צל"ש, חזל"ש וחדמ"ש: 18 הערות על ראשי תיבות צהליים

רוביק רוזנטל | 29 באוקטובר 2021

מילון צהלי חדש שופך אור על אוצר ראשי התיבות הצבאיים. אפשר ללמוד מהם הרבה על המורכבות של הצבא, אפשר גם לצחוק או להרים גבה, וזה גם שער לגמישות השפה העברית. וגם מהם 'מכנסי תועלת', ועוד ביטויי הייטק ביידיש

בימים אלה יצא לאור מילון מעודכן של קיצורים וראשי תיבות, והפעם במהדורה הפתוחה לציבור ומעוצבת כספר של ממש. עורכת המילון היא רעות גרוס, ראש תחום העריכה והמינוח  במחלקת התורה וההדרכה בצה"ל, שהחליפה לפני כמה שנים את שמשון הופמן, חתן פרס בן יהודה ללשון העברית. במילון 6400 ערכים בעברית ו-2900 באנגלית, מתוכם כ-800 ערכים שלא נכללו במילונים קודמים. נושא ראשי התיבות נחקר גם על ידי במסגרת הדוקטורט והספר "מדברים צהלית", וזו הזדמנות לפתוח חלון לשפה הפנימית רחבת ההיקף הזו: ראשי התיבות הצהליים.

מילון הקיצורים

מאמי וממלה מכשירים את קציני המחר

1. ראשי התיבות והקיצורים אינם עשויים מעור אחד. רובם קרויים נוטריקונים: ראשי תיבות הנהגים במילה אחת, כמו צה"ל ואל"ם. לצידם ראשי תיבות שבהם האותיות נהגות בנפרד, בדרך כלל כשמדובר בשתי אותיות: מם פא, שין גימל. קבוצה שלישית היא קיצורים כמו ח' – חוגר או מע' -מערכת.

2. לראשי תיבות וקיצורים רבים יותר ממימוש אחד. אלוף המימושים הוא מ"מ, 28 מימושים, מ'מפקד מחלקה' דרך 'מודיעין מוטס' ועד 'מערכות מידע'.

3. בין הערכים החדשים יחידות או אגפים חדשים, כמו אגא"ס: אגף אסטרטגיה, וחיל הטנ"א: חיל טכנולוגיה ואחזקה, לשעבר חיל החימוש. לחבורה החדשה נוספה כיפ"בּ, כיפת ברזל, וצלת"ק – צוות לתגובת קרב, או עקת קרב, שלב אחד לפני פוסט טראומה. כספט"ר הם כספי טרור, שקמ"פ הוא 'שקם פלאפונים', שם מיושן לסמרטפונים, ואחרונה לא חביבה ה"מ, ברוח הימים האלה: הטרדה מינית.

4. לא מעט נוטריקונים נולדו בימי המחתרות והיחידות שפעלו במסגרת הצבא הבריטי: חי”ל (חטיבה יהודית לוחמת), יע”ל (יחידה עברית להובלה), פו”ש (פלוגות שדה), פלמ”ח (פלוגות מח"ץ) ועוד. המילון החדש מכיל גם כמה ערכים שהתיישנו. ביניהם טר"ש, דרגה שנעלמה מהנוף, וחר"ש: חופשה רבע שנתית, האמא של ה'רגילה', שאף הוקדש לה שיר בלהקת הנח"ל.

5. כמה נוטריקונים מעוררים חיוך, ואולי אפילו צחוק פרוע. גהו"ק הוא 'גרף הכשרות וקורסים', מאמ"י הוא 'מרכז לאימון מפקדים ויחידות', ולצידו ממל"ה היא 'מערכת מומחה לדרג השדה'. חרמ"ן צהלי הוא 'חיל רגלים ממונע', ופינח"ץ: פין חצי אוטומטי. חדנד"ן הוא 'חדר דיונים קטן'. בתקופת בדיחות משה דיין היו קוראים לזה מן הסתם חזנזן.

6. המילון חושף מונחים הנשמעים לאוזן הלא מקצועית מוזרים למדי. מסתבר שאחכ"ס הוא 'אחראי לכתב סתרים', אמ"ץ הוא 'אזור מוכה ציפורים', 'גחו"ק' הוא 'גבול חכם וקטלני' (מה זה???), וחב"ם – חבל ביולוגי מיוחד. צה"ל גילה גלקסיה חדשה: גמ"א, 'גלקסיית משאבי אנוש'. לב"ח הוא 'לוחם בלתי חוקי', ולביא"ה – 'לוחם ביָעֶה אופני הנדסי'. יש לקוות שהוא חוקי. סחל"ב לעומתו הוא 'סוציולוג חילי דרג ב''. על סחל"א ויתרו מסיבות מובנות. הנוטריקון חמוש"ד הוא "חסר מקומו ושנתו של הדפוס", לא ברור למי הוא נחוץ. דומה שהנוטריקון המוזר מכולם הוא לרל"ר: לוד רמלה לטרון רמאללה. מדובר בגירסה מקומית של דרך המשי? או שזה סתם לרלור.

מחזלשים, ממגלרים ומבלמסים

7. המילון מביא כמה קיצורים של ביטויים נפוצים. אכמ"ל: אין כאן מקום להאריך, גירסה  צהלית של אמל"ק (ארוך מדי, לא קראתי). מה אומר נעל"ח? נדחה עד להודעה חדשה. וביטוי צבאי קצר ואהוב, חדמ"ש: חד משמעית. בסלנג הצהלי יש גם תלפ"ש: תאמין לי פה שם.

8. אחד מתפקידי הסלנג הצבאי הוא לפרק מתחים באמצעות אירוניה ולעג על חיי הצבא ומפקדיו. הטירונים עובדים את שלב מחמטו"ש: מחלקת מטבח ושירותים. תותחן בתחתית השרשרת הוא דחפ"ז: דוחף פגזים, והקצין הגוץ והשנוא, טיפוס צהלי נפוץ, הוא גמר"ש: גמד רשע. הצנחנים בעיני הגולנצ'יקים הם צנ"פים: צנחנים פעורים, והמילואימניק הוא באופן תמידי חר"ע: חרמן, רעב ועייף. ובל נשכח את תרומת הגששים:  קָמָרשָהלוּר"ה, 'קצין מטבח ראשי שנותן הוראות ובא רק לטעום'.

9. קבוצה קטנה אך רבת חשיבות של נוטריקונים הרחיבו את משמעותם. בראשם שניים: פז"ם ופק"ל. פז"ם, במקור 'פרק זמן מזערי' המגביל את המעבר מתפקיד לתפקיד במהלך מסלול הקבע. הוא הפך למונח המגדיר את הזמן שנותר עד לסיום השירות, ואף זכה לפיתוחים לרוב: פזמניק, הפז"ם דופק, פז"ם זונה, כאבים בעצם הפז"ם, פָּזָמוּלֶדֶת ומחלת הפַּזֶּמֶת. פק"ל, פקודת קבע לקרב, הפכה שם גנרי לכל עניין קבוע: פק"ל מים, פק"ל קפה, פק"ל כוננות, וסתם פק"ל. דפ"ר, דרגה פסיכוטכנית ראשונה, היה לשם נרדף לטיפש, וקב"א, קבוצת איכות – למי ששייך לקבוצת האיכות הנמוכה דווקא.

10. תופעה המעידה עד כמה משולבים הנוטריקונים בשפה היא האפשרות לגזור מהם שורשים ופעלים חדשים. יש לומר שרובם שייכים לחלק הלא רשמי של הצהלית, אבל נוכל למצוא גם את המונח 'גירסה מבולמסת' בעקבות בלמ"ס: בלתי מסווג, ונראה שגם לחַזְלֵש בעקבות חזל"ש, 'חזרה לשגרה', כבר משמש. לצד אלה עשרות פעלים הגזורים מראשי תיבות. שבו"ז, שבור זין, הוליד את המשביז והמשתבז. פז"ם את המתפזם. המנקה את רובהו במברשת גילוח ממַגְלֵר, ומי שלובש מדי בית בחצי גופו מחַצְבֵּת. ראש הנצנץ הבטלן מרַשְנֵץ, הסובל מעייפות צבאית מתעָפֵץ והמפקד המגן על כישלונותיו מכַּסְתֵחַ. פועל חביב במיוחד הוא לסַרְסֵפּ, המתייחס לסיבוב הכובע על האצבע לחיזוק הסמכות, המיוחס לסרס"פּ: סגן רב הסמל הפלוגתי.

חסמבה עושים אמבוש לנטשה

11. בדומה לפעלים, נוטריקונים יכולים לקבל נטיות וסיומות למיניהן. המיועד לשיבוץ קרבי הוא שַבְצָקיסט, המוזמן למילואים – מילואימניק, והסג"ם המפגין את מעמדו החדש חולה בסַגֶמֶת. כמו הפיצוצייה האזרחית כך הצבא מלא אמלָחיות, חופֵליות (מקום מושבו של החובש הפלוגתי), קמבָציות וקמָניות.

12. קבוצה מעניינת ורחבה היא נוטריקונים שהם מילים עבריות שהופעתן בשפה קדמה ליצירת הנוטריקון, כגון פר”ח הנהגה פֶּרַח. היתרון בקבוצה הוא שקל לזכור אותה. אגו"ז למשל אינו רק יחידה מובחרת אלא 'איכון גילוי וזיהוי', ולחילופין 'אנליסט גאו-ויזואלי'. דילוגי"ם הם 'דיווח לוגיסטי ממוחשב', וטנ"ק משנה את תפקודו והופך ל'טיל נגד קרינה'. ולצבא יש גם יחצ"ן: 'יחידת הצלה נפתית'. מילה לועזית מפתיעה: אנסמב"ל: 'איתור וניתוח של סוגיות מרכזיות בביטחון לאומי', לא פחות. יש גם אייקונים מן התרבות. הסרט מא"ש הוא עתה 'המרכז לאימונים באש', וכן 'מרכז אחזקה ושינוע'. רבי שמעון בן גמליאל, הרשב"ג,  הוא מעתה 'רישום ביקורת גבולות'. ומעל כולם, חסמב"ה חסמב"ה חסמב"ה: 'חילופיות סער מחפה ראש בטיחות הונאה'. מה זה אומר? לרשב"ג פתרונים.

13. כמה מן הנוטריקונים בקבוצת המילים העבריות מתכתבים בעליל עם תוכן הנוטריקון, כנראה בכוונת מכוון. אומ"ץ: איכות ומצוינות, אמבו"ש: אינטגרציה, מודיעין, ביצוע ושליטה. בחכמ"ה: ביסוס, חשיפה, כינוס, מהלומה, הסתערות! דממ"א היא 'דוח מודיעין מטרות אויב', וחוי"ה -  חינוך וידיעת הארץ. מעצמ"ה היא, איך לא, 'מערכת הצטיידות מעודפי ארצות הברית'.

14. מול קבוצת המתאימים ניצבת קבוצת הבלתי מתאימים בעליל, לפעמים מדובר בפיגוע לשוני של ממש. איכות הסביבה? איכ"ס. חרב לעמנו ולארצנו? חלו"ל. ממת"ק הוא 'מערכת מטרות תקיפה', אם כי גם 'מערכת מיגון לתינוקות וילדים'. נטש"ה היא דווקא נקודות טיפול ושיגור של נפגעים, קק"ה הוא קורס קציני הנדסה, וקק"ר: קצין קשר ראשי. רצית להיות גנרל? יש לזה מחיר.

קם בצהריים ונוטף גרבר

51. בצבא אהובה מאוד שיטת הנוטריקון בדיעבד,  המצמידה ראשי תיבות למילה קיימת שאינה נוטריקון, בסגנון תיק"ו, בעקבות 'תיקום' הארמית. היא מאפשרת לטעון מילה קיימת בהוראות נוספות, בשיפוט ערכי או במטען רגשי, ורווחת בשמות חילות או אתרים צבאיים, כגון 'קריה': ‘קמתי, ראיתי, יאללה הביתה’. הכינוי הרווח לחייל חדש 'צ’ונג' זכה לנוטריקון בדיעבד: 'צעיר ונוטף גרבר'. וואסח, המלוכלך בערבית, ובסלנג קצין שופוני: ואללה סחתֶן. רבק, המתחרה של 'רעל' על לב החיים, מקורה בערבית אך הוצמדו לה המילים 'ראש בקיר'.

16. תופעה קרובה מצמידה לראשי תיבות רשמיים ראשי תיבות חדשים, בלי לבטל את הישנים. התופעה מוכרת מהצבא האמריקני, חיילים אמריקנים שהגיעו מן העולם האקדמי קראו לעצמם בנוטריקון PHD, שהוא התואר האקדמי, ויצרו ממנו את הצירוף Post Hole-Diggers, המתייחס לחפירות בחזית במלחמת העולם השנייה.  הוותיקים בחבורה הם הקַמבָּ"ץ, קצין המבצעים: קם בצהריים, והסַמבָּ"ס, סגן מפקד בסיס: סתם מסתובב בבסיס. זה קרה גם לשמות חילות. מג"ב: מי גמר בית ספר?, נח"ל: נתקלתם? חכו לגולני! לראשי התיבות לַבָּ"בּ, לוחמה בשטח בנוי, הוסיפו המילואימניקים נוטריקון חלופי: לעבור את הבאסה בסבבה. הפקצ"ה, הפקידה הצעירה בצבא, הפכה לנערת בלוגים ורודה: פרחה קטנה וצעקנית.

17. בתחום ראשי התיבות מוכרת התופעה שנוטריקון הופך למילה רגילה ומאבד את הגרשיים ואת מעמדו כנוטריקון. דוגמה נפוצה לכך היא דוח, 'דין וחשבון'. אפשר לקרוא לתופעה 'נוטריקונים מתים'. בצהלית שייכים לקטגוריה זו שֶקֶם, ראשי תיבות של שירות קנטינות ומזנונים; וכן סַמָּל, שהוא ראשי תיבות של 'סגן מחוץ למניין', ובמקורו נוצר כתרגום שאילה, בעקבות NCO, noncommissioned officer (קצין שלא הוסמך). גם לו"ז, לוח זמנים, מאבדת את הגרשיים בהדרגה. במילון החדש מוצג הנוטריקון רפאים: 'רימון פיצוץ אוויר מתקדם' כמי שאבדו לו הגרשיים. הסיפור המעניין בקטגוריה הוא של 'רעל', התשוקה להילחם, שמקורו באחד מהערכים המובילים של צה"ל: רוח הלחימה, ובקיצור: רה"ל..

18. ולסיום, לצד מילים צבאיות לא מעטות שזלגו לשפה האזרחית זלגו גם נוטריקונים. שכפ"ץ, במקור 'שכבת פיצוץ', בהמשך אפוד הגנה, ובהרחבה אזרחית: אמצעי הגנה מטפוריים. 'תסמונת השין גימֶל' שנולדה בליל הגלשונים מאפיינת את חיי הציבור, במשרד הבריאות הוקם בשעתו חמ"ל (חדר מלחמה) קורונה. התכמן, שהוא למעשה נוטריקון מת, נולד בחיל האוויר כראשי תיבות של 'תכנון מכמונת', היום לא היינו יכולים לנהל את המדינה בלעדיו.

עוד מילות הייטק ביידיש

הגולש דוד נהנה מאוד ממילון ההייטק ביידיש ומוסיף שלושה ערכים משלו:

הייליגע בְּרוֹך. שיבוש תוכנה קריטי.

פאברעכער. מי שיצר שיבוש תכנה.

געוורפן אריין אין ים. הוצאת חומרה או תוכנה משימוש.

מכנסי תועלת ופנייה נרגשת לדודה

תוספות והעשרות הגיעו לשאלה בדבר המושג העתיק "מכנסי תועלת". עודד דגן מצא ברשימה "חליפות העתים" בויקיפדיה: "באותה תקופה (שנות הארבעים) הונהגה בארץ תוכנית התועלת שנועדה לייצור ביגוד והנעלה במחיר שווה לכל נפש. התוכנית לוותה בפרסומת ובתעמולה פטריוטית והצליחה מאד". השם 'תועלת' נשען על הביטוי האנגלי utility ועל מהלכים דומים בבריטניה של התקופה. אורי לאור מוסיף כי מכנסי תועלת הם מכנסי עבודה רפויים עשויים בד גס, בתרגום מאנגלית: utility trousers. מסתבר שהם קיימים ומיוצרים עד היום, ראו בתמונות להלן.

מכנסי תועלת

יוחאי שלם הפנה אותנו לשיר עממי שנכתב באותם ימים ושמו 'שיר היוטיליטי', ובו פנייה נרגשת לדודה שתגיד כן, אבל לא ממש כדי להתחתן. השיר מופיע בזמרשת, והמלחין הוא משה וילנסקי, שכתב את המנגינה המקורית של "דודה, הגידי לנו כן", בקישור הבא: https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=4273. השיר מתייחס למוצר תועלת בתחום שהמכנסיים נועדו לכסות אותו דווקא, אבל איכותו לא עמדה במשימה. אזהרה לגולשים: המילים אינן מיועדות לעדיני נפש וחובבי התקינות הפוליטית. מבצע אמנון בקר.

חדש בפינה של פול אוגדן: מה מלמדים אותנו קופי האדם על שפת האדם הקדמון?

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך אומרים 'מענטש' בעברית ו'שנאת גברים' בלועזית, מי ומתי יצרו את שמות היסודות הכימיים חמצן וחנקן, מיהו אדושם ולמה יששכר רובץ בין המשפתיים ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
צילום מסך youtube, מתוך 'היחידה' בהוט תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יריב
לרל"ר הוא שמו המקורי הצה"לי של מבצע דני במלחמת השחרור, שהגדיר את יעדיו: כיבוש רמלה, לוד, לטרון ורמאללה. מה חבל שנשארנו 19 שנה עם מחצית הלרל"ר בלבד בידינו.
28 באוקטובר 2021 הגב
איתי כהן
מה זה 'מח"ץ' ב פלוגות מח"ץ?
28 באוקטובר 2021 הגב
ישראל ויצמן
אכמ"ל אינו ביטוי צהלי, אלא ביטוי עתיק המופיע רבות בספרות הרבנית והתלמודית. וד"ל ואכמ"ל. (ודי למבין, ואין כאן מקום להאריך)
28 באוקטובר 2021 הגב
גל
קמרשהלור"ל קצין מטבח ראשי שנותן הוראות ליוספון ובא רק לטעום. כיף?
28 באוקטובר 2021 הגב
חגית
לעניין לרל"ר: מדובר במונח היסטורי. במלחמת הקוממיות תוכנן מבצע לכיבוש הציר המוליך מן השפלה לצפון ירושלים, שכיום עובר בו כביש 443 המוכר לרבים. זאת במטרה לכבוש את ירושלים מצפון. המבצע כונה מבצע לרל"ר: לוד-רמלה-לטרון-רמאללה. המבצע יצא אל הפועל בקרבות עשרת הימים, יולי 1948, אלא שלא עמד כוחו של צה"ל להשלים אותו כולו, והושג רק ה-ל"ר הראשון: לוד ורמלה, שעבר מיתוג להיות מבצע דני.
28 באוקטובר 2021 הגב
שלמה רוזנר
למספר 6 בפרק 1: חמ"ד וחש"ד הם ר"ת ותיקים ומושרשים אצל ביבליוגרפים לציון 'חסר מקום דפוס' ו'חסר שנת דפוס'.
28 באוקטובר 2021 הגב

הוספת תגובה