶד אִידֵיאוֹלוֹגִית פּוֹלִיטִית-חֶבְרָתִית פוֹרְמַצְיָה- צוּרָה קוֹנְפְרוֹנְטַצְיָה- עִמּוּת סְטַנדָרְטִיזַצְיָה- לְהָבִיא לְפַשְׁטוּת אוֹפֶּרַצְיָה- תִּפְעוּל סִינְכְּרוֹנִיזַצְיָה-תֵּאוּם פְּעֻלּוֹת קוֹמוּנִיקַצְיָה= תִּקְשֹׁרֶת קוֹמְבִּינַצְיָה-תִּשְׁלֹבֶת רֶקְלֵמַנְצְיָה – תְּלוּנָה C* כל הזכויות שמורות למירה (ברין)הראל בארות יצחק
25 בפברואר 2021 הגב
טלמון סילבר
1. במהלך משחק ברידג' אחד השחקנים מהרהר על מהלכו הבא ומגרד בראשו. שחקן אחר אומר לו: נישט קראצען, ואשען! 2. ספיחס = [אתה מתוק כמו] צפיחית [בדבש]. 3. (מפרסום קודם: מילון בנושא החלל). "לויין" - כנראה תרגום מרוסית, "ספוטניק", לא מ"סאטליט". בתחילה סיפרו שברה"מ שיגרה ספוטניקים, אח"כ החליטו שזה בעצם לויינים בעברית.
25 בפברואר 2021 הגב
ניצן חנין
למושב באר טוביה הגיעו היקים ב1935. הם הביאו עימם הרבה תרבות אך מעט ידע בחקלאות. הכי חשובה הייתה הגעת השלאפשטונדה. לכבוד עליה זו נקרא רחוב על שמם הוא רחוב היקים. היחידי בארץ ככל הידוע לי.
28 בפברואר 2021 הגב
מיכאל נצר
חילופי כ - צ' קיימים בערבית גם בארץ, כך כַּלבה הפכה לצ'ילבה, כִּזבאת (שקרים) לצ'יזבאט. ובאשר ליקים, מה ההבדל בין יקה לבתולה? יקה נשאר יקה.
28 בפברואר 2021 הגב

הוספת תגובה