20 הערות על מטוסים ושדות תעופה, וספיחי שבוע הספר

רוביק רוזנטל | 01 ביולי 2022

בעקבות הכאוס במרומים ובטרמינלים, מתי קראו לטייסים "מעופפים", מהן הבריכה הגדולה והבריכה הקטנה, מי גדול יותר: הענק הלוחש או הסופרטנקר ואיזה מטוס מכונה 'זבוב', מהו 'רכב משכוכית' ומה בין תככים פוליטיים לעולם התעופה; ספר שירים יוצא דופן חושף גם סיפור אהבה לעברית

הכאוס בעולם התעופה חובק עולם. טיסות מתבטלות, טייסים שובתים, עובדי נמלים נשארים בבית. התורים מתארכים וההתרגשות והעונג הקשורים בטיסה לחו"ל, בוודאי לישראלים שזה נתיב היציאה העיקרי שלהם, מהול בסיוט. הזירה הלשונית מביאה את הסיפור הלשוני של תחום התעופה, שנכנס לחיינו בראשית המאה הקודמת.

מעופפים, מלאכי שרת וספינות אוויר

1. השם הראשון שניתן לכלי הטיס שהומצא בראשית המאה העשרים היה 'אוניית אוויר', שהוצמד גם לכדור הפורח ולצֶפֶלין. במילון בן יהודה מופיע הצירוף 'ספינת אוֵיר'. שמות אחרים שחיקו את המונח האנגלי: 'אוירופלן' ו'אירפלן'. שם נוסף ששימש היה 'אוויריה': "אויריה אנגלית זרקה פצצות על פני מחסני צפלין שבדיסלדורף" (1915). בערבית נקרא המטוס טיארה. בסלנג הילדים הישראלי המילה הוצמדה לעפיפון.

2. עד 1928 נקראו הטייסים בעיתונות 'מעופפים'. בן יהודה משתמש בביטוי 'סַפַּן האוֵיר'.

3. המילה 'אווירון' הופיעה בעיתונות לראשונה בשנת 1909 בתיאור הטיסה הראשונה מעל האוקיינוס האטלנטי. בשנת 1913 נכתב בעיתון "החרות": "תושבי מאה שערים וסביבותיה התפלאו על אוירון שעף זמן רב באויר". השם הוא חיבור של המילה התלמודית 'אוויר' שמקורה יווני עם הסיומת הפופולרית -ון, וגם על פי הדמיון לשם הצרפתי: avion. ראובן סיוון שחקר את מקורות המילים טוען כי מחדש המילה הוא איתמר בן אב"י.

4. את המילה 'מטוס' הגה חיים נחמן ביאליק בישיבת ועד הלשון משנת 1928. ביאליק ציטט את הפסוק מאיוב "כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל" (ט 26). מכאן גזר את מטוס, וכן טייס, טיסה, טייסת וטַיִס. לפני כן הציע מילה שלא התקבלה: טוּסית. הפועל לטוס מופיע גם בתלמוד. לפי מסכת חגיגה "מלאכי השרת טסין מסוף העולם ועד סופו". עם השנים הצטרפו למשפחת השורש טו"ס גם טיסן, טיסנאות, הֵטֶס, מַטָּס, הטסה ומטוסאות.

5. 'אוויר' לא נשכחה. היא משמשת בשם 'חיל האוויר', בתורת הטיסה הקרויה אווירונאוטיקה בלעז ו'אווירונות' בעברית, ובביטוי המקובל בחיל האוויר לשם הכולל של המקצוע: 'אווירונאות'. 'אוויראות' הוא מושג פנים-חיל-אוויר שפירושו לחשוב קדימה ולעשות את הדבר הנכון, ומשמש גם כמחמאה אדירה: "יש לך אוויראות".

6. כשהתברר שאפשר בלי טייסים מעופפים נולד המזל"ט, מטוס זעיר ללא טייס. כשכבר לא היה זעיר קיבלנו את המל"ט: מטוס ללא טייס. שרשרת ראשי התיבות נמשכה, המל"ט היה לכטב"ם: "כלי טיס בלתי מאויש", ובשלב הבא כטמ"ם: "כלי טיס מונחה מרחוק".

7. 'נמל תעופה' הוא המתחם שבו ממריאים ונוחתים מטוסים בטיסות בינלאומיות. השם נכנס לרשומות ב-1959. 'שדה תעופה' יוחד למתחם לטיסות פנים ארציות, כמו שדה תעופה דב המנוח.

ענק לוחש ודוקטור ספין

8. טייסים בטיסות טרנס אטלנטי קוראים לאוקיינוס השקט 'הבריכה הגדולה', ולאוקיינוס האטלנטי 'הבריכה הקטנה'. מערבולת אוויר נקראת במילון האקדמיה למונחי תעופה 'ערבולת'. הטייסים קוראים 'חִתחוּת' למערבולות וזרמים אנכיים באוויר, או בביטוי המקובל 'כיסי אוויר'.

9. המילה 'דייל' חודשה על ידי בן יהודה במשמעות משרת, בעקבות המילה הארמית תלמודית הארמית דיילא. היא נגזרת ממילה יוונית שפירושה עבד. עם הזמן זוהה הדייל כאיש המשרת נוסעים במטוס, ומשם נדד לשירותי הקרקע ולאירועים שאינם קשורים לתעופה.

10. מסלול ההמראה למטוסים בנמל תעופה נקרא מַסָּעָה - pavement. רכב המנווט מטוסים למקומם נקרא רֶכֶב מַשְׁכּוּכִית  - follow me car.  סימני העישון והחגירה הנדלקים לפי הצורך קרויים מַזְהֵר. דִּנְגִּית היא סירת הצלה מתנפחת, בעקבות אנגלית: dinghy. טיסות הלואו-קוסט זכו לצירוף הנאה 'טיסת חֶסֶך', בהקבלה ל'טיסת שֶכֶר'. 'בידוק' עבור צ'ק-אין נכנס לחיינו רק בעשורים האחרונים. 

11. מטוס ההרקולס קרוי בחיל האוויר 'קרנף'. מטוס משטרה קרוי בפי שפת העבריינים 'זבוב'. "אווירון דוד", מהמערכון הגששי "קפטריה בטבריה" מתייחס למטוס להובלת דואר שדמה לדוּד גדול, ונהג לנחות בכינרת, כאשר סירות שהושטו לעברו הגיעו כדי לקחת את חבילות הדואר.

אוירון דוד

מטוס צף על מי הכינרת, שנות השלושים  צילום מתוך ארכיון בריטיש איירווייז

12. מטוס הכיבוי הגדול שכונה 'סופרטנקר' ונרכש אחרי אסון השריפה בכרמל, הפך דימוי לפתרון מסיבי לבעיה בוערת ודחופה, בעיקר בתחום הנדל"ן, באדיבות הקופירייטר הלאומי בנימין נתניהו. כותרת ב"דה מארקר": "נתניהו נכנע לקבלנים: תוכנית ה'סופרטנקר' תכלול קרקעות פרטיות".

13. 'הענק הלוחש' היה כינוי למטוסי ה'טורבו-פרופ' בריטניה הראשונים שהגיעו לישראל, והביאו למהפכה ברמת הרעש שנפלט ממטוסי הבוכנה עד אותו זמן. הביטוי הועבר מידי פעם לתיאור שחקני כדורסל שצמחו לגבהים לא הגיוניים.

סופרמן עושה שמיניות באוויר

41. כמה מונחי תעופה הפכו לדימויים חוץ-תעופתיים. spin – בעברית סחרור, התגלגל לתחום הפוליטי תקשורתי: הצגת מידע בעייתי לציבור כך שיתקבל באהדה. האקדמיה קבעה: סחריר. 'דוקטור ספין' הוא יועץ סתרים המתמחה בסחרירים. 'טייס אוטומטי'  היא מערכת אוטומטית המחליפה את תפקודי הטייס האנושי בשליטה בהטסת המטוס. בהרחבה, פעולה מורכבת הנעשית ללא התערבות או באופן שוטף.

15. גם הביטוי 'עשה שמיניות באוויר' מגיע מעולם התעופה, ומתייחס למי שעשה מאמצים רבים להשיג דבר מה. זאת בעקבות השובל הלבן הנוצר על ידי מטוסים, בעיקר בטיסות ראווה.

16. בהווי חיל האוויר משמשים ביטויי תעופה שונים כמטפורות או עצות לחיים בכלל. 'אלפא' היא פגיעה מדויקת במטרה והשמדתה, וגם ביטוי להצלחה משמעותית בחיים בכלל. 'גבול המעטפת' הוא קצה היכולת של המטוס או המערכת, ובחיים בכלל. 'לך סביב'  הוא עיכוב של מטוס הרוצה לנחות, משמש גם להורדת משימות מעצבנות, וגם עצה לחיזור שאינו הולך בקלות.

17. בסדרה סופרמן משנות החמישים, שקדמה לסרטים, מביטים בני אדם בשמים בתמיהה ושואלים: "זה ציפור? זה מטוס? זה סופרמן!" המשפט התגלגל לשמו של מחזמר משנות השישים, שהופק בעקבות הסדרה, התביית באוצר הצירופים העברי, והוא פופולרי מאוד ברשתות החברתיות.

זה ציפור

18. 'מרבד הקסמים'  הוא שטיח אגדי שבאמצעותו ניתן לרחף ממקום למקום. הוא מוכר מסיפורו של אלדין ב"אגדות אלף לילה ולילה", ומיוחס בכמה אגדות גם למלך שלמה. הביטוי נקבע כשמו של מבצע העלאת יהודי תימן לישראל לאחר קום המדינה, שכונה גם "על כנפי נשרים", בעקבות ספר שמות: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" (יט 4).

19. את השיר "רד אלינו אווירון" כתבה חינגא סמילר והלחינה פניה שלונסקי-וגמן, אחותו של אברהם שלונסקי. לחן השיר הוצמד לשירי ילדים רבים נוספים. במלחמת לבנון הראשונה הוא הפך להמנון המחאה: "רד אלינו אווירון/ קח אותנו ללבנון/ נילחם בשביל שרון/ ונחזור בתוך ארון".

20. השיר "איי לאב יו טרמינל" של מאיר אריאל הפך המנון לא רשמי של ימי הקורונה שבהם היה נתב"ג סגור ומסוגר: "בואינג אדמדם מתחיל לרוץ ומתרומם/ לאט לאט ממריא אל תוך האודם העומם/ דרך הדמעה של הליצן המשתומם/ טרמינל ז'ה טם, איי לאב יו/ טרמינל בֶּלָה מִיה".

מורן שוב דוברת שבע שפות

שבוע הספר הסתיים בשבוע שעבר, וגילה שעם ישראל בכל זאת מתגעגע למותג המחמיא "עם הספר". בין היתר התוודעתי לספר מיוחד ויפהפה של כותבת לא מוכרת דיה, מורן שוב רובשוב, ושמו "אני דוברת שבע שפות וכולם עברית", בהוצאת מחברות שירה. הספר מכיל קטעי שירה, סיפורים קצרים וקטעי הגות.

מורן שוב

לפי הנרמז בשם הספר יש בו גם קטעים קצרים העוסקים בעברית, וכמה מהם מובאים כאן.

דברים שנרשמו בים 

אֲנִי דּוֹבֶרֶת שֶׁבַע שָׂפוֹת וְכֻלָּן עִבְרִית. דְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת בִּשְׁנָתִי, נֶאֱמָרִים בְּעִבְרִית; בַּשִּׁשִּׁית.

שְֹמֹאלי נִשְׁלַחַת אֶל עֵט, וְאֵלַי מַפְלִיגָה מַחְבֶּרֶת. בְּעֵינַי עֲצוּמוֹת הַמַּחְבֶּרֶת חַלּוֹן לְמַרְאוֹת מִשָּׁעָה אַחֶרֶת.

דְּיוֹ נִרְדָּם עַל נְיָר; נִרְדָּם וּמַסְפִּיג בּוֹ אֲגַם. סָדִין – שְׂפָתַי מַסְפִּיגוֹת. וְהִגָּיוֹן שֶׁנִּדְמָה בְּקוֹלִי – חָמַק בַּחֲרִיץ חֲצוֹת.

שְׁעַת שַׁחַר. שְׂפַת אֲגַם כֵּהֶה כָּחֹל. אֲנִי טוֹבֶלֶת לִמְשׁוֹת הַמִּלִּים. אֶלָּא שֶׁשָּׁקְעוּ לְפִי מִשְׁקָלָן הַסְּגֻלִּי, וְכָעֵת אֵינֶנִּי יוֹדַעַת מִי רִאשׁוֹנָה, מִי אַחֲרוֹנָה. אֵינֶנִּי יוֹדַעַת דָּבָר עַל תַּחְבִּיר הַשָּׂפָה.

אַהֲבַת מִלִּים אַהֲבָה.

אבא, אמא וציפור

אחרי שבצהריים, באוטובוס לסבא וסבתא, יואל (בן חמש) שאל אותי: "מורן, את יודעת למה אומרים אמא ואבא?" והשיב: "כי אָא ובָּא ואִי ומָא אלה המילים הראשונות שתינוק אומר"; אז עכשיו שמעתי אותו שואל את אחותו אביגיל (בת שמונה וחצי): "גוּלי, את יודעת למה אומרים ציפור? כי המילים הראשונות שהאפרוח אומר לאמא שלו זה צִיף צִיף, ופּוֹר אני לא יודע למה אומרים".

בראשית, ברא 

המילה ברא מפוסלת מן המילה בראשית. ואולי כמו חַוָּה שנבנתה מצלעו של אדם – ברא היא צלע מבראשית. ואולי ברא היא עָרְלָת בראשית? שברא נכרתה (מלשון לבָרֵא) מבראשית? ברית המילה הראשונה?

ברא – היוצרת מכאן והלאה את כל המילים כולן ("העולם נברא בדיבור") – היא המילה הראשונה, הראשיתית, הפותחת ומתניעה את סיפור הבריאה. 

"בראשית, ברא" הוא לכן צירוף טאוטולוגי: ברור שבראשית ברא.

גם ירמיהו מתאר את התֹהוּ וָבֹהוּ של הארץ. ולפי ירמיהו, התֹהוּ וָבֹהוּ הם שממה. תהום שממה או מִדְבָּר שממה. תֹהוּ וָבֹהוּ הוא צירוף אונומטופאי – אפשר ממש לשמוע את יללת הרוח הנושבת בתֹהוּ וָבֹהוּ, בתוך השממה.  

על אדם משתומם אומרים שהוא תוהה. ובמדבר, כשהשמש קופחת והאור מחוויר את השממה – אתה בוהה. ובחשיכה גמורה גם – אתה בוהה. תוהה ובוהה בבראשית ברא.

מסופוטמיה אהובתי

פַּעַם מִלָּה הָיְתָה טֶבַע. כְּמוֹ פֶּרַח לִפְנֵי שֶׁתֻּרְבַּת.

מִלִּים גָּלְשׁוּ מִן הַלְּשׁוֹנוֹת וְרִחֲפוּ כְּמוֹ זְרָעִים בְּתוֹךְ צֶמֶר עִם כִּוּוּן הָרוּחוֹת.

זֶה לֹא שֶׁמִּישֶׁהוּ נִיסַח אוֹתָן אוֹ קָרָא לָהֶן לָבוֹא. הֵן נוֹלְדוּ מִן הַקּוֹל וְהָיוּ לְעַצְמָן –

כְּמוֹ תְּנוּעָה: כְּמוֹ עַפְעַף נִפְקַח. כְּמוֹ כָּתֵף מוּבֶכֶת. כְּמוֹ טַעַם זוֹלֵג בַּמּוֹרָד. כְּמוֹ נְשִׁימָה.

מִלִּים פַּעַם הָיוּ נְהָרוֹת.

נוֹלְדוּ מִמַּיִם. מִצָּמָא. מִתְּשׁוּקָה. מִדְּמָעוֹת.

הוֹ מֵסוֹפּוֹטַמְיָה תֵּאֱבַת הַלָּשׁוֹן, הוֹ עֶרֶשׂ הַתַּרְבֻּיּוֹת –

תִּרְאִי מָה עָשִׁית, וּלְאָן מוֹלִיכוֹת הַשָּׁפוֹת.

הַיּוֹם בָּרְחוֹב הִדִּיפָה אִשָּׁה לְעוֹלָם אֶת הַבֹּשֶׂם שֶׁלָּהּ שֶׁהָיָה אֶפֶס טֶבַע, שֶׁכֹּל כּוּלוֹ תַּעֲשִׂיּוֹת.

הוֹ מֵסוֹפּוֹטַמְיָה, לְכָל הָרוּחוֹת.

חדש בבלוג רב מילים: על דימויי נוף בשפה העברית

חדש בפינה של פול אוגדן: אוסטרליה מעדכנת את מונחי ההתעללות בילדים

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו המילים טוסיק ושמאטעס, למה למיץ לימונים קוראים לימונדה, מהיכן צץ הביטוי 'אכל אותו בלי מלח', עם מי אלוהים צריך לעשות שלום במרומיו ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Terminal 2, Václav Havel Airport, Prague, Czech Republic | Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עפר גביש
המונח "מטוס" ניצח והוא נשמע מהודר יותר מאשר "אוירון", המתאים יותר לילדים. אולם דווקא בין טייסים, נשמע לעתים השם הזה, אולי כביטוי חיבה לכלי שהם מטיסים. המדריך בקשר הפנים לאחר נחיתה "כבדה" של חניך: "כמעט שברת לנו את האוירון".
30 ביוני 2022 הגב
חגית
לעניין ב"ג בהזמנות לחתונה: נתקלתי בעבר בפירוש בחיר גורלו/ה, באלוזיה לאגדה על פיה עם הולדתו של תינוק יוצאת בת קול ומכריזה בת פלוני לפלוני. לאמור, השידוך נקבע בגורל
30 ביוני 2022 הגב
א א
וגוגל אומר: ב"ג פירושו "בת גילו" כלומר מתאימה לו שני סוגי השידוכים מתאפיינים בנוסח ההזמנה לחתונה. יש שכותבים: "הנכם מוזמנים לנישואי בנינו... פלוני עב"ג פלונית" – עב"ג פירושו עם בת גילו, והכוונה לאו דוקא לגיל בשנים, אלא להתאמה כללית (גיל במשמעות של מזל), "ענבי הגפן בענבי הגפן". ויש שכותבים: "אנו שמחים להזמינכם... פלוני עב"ל פלונית" – עב"ל פירושו עם בחירת לבו. "בת גילו" היא שידוך בין דומים, ו"בחירת לבו" יכולה להיות שונה מאד ממנו, אבל דוקא בה בחר לבו.
30 ביוני 2022
פרלמוטר דניאל
ב 1909 לתה הצרפתי לואי בלריו bleriot את תעלת לה מנש. למטוסו קראו avion. רק 10 שניםתמאוחר יותר נחצה האוריינוס האטלנטי
30 ביוני 2022 הגב
גורי פלטר
טייסים מדברים ביניהם "טייסינית" כי הביטויים שלהם לא מובנים לרוב האחרים.
02 ביולי 2022 הגב
גורי פלטר
טייסים מדברים ביניהם "טייסינית" כי הביטויים שלהם לא מובנים לרוב האחרים.
02 ביולי 2022 הגב
עידו
המזל"ט הגיע הרבה אחרי המל"ט ולא לפניו. גם בלי לדעת את ההיסטוריה, אפשר להניח שלו היה הראשון היו קוראים לו פשוט מל"ט, וכשהיה מגיע אחיו הגדול היו מצמידים לכלי החדש את הכינוי מגל"ט, מטוס גדול ללא טייס.
02 ביולי 2022 הגב

הוספת תגובה