עברית שפה מצחיקה: שיבושים, שׂיכולים, חידושים

רוביק רוזנטל | 05 בנובמבר 2021

בין שאר מעלותיה השפה היא כלי משחק, והעברית היא מקור למשחקי לשון רבים. שיבושי ביטויים כמו 'בודדות סגולה', מילים קיימות המתחפשות למשמעות אחרת, פרדוכסים רב לשוניים כמו 'שעת החיפזון', ושעשועי ראשי תיבות. וגם על המונח המתעתע 'מתמסרת', בין קידוש השם לשוביניזם גברי

הרבה פנים לשפה. היא אמצעי תקשורת. היא תרבות וזהות. היא קובעת גורלות בפוליטיקה, במשפט וברפואה. היא מערכת רבת כללים וחריגים. אבל יש לה גם פנים צוחקות. השפה היא כלי משחק, והיא יכולה להיות מצחיקה מאוד. שעשועי לשון ושיבושים משחקיים היו בזירת העברית מאז ומתמיד, מימי "לשון נופל על לשון" במסורת ועד השבורית הזכוכה והזהג הנהיר של שייקה אופיר, שלא לדבר על הגששים. וכפי שמתברר, היצירה נמשכת.

נגמר כמו פטריות בודדות סגולה

אחד ממשחקי הלשון הנפוצים ביותר הם שיבושי ביטויים, ובאנגלית: mix metaphors. זה יכול להיות משחק לשוני שבו מערבבים במכוון שני צירופי לשון מקובלים. כך למשל הבאנו במופע "אין עלייך אחותי" רצף שיבושי לשון מומצאים. הקהל צוחק, סימן שהוא מכיר את הביטויים המקוריים. למשל:

  • ראית איך איתַי הסתדר? הוא עובד בנכסי צאן דלא ניידי.
  • יש לי בעיה עם חגי. עבר בינינו חתול בשק.
  • חמותי חולה מאוד, הרופאים גמרו עליה את ההלל.
  • קיבלת סוס במתנה? אל תבדוק לו את הציציות.
  • הגמל אכל את הקש האחרון? אל תיתן לו לשמור על השמנת.
  • אי אפשר לאחוז את המקל והגזר בשני קצותיו.

יש שיבושי ביטויים לא מכוונים. האפקט המשעשע שלהם מוזן גם על ידי כך שהמשבש אינו מודע לשיבושיוּתו. כמה מהם הוצגו בעבר באתר כגון "אם בארזים נפלה שלכת" של בני גנץ, או "פְעוֹר תהוּמה" של דוד אמסלם. ויש גם דוגמאות מהתקשורת ומהחיים בכלל, שנשלחו על ידי גולשי הזירה הלשונית.

נדב שרי כותב: "במאמר על טייסת הקרב הטריה ב'ידיעות' של סוף השבוע נכתב: 'שהרי בודדות סגולה הפציעו...'". המקור 'יחידי סגולה' משמש מימי הביניים, כתרגום שאילה מערבית: פַרִיד מִן נַוְעֻה.

ועוד מנדב: "מעטי מעט עטו מסכות" (Ynet). המקור: מתי מעט, כלומר, מעט אנשים, דברים כח: "וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט, תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב".

חגית ברקאי מספרת: "בביקור ברשת פארם גברת חיפשה מוצר, הזבנית אמרה שהמוצר אזל, בזו הלשון: 'זה נגמר כמו פטריות אחרי הגשם'". אנלוגיה הפוכה ל'נמכר כמו לחמניות חמות'.

דוד הד מביא ידיעה מ-Ynet, שבה מתייחס מורה הדרך יואב רותם למתווה התיירות: "המתווה הזה כרגע הוא בגדר שמועה. לא יהיה פה שפע של תיירים, ולכן זה זריעת חול בעיניים". דוד מוסיף: "אמנם השורש האכדי של שני הפעלים הוא אחד - אבל בכל זאת זריעת חול בעיניים היא מסוכנת לבריאות העין פי כמה מאשר זריית חול בעיניים, והיא גם לא תישא פרי".

עריץ טיפתי וסכו"ם חד פעמי

משחק מילים יצירתי ומאתגר תחת הכותרת "מילים תפוסות" נוצר על ידי עדי ארבל במסגרת החנות האינטרנטית נתלי וחשבון פייסבוק. עדי מדפיסה על ספרים, חולצות ומגנטים מילים לועזיות עם חלופות עבריות שכבר תפוסות בעברית, כלומר, יש להן כבר משמעות אחרת. החלופה של עדי ל'ברמן' היא מזגן, ול'ברונטית' – חומית, שהיא המילה העברית לעוגת השוקולד בראוניז. לחשבון הפייסבוק תורמים משתתפים נוספים. כאשר רעיון מתקבל הוא זוכה לעיצוב שובה עין. כמה דוגמיות והערות בצידן.  

הפרה גועה, הברווז מגעגע ואני מתגעגע

הדימוי בראש הטור מביא את הזוגות 'נוסטלגי-מגעגע' ו'אסקפיסטי-מֶלֶט'. ל'נוסטלגי' אכן לא נמצא מונח עברי. הצעה מעניינת שלא התקבלה היא 'רַפֶּקֶת', המתייחסת להתרפקות על העבר. האם יש קשר לשוני בין געגועים במשמעות ערגה למה שחלף, לבין געגועי הברווז, או שהדמיון מקרי? יתכן שיש קשר. 'געגועים' מופיעה בתלמוד ובמדרשים, ובדרך כלל מדובר שם על הכמיהה של אבות ובניהם להיפגש. האטימולוג ארנסט קליין סבור שלמילה קשר לפועל געה במשמעות בכה (געה בבכי), המתגעגע בוכה מצער הרצון לפגוש את אהובו. געגועי הברווז היא מילה אונומטופאית המחקה את צליל הגעגוע, אבל יש רואים בה הרחבה של הפועל געה. למילה אסקפיזם נקבעה חלופה שלא נקלטה עד כה: בורחנות, והאסקפיסטי – בורחני.

תפוסות טיפתי

ועדה באקדמיה ללשון דנה בחלופות ל'ויראלי', בעיקר במשמעות המטאפורית שלו כגון 'סרטון ויראלי'. עלו הצעות כמו 'מתפשט', נגיפי', 'פושה' (בשין ימנית או שמאלית), אך לא גובשה הצעה. 'טיפתי' נכנסה לחיינו בעקבות הקורונה:  droplet infection – הדבקה טיפתית.

תפוסות מרתוניסט

המילה 'פעם' עומדת בבסיס ההצעה ל'מרתוניסט'. משמעותה במקור, גם על פי שפות מקבילות, צעד, ובהרחבה – תקופת זמן כלשהי, אירוע חוזר או זמן עבר. 'טייץ' זכתה במילוני האקדמיה ב-2000 לשם העברי צמודונים.

תפוסות פופולרי

ל'פופולרי' שתי משמעויות. האחת: נערץ, אהוב, המתאימה לחידוש הדו-משמעי. השנייה: מה שמתאים לקהל רחב, ובעברית: עממי. קונצנזוס היא 'הסכמה כללית'.

צ'יזברגר כפול עם דייט קולה

גורי פלטר שיתף טקסט משעשע וחכם של פרדוכסים, באנגלית. לחלק מהפרדוכסים יש היבט לשוני, לא תמיד הוא ניתן לתרגום. ננסה.

  • האם תהיתם פעם למה הזמן ביום שבו התנועה היא האיטית ביותר נקרא rush hour (שעת החיפזון)?
  • האם תהיתם פעם למה נוטריקונים (ראשי תיבות) היא מילה ארוכה כל כך? או באנגלית: ?ever wonder why is abbreviated such a long word.
  • האם שאלתם את עצמכם למה האדם המשקיע את כספכם נקרא ברוקר (באנגלית broke: צורת עבר של נשבר, וגם מי שהתרושש).
  • פרדוכס אמריקני: אם קון הוא ניגודו של פרו, האם קונגרֶס הוא היפוכו של פרוגרֶס?
  • אם הטיסה בטוחה כל כך, מדוע נקרא נמל התעופה טרמינל (ובעברית: מסוף).
  • אתם ודאי מכירים את הקופסה השחורה במטוס, שאינה ניתנת להריסה או השמדה? אז למה לעזאזל לא בונים באותה דרך את כל המטוס?
  • רק בעולם המטומטם שלנו אנשים מזמינים צ'יזבורגר כפול, צ'יפס גדול ועבה, ודיאט קולה.
  • ובדיחה לא לשונית: למה לעזאזל נח לא מחץ את זוג היתושים שהגיעו אליו לתיבה?

איילת המתייסרת ומרב המתמסרת

גבי שחר כותב: "נתניהו דיבר על 'איילת המתייסרת שתמיד מתמסרת... לשמאל'". בגיליון סוף-השבוע של "ידיעות" הופיעו ההתייחסויות הבאות. סימה קדמון כתבה על כך: "הערה וולגרית וסקסיסטית". מאיר שלו כתב: "המילה ‘מתמסרת’, כשהיא סמוכה לשמה של אשה, יש לה רק משמעות אחת... השימוש הנלוז בקונוטציות מיניות שוביניסטיות...". באותו גיליון, כתב נחום ברנע בהקשר אחר על מרב מיכאלי שביקרה בבית-קפה בכפר-סבא: "היא מתקבלת במחיאות כפיים ובבקשות לסלפי... מיכאלי מתמסרת בשמחה". על-פי המילונים אדם מתמסר לעניין או לאדם אחר, ולא מצאתי התייחסות להקשר מיני דווקא. האם התמסרות לאהדת הציבור הוא ביטוי PC, בעוד התמסרות פוליטית הוא ביטוי גנאי?"

אכן, הכל עניין של הקשר, כוונה וקונוטציה. 'התמסרות' היא ביסודה מילה בעלת קונוטציה חיובית, המעידה על חריצות, דבקות במשימה ואמונה בדרך. מכן גם 'מסירות', שלא לדבר על 'מסירות הנפש'. בשפה המאצ'ואית זכתה 'מתמסרת' להפוך לכינוי גנאי: אישה שקל להשיג אותה, שלב אחד לפני זנזונת או שרלילה, מקבילה לביטוי שהתיישן 'נותנת', ועל כך זכה נתניהו בצדק לגינויים תקשורתיים. ובאשר למרב מיכאלי, כאן מהדהדת המשמעות המינית, אבל ההקשר (סלפי) מעניק להתמסרות בקריצה אופי של מהלך ידידותי.

היפיופה של סרסור

ובאותו עניין, נהג משאית משאבת הבטון שבתמונה מאוד אוהב את המשאית שלו, וקורא לה יפיופה. מאחר ששם משפחתו, מה לעשות, סרסור, נוצר גם כאן רמז לעניין שנהג המשאית ודאי לא התכוון אליו.

יפיופה

לעסרל את הקשר"ר וללרלר את המגל"ר

לא מעט הערות וסיפורים הגיעו בעקבות הטור שעסק בראשי תיבות צהליים. נדב שרי מתייחס לנוטריקון מגל"ר, מברשת גילוח לניקוי רובים: "כידוע, עברה המברשת הזאת לניקוי הנשק גלגולים, וכבר שנים שניתן למצוא בחנויות מברשות ייעודיות, גלגולן של מברשות הגילוח בהן השתמשנו בשנות ה-70. כשראיתי בהזדמנויות אחדות מברשת כזאת בחנות כגון ריקושט ולידה הכיתוב 'מגלר' בלי גרשיים, ניגשתי למוכר הצעיר ושאלתי אותו בהבעה של פליאה מה משמעות המילה ואיך לבטא אותה. הוא נדהם כשגיליתי לו את המשמעות המקורית".

שמוליק שדה כותב: "ראשי התיבות לרל"ר מייצגות את שמו המקורי של מבצע דני במלחמת העצמאות, על שם היעדים אשר היו מטרת המבצע - לוד, רמלה, לטרון, רמאללה".

נפתלי גוטמן כותב: "בטור נכתב שקצין קשר ראשי הוא קק"ר. מעולם לא ראיתי את הקיצור הזה. אבא שלי שירת בחיל הקשר, וכמוהו גם אני, וזה היה תמיד קשר"ר, ואפילו קצין הקשר הגדודי שאין בעיה בקיצור שלו הוא קשר"ג. המוזר שהשם לא שונה למרות ששם החיל שונה".

אילון כותב: "אני סטודנט למתמטיקה באוניברסיטה העברית, ולאחרונה יצאתי למסע  בחיפוש אחר שורשיו של הפועל לעסרל. הפועל היה נפוץ מאוד במהלך השירות הצבאי שלי. משמעותו היא, כפי שמסבירה הודעה שנכתבה ע״י אלמוני ב-2010 בפורום נידח למדי: ״לעסרל, לשחק אותה עסוק. למשל, כשעובדים על מסדר, לקחת מגלר ולנקות שעתיים את אותה משקפת שיצאה עכשיו מהאריזה״. מקור אחר הסביר כי המילה בנויה מראשי התיבות ״להראות עסוק רסמי לא״. המילה להערכתי חדשה מאוד, היא נוצרה מתישהו בעשרים השנים האחרונות. כדי לנסות לצפות בתהליך הלידה של מילה, בניתי את הסקר הקצר הבא: לעסרל או לאסרל? - העיקר שהפזמ ידפוק. מטרת הסקר היא לגלות היכן הופיעה המילה לראשונה, וכיצד התפזרה בהמשך ביחידות השונות". תודה לאילון, התייחסויות אפשריות בקישור, או במסגרת "צור קשר" באתר הזירה הלשונית.

ועוד בענייני קיצורים צהליים, משה נתיב כותב: "האם נתת דעתך לעניין צהלי קטן: בשפה רגילה אומרים: מייד! בשפה הצהלית, היינו, הקצרה, אומרים, בקיצור: בַמיידי!  אכן - קיצור!" הערה נאה, צריך רק לזכור ש'במיידי' הוא קיצור של 'באופן מיידי', והוא חלק ממשפחת תוארי פועל צבאיים מקוצרים: בכללי, במיידי, בשוטף, במצטבר ועוד.

חדש בפינה של פול אוגדן: מילת השנה של מילון אוקספורד: vax, קיצור של 'חיסון'      

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך אומרים בעברית רובוט ומוכר עופות, להיכן נעלמו מכנסי השיבר, מה הקשר בין יום של חול לחול על שפת הים, האם לַפָּנִים היא מילת שבח או מילה אלימה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
צילום מסך מתוך 'תפוסות' תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יעקב ברזילי
המאוהב במשאיתו הוא צרצור ולא סרסור.צרצור הוא הצרצר או מעברית קלה ג'וק אטימת הרבה נשים..שם משפחה ידוע במשולש.
04 בנובמבר 2021 הגב
א א
תסתכל טוב על התמונה - כתוב סרסור על הרכב, פעמיים
04 בנובמבר 2021
יניב אידלשטיין
אתמול בכתבת תחקיר של כאן, רב הוקלט אומר ששימוש באלימות זה ״פרשת קו המים״.
04 בנובמבר 2021 הגב
עוזי סמרלי
היפיופה של סרסור רק להזכיר המילה סרסור פירושה "מתווך". סרסור דירות, מגרשים וגם נשים, ועל כן המשמעות השלילית של המילה.
04 בנובמבר 2021 הגב
אורה גולדברג
התבטאויות ששמעתי או קראתי לאחרונה: צעיר לעזאזל אזנים תיצלנה מקדמת דנן הנאשם המשיך לממש את זממו ולבצע שוד על רקע בצע כסף נתניהו מבקש לזרוע חול בעיני הציבור יש טעם נפגם בהצעת החוק להמר דת
04 בנובמבר 2021 הגב
אורה גולדברג
תגובה מתוקנת עם סימני פיסוק: התבטאויות ששמעתי או קראתי לאחרונה: צעיר לעזאזל.אזנים תיצלנה. מקדמת דנן. הנאשם המשיך לממש את זממו ולבצע שוד על רקע בצע כסף. נתניהו מבקש לזרוע חול בעיני הציבור. יש טעם נפגם בהצעת החוק. להמר דת.זו פעם ראשונה שממנים אישה שאינה חוטבת מים.
04 בנובמבר 2021 הגב
אלון ריבק
העיצור צ' בערבית נהגה כ-ס'. לכן הכתיב 'צרצור' והקרי 'סרסור'.
04 בנובמבר 2021 הגב
אלון ריבק
בקשר לשיבושי לשון: בשנות עבודתי כרופא, לא פעם אמרו לי מטופלים, שכנראה התכוונו לכַבְּדֵנִי או להישמע מתוחכמים: "ומה לעניות דעתך כדאי לעשות?"
04 בנובמבר 2021 הגב
אביבה רום
שכחנו את "אבן כי אם לא" ואת "חוטבי עצים ושואבי אבק"....
05 בנובמבר 2021 הגב

הוספת תגובה