הסלנג של ילדי המילניום וסודות הרטוריקה של זלנסקי

רוביק רוזנטל | 01 באפריל 2022

מיהו ילד לאפות, מה זה להקריש ומיהו קרינג'י? התשובות במילון סלנג עדכני שנאסף על ידי נערים בפרויקט מיוחד. זלנסקי נודד בזום מפרלמנט לפרלמנט, הבי.בי.סי מסביר את דרכו הרטורית המיוחדת. וגם משהו על מרדכי ואחשוורוש ועל רבנים ידוע שם

קבוצה של תלמידות ותלמידים מחוננים ממרכז "רון ורדי" בראשון לציון, בהדרכת ד"ר פוריה גל-גץ, פצחה במיזם מעניין. במסגרת קורס "בלשנות – מסע אל מעבר למילים" במרכז המחוננים. התלמידים כתבו את "אוצר הסלנג העדכני", שכולל ביטויי סלנג השגורים בפיהם של בני הנוער בימים אלה. הם ליקטו את ביטויי הסלנג בעיקר מבתי הספר שבהם הם לומדים, ומהסביבה הטבעית שלהם. לאחר מכן הם בדקו עם מכרים וחברים בני גילם עד כמה הביטויים הללו רוֹוחים; ולבסוף התיישבו לכתוב את הערכים ולהגדיר כל אחד מהם בדרך מילונאית, כולל דוגמות.

ילד לאפות קרינג'י הקריס את הזום

פוריה מוסיפה כי הערכים הללו פותחים צוהר אל עולמם של בני הנוער ואל התפיסות, האהבות, השנאות וההרגלים שלהם. כך למשל אפשר להבחין בנקל, דרך כמה מהביטויים שנבחרו, בהשפעה של הטלפון הניד והדומיננטיות הרבה שלו בחייהם; במשקעים שהשאירו אצלם שנתיים של קורונה; ובהלך הרוח הטינאייג'רי הידוע, הציני, המרוחק והמובך בקלות, שמתבטא בשם התואר הנפוץ 'קרינג'י'. ויש גם קאמבקים, ביטויים שהתיישנו וכמעט נעלמו, ושבים עתה אל הסלנג.

כמה ערכים לדוגמה.

ילד לאפות. כינוי לילד בעל מבנה גוף מלא, ולחיים עסיסיות הדורשות צביטה. על משקל 'ילד כאפות', רק שהפעם רוצים לצבוט אותו בלחיים ולא להכות. המילה יכולה להיאמר בלשון חיבה ובלשון גנאי. דוגמה: "דודה של דני ראתה אותו לאחר שנתיים ואמרה לו: אוי דני, איזה ילד לאפות חמוד גדלת להיות".

להקריס. להקריס את הכלכלה, להקריס את המחשב או לחילופין מכשיר טכנולוגי אחר – מהשורש קר"ס. למשל, ניתן לומר "הוא הקריס את הזום". במקור הפועל בא לתאר קריסה כלשהי תחת לחץ או עומס.

להקריש. פועל בעקבות המילה האנגלית crush במשמעות התאהבות. ההסבר מתייחס לבן מול בת אבל נכון לגבי שני המינים: כינוי למישהי יפה, מדהימה, או פשוט הורסת, עד כדי כך שהיא גורמת ל'קראש'. בדומה לפועל להטריל, גם כאן השתרשה מילה לועזית בעברית, והתגלגלה לפועל בבניין הפעיל. למשל: "הייתי אתמול בבית של אריאל ותשמע, אחות שלו ממש מקרישה!"

קרינג'י. משהו מוזר ומביך, לפעמים גם מגעיל. גורם לך לחוש מבוכה מול האדם שעושה מעשה  'קרינג'י'. לדוגמא, מישהו שמנסה להתחיל עם מישהי מול אנשים בדרך מביכה, וכולם רואים את זה ומתכווצים בשבילו. cringe פירושו באנגלית להתכווץ, להתכופף במבוכה, פחד או רצון לשרת. מכאן נולד הביטוי Cringe Comedy, סדרת טלוויזיה הגורמת תחושת מבוכה ושבירת התקינות הפוליטית, כמו 'סיינפלד', 'תרגיע' של לארי דייוויד או 'רמזור' הישראלית.

בתולת קורונה בחצי קלאץ'

פעלים שהגיעו מעולמות הסלולרי והטכנולוגיה בכלל:

להזדמזם. להתחבר לזום בלי להיות שם באמת. להיות מין נוכח-נפקד בשיעור זום, שארית של שנתיים של קורונה ולמידה מרחוק, שבהן התלמידים בישראל נאלצו "להיכנס לזום" גם אם לפעמים רק כדי לבהות. משפט לדוגמה: "הכריחו אותי להתחבר לשיעור מתמטיקה אז הזדמזמתי, והמורה לא הרגיש שאני עדיין ישן".

לשַוֵוז. לשחק בשוואזי (chwazi), משחק בטלפון הניד שבמסגרתו כולם שמים אצבע על המסך, והטלפון בוחר אצבע רנדומלית אחת מבין כל האצבעות של המשתתפים. המשחק מונע התלבטויות, מריבות ועימותים ומאפשר קביעה הוגנת ואקראית כך שלכל המשתתפים סיכוי שווה לנצח. לדוגמה, אם שני אחים רבים מי יוציא את הכלב, עושים שוואזי, ובעל האצבע הנבחרת הוא הילד שיוציא את הכלב. שוואזי הוא בעצם ה'אן דן דינו' בגירסת המילניום. הפועל הפך לשם כולל להגרלה כלשהי, לא רק למשחק בטלפון. וראו תמונה.

שוואזי

ביטויי קורונה:

בידֵד. הכניס אחרים לבידוד. דוגמה: "הוא הלך לבית הספר עם חום בלי להיבדק, וככה הוא בידד כיתה שלמה". בשונה מ'בודד', כשאומרים על מישהו שהוא 'בידד' הכוונה היא רק לבידוד המוכר והידוע – בידוד מחמת קורונה.

בתול/ת קורונה. נאמר על מי שלא חלו מעולם בקורונה.

מורעל/ת קורונה. כמו שומר/ת קורונה (ע"ע), אבל עוד יותר.

שומר/ת קורונה. על משקל 'שומר (או שומרת) נגיעה'. שומרת קורונה היא אחת שלוקחת ברצינות את כללי הקורונה ולא מעגלת פינות. מקפידה על קלה כבחמורה, שומרת על כל הלכות הקורונה. דוגמה: "היא שמה מסכה גם בחוץ ומחטאת באלכוג'ל כפתורים של מעלית. הבחורה הזאת היא ממש שומרת קורונה!"

חזרו מן העבר:

חצי קלאץ'.  על העוקם, חמישים אחוז, לא עד הסוף, לא לגמרי, קומסי קומסה. לדוגמה: "למדתי למבחן אבל לא לגמרי, למדתי יחסית קצת. חצי קלאץ'". ביטוי עתיק מעולם הרכב לפני עידן הגיר האוטומטי.

קונץ. לרמות מישהו, לעשות לו תרגיל. למשל: "הוא עשה למורה קונץ וכשהיא ביקשה לעבור לחדר אחר, הוא ניצל את ההזדמנות להבריז מהשיעור". שייך לסלנג בן מאה שנה לפחות וחזר. המילה יידישאית במשמעות תעלול, המקור בגרמנית: Kunst, אומנות. דוגמה לעתיקות המילה אפשר למצוא בספר הילדים "עלילות מיקי מהו" של אברהם שלונסקי שיצא ב-1946, ובו מופיע ילד פלא בשם קונציון: "משקלו הוא רבע אונצי/ וכמו חיריק הוא רזה/ אך מפליא הוא קונצים מונצים/ שמיום קִנצַצנו קונצים/ לא קונצַץ עוד קונץ כזה!"

הרטוריקה של וולודימיר זלנסקי

אתר הבי.בי.סי. עקב אחרי סדרת הופעותיו של נשיא אוקראינה זלנסקי בפרלמנטים בעולם, ומביא תובנות על יסודות הרטוריקה שלו, ששברה כמה וכמה קודים דיפלומטיים. הכותב הוא עיתונאי הרשת פול אדאמס. הוא מגדיר את פעילותו של זלנסקי "מלחמת מידע". עד כה הופיע זלנסקי בעשרה פרלמנטים וזכה לתשואות בעמידה (סטנדינג אוביישן) בכל אחד מהם. הכותב אינו מציין את הביקורת שספג בעקבות הופעתו בישראל. אדאמס מזכיר כי לזלנסקי כותב שותף ושמו דמיטרו ליטווין.

מה מציין את הרטוריקה של זלנסקי, לצד הופעתו המפורסמת בטי-שירט? אדאמס  מצביע על מספר אלמנטים חוזרים.

זלנסקי מוותר על העידון במודע, משתמש ברטוריקה 'מהפכת מעיים'. הוא אינו מבזבז זמן בהקדמות, וניגש ישר למסר המרכזי שלו. כך למשל הגיע כבר אחרי דקת נאום בפרלמנט הבריטי להשוואה בין המלחמה באוקראינה למלחמת בריטניה בנאצים.

זלנסקי מבליט בנאומו אירועים אפיים וטראומות, לכל עם על פי ההיסטוריה שלו: נפילת חומת ברלין בנאומו בגרמניה, נפילת התאומים בנאום בארה"ב, טראומת האטום ביפן, ובישראל, בהצלחה פחותה – השואה. הוא משתמש בסיסמאות ומילות מפתח, שוב, לכל מדינה על פי המתאים לה. בצרפת קרא ל"שוויון, חירות ואחווה". בלונדון רִפרר לנאומו המפורסם של צ'רצ'יל בראשית המלחמה, בלי להזכיר את שמו: "נילחם ביערות, בשדות, בחופים, בערים, בכפרים וברחובות, נילחם על הגבעות".

זלנסקי בנאומים שונים

זלנסקי בסדרת פרלמנטים. צילום: אתר ממשלת אוקראינה

יסוד מרכזי בנאומיו הוא ההאשמה, ואפילו הביוש של הציבור אליו הוא מכוון. בכל הופעותיו חזר על מילים מאשימות: "איזה מין בני אדם אתם? איזו מין אומה אתם? אם אינכם מבינים את גודל השעה, עליכם להתבייש! (!Shame on you). בוושינגטון, בנאום שאִזכר את פרל הארבור, מרטין לותר קינג והר רושמור הכריז: "אנחנו דורשים תגובה על הטרור. האם זו בקשה גדולה מדי?!" ברומא הצביע על הנוהג של אנשי פוטין לבלות את חופשותיהם באיטליה וקרא, "אל תהיו אתרי הנופש של רוצחים!"

הקהל של זלנסקי בהופעות האלה הוא 'קהל שבוי', מחושמל מהופעתו הבלתי שגרתית. בו זמנית הוא פונה בנאומים האלה לבני עמו. הוא מדבר באוקראינית, והנאום מותאם גם לעולם האסוציאציות של בני עמו.

זלנסקי, כותב אדאמס, משתמש בכישוריו כקומיקאי. מקצוע הקומיקאי נבנה על קשר אינטימי עם קהל, ועם הדרך לגרום בעת ובעונה אחת לצחוק ולמבוכה. הלחץ הוא מלמטה, מהמקום החלש לכאורה, כלפי הממסדים המנהלים את העולם. זלנסקי אינו מחפש סימפטיה אישית. ויש גם תוצאות ראשונות, כמו תחילת ההיענות לדרישתו לאסור טיסה מעל אוקראינה.

גדול מרבן שמו

אהרן מוריאלי מתייחס לכינויי הרבנים הגדולים: "לעניין כינויי הגדולה של רבנים, ראוי להזכיר מה שמובא בתוספתא: 'גדול מרב – רבי, גדול מרבי – רבן, גדול מרבן - שמו' (עדויות ג ד). לפי מאמר זה, החכמים שנקראו בשמם הפרטי כגון הלל ושמאי, שמעיה ואבטליון ועוד, חשובים יותר מאֵלה שלִשמָם הוקדמו התארים 'רבי' ו'רבן'". יש לומר כאן כי לא הכל מקבלים את ההיררכיה הזו, אך היא מצוטטת רבות.

גרישה מתייחס למונח הנוצרי 'אנטיכריסט'. "ישנו מושג תיאולוגי המתאר בעברית את המילה antichrist -  'צר משיח', והוא משמש בכל הספרות המחקרית על נושא זה. נשתמרה גם צורה של שטן המשיח". חננאל מאק מוסיף: "האנטיכריסט הוא הרבה יותר מאשר מתנגד לישו. האנטיכריסט במסורת הנוצרית הוא כעין השטן, דמותו האפלה והמסוכנת, המנוגדת  מאין כמוה לזו של ישו הנוצרי".

מי יושב בשער המלך

אילון קפלן מתייחס לשאלה ולתשובה בעניין מגילת אסתר וישיבתו של מרדכי ב'שער המלך': 'תושבי העיירות והכפרים היו מביאים את תוצרתם למכירה בשוק הנמצא ליד שערי העיר. שם היה נקבע מחירם של המוצרים השונים או בלשון חז'ל 'השער'. זה גם מקור הביטוי 'שער המטבע'. מטבע הדברים, בעת מסחר מתעוררות מחלוקות, על כן בשער היו יושבים הדיינים שתפקידם לשפוט במקרים כאלה. כך גם הדין הוא פומבי וגלוי לציבור, ככתוב: 'וַיָּקׇם הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בַּשָּׁעַר, וּלְכָל הָעָם הִגִּידוּ לֵאמֹר: הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר, וַיָּבֹא כׇל הָעָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְיִשְׂרָאֵל נָס אִישׁ לְאֹהָלָיו' (שמואל ב יט 9).

אחד מתאריו של הסולטן בארצות מוסלמיות הוא 'השער הגדול', והוא מאציל מסמכויותיו לדיינים הממונים בכל מקום. 'יושבי שער' הוא כינוי מקובל בלשון הקודש לדיינים ושרים, ולכך דוגמאות רבות במקרא. מכך עולה כי הביטוי 'וּמׇרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ' מעיד כי למרדכי היה תפקיד שלטוני, ולכן התואר 'שר' נכון. לשון 'עבד' בהקשר של עבדי המלך מצביע בדרך כלל על שרי המלך או נושאי משרה בשירותו, כמו למשל בתיאור החצר של מלך מצרים. על כן הקביעה כי מרדכי ראה ושמע דברים מפי 'עבדי המלך', שוודאי לא ישבו בממשלתו, איננה מדויקת ככל הנראה".

על רחובות ופלינדרומים

חננאל מאק מתייחס להבדל בין הרחוב המקראי לרחוב המודרני: "המונח 'רחוב' הוא אכן כיכר, רחבה, חוצות ועוד. אבל מעניינת הערתו של אברבנאל על הפסוק בצפניה פרק א: "כל רחובות עיר גדולה יש להם שמות ידועים לכל בני העיר". אולי מעיד הדבר על התפתחות במשמעותו של הרחוב בכיוון המוכר כיום". ועוד מוסיף חננאל: 'השבוע שמעתי בשמו ולזכרו של הרב קנייבסקי את הרעיון הבא: מניין שחסד שעושה האדם עם זולתו ובייחוד עם קרובו, שב אליו כגמול על חסדו? שנאמר על יעקב המתחפש לעשו ומביא ליצחק מעדנים כאשר אהב "ויבא לאביו" (בראשית כז 31), והרי לך עוד  עוד פלינדרום לאוסף של נעם דובב".

חדש בבמת אורח: ברית הבריונים של הפעלים השתלטנים

חדש בפינה של פול אוגדן: שומרי החומות של הלדינו

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': למה אלוהים ואדוניי הם ברבים, מיהי הנקבה של העבד, מהיכן הגיעו השמות פשדנובק ודומיניסיני, על איזו איילה מדובר בביטוי 'איילת השחר' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
זלנסקי נואם בקונגרס האמריקאי, צילום: רויטרס תמונה ראשית

תגובות

אורון יופה
שתי הערות קטנות: הקריש: מלשון crush באנגלית ולא מ-crash שמשמעותו התנגשות, הרס או קריסה (של מחשב או אתר). קונץ, לדעתי, שאול ישירות מיידיש, באותו כתיב ובאותה משמעות בערך, ולא מ-kunst בגרמנית מודרנית (למרות שהמילה ביידיש לקוחה מן הסתם מאותו שורש בגרמנית עתיקה).
31 במרץ 2022 הגב
נורית זילברמן
גם המילה שערוריה מקורה במילה שער. השערוריות התרחשו בשער העיר ונדונו בבתי המשפט שהיו שם.
31 במרץ 2022 הגב
שמעון בוגן
פלינדרום שמביא חננאל מאק בשמו של הרב קנייבסקי - יש כאן קושי. על בני יעקב מסופר "וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם". כתונת מגואלת בדם של הבן האהוב - זה חסד? זה גמול?
04 באפריל 2022 הגב

הוספת תגובה