תורים בכיכר העיר, והסיפור על הרצפלד ואשת הרפתן

רוביק רוזנטל | 12 בינואר 2022

המילה הקטנה 'תור' המגדירה את חיינו בימי בדיקות הקורונה נודדת ממגילת אסתר, דרך תור הזהב בספרד ועד אלתרמן והגששים. פוצ'ו מספר איך מצא עצמו הרצפלד, אבי ההתיישבות, במיטה עם קיבוצניקית מבוהלת, ואיפה זה בדיוק קבצנץ

התורים האינסופיים בכל פינה בכיכרות ובקניונים לצורך בדיקות קורונה מבקשים לשפוך אור על המילה הקצרה הזו, 'תור', שהיא אחד מניירות הלקמוס של התרבות הישראלית, לטוב ובעיקר לרע.

הגיע תור נערה ונערה

כבר בתנ"ך עמדו בתור. אלה היו הנערות שרצה המלך אחשוורוש לבחון מי תהיה לו למלכה: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים". בשתי הופעות אחרות המשמעות קרובה: מדובר בטור או מחרוזת, הפעם של תכשיטים: "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה־לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף", אומרים בשיר השירים. ויש גם הופעה סתומה: "וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם הַֽמַּעֲלָה", ויש סברה שזו צורת משנה של 'תואר'.

האם המילה תור קרובה ל'טור'? הדמיון מפתה, אבל השוואה בין שפות שונות מגלה ש'טור' קשורה דווקא לזמן ולא למקום פיזי. האם היא קשורה לפועל 'לתור', לתיירים למיניהם, נושא העומד גם הוא בליבן של ימי הקורונה? כאן יתכן בהחלט שיש קשר. פעלים דומים באכדית ובארמית מצביעים על משמעות של סיבוב או הליכה. בערבית לעומת זאת המקבילה היא תארא – פעם, או לפעמים. בכל מקרה, 'תורן' היא מילה חדשה, מי שתורו לשאת במשימה כלשהי, בעוד 'תורני' הוא מה שקשור לתורה.

כשהגששים אומרים "אני שואל אותך בתור טייר" מסתמנת הפתעה. כאן 'תור' אינה שייכת לתור המתמשך, לשורה, אלא דווקא למילה 'תורה', ובעצם לצורה 'בְתורת': "אינהו בתורת פקדון אתא לידיה". תרגום והסבר, על פי שטיינזלץ: הם (הגויים] אינם רואים [עיסקה זאת] כהלוואה, אלא בתורת פיקדון בא לידיו. 'בתורת' – על פי דין הגויים, על פי תורתם. ראשי הממשלה של פעם נהגו לומר דווקא  'בְּתוּר', כדברי גולדה מאיר על מפגש כלשהו: "ניהלנו שיחה בתוּר ידידים" (ערוץ 1, 14.2.75).

נסתדר לפי הכרס ונשיר לנו שיר ערש

אז מהיכן נשמע באביב קול התור? התור הוא היונה, או עוף השייך למשפחת היונים, והזהות במילה מקרית בהחלט. הדעה הכללית היא שהעוף נקרא כחיקוי לקולות שהוא משמיע: תוּר תוּר תוּר. כך בשירו של דב זמיר המופיע באתר זמרשת: "צֶמֶד חֶמֶד לִי יוֹנִים, תּוּר, תּוּר, תּוּר,/ צְלִיל קוֹלוֹ פַּעֲמוֹנִים, תּוּר, תּוּר, תּוּר,/ צַח כַּשֶּׁלֶג קַל כָּנָף, תּוּר, תּוּר, תּוּר,/ צֶמֶד חֶמֶד נֶאֱהָב, תּוּר, תּוּר, תּוּר". בדומה לזה נקראת היונה באנגלית בין הייתר turtledove – לכאורה יונת הצב, אבל המקור הוא באחד השמות בלטינית ליונה: turtur. ויש עוד בעל חיים בסביבה: תוֹר או תורא, השור הארמי, המעיד על חילופי ש-ת בין העברית והארמית.

משמעות נוספת ניתנה ל'תור' כעידן או תקופה, בביטוי 'תור הזהב': תקופה של שגשוג והצלחה. זהו תרגום שאילה מכמה שפות כמו אנגלית: golden age, גרמנית: goldene Zeiten, צרפתית: l’âge d’or, רוסית: zolotoj vek, ערבית: אַלְעַצְר אֶלְדַ'הַבִּי. הצירוף לקוח מהמיתולוגיה היוונית, המספרת על תקופה קדומה שבה חיה האנושות באושר, תקופת זהב. לאחר מכן חלה ירידה, ובאו תקופות שנעשו יותר ויותר רעות. בהיסטוריה היהודית מתייחס הצירוף לתקופה שבה היהודים היו משולבים בחיי המדינה והרוח של ספרד בימי הביניים, אבל בשיח הישראלי הוא מתייחס בנוסטלגיה לתקופות שגשוג והצלחה שחלפו.

המעגל נסגר במגילה אסתר. נתן אלתרמן כתב ב-1934 עבור העדליידע את "שיר הסריסים" שבוצע בתיאטרון המטאטא. את הלחן חיבר סול בלום ארבעים שנה קודם לכן לאירוע לכבוד 400 שנה לגילויי קולומבוס. הלחן שימש בשירים רבים נוספים, בהם ליווי כֵלי לריקוד בטן שנודע כ"הוצ'י קוצ'י", ושירו של אירווינג ברלין "לילות בהרמון". שתי השורות הפותחות בשיר של אלתרמן אקטואליות מאוד גם היום: "נַעֲמֹד בַּתּוֹר/ מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר/ נִסְתַּדֵּר לְפִי הַכֶּרֶס/ וְנָשִׁיר לָנוּ שִׁיר עֶרֶשׂ/ בּוּם, בּוּם, בּוּם..." השיר זכה למהדורות עממיות בוטות למדי, הרחק מתחת לחגורה.

נלך כולם אל הרצפלד לצעוק ו/או לבכות

קבלת השבת במועדון צוותא שהתקיימה ביום שישי, 7.1.2022, בניהולה של נילי שחור, נתנה כבוד למוני אמריליו ביום הולדתו התשעים. מוני עצמו לא יכול היה להגיע, אבל האירוע היה מרגש ומלא במוזיקה הנפלאה של המלחין החשוב הזה, שידע לכבד את המילה הכתובה.

בין היתר סיפר פוצ'ו, הלא הוא ישראל ויסלר, על שיר שכתב בשנות השמונים לאירוע היובל של כפר ברוך לכבודו של אברהם הרצפלד, ומוני אמריליו הלחין. השיר אינו מוכר מעבר לגבולות הקיבוץ. שם השיר: "נלך אל הרצפלד".        

"אם רוצים כבר לעלות להתיישב על קרקע/ כי אי אפשר יותר עוד לחכות/ אז בואו יצחק, שאול, רעיה, דב ושרקה/ נלך כולם מהר אל הרצפלד לצעוק ו/או לבכות/ - כי אי אפשר יותר!/  - אנו טובעים בים של רפש וצרות!/  הפעם לא נסכים שוב לוותר!/  הפעם לא נרצה יותר זמירות!

אז הוא יגיד 'הוי שורו והביטו!/ הכי חשוב זה את, מכוש, טוריה וקלשון'/ יבריק מבט ואת ידו יושיט הוא/ ואנו אל האוהל שוב נחזור לישון.

ישנה בצורת, רע, הפרנסה בלי נחת/ גניבות ועכברים, כל עשר המכות/ אין מה ללבוש ולאכול יש רק קדחת/ נלך כולם אל הרצפלד לצעוק ו/או לבכות./ ... / אז הוא יגיד 'הוי שורו והביטו!/  הכי חשוב זה את, מכוש, טוריה וקלשון'/  יבריק מבט ואת ידו יושיט הוא/ ואנו אל צריפנו שוב נחזור לישון.

הכפר ברוך בכל, רואים מן הרכבת/ פרות רועות, מטע, פרחים וירקות/ אך הבנים גדלו, גם הם רוצים לשבת/ נלך כולם מהר אל הרצפלד לצעוק ו/או לבכות./ ... / אז הוא יגיד 'הוי שורו והביטו!/ הכי חשוב זה את, מכוש, טוריה וקלשון'/ יבריק מבט ואת ידו יושיט הוא/ ואנו אל ביתנו שוב נחזור לישון.

ירוק הכפר כולו, ראו לאן הגענו/ הבעיות עודן, אך כבר בלי צעקות/ אם השנים נקפו, ההרגלים עמנו/ נלך כולם מהר אל הרצפלד לצעוק ו/או לבכות./ ... / אז הוא יגיד 'הוי שורו והביטו!/ הכי חשוב זה את, מכוש, טוריה וקלשון'/ יבריק מבט ואת ידו יושיט הוא/ ואנו אל הווילה שוב נחזור לישון".

הרצפלד

אברהם הרצפלד בביקור בקיבוץ עין השופט, שנות הארבעים PikiWiki Israel 

זה לא היא, זה הוא

השיר על הרצפלד הביא את פוצ'ו לספר לנוכחים בקבלת השבת סיפור נוסף, שאותו מספרים בקבוצת שילר.

ערב אחד, כשנה אחרי שקבוצת שילר עלתה על הקרקע, הגיע לקיבוץ אברהם הרצפלד, אבי ההתיישבות, כדי להרים את המוראל. הייתה התלהבות גדולה, והרצפלד כדרכו לא התחיל לדבר לפני ששר יחד עם כולם את "שורו, הביטו וראו". כל הקיבוץ צהל, חוץ משלמה, איש ועדת השיכון, שלא ידע איפה ישכיב את האורח החשוב לישון. פתאום נזכר שראה את סוניה אשתו של שמילר הרפתן נוסעת לרופא בתל אביב. ניגש לשמילר, וכששמע ממנו שהיא עוד לא חזרה, שאל אם הרצפלד יוכל לישון אצלו.

שמילר היה מאושר, וכשנגמרה ההרצאה, לא לפני ששרו שוב את "שורו, הביטו וראו", לקח את הרצפלד בהתרגשות גדולה לחדרו, שבו הייתה מיטה זוגית ברוחב מטר ועשרים. שאל הרצפלד, "ואיפה אתה תישן?" אמר שמילר: "כאן, זו מיטה זוגית, אתה לא רואה?" הרצפלד לא עשה בעיות, הוא גם היה עייף ומהר מאוד נרדם.

בשתים עשרה בלילה קרה אסון. סוניה מצאה טרמפ, חזרה לקיבוץ ומצאה את בעלה 'על חם', שוכב עם מישהי במיטה. ניערה את שמילר ושאלה בכעס "מי זאת?!"

"שָה", אמר לה שמילר, "זה לא היא, זה הוא. אל תשאלי איזה כבוד. הרצפלד ישן איתנו".

"כבוד שְמָבוד", אמרה סוניה, "ואיפה אני אישן?"

"איתנו", אמר שמילר, "שכחת שכבר יש לנו מיטה זוגית?"

שמילר זז לאמצע, וסוניה נכנסה וישנה בקצה המיטה. בבוקר העירו את שמילר לחליבה, והוא יצא בשקט לעבודתו. לאחר זמן צייצו הציפורים והרצפלד התעורר, הושיט את ידו והנה הוא אוחז במצע רך.

"מה זה?" שאל הרצפלד בתדהמה.

"מי זה?" שאלה סוניה בבהלה.

"איך זה?" שאל שמילר, שהגיע באותו רגע ממש מהחליבה ברפת.

שלושתם קמו והתייצבו. הרצפלד התעשת, ופרץ בשיר: "שורו, הביטו, וראו, מה גדול היום הזה! אש יוקדת בחזה, והמחרשה, שוב פולחת השדה!"

ועד היום לא יודעים בקבוצת שילר לאיזה חזה התכוון הרצפלד, לחזה של סוניה אשת הרפתן, או לחזה הציוני של "שורו, הביטו וראו!"

שכונת קבצנס ושווא נח מתחת חי"ת

שמעון בוגן מתייחס לשאלת משה מגן על העיר קבצנץ: "השיר 'הבו עז לתיש' לא מופיע בטקסט המקורי של אברהם גולדפדן. השיר נכתב במקור בעברית ע"י משה סחר בשבתו בתל אביב. קבצנץ (קבצנס) היתה שכונה של פועלים בכרכור, בסמיכות לשכונת בעלי ההון והמשקים (האחוזאים).

אבנר בהט מתייחס לשאלה בדבר ניקוד המילה 'מחזיקים': "כמתנדב בפרויקט בן יהודה אני מקליד ומנקד בעיקר משירת תור הזהב בספרד. הכפילות הזאת שבה פעם מופיע שווא ופעם חטף פתח מתחת ח' מצויה כל הזמן, לעתים במסגרת אותו שיר או אותה שורה. הסיבה, כמובן, אילוצים של משקלי היתדות". 

חדש בבמת אורח: יורי מור על המשפט הפלילי שנערך בעקבות המילה 'אומנות'

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': האם 'תתי אדם' היא צורה תקנית, מה הסיבה שנופלים דווקא בין כיסאות, מאיפה הגיע הביטוי 'על הפאטה', מה ההיגיון בביטוי 'על גופתי המתה', מה הקשר בין השרוול והשרוואל ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Spain. The line of people. by Izaphotographer תמונה ראשית

תגובות

עדיאל לוי
"תור הזהב" ביטוי ששאב השראתו מן הפסוק: "תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף" (שיר השירים א', י) אם כי במשמעות אחרת למילה "תור".
13 בינואר 2022 הגב
דב אבידב
בכתבה על התור, צויין תור הזהב כ - golden age. לדעתי ניתן לתרגם זאת ל - golden era
13 בינואר 2022 הגב
אבישי ליוביץ'
ובשירה הרוסית קים המושג תור הכסף
13 בינואר 2022 הגב
אבישי ליוביץ'
כיליד כרכור הריני לדייק ששם השכונה הוא "קבצנסק". ראו https://www.youtube.com/watch?v=6n_ygvH9f0k
13 בינואר 2022 הגב
דן הראל
אתה קורא לזה צֵיד שגיאות", אבל אחטא לקוראיך אם לא אעיר על "בין הייתר". אחרי אותיות "מש"ה וכל"ב", היו"ד המציינת עיצור אינה נכפלת. אני מניח שהייתה זאת "פליטת מקלדת".
13 בינואר 2022 הגב
שלמה אליאס
לגבי תור במשמעות יונה, קיים גם השיר של ח.נ. ביאליק שובך (מתוך שירונט): מה שלומכם, גוזלי? תור תור, תור תור! מה שלומכם, עוללי? תור תור, תור תור! בשדה שוטטתי תור תור, תור תור! זרעונים ליקטתי תור תור, תור תור!
14 בינואר 2022 הגב
יונתן גור
אני תוהה אם יש קשרים נוספים בין תור במשמעות של קופת חולים ותור במשמעות של זמן או תקופה: כשהגיע תורי הגיע הזמן שלי; התקופות מתחלפות, ממתינות לתורן; ועמידה בתור אורכת זמן (ולפעמים אפילו תקופה).
15 בינואר 2022 הגב

הוספת תגובה