אבו עלי עושה שכונה ברקיע השביעי

רוביק רוזנטל | 22 באפריל 2022

באיזו אגדה עממית עומדים מול שוקת שבורה, לאן הולך מי שבא בימים, איזה יוצרות הופכים ומהיכן הגיעה הישיבה המזרחית * צרור שאלות על מוצא הצירופים, המיטב

עולם מטבעות הלשון של העברית עשיר ומלא דמיון. מטבעות הלשון – הניבים והצירופים, חושפים חוכמת חיים והיסטוריה תרבותית. במקרה הישראלי הם באים ממקורות מגוונים: מקורות היהדות, שפות היהודים ושפות העולם, ומעט יצירה ישראלית מקורית, חלקה מלשון הצבא. מתוך מאות השאלות בדבר מקור הצירופים שב"שאל את רוביק" באתר מובאות 25, ותשובות בצידן.

רואה החשבון נזהר בצוננין

מה מקור הביטוי 'אבו עלי'?     

המקור בערבית, בעיקר בביטוי 'לעשות אבו עלי', לגרום פחד, גם כאשר המפחיד אינו מסוגל לאיום אמיתי. מקור הקריאה והביטוי בסיפור עם על אשה שבעלה, עלי, יצא למסעות. כדי להפחיד שודדים או אנסים פוטנציאליים נהגה כל ערב להסתובב בביתה ולצעוק בקול רם "אבו עלי, אבו עלי", כדי ליצור רושם שבעלה בבית.

מה מקור הביטוי 'רואה חשבון'?

'רואה חשבון' הוא ביטוי בעל ותק רב, ומופיע בכתובים כבר בסוף המאה ה-18 כתפקיד בקהילה היהודית וכמקצוע. מקורו בביטוי המוקדם יותר 'לראות חשבון', כלומר, להציג את המצב הכספי. אצל הרשב"ץ מהמאה ה-14-15 נכתב: "אם היה משא ומתן של סחורה ביניהם, היה אפשר שאם נתפשרו שלא יראה חשבון".

מכנים את ארץ ישראל 'ארץ הקודש'. הכינוי אינו נמצא בתנ"ך. מה מקור הכינוי הזה?

'ארץ הקודש' אינה מופיעה לא בתנ"ך ולא בתלמוד, אלא רק בימי הביניים. רד"ק, למשל, אומר: "כאילו כל אחד מבני הגלות הומה וצועק מן הגלות שיתאווה אל ארץ הקודש לשוב הכבוד אליה". מקור הביטוי בלטינית: terra sancta, ומכאן התגלגל לאנגלית: the Holy Land ולשפות רבות אחרות. הבודהיסטים קוראים 'ארץ הקודש' להודו, ארץ הולדתו של בּוּדהָא. בספר זכריה מופיע ביטוי קרוב: 'אדמת הקודש'.

מה פירוש הביטוי 'חפטי מראדה' במשחקי הגולות?       

חַבְּתִי (חַפּתי היא הגייה ישראלית) פירושה בערבית: הגולה שלי, בעקבות חַבֶּה: גרגר או גולה. הקריאה מאפשרת לנקות את שטח הקליעה או להציב את הגולה על גבעה קטנה. חַבְּתִי (הגולה שלי) מַרָאדֶי (רצוני); גם: 'חַבְּתִי חַבּוּרֶס' (איסוף גולה שהשחקן פגע בה בדרכו); 'חַבְּתִי כּוֹל' (איסוף גולות שהשחקן פגע בהן בדרכו). הביטוי המלא: 'חפתי מראדי, בּאבּ אל יאש', מזכה בהנחת הגולה על גבעה.

מה מקור הפתגם: 'מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין'?    

במסכת ברכות מסופר על תלמידיו של רבי אליעזר שבאו לנחם אותו על שפחתו ולא הסכים לקבל את ברכתם, לאחר שדחה בעבר ניחומים על מי שאינו עבד או שפחה. "אמר להן, כמדומה הייתי שאתם נכווין בפושרין, ואי אתם נכווין אפילו ברותחין". הביטוי זכה לגירסאות רבות וביניהן גירסת ביאליק, "הנכווה ברותחים נופח בצוננין", שממנה התפתחה הגירסה המקובלת. מימרה בלדינו אומרת: 'מי שנכווה ברותחים נושב על יוגורט', ובגירסה אשקלונית: 'מי שנכווה ברותחין, עושה פו גם על אשל'.

שבת שלום לראש הגדול

מה מקור הביטוי 'עמד בפני שוקת שבורה'?      

המקור הוא באגדה "הדייג ודג הזהב" המופיעה בסיפורי האחים גרים, אודות הדייג ואשתו שחיו בשוקת שבורה, ולאחר שביקשו בקשות רבות מדי מדג זהב פלאי חזרו אל השוקת השבורה. המושרר פושקין כתב גרסה משלו לאגדה, וזו תורגמה על ידי חנניה רייכמן. הנוסח של רייכמן מסתיים במילים: "זקנתו יושבת חרש/ לפני שוקת מסודקת".

מה מקור הביטוי 'ראש גדול'?   

נראה שיש כאן השפעה לביטוי ותיק שכמעט אינו בשימוש היום, 'רק סוסים חושבים'. אחד החיילים ששירת בצבא הגרמני בתקופה הנאצית מספר בזיכרונותיו איך החדירו בו את מצוות הציות: "אחד הביטויים המפורסמים באותה תקופה בפי מפקדים היה: 'אתה אינך חושב, אינך סוס, ורק סוסים חושבים, כיוון שיש להם ראשים גדולים יותר'".

מה מקור הביטוי 'שבת שלום'? למה דווקא השלום מקושר לשבת?

מקור הברכה 'שבת שלום' הוא בתלמוד, במסכת שבת: "ורחמיו מרובין, ושבתו בשלום". על פי מילון גור הברכה בנוסחה היום מופיעה בספר של"ה (ראשי תיבות: שני לוחות הברית) מאת ישעיה הלוי הורוויץ, שהופיע בירושלים בשנת 1623. הברכה 'שַבָּת שלום ומבורך' מופיעה לראשונה בספר "חמדת ימים", שיצא באיזמיר בשנת 1737.

מה מקור הביטוי ״ישיבה מזרחית״. האם משום שהיא מזכירה את ישיבת הלוטוס האופיינית למדיטציה הבודהיסטית, או לישיבה של הבדווים, והמקור הוא בכלל במזרח התיכון?       

הביטוי מוכר כבר כמאה שנה, כאשר המפגש וההתייחסות לתרבות המזרח אסיאתית בישראל היו בחיתוליהם, ואין ספק שהמקור הוא בישיבה הבדווית. בעיתון דבר מיום 1.4.1932 מובא סיפור לכאורה מפי רועה בדווי ובו נכתב "סולטן, עוזרי הנאמן, התיישב ישיבה מזרחית". עם זאת כאשר מבקשים בגוגל "ישיבה מזרחית" מקבלים בעיקר את ישיבת הלוטוס.

ישיבה מזרחית ולוטוס

מימין: ישיבת לוטוסSimply-yoga.co.il; משמאל: ישיבה מזרחית, Dreamstime free photos

מהיכן צץ הביטוי 'עושים שכונה', מה משמעותו ובאילו נסיבות משתמשים בו?    

המקור הוא במשחק הכדורגל. קבוצות כדורגל רבות נולדו מתוך שכונות בערים, וזכור לטוב הדרבי הרחובותי בין מרמורק לשעריים. כך נולד הביטוי 'כדורגל שכונתי', המצטיין בהתלהבות רבה אך נעדר סדר ואיכות. מכאן הורחב הביטוי 'שכונה' לאווירה של התלהבות וחוסר סדר.

כל העולם ואשתו עושים מציצה

מה מקור הביטוי בשפה האנגלית monkey business, עסקים בתחום האפור?

המקור הוא מן השפה הבנגלית, שם bandara פירושה קוף, ו-bandarami, מילולית ענייני קופים, פירושה הונאה. השימוש האנגלי המתורגם מופיע לראשונה בטקסט בריטי משנת 1837. עשרות שנים אחר כך הוא מופיע בטקסטים אמריקניים.

בילדותי בשנות השלושים, היה ביטוי ״נוסע לרחובות״ שהיה מופנה לילד שתחתוניו הציצו מהמכנסיים הקצרים. מהו מקור הביטוי הזה?    

על פי עזריה אלון, הביטוי 'נוסעת לרחובות' נוצר במושבה עקרון, והתייחס בסלנג לבנות שתחתוניהן הציצו מן השמלה. עקרון, היא מזכרת בתיה, הייתה אז מקום נידח, ורחובות הייתה מעין פריז הראויה לחיקוי. יום אחד ראתה עקרונית ברחובות אישה הולכת כשהתחתונית מציצה מתחת לשמלתה. חזרה הביתה והודיעה כי יש ברחובות אפנה חדשה. מאז כל אישה שהתכוונה לנסוע לרחובות הייתה מוציאה את התחתונית שלה מתחת לשמלה, וכשהיו רואים אותה היו אומרים: "אה, את נוסעת לרחובות!"

מה מקור הביטוי 'כל העולם ואשתו'?    

המקור הוא ביטוי אנגלי: the world and his wife. הצירוף נטבע על ידי ג'ונתן סוויפט בספרו "שיחות נימוסין". הוא מופיע בין היתר בשיר של נעמי שמר "ארבעים": "צפצפתי על כל העולם ואשתו/ נסעתי לחו"ל וראיתי כי טוב".

מה מקור העגה 'רצח הוא רצח הוא רצח', או שילושים דומים?

הביטוי המשַלֵש מתייחס לעניין מסוים ומבהיר שהוא מה שאנו רואים ויודעים, ואין לפרשו או להמעיט מערכו. צורת הבסיס היא אנגלית: A rose is a rose is a rose, ובעברית מכאן: ורד הוא ורד הוא ורד. האמרה האנגלית לקוחה בהסבת משמעות מן השיר "אמילי הקדושה" של הסופרת האמריקנית גרטרוד שטיין. לביטוי זה גירסה בכתבי שייקספיר: A rose by any other name would smell as sweet (ורד שייקרא בשם אחר, יהיה מתוק באותה מידה). התבנית הועברה לעניינים רבים אחרים באנגלית וגם בעברית, כגון 'רצח הוא רצח או רצח', או כשם ספרו של אמנון שמוש "קיבוץ הוא קיבוץ הוא קיבוץ".

שמא מוכר לך הביטוי 'אָייסֶה בֶסָייסֶה', שבחיקוי הדורות הקודמים במשפחה אני מפחיד בו כל נכד?

הביטוי לקוח ממשחקי הילדים בעבר, שבו מחזיקים ברגלי ילד כלשהו וכופים עליו לפתוח את החנות כדי לראות את איבר המין. המקור הוא מהביטוי 'עושה מציצה', באשכנזית: עֵייסֶה מֶסֶייסֶה, הלקוח מטקס ברית המילה. ממשחק הילדים הוא קיבל משמעות כללית: אי סדר, בלגן, 'עשינו אייסה בסייסה'.

גיל הזהב שולט בכיפה

מה מקור הביטוי 'בא בימים'?   

המקור בספר בראשית: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים". במדרש בראשית רבה נכתב הסבר לביטוי: "יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים, בימים ואינו בזקנה, אבל כאן זקנה כנגד ימים, וימים כנגד זקנה". רמב"ן מוסיף: "כאשר יזקין ויחיה ימים רבים מרוב בני האדם בדורו ייקרא 'בא בימים', מפני שהוא כבא בארץ אחרת, נוסע מעיר ובא אל עיר מיום אל יום", רמז למחלת השכחה הפוקדת זקנים רבים.

מה מקור הביטוי 'גיל הזהב'?

המקור האנגלי לביטוי זה הוא golden age, והוא נשען על המיתולוגיה היוונית, שם מדובר על ימי הפריחה של האנושות, וכאן age פירושה תקופה או עידן. מאז המאה ה-16 מתייחס הביטוי גם לתקופת הפרישה והזקנה. בעברית age היא גם מקבילה של 'גיל' וגם של 'עידן'. דימוי חתרני המלעיג על היסוד הרומנטי בביטוי 'גיל הזהב' הוא 'גיל החלודה'.

תור הזהב יוון

תור הזהב ביוון; Greek boston 

הייתי רוצה לדעת את מקור הביטוי 'שולט בכיפה'?       

הביטויים 'שולט בכיפה', 'מושל בכיפה' או 'מולך בכיפה' מתייחסים למנהיג בלתי מעורער, הבולט והמוביל בתחומו. 'מושל בכיפה' מופיע בספרות פרשנית מהמאה ה-18: "ופתרון המראה היא הסוסים הם שלוחי המקום ירמזו על המושלים בכיפה" (מצודת דוד זכריה א 11). זאת בעקבות מטבע לשון המופיע במסכת מגילה בתלמוד, 'מָלַך בכיפה': "שלושה מלכו בכיפה, ואלו הן: אחאב, ואחשורוש, ונבוכדנצר". מקור הביטוי ברעיון השליטה על אזורים רחבים, הנמצאים כביכול תחת כיפת השמים במלואה.

מדוע בעברית מכנים אושר גדול ותחושת התעלות בביטוי 'הרקיע השביעי'?

מקור הביטוי 'ברקיע השביעי' הוא בשפות שונות, ביניהן יידיש: אין זיבעטן הימל, אנגלית: in seventh heaven, גרמנית: im siebten himmel sein, וכן בצרפתית, ערבית ופולנית. לפי מקורות היהדות והאסלאם יש שבעה רקיעים, זה מעל לזה. לשון חכמים: "מיד כשעלה משה למרום פתח הקב"ה שבעה רקיעים והראהו בית המקדש של מעלה" (פסיקתא רבתי כ). בקוראן נכתב: "ויצר את שבעת הרקיעים" (קוראן מא, 11).

מה זה 'בחייאת זומזום'? מאיפה זה בא? 

'בחיאת' היא מילה הפותחת שבועה בערבית, ומכאן הגירסה העברית 'בחיי'. זמזם היא באר קדושה הנמצא במסגד אל חראם במכה. השבועה 'בחייאת זמזם', המתייחסת לבאר הקדושה, זכתה לגירסה ישראלית: 'בחיאת זומזום', וגם 'בחיי זומזום'.

להרוג טורקי ולדפוק תוק

שמעתי בכל מיני סיטואציות את הביטוי 'לדפוק טוק', שזה לתפוס תנומה. מקור הסלנג נשמע צבאי. לאינטרנט אין מושג מה המקור. מוכר לך? 

המקור הוא בלשון חיילי חיל הים. 'תוק' פירושו מנוחה או שינה, קיצור של 'ניתוק'. כמו כן מוכר בעגה זו המונח 'גע-תוק', קיצור של מגע-ניתוק, הפעלה וכיבוי של מכשיר, ואולי מכאן התגלגל לתחום השינה.

מה מקור המשפט 'להרוג טורקי ולנוח' ומה ההסבר לכך? אודה שאיני משתמש בו היות וזהו משפט מעליב. 

מקור המשפט בבדיחה יהודית. נער יהודי ברוסיה נשלח לצבא. האם דואגת לבריאותו ואומרת לו: "תהרוג טורקי, תנוח, ואז תהרוג עוד אחד". לבדיחה יש המשך. שואל הבן "ומה יקרה אם יבוא טורקי נוסף וינסה להרוג אותי?", עונה לו האם: "למה שירצה להרוג אותך, עשית לו משהו רע?!"

מה אתה יודע על מקור הפתגם 'כאן קבור הכלב'?

'פה קבור הכלב' הוא ניב גרמני: da liegt der Hund begraben. יש לו גם גירסה ביידיש: דאָ ליגט דער הונט באַגראָבן. המקור בגרמנית של ימי הביניים. המילה Hunde שפירושה כלב, פירושה כאן אוצר, מלקוח, שלל, והמשמעות: כאן טמון האוצר. מקור הניב באמונה עממית, שאוצרות גנוזים נשמרו על ידי כלב שחור, ושמו של הכלב התרחב במרוצת הזמן לשם האוצר. יש גם פתגמים מקבילים. בערבית: הוּנָא מַקְבּוּר אֶלְחִמָאר (כאן קבור החמור). בצרפתית: c’est là que gît le lièvre (כאן טמון הארנב), בעקבות לטינית: hic jacet lepus.

מה פירוש הביטוי 'הפך את היוצרות' ומה מקורו? מהן אותן יוצרות?

פירוש הביטוי הוא בלבל את סדר הדברים, ייחס תוכן ותכונות של רכיב אחד למשנהו. המקור ביידיש: פֿאַרבײַטן/פֿאַרטוישן די יוצרות. 'יוצר', מילה בזכר, הוא סוג של פיוט הנאמר בתפילה בהזדמנויות מיוחדות, כגון בחגים מסוימים, וברבים: יוצרות. מכיוון שהחזן אינו רגיל ביוצרות, קורה לפעמים שהוא קורא יוצר של יום אחר.

מה מקור הביטוי 'חמש חמש' לציון 'שומע היטב' בקשר הצבאי?  

המקור הוא בשפת הרדיו של הצבא הבריטי ממלחמת העולם השנייה, בביטוי five by five. המספר הראשון מציין שעוצמת הקול היא חמש, כלומר, הגבוהה ביותר בסולם אחד עם חמש. החמש השני מציין שבהירות הקול היא חמש. 'חמש חמש': העוצמה והבהירות של הקול באיכות מקסימלית. השימוש בביטוי התרחב למשמעות "המצב מצוין".

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו לעברית המילים סבון ולענטז, מה פירושו של הביטוי המרוקאי 'חווא ושווא ומעשים טובים", איך נכון לומר: עבורי או בעבורי, ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
בול דג הזהב, רוסית תמונה ראשית

תגובות

ג'וני ירום - פתגמים בתבלבושת החידה
רוביק היקר, תענוג לקרוא את כתבותיך. לגבי "הפך את היוצרות" אני מבקש לחדד מניין נובע הבלבול של החזן שהופך את היוצרות. יוצרות כאמור הינם פיוטים שמוסיפים אותם בתפילות של חגים ( שלשת הרגלים ) בחוץ לארץ חוגגים שני ימים בכל חג שלש שלשת הרגלים. לכל הימים יש "יוצר" מיוחד לאותו יום וכאשר היה חל החג בשבת היו מחליפים את "היוצרות" המיועדים כרגיל לאותו יום חג ב"יוצרות" אחרים. אם נתבונן למשל בפיוט בסוכות של יום החג הראשון, נמצא את המילים "אקחה פרי עץ הדר, יופי שלשה הדסים, יושר פאר ערבות" אז קל לראות אם יום ראשון של סוכות חל בשבת, פיוט זה לא מתאים לענין, כי לא לוקחים ארבעה מינים בשבת. ולכן "מחליפים את היוצרות". עכשיו מובן יותר מדוע היה מקום לחזנים להתבלבל, אך אם הוחלף ה"יוצר" מיד היו מעירים המתפללים לחזן על כך ש"הפך את היוצרות".
21 באפריל 2022 הגב
מיכאל נצר
על אבו עלי, ההסבר הידוע לי הוא: אבו עלי היה ראש הסבלים בנמל יפו בראשית המאה שעברה. הוא היה גברתן כל יכול. כשמישהו רצה לעשות רושם אמרו לו: "אל תעשה אבו עלי". ולענין "נוסע לרחובות", הביטוי ברחובות היה "נוסע לגדרה".
21 באפריל 2022 הגב
חגי שמואלי
ובכל זאת, מה משמעותו המילולית של הביטוי באב אל-יאש? מה הקשר בינו לבין גבעה קטנה ומדוע הוא משמש לעציץ זכות ניקוי השטח בין הקולע לגולת המטרה..?
21 באפריל 2022 הגב

הוספת תגובה