על מלאכים וכוכבים, ידידי כזב ושיבושי שירים

רוביק רוזנטל | 30 ביולי 2021

את מי אנחנו מבקרים כשאנחנו נותנים כרטיס ביקור? איך חולצים פקק של עוגה במסעדה? מה בין סילאן, סיליקון וסילון? ספר חדש ומגניב עונה על השאלות האלה. וגם: מי אמר למי "זה נגמר כמו פטריות אחרי הגשם", למה ציירו פעם שדיים לישו ולמי טבעו האוניות. וגם: כמה מילים על שלושה נערים שאינם איתנו עוד

בהוצאת עם עובד יצא זה עתה ספרה של שלומית עוזיאל "מוציאה לשון". הספר מכיל עשרות רשימות קצרות בעקבות הבלוג "הקוראת הראשונה". הם כתובים בלשון שווה לכל נפש ואינם חפים מהומור. הספר מגוון מאוד בנושאיו ומביא מידע רב. הזירה הלשונית מביאה לקט מתוך "מוציאה לשון".

מים ושמים, שמש וכוכבים

צבא השמים. בתנ"ך מדובר בכמה מקומות על "צבא השמים", פעם במשמעות כוכבים, פעם במשמעות מלאכים. האם אלה משמעויות שונות? מסתבר שגם התנ"ך וגם הידע ההיסטורי מספרים שלנו שהכוכבים נחשבו בתרבויות שונות אלים, ובעברית למשרתיו של אלוהים. כך הפכו האלים הפגניים למשרתי האל המונותאיסטי. הצירוף "צבא השמים" התגלגל גם לברית החדשה ולספרות, כמו בספר "גן העדן האבוד" של מילטון.

גזירה לאחור. מילים רבות בעברית נוצרו ממה שקוראים "גזירה לאחור". למשל 'אשפה' במשמעות זבל היא גזירה לאחור מהמילה המקראית אשפות, שנתפסה כמילה ברבים,  וצורת הרבים אשפתות. 'פן' היא גזירה מאוחרת מ'פנים', 'שול' מ'שוליים', ובסלנג הישראלי: 'חתיך' מ'חתיכה'. ויש גם לעז. הפרי פומלו קיבל צורת רבים: פומלות, ובגזירה לאחור: פומלה.

זעטוט ועוד. א' וע' אוהבות להתחלף, וכך נוצרים צמדי מילים בעלי משמעות זהה או קרובה. למשל: איכול/עיכול. לפתע/פתאום. 'הגמיאיני מים" בסיפור רבקה והעבד/לגמוע מים, צורה מלשון חכמים. זעטוט היא חלופה מקובלת בלשון חכמים לצד זאטוט. ובכלל, ע' הנשמעת כמו א' אינה רק נחלת הישראלים החדשים אלא מוכרת גם בעברית הקלסית.

שמש ושמשה. האם יש קשר בין השמש שבשמיים לשמשת החלון? מסתבר שיש, בהחלט. המילה מופיעה פעם אחת בתנ"ך, יש לה שורשים באכדית, ופירושה המקורי: חפץ המבריק באור השמש, ובכך מייצג את השמש.

כרטיס ביקור לידידי כזב

דמי חליצה. שלומית נתקלה באחת המסעדות בשורה "דמי חליצה של עוגה – X שקלים". במסעדנות הכוונה ב'דמי חליצה' היא לתשלום במסעדה על מזיגת יין שהובא מהבית, אבל כאן הוא התגלגל גם לעוגות המובאות מהבית, למרות שאין להן כידוע פקק. אולי כמעין אנלוגיה, ואולי בגלל הדמיון המקרי באנגלית, שבה דמי חליצת יין נקראים corkage (דמי פקק), והמקבילה לעוגה היא cakeage.

כרטיס ביקור. מהיכן נולד הביטוי כרטיס ביקור, או באנגלית visiting card? מסתבר שבמאות קודמות הכרטיס שימש להודעה למארחים שהאורחים הגיעו לביקור, או שלא מצאו את המארחים בבית, למשל, ב"נשים קטנות" של לואיזה מיי אלקוט. עם הזמן נוצר בידול בין כרטיס הביקור החברתי ל-business card, כרטיס עם פרטים עסקיים או מקצועיים, אבל בעברית נותרנו עם כרטיס הביקור לכל מטרה, גם אם משמעות הביקור התרחקה ממנו.

מוציאה לשון

סילאן. הסילאן מייצג שני עניינים שונים. בין הכימאים פירושו "תרכובת רוויה של סיליקון ומימן", והמילה נגזרת מ'סיליקון', ומהמילה בלטינית  סילקס – קשה כאבן. מה להם ולסילאן המתוק, הדבש של הטבעונים? לא רק שאין קשר, המשמעות כמעט הפוכה. מסתבר שהמקור הוא בערבית העירקית, מן המילה סַיַלַן שפירושה זרימה או שיטפון, מאחר שדבש התמרים המקורי היה נוזלי מאוד. במשמעות הזו יש למילה קרובה תלמודית: סילון, הקרובה למילה היוונית סולֶן, שפירושה צינור.

ידידי כזב. המונח מגיע מתחום התרגום, ומתייחס למילים הקרובות בצליל ויש על כן נטייה להחליף ביניהן בתרגום. למשל, יש נטייה בעברית לתרגם את הפרי apricot לאפרסק, למרות שפרי זה הוא המשמש, וזאת בגלל הדמיון הצלילי. דוברי אנגלית הלומדים איטלקית נוטים לבלבל בין caldo שפירוש חם, ולחשוב שהוא דווקא קר – cold. דווקא במקרה של plumage,  החלק הרך של נוצות העוף והמילה העברית פלומה, הדמיון אינו מקרי והוא נובע מאותה מילה ביוונית.

גופן המעדנייה והלוגו של איקאה

פרק קצר ומעניין עוסק בגופנים העבריים. אחת הסוגיות היא סוגיית ההדגשה באמצעות גופן, המטרידה מאוד עורכים וכותבים בעברית. באנגלית מקובל מאוד כאן השימוש באיטליק, הגופן הנטוי שפותח במאה ה-16 בוונציה. הוא משמש לכתיבת מילים בשפה החורגת משפת הטקסט, כתיבת שמות יצירות והבלטה. השימוש באיטליק בעברית נדיר מאוד, למרות שיוצרי הגופנים עיצבו גם צורות נטויות. בתרגום נשארה שאלה פתוחה: לשמור על הגופן המיוחד, או למצוא פתרונות לא טיפוגרפיים.

כמה אותיות עבריות זוכות להבלטה מן השורה. ל' כלפי מעלה, ק' והסופיות כלפי מטה. ואולם, לעיתים נדרש מסיבות טכניות שהאותיות האלה יישארו בתוך השורה. כך בסימון הקוד של גבינת צאן בולגרית שאפשר לקרוא לו "גופן המעדנייה". בִתה של שולמית קראה וביקשה מאִמה 'גבינת צאו".

בקטלוג ישן נמצא גופן שבו בוטלה כמעט לגמרי הבליטה. השיקולים לבחור בגופן כזה הם עיצוביים: הטקסט נראה קומפקטי יותר, וכמו כן אין חיבור בין אותיות בולטות בין השורות.

גופן בלי בליטות

משחקי גופנים ההולכים ותופסים תאוצה בגרפיקה המסחרית, הם שילוב של אותיות עבריות ולטיניות שיש ביניהן דמיון צורני. כך בשירותים בדיזנגוף סנטר מובלט הדמיון בין ש' העברית ל-w הלטינית. דוגמה אחרת היא הלוגו של איקאה הישראלית, שבה א' העברית, בצורתה כאות כתב, זהה ל-k הלטינית, או הלוגו של מותג מוצרי הנייר לילי, היוצר אפשרות לקרוא את  המילה בשתי השפות.

גבינה ושירותים

פרידה מהנער השלישי

בשנת 1967, רגע לפני המלחמה ההיא, ערכו את עיתון בית הספר תיכון חדש בתל אביב "יובל" שלושה נערים.

עמירם ניר נסק בשמי העיתונות, עסק בעניינים שהשתיקה יפה להם' ונעלם אי שם בעולם בנסיבות מסתוריות.

גידי רוזנטל לחם בתנועות שלום ואחר כך במלחמת יום הכיפורים, ונפל ברמת הגולן.

השבוע מת הנער השלישי. עמרי ניצן, מאושיות התאטרון הישראלי. לקחה אותו מגפת העולם המודרני. לא הקורונה. הסרטן.

נערים של ימי התום, ימי ארץ ישראל הקטנה, עולם שנעלם ולא נותר ממנו זכר.

התאנה חנתה בגהה ובודדת סגולה הפציעו

הסופרת אורה מורג אוהבת להשתעשע עם חברותיה בשיבושי שירים, נוסח האתר "אבטיח". להלן מקבץ לשימוש חופשי. נשמח לתוספות.

שיר השירים: התאנה חנתה בְּגֵהָה, והגפנים סמדר נתנו ריח.

נעמי שמר: דבש התאנה, מֶתֶק החרוב, ארוחת גמלים עמוסי כל טוב.

שלום חנוך: אדם בתוך עצמו הוא גר. לפעמים פותח דלת, מקבל מכה.

אלכסנדר פן: כן, היה זה לא טוב, עיירה לתפארת.

וזמר נושן של רפאל קלצ'קין: בערבות הנגב הסתובב גמל, בערבות הנגב - שעוד לא אכל.

נדב שרי ליקט פתגמים משובשים, ספורט האהוב על פוליטיקאים, אנשי צבא, עיתונאים ושאר דוברי עברית לסוגיהם. "בכתבה עם טייסת הקרב הטריה ב'ידיעות אחרונות' של סוף השבוע נכתב: 'שהרי בודדות סגולה הפציעו...'." יש להוסיף שהביטוי המקורי, 'יחידי סגולה', מופיע בלשון ימי הביניים: "המה הגיבורים, אל דבר השם חרדים, השרידים יחידי סגולה" (שו"ת הריב"ש סימן עט). קיים ניב מקביל בערבית: פַרִיד מִן נַוְעֻה. הצירוף העברי נחשב תרגום שאילה מערבית. יש גם ראשי תיבות: י"ס.

נדב שרי מביא מאתר Ynet: "מעטי מעט עטו מסכות". משמעות המקור, 'מתי מעט' היא 'אנשים מעטים'. המקור בספר דברים: "וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט, תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב".

חגית ברקאי ביקרה ברשת פארם ושמעה גברת שואלת על  מוצר. הזבנית אמרה שהמוצר אזל. אומרת הגברת: "זה נגמר כמו פטריות אחרי הגשם". המקור כמובן הפוך, וביידיש זה נשמע יותר טוב: וואַקסן ווי שוועמלעך נאָך אַ רעגן.

קול הצב נשמע בארצנו

ויש גם שיבושי גויים. אלישע פרוינד מביא שיבושים הקשורים לטור שעסק בשיר השירים. הביטוי "קול התור נשמע בארצנו" הביא לאחת מטעויות התרגום המפורסמות של התנ"ך לאנגלית. בגירסת המלך ג'יימס כתוב: the time of the singing of birds is come, and the voice of the turtle is heard in our land. המקור לשיבוש הוא ככל הנראה העוף turtle dove - יונת הצב, אם כי מקור השם הוא קולה של הציפור: תוּר תוּר.

בתרגום הוולגטה של התנ"ך הפכו 'טובים דודיך מיין' ל'טובים שדיך מיין'.  quia meliora sunt ubera tua vino. זאת מאחר שהתנ"ך לא היה מנוקד, ו'דֹדיך' נתפס כ'שדיך'. הציירים האירופאיים שנטלו השראתם מהתרגומים ולא מהמקור, ציירו את ישו עם שדיים על פי הפסוק המשובש, כמו בציור הזה.

ישו

כמה הערות מרתקות הגיעו בעקבות השאלה על מקורו של הניב 'טבעו לך האוניות'. אהרן מוריאלי מזכיר את השאלה "כמה אוניות טבעו לך היום" בספרו על פתגמי יהדות עירק: "הביטוי מלמד שהסוחרים העשירים שעוסקים ביצוא וביבוא היו מובילים את סחורתם באמצעות התחבורה הימית. המשמעות: אין צרותיך שוות את דאגותיך, שהרי רק טביעת אוניות הסוחר שלך מצדיקה את הדאגה, וזה אירוע נדיר". פתגם דומה יש בלדינו: "נפשו מרה כאילו טבעו ספינותיו".

דני כהן הולך אל התלמוד, שהוא אולי מקור משותף לשפות היהודים השונות. במסכת סוכה כ"ה נכתב בהלכות מי שפטורים מישיבה בסוכה: "אלא מעתה טבעה ספינתו בים' דטריד הכי נמי דפטור? [האם כיוון שהוא טרוד נאמר שהוא פטור?]

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה בין גליציה במזרח אירופה לגליציה בספרד, מהיכן הגיעו הביטויים 'נקרע בצחוק' ו'את הכסף סופרים במדרגות', איך קיבלו הים האדום, השחור והצהוב את צבעיהם, מה בין תינה צרות לתינה אהבים ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Raffaels Angels.jpg - Wikimedia Commons תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עמירם רביב
לעניין שירים משובשים: יש את ה"קלסיקה" (זה מה שאומרים כשלא יודעים מי באמת המקור") קופים (חופים) הם לפעמים געגויים לבוטן (לנחל)...(נתן יונתן)
29 ביולי 2021 הגב
עזרא סופר
הסברים לסילאן: א.אחרי שמבשלים את התמרים מעבירים אותם דרך סל מבד רשת כדי לקבל נוזל צלול ולכן נקרא סילן (ארמית סלא סלתא) ב. בערבית צס מתחלפות וסילן כמו צילן שזה הנוזל הצלול שנשאר אחרי שהשמרים צללו למטה.
29 ביולי 2021 הגב
ירון לונדון
בטלוויזיה שמעתי אישה מתלוננת על שרת החינוך המתעקשת לקיים את שנת הלימודים כסדרה. "הילדים נשלחים כמו טבח לצאן", קבעה האם המודאגת. כלחוך השור (עם שחר) לוחכים הצאן את הטבח.
29 ביולי 2021 הגב
יעקב
ים אדום - בנוסף להסבר שניתן במדור השאלות נמצאו גם פירושים נוספים: הסבר מדעי לכאורה: הצבע האדום ניתן לים בעקבות האצה: Trichodesmium Erythraeum שבתנאי אקלים מסוימים צובעת את הים בכתמים חומים-אדומים. הסבר משעשע אחר מתייחס לתרגום "ים סוף" לאנגלית כ Reed Sea , מכאן קצרה הדרך ליצירת השיבוש Red Sea.... ים שחור - בטורקית Kara Deniz בניגוד ל Ak Deniz ים לבן, כינוי שניתן לים התיכון. שחור (שמציין את הצפון), לעומת לבן (דרום) , שניהם מנקודת המבט של חצי האי אנטוליה (אסיה הקטנה). הצרפתים היו הראשונים (במאה ה-17) לאמץ את הצבע - ובהשפעתם גם שפות נוספות.
29 ביולי 2021 הגב
שמעון ורשבסקי
"ידידי כזב" - פרופ' מרים שלזינגר המנוחה, המורה המדהימה לתורת התרגום, כינתה בשם "ידידי כזב" מונחים (בדרך כלל שאולים מלועזית) שיש להם לכאורה מקבילים מדוייקים בלועזית, אלא שההקבלה היא בצליל בלבד והמשמעות המקורית בלועזית שונה לגמרי מזו המקובלת בעברית. לדוגמה "בגאז'" שבעברית פירושו תא מטען, ואילו באנגלית - המטען בלבד; "פלטפורמה" - בעברית עגלה ללא דפנות ובאנגלית רציף רכבת, מצע של מפלגה, במת נואמים; "טנדר" - בעברית משאית קלה ובאנגלית - עדין, מכרז; "פרוטקציה" - בעברית זכות יתר או העדפה הודות לקשרים אישיים, ובאנגלית - הגנה או חסות שנקנתה במאולץ מבעלי זרוע; "קרטון" - בעברית משמש בעיקר לתיאור נייר עבה (למיניו) וגם למיכל העשוי מנייר כזה, ואילו באנגלית נקוט רק המובן השני, כלומר מיכל או קופסה עשויה נייר עבה; וכן הלאה...
30 ביולי 2021 הגב
יעקב ברזילי
אני שרתי באילת אי אז ואני מעיד שלפעמים בקיץ ים סוף בעיקר בנשוב רוח דרומית קלה והוא נהפך ללבן .ממש לבן אז הרי אדום משתקפים בתוכו בצבעם החום כהה. בלילה האורות מעקבה משאירים שובל על פני הים .כל אור ושובלו. מראה מדהים ממש.
02 באוגוסט 2021 הגב
יעקב ברזילי
טעות מצערת ממש עשו ה-70 בתרגומם את מגילת רות כאשר תרגמו "חמץ"כחומץ וכך הוחמצה ההזדמנות לידע את הרבים שהחמוס הוא שלנו .יש הרבה מילים עבריות בתנך שלא שרדו את הזמנים והן לא מקובלות כיום בעברית. אציג דוגמא אחת בלבד(יש הרבה)והיא חמרה הוא חמר במובן יין. אז החמץ רבותי הוא ה-חמץ בערבית humats שהוא החימצה.נאום הגבר בועז לרות המואביה"ולעת האוכל גשי הלום וטבלי פיתך בחומץ".ל"אוכל"יש עת או זמן שבעל הבית קובע והוא גם מגיש את הארוחה כחלק משכר הקוצרים.כי מה הוא יזמין אותה לאכול עם מי שהביא את פיתו מן הבית.?ומנין ידע שמגישים חמץ - חומוס?אז מי מגיש חומץ לפועליו שעובדים קשה בשדה?זה בכלל "אוכל"?מדובר אם כן בוודאות בחומוס.הפרחים לסופר יאיר שלו שהוא שעלה על כך.אז מהוא חומוס?העולים מרוסיה טעמו את ה-humats(ה-u היא יותר שווה מאשר שורוק) הערבי ויראו כי טוב אבל התקשו לבטא את ה-צ הרפויה בערבית ואז זה אמרו חומוס.
02 באוגוסט 2021 הגב
ברזילי יעקב
טבלי פיתך בחמץ
02 באוגוסט 2021 הגב

הוספת תגובה