נפתלי בנט כהמלט, ומילון רב תרבותי של מחוות גוף

רוביק רוזנטל | 07 במאי 2021

נפתלי בנט הפך בעת האחרונה לדמות שייקספירית, המתלבט הנצחי המלט. הזירה הלשונית מעמידה לשירותו את המונולוג האלמותי של בן דמותו, מותאם לימים אלה. מחקר עבר הצביע על כך שליוצאי  התפוצות השונות בישראל מחוות גוף שונות העלולות אף להביא לאי הבנות ומבוכות. מילונאי הפולקלור היידי יוסף גורי הלך לעולמו, הזירה נפרדת במקבץ פתגמי יידיש

נפתולי הקמת הממשלה לאחר 'הבחירות הרביעיות' מקבלים עם הזמן דמות של טרגדיה שייקספירית, שבה כל המשתתפים הולכים כעיוורים אל מותם הצפוי. וכפי שכבר נאמר, הטרגדיה של אתמול מתגלגלת בפארסה. אז האם נתניהו דומה עתה לריצ'רד השלישי המציע את ממלכתו תמורת סוס? האם מיקי זוהר הוא הידיד הנאמן סר אנדרו אג'יצ'יק? ומיהי ליידי מקבת? ורק דבר אחד ברור. לתפקיד המלט יש מועמד מוביל ומנצח, לפחות עד כה, וזה דברו. הטקסט נכתב על יָדִי, על פי תרגומו של אברהם שלונסקי.

לשלוט או לא לשלוט?

לִשְׁלֹט אוֹ לֹא לִשְׁלֹט? הִנֵּה הַשְּׁאֵלָה:

מָה נַעֲלֶה יוֹתֵר – לָשֵׂאת בְּאֹרֶךְ רוּחַ

חִצֵּי רוֹהָ"ם אַכְזָר, אַבְנֵי מַרְגֵּמוֹתָיו?

אוֹ אִם חָמוּשׁ לָצֵאת אֶל גּוּשׁ הַשִּׁנּוּיִים

לִמְרֹד, וְקֵץ לָשִׂים לָהֶם?

לָמוּת: לִישֹׁן, לָשׁוּב אֶל תַּפְנוּקֵי הַהַי-טֵק.

וְדַעַת: הַשֵּׁנָה הַזֹּאת

תַּשְׁבִּית מַכְאוֹב הַלֵּב וְאֶלֶף נִפְגָּעִים!

לִישֹׁן! אוּלַי לַחֲלֹם עַל זֶרֶם שֶׁל מַנְדָּטִים!

מָה חֲלוֹמוֹת נִרְאֶה בְּתַרְדֵּמַת הַמָּוֶת,

אַחֲרֵי שֶׁנְּנַעֵר חַבְלֵי אֲחוּז הַחֲסִימָה?

הִנֵּה הַמַּעֲצוֹר: לַפִּיד וָרַעַם!

וְיִסּוּרֵי חִבּוּר עִם עֲבוֹדָה וּמֶרֶץ.

*

כִּי מִי יִשָּׂא אֶת שׁוֹט הַזְּמַן וְלַעֲגוֹ

חָמָס הֶעָרִיצִים, בּוּזָם שֶׁל טוֹקְבֵּקִיסְטִים,

עַצֶּבֶת יוֹם בְּחִירוֹת, עִנּוּי בָּגָ"ץ

עַזּוּת הַשַּׁלִּיטִים וְכָל הַכָּאפוֹת,

אֲשֶׁר יִנְחַל נַפְתּוּל מִיָּד בִּיבִּיסְט,

אִם הוּא בְּמוֹ יָדָיו יָכוֹל לִפְטֹר הַכֹּל

בִּמְחִי בְּחִירוֹת חֲמִישִׁיּוֹת?

מִי זֶה יִמְשֹׁךְ בָּעֹל,

גּוֹנֵחַ מִמַּשָּׂא הַטְּרִיקִים וְהַשְּׁטִיקִים

אֶל מוּל אֵימַת מֶמְשֶׁלֶת הַשִּׁנּוּי וְהָרוֹטַצְיָה?

זוֹ אֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת, שֶׁמִּכָּל בָּאֶיהָ

לֹא שָׁב עוֹד הֵלֶךְ! זוֹ הַמְּבִיכָה לֵבָב

צוֹפֶנֶת בְּחֻבָּהּ צָרוֹת וִימֵי מַחֲלֹקֶת

בְּעוֹד הַבֵּייס זוֹעֵק אֵלַי: יָמִינָה!

*

וְכָךְ מִתּוֹךְ הָגוּת נִהְיֶה לְפַחְדָנִים.

הָאֹדֶם הַטִּבְעִי שֶׁל עֹז הַהַחְלָטָה

יִלְקֶה מֵחִוְרוֹנָם שֶׁל הִרְהוּרֵי לֵבָב,

וַעֲלִילוֹת הַרְבֵּה נֶאְדָּרוֹת בְּכֹחַ

יוֹרְטוֹת מִמְּסִלָּתָן מִפְּנֵי הַחִשְׁבוֹנוֹת

וְלֹא עוֹד יַהַלְמֵן הַתֹּאַר מַעֲשֶׂה.

אַךְ הָס עַתָּה, אַיֶּלֶת הַנָּאוָה! הַנִּימְפָה,

זִכְרִי עֲוֹנֹתַי בִּתְפִלּוֹתַיִךְ.

דבר אלי בלי מילים

מאמר מרתק מאת ד"ר רפאל שנלר, איש אוניברסיטת בר אילן, עוסק בנושא החשוב והלא מוערך דיו של מחוות גוף. ב"פינת עיון" פורסמה גלריה של מחוות גוף כלל-ישראליות

שנלר מספר לנו שלצד המחוות המשותפות לכל הישראלים, יש שורה של מחוות האופייניות ליוצאי העדות השונות. במחקר מקיף שערך תחת הכותרת "ריבוי מחוות – ריבוי משמעויות", הוא מציג חלק מהמחוות האלה. המחקר אינו חדש אך הופץ עתה לחוקרים ולציבור. שנלר נפטר בשנת 2011.

תקשורת, מספר לנו שנלר במבוא למחקר, מתקיימת במבנה משולש: מילים, מחוות גוף וגוון קול. כל המחקרים מראים שהתקשורת הלא מילולית עולה מבחינת האפקטיביות שלה באחוזים גבוהים על התקשורת המילולית. למשל, התקשורת הלא מילולית של מורים בכיתות הלימוד היא למעלה מ-80% מכלל התקשורת עם התלמידים, 20% בלבד הם מילים ומשפטים.

שנלר כותב כי למעמד המחוות הלא מילוליות הקשר תרבותי. למשל, מעמד התקשורת הלא מילולית גבוה יותר בדרום אמריקה, המזרח התיכון ומזרח אירופה, בעוד מעמד התקשורת המילולית גבוה יותר בצפון אמריקה, גרמניה ואנגליה. 

אתה כועס או אתה נהנה?

החברה הישראלית, כותב שנלר, היא חברת מהגרים, שאליה הגיעו עולים מעשרות רבות של מדינות, כאשר לכל מדינת מוצא יש מחוות גוף שונות, מגדל בבל של מחוות. האופי הרב- תרבותי של מחוות הגוף עשוי להיות מקור לקונפליקט תקשורתי. לכך מוסיפה העובדה שמחוות רבות משותפות לתרבויות שונות, אבל המשמעות שלהם שונה מתרבות לתרבות. כאשר מחוות גוף המובנת בתרבות אחת מובנת באופן שונה, לעיתים בדרך הפוכה או פוגענית, בתרבות אחרת, נוצרים מצבי חוסר תקשורת וקונפליקט. דוגמה לכך ראינו בסדרה "טהרן", שבה מחוות גוף של תמר רביניאן המציינת 'או קיי' נתפסה אצל החייל האיראני כתנועת זלזול ומביאה כמעט למעצרה.

מחוות גוף רב תרבותיות

טבלת מחוות על פי עדות בישראל, מתוך מאמרו של שנלר

טבלת המחוות המוצגת כאן מציגה דוגמאות למחוות גוף שונות למטרות זהות: בקשה להאט, בקשה להפסיק, גש הנה ו'אני נשבע'. יוצאי מרוקו מבקשים להאט בהצמדת הזרת והאגודל, יוצאי צפון אמריקה בהושטת כף יד קדימה ויוצאי רומניה בפרישת שתי הידיים. כשיוצא טוניס מבקש להפסיק דיבורים או פעילות הוא מצליב את שתי ידיו, ובהונגריה הוא פורש יד פתוחה קדימה. השבועה הדרום אמריקניות היא הצמדת שתי כפות הידיים, המזכירה דווקא את אמוג'י התודה ברשת, בעוד התימנים מושיטים אצבע לשמים והמרוקאים מניחים יד על החזה.

במקרים רבים השוני בתנועות אינו מזיק לתקשורת, למרות שכל צד יבין את המחווה בדרכו שלו, ולא יהיה מודע לכך שהצד השני מבין אותה אחרת. בקבוצת מחוות אחרות נוצרים קונפליקטים. כך, למשל, כיסוי העיניים באמצעות הזרוע משמש בתרבויות שונות במשמעות עזוב אתי, אל תכה אותי, מספיק!, אני מתבייש, יש לי כאב ראש, או השמש מסנוורת אותי. גם אם הצד השני יבין את המחווה שלא על פי הכוונה לא ייווצר קונפליקט. לעומת זאת, הכאה על החזה עשויה להתקבל כהבטחה, למשל בצפון אפריקה, וכן כשבועה, אבל גם כווידוי וכך ליצור אי הבנה.

נשיכת השפתיים מסוכנת עוד יותר. בתרבות האתיופית, למשל, היא משדרת כעס, בתרבויות אחרות הנאה, התפעלות או הסכמה. טפיחה באצבע על הרקה היא בתרבות אחת מחמאה על חוכמה, ובאחרת קביעה שהזולת טיפש או משוגע. שנלר מעריך שככל שילידי הארץ הופכים להיות הגורם הדמוגרפי הדומיננטי, מפגשי התרבות הניגודיים ילכו ויצטמצמו, אך הדבר דורש מחקר עצמאי.

ישמרנו האל מחוצפה יהודית

בימים אלה הלך לעולמו ד"ר יוסף גורי. גורי הוא אחד המתעדים החרוצים והפוריים של תרבות היידיש בישראל. מפעל חייו הם שורה ארוכה של אוספים של פתגמים וניבים ביידיש, במהדורות ארבע-לשוניות: יידיש, רוסית, אנגלית ועברית, וכן מילונים רב לשוניים. גורי היה שותף נאמן ומוסמך בשני המילונים שפרסמתי: מילון הסלנג המקיף ומילון הצירופים, שבהם היה היועץ ליידיש, רוסית ופולנית.

לזכרו של גורי, איש ישר דרך ונחבא אל הכלים, מקבץ פתגמים מתוך ספרו על קצה הלשון, ביידיש: "אויפן שפיץ טונג", ובו 500 פתגמי יידיש, שעליהם שפוכה חוכמת חיים מרירה. הפתגמים בגירסה העברית.

על קצה הלשון

  • טיפש אומר מה שהוא יודע, חכם יודע מה שהוא אומר
  • לאדם בריא יש הרבה דאגות, לאדם חולה יש דאגה אחת
  • כשזקוקים לגנב מורידים אותו מן התלייה
  • אם כבר אוכלים חזיר, אז שייזל על הזקן
  • אם אין דג, גם דג מלוח הוא דג
  • אהבה ישנה אינה מעלה חלודה
  • כשהבן מתחתן הוא נותן לאשתו כתובה, ולאמו – גט
  • ביום מוכנים לגט, בלילה מוכנים למיטה
  • כל הכלות יפות, כל המתים צדיקים
  • תפילת מנחה אינה עז, היא לא תברח
  • ישמרנו האל מחוצפה יהודית, מפֶּה יהודי ומראש יהודי
  • אתה בחרתנו מכל העמים – מה אתה רוצה מאיתנו?

טומבה איש פילים יצא למרחקים

השלמות ותגובות הגיעו בעקבות הטור שעסק בשפת הפלמ"ח

נדב שרי כותב: "שאלתי לפני שנים רבות את חיים חפר, חבר של אמא שלי מהפלמ"ח, האם ב'סובב לו סובב הפינג'אן' התכוון לטס ולספלונים, שהם הפירוש הנכון בערבית, או לקנקן, כפי שהבינו רבים. הוא ענה שהתכוון כמובן לספלים: 'אני אשם שהישראלים הטמבלים לא יודעים ערבית?'"

עמיקם גיא כותב: "הטענה ש'איה' של אלתרמן היא הסוואה של א"י היא שטות מוחלטת. לו זה היה נכון, מה משמעות יש, למשל, ל"בשובנו, איה, איה, תבחרי את היחיד ... לא נשאל אותך מדוע רק אותו בחר ליבך"? האם א"י בוחרת רק את היקים או רק את התימנים או הבולגרים וכו'? איה הוא שם של נערה ותו לא. במשך הזמן השם קיבל את הפרשנות הזאת, אבל זה מפי העם לא מאלתרמן".

יובל אשל נזכר בשיר שטות נוסף שהושר בתנועות הנוער וכנראה גם בפלמ"ח, וגם הוא אינו תקין פוליטית בעליל: "טומבה איש פילים/ יצא למרחקים./ הלך פגש טומבאי קטן,/ הלביש לו תחתונים ורודים". לשיר בית נוסף: "טומבה עכברוש/ הלך לאבו גוש/ הלך תפס טומבאי קטן/ הוריד לו את הראש".

חדש בפינה של פול אוגדן: חמישה טיפים לשיפור אוצר המילים של ילדכם 

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק':  איך קוראים בעברית למניקיוריסטית ולמי שמתנגד לאבולוציה, מה פירוש המילה המוזרה 'מועבט' בשירה של עדן בן זקן, מה אירי ב"גשר אירי", מה משמעות הביטויים "אין תִכלה" ו"שומו שמים" ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Hamlet Thinking You're Thinking About, Free Photo, Neepix.com תמונה ראשית

תגובות

שרגא צביאלי
בהקשר לפתגמים ביידיש אבי נהג לומר בנושא ה"דג" - במקום בו אין איש א הערינג איז אויך א פיש.
09 במאי 2021 הגב

הוספת תגובה