למי קוראים מלח הארץ, והעברית הגלילית גרסת 2022

רוביק רוזנטל | 28 בינואר 2022

הביטוי 'מלח הארץ' הפך להיות קלישאה שיצאה משליטה, כל קבוצה חברתית או פוליטית מנכסת אותו לעצמה, והיא מיוחסת גם לבריונים אלימים ופושעים פליליים. בגליל העליון מתפתח סלנג קיבוצי עשיר ומופרט, ועוד הערות על שיבושי שפה בזמר העברי

עורך הדין ששי גז מיהר להגן על הבריון שנגח בפרצופו של רופא שטיפל באשתו וגרם לו חבלות בכל גופו: "האיש הזה הוא מלח הארץ". נראה שהשימוש בביטוי 'מלח הארץ' מגיע בשנים האחרונות לממדים אינפלציוניים, מעין קלישאה שיצאה משליטה, משהו כמו 'אדם נורמטיבי על סטרואידים'. זו הזדמנות לחזור למקורות, ולבדוק את האבולוציה של השימוש במטבע הלשון הזו.

משכורת מלח ובשר כשר

המקור לביטוי הוא כידוע בברית החדשה, בדרשת ההר שבספר מתי, שבה הוא משבח את 'עניי הרוח', הענווים והמושפלים: "אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ, וְאִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ? הֵן לֹא יִצְלַח עוֹד לְשׁוּם דָּבָר כִּי אִם לְהַשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה לִהְיוֹת מִרְמָס לְרַגְלֵי הַבְּרִיּוֹת". המשל חוזר במקומות נוספים בברית החדשה.  

הביטוי משמש בשפות רבות, והתלוו לו לאורך השנים פרשנויות שונות. הסבר מקובל הוא שהכוונה לשבח את  העניים ולהעלות את ערכם, מאחר שהמלח באותם ימים היה יקר המציאות, ואפילו שולם כמשכורת לחיילי רומי, ומכאן המילה salary. על פי ההקשר ייתכן שהכוונה בספר מתי הפוכה, וכוונתו למלח שהתערב באדמה ואיבד את המליחות שלו. לפי חוקרת הנצרות יסכה הרני, המלח היה ועודנו מרכיב חשוב בהכשרת הבשר, והוא המרכיב אשר הופך את הבשר הטרף לכשר. מכאן שתלמידי ישו הם המרכיב ההופך את כל העולם לכשר וראוי.

להסבר המקובל שורשים בשיטה לכריית מלח מאזורים סלעיים שנשטפו במי הים בגאות, והמלח נותר על האדמה אחרי השפל. מלח שנכרה בדרך זו נחשב היום מוצר יוקרה ונמכר באריזות מיוחדות. הכרייה מוכרת ממקומות שונים, כמו בתאילנד, כפי שמופיע בתמונה שבראש הטור, או באזור קאמארג בצרפת, הנמכר באריזות מיוחדות וקרוי Le Saunier De Camargue Fleur De Sel.

מלח קמאראג

טייס קרב לשעבר, משקיע בבורסה בהווה

כבר בדרשת ההר 'מלח הארץ' הוא ביטוי מטפורי, וכך עד היום, אם כי חלו שינויים בשימוש בו. מילון אוקספורד מסביר שמדובר באנשים הנאצלים ביותר, ומאוחר יותר הוא נתפס כשם נרדף לאריסטוקרטיה ולבעלי הממון והכוח. במאה ה-16 התרחבה משמעות הביטוי בתרגומו האנגלי לשני כיוונים: תכונות המעניקות חיוניות, חריפות ורעננות לאופי האנושי או לחיים, ודברי חוכמה ושנינות.

מי שהביא אותו לשיח הישראלי הוא ס. יזהר, שכתב בסיפורו "שיירה של חצות" על הלוחמים בימי טרום המדינה: "על היותם מלח הארץ וצבי תפארתה". השימוש המקורי בשיח הישראלי מתייחס לעילית מגויסת, לאנשים מובחרים הבוחרים לא לעשות לביתם אלא להקדיש את חייהם למען הכלל. הוא יוחס ללוחמים, לאנשי ההתיישבות ועוד. על תמיר פרדו נאמר כשמונה לראש המוסד "הוא מלח הארץ, אחד האנשים האמיצים במוסד". אבי דיכטר נזף במירי רגב על דברים בוטים שאמרה לעבר רם בן ברק: "טעתה וטוב שתתנצל, כי רם בן ברק הוא מלח הארץ".

הביטוי עולה לעיתים קרובות בהתייחסות לחיילים דווקא במצב של אסון או תקלה. קצין הנדסה ראשי, תא"ל שמעון דניאלי, דיבר בעקבות מותו של לוחם במסיבת סיום מסלול: "מדובר באירוע קשה מבחינתי, כי החיילים שהיו שם שייכים ליחידה מובחרת, הם מלח הארץ". על בראל שמואלי שנהרג מצלף עזתי בגדר נאמר "הוא לוחם ערכי, מלח הארץ". על סמ"ר יובל מור יוסף שנהרג בפיגוע הירי בגבעת אסף נאמר: "הוא מלח הארץ... תלמיד ששילב תורה עם דרך ארץ".

השימוש בניב משקף גם שינויים חברתיים, כמו הלוחם שהפך לאיש בורסה, כפי שמתואר מאיר שמיר: "הוא מלח הארץ. טייס קרב לשעבר, ומהבולטים שביזמים והמשקיעים בבורסה בתל אביב". יואב גינאי כותב בשיר בשם זה על צעיר המחפש את דרכו: "הוא מלח הארץ/ אבל עכשיו הוא נודד/ מחפש מחוזות מתוקים בעולם/ כואב את הארץ אבל/ פה ושם גם בודד/ כן בסוף עוד ישוב/ אל הקן כמו כולם".

מלח הארץ, רוצח ושוכח

עם השנים התרחב השימוש בביטוי. קבוצות שונות באוכלוסייה מייחסות לביטוי אנשי איכות משלהן, בהתאם להשקפת עולמן. רני רהב על הזמר עידן רייכל: "הוא מלח הארץ, מאחד, מלכד, אוהב אדם". איילת שקד התקוממה על אמירה של עומר בר-לב ביחס להתפרעויות מתנחלים: "התבלבלת, המתיישבים הם מלח הארץ, ממשיכי החלוצים מהעמק ומההר". ניצב שלומי קעטבי, המפקד היוצא של מחוז ש"י אומר בריאיון: "אני אוהב את המתנחלים. הם מלח הארץ. הקלות שבה משמיצים אותם זה גועל נפש אחד גדול". ומי איננו מלח הארץ לשיטתו? "הם יושבים שם בתל אביב, מחנים את הג'יפ בשינקין, שותים אספרסו רגל על רגל ומרשים לעצמם למתוח ביקורת. הנכונות שלהם לתת למדינה היא אפס".

אבל אלה לא רק המתנחלים. עו"ד אוסמה סעדי, מזכ"ל מפלגת תע"ל, אמר בריאיון עיתונאי על ערביי ישראל: "אנחנו מלח הארץ". עמירה הס סיפרה בעיתון הארץ על סדרה של פעילויות עממיות פלסטיניות נגד המשא ומתן שהחל בשעתו בתיווכו של ג'ון קרי. שמה המיועד היה "מלח הארץ". היא מסבירה: "הפעילים מתרגמים את הפסוק למציאות של היום: בנות ובני פלסטין הם מלח הארץ, והם נקראים לשמר ולהחזיר את המהות (המליחות), שעלולה ללכת לאיבוד תחת שלטון הרשות הקלוקל: זיקה לאדמה, התנגדות לכובש, אחדות".

רשימה בעיתון החרדי כיכר השבת: "הימין הוא מלח הארץ, והחרדים הם הלוז של המלח".

המפגינה דיקלה בימי בלפור העליזים. "מי שמגיע לבלפור הם מלח הארץ".

את השלב החדש באבולוציה של הביטוי מצאנו באמירה ההזויה של ששי גז, אבל הוא לא לבד. ערן אזולאי דרס את הנער ברק חורי בעודו שיכור. האב אומר: "אנחנו לא ישנים כבר כמה ימים. הבן שלי הוא מלח הארץ". רועי אור, אחיה של אלה אור ז"ל, מסביר מדוע אינו כועס על ראש המכינה החשוד בגרימת מות אחותו ותשעה נערים נוספים באסון נחל צאלים: "אני אוהב אותו. מדובר בבן אדם ערכי ומוסרי, מלח הארץ". סנגוריו של אלאור אזריה: "הוא מלח הארץ, לא חייל שסרח". יש אפילו ציטטה מהסדרה 'הבורר' על חבר בארגון פשע: "הוא מלח הארץ. הוא רוצח ושוכח".

ויש גם אירוניה גלויה. איתמר זהר במאמר בהארץ בעקבות משפטו של הנשיא לשעבר: "משה קצב הוא מלח הארץ". כותב באתר האייל: "כץ-עוז הוא מלח הארץ, וואספ למהדרין", רמז לקישור בין מלח הארץ ו'האשכנזים' באשר הם. יהונתן גפן ברשימה במעריב: "האלופים והתת־אלופים בצבא הם הכי קרובים למלח, אבל השנים והמאורעות שטפו מהם את כל המילחיוּת, והיום הם מלח הארץ (מיל.)".

אז מה נותר לנו באמת ממלח הארץ? מותג מנצח. חנות תבלינים ברמת השרון, חנות רהיטים ברמת אביב, מתחם צימרים בישוב נאות הכיכר, וחברה בבעלות שרי אריסון. מה היא עושה? מפיקה, מעבדת ומשווקת מלח. כאילו דה?!

נקניקייה בפיג'מה וההוא מחולתה

לקיבוצים של פעם היה סלנג קיבוצי משותף. תהליכי  הפרדה והמודלים המגוונים שעברו על הקיבוצים הרחיקו גם את השפה המשותפת. עם זאת, בכל קיבוץ נותר ומתפתח הווי פנימי וסלנג פנימי, וחלקו עובר מדור לדור.

עיתון הגליל העליון "על הצפון" הקדיש לנושא כתבת מילון שבה הציג את חידושי הסלנג, וגם סלנג קיבוצי מן העבר, בקיבוצי הגליל. עדיין רוב המונחים מתייחסים לקיבוץ השיתופי שהופרט ברובו, אבל נעים להיזכר. חלק מהמונחים מנציחים חברים בהיסטוריה של הקיבוץ. ולהלן מבחר.

אביר. לחם מטוגן, בעקבות השם הגרמני Arme Ritter – לחם אבירים. נהוג בנאות מרדכי. השם הגרמני כמות שהוא נהוג בלהבות הבשן.

ביג דישֶס. שטיפת כלים גדולים, בעיקר על ידי מתנדבים, ומכאן המקור האנגלי. תענוג מפוקפק לאחר ארוחות ערב שישי בחדר האוכל.

ביג דישס

ביג דישס איור: מתי עמלי, מתוך "על הצפון"

גנשע. גן שעשועים בקיבוץ גדות. מזכיר מונחים כמו 'בנגע' – בן גרעין, ועוד. גם 'חאדא' – חדר האוכל בכפר בלום.

גרעין שרה דיבולט. בודדים שנקלטו בקיבוץ, על שם חברה מכפר הנשיא שיצאה ראשונה נגד קיפוח המגזר.

הוא מחולתה. כך קוראים באיילת השחר לילד "מוזנח ודפוק". נראה כמו עילה לסכסוך בין-קיבוצי.

זליג מגלגל חביות בשָמַיִם. רעמים חזקים, על שם זליג, החצרן של איילת השחר.

חילוצית. מכונית סובארו ישנה שעמדה במוסך איילת השחר ושימשה לחילוץ, כולל שיכורים ממסיבות.

יום גידול. יום לימודים שבו נער נשאר בחדר במקום ללכת ללמוד, ואומר למטפלת: "אני נשאר בבית לגדול". איילת השחר.

כדורי ראש השנה. כדורי שוקולד, גירסת חולתה. בהגושרים הם נקראים מניונים.

מנת שבת. מנה שהוכנה מראש לילדי כפר הנשיא בחדר ההורים, כדי שלא יעירו את הוריהם בשבת בבוקר. בכפר הנשיא הונהגה לינה משפחתית כבר ב-1965.

מורדיות. באמפרים להאטת הנסיעה בכבישי קיבוץ גדות, על שם מורדי גולן שיצק אותן. במנרה הן נקראות גבשושיות, ובכפר הנשיא – בוֹמסיות.

נקניקיה בפיג'מה. נקניקיה בבצק, מנה אופיינית לצהרי יום שישי. נקראה כך בנאות מרדכי ומנרה. בגדות קראו לה 'מוישלה', ובשדה נחמיה 'נקניקייה בחלוק'. במקומות אחרים בארץ היא נקראה 'משה בתיבה' וגם 'עטופי'.

סוזי המוצצת. עגלת איסוף כותנה בגדות.

עוגת קקי של פרות. עוגת שמרים מגולגלת בנוסח להבות הבשן. מעורר תאבון ממש.

קפה ענפים. קפה ירוד מעורבב בדגנים קלויים. מזכיר את הביטוי הצבאי 'מיץ שורשים'.

שבועיימניק. חבר חדש שרק הגיע לקיבוץ, אבל הכינוי ידבק בו גם אחרי עשרים שנה.

שנופּים. כנפי עוף מצופות בנוסח להבות הבשן. במלכיה קוראים להן עוף חתונה, ובשדה נחמיה – פופ עוף.

על מה עולם אכזר ברא

כמה תגובות והעשרות הגיעו בעקבות רשימתו של עופר גביש על שיבושי לשון בשירי זמר. ורדה רוזן כותבת: "בשיר 'דבר אלי בפרחים' שרה יפה ירקוני  'צבעה  הֶאהוב', עם סגול מתחת להא הידיעה". לשיבוש כזה נקרא תיקון יתר.

אסף מרון מצביע על השיר "צל עץ תמר": "לשיר גרסאות שונות לאותו טקסט. במקור נכתב: 'על מה עולם אכזר ברא', אבל רבים שרים 'על מה עולם אכזר ורע'. במקור 'מערפילי עבר תופיע', אחרים שרים 'עפר תופיע'. וגם 'על מיתרים נשפך כאב', לעומת 'ממיתרים נשפך כאב'".  

ארנון מתייחס לשיר "החברה להגנת הטבע". "בשיר מופיע המשפט "יושב על הספסל ליד השופרסל", אריאל שר שׂופּרסל בשין שמאלית, ונדמה לי שהנכון הוא לאמרה בשיר ימנית, האין זאת?" אכן. והפ' המקורית בשם המותג – רפה.

חדש בפינת עיון: יומן של נערה בליטא חושף את העברית החדשה בחיתוליה

חדש בפינה של פול אוגדן: על מה מבוססת תוכנת תרגום האוטומטי

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך אומרים בעברית שפאדל, מהיכן הגיעו המילים לוטו והלו, מה פירוש שמה של הסופה אלפּיס, מה יפה בייפוי כוח, מה הקשר בין דפוס האיטליקס לאיטליה ובין ריטוש תמונות לג'ק המרטש ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Sel de mer Sea salt harvesting in Pak Thale, Phetchaburi, Thailand; wikipedia תמונה ראשית

תגובות

גילה וכמן
את השיר 'דבר אלי בפרחים' שרה (ומשבשת) גאולה גיל, ולא יפה ירקוני.
27 בינואר 2022 הגב
יעקב
"לוטו"- שם משחק ההימורים מקורו אינו בישראל, כי אם שאילה מאיטלקית: LOTTO (קיצור של LOTTERIA) משחק מזל הדומה ל"בינגו" שהיה נהוג בפירנצה כבר במאה ה-16 והפך עם השנים למשחק במתכונתו הנוכחית.
27 בינואר 2022 הגב
Hagar Lahav
בענייני ״מלח הארץ״, מזכירה את האנסים מקיבוץ שומרת, רמת השרון וכיו״ב. המסר: הם מהטובים. המסקנה: אשמתה. ובהקשר זה, אולי מוטב לוותר על הנצחת ״סוזי המוצצת״, כי שפה, כידוע, יוצרת מציאות.
27 בינואר 2022 הגב
אבנר
אלמד זכות על אריאל זילבר - כשהייתי ילד קראו לשופרסל "ברחוב" סופּרסל, כנראה הלחם של סופּרמרקט ושופרסל (על הסניפים היה כתוב "סופרמרקט"), מה גם שהשם של החברה באנגלית היה אז Supersol וההגיה המקורית בעברית ממש לא התגלגלה על הלשון (שופרא-סל).
27 בינואר 2022 הגב
יעקב
בעניין השם זבארה ZABARRA - אין ספק שאלתרמן יצר אותו לטובת החריזה. אפשר להניח שהוא שאב השראה משמו של מחבר המקאמות היהודי ספרדי יוסף אבן זבארה, בן דורו של הרמב"ם שכתב את "ספר השעשועים".
27 בינואר 2022 הגב
יריב
לגבי "קפה ענפים": למיטב ידיעתי, במקור זהו קפה מן הסוג הנחות והזול ביותר אשר יועד לשתיה בהפסקת עשר בענפי הקיבוץ. על שקי הקפה האלה נכתב במפורש "קפה ענפים" על ידי אחראי/ת מחסן האספקה ומרכזי הענפים היו נוטלים ממנו לענפיהם. בשל האיכות האיומה שלו הומצאה האגדה בדבר קפה העשוי מענפים טחונים.
27 בינואר 2022 הגב
רמי גור
רוביק היקר, למרות תשובתך לי אודות אני בא ואומר ולא בפשטות אני אומר, חשוב שנית: הממשלה באה ואומרת? לא! מודיעה! בית המשפט בא ואומר? לא! פוסק! הכנסת באה ואומרת? לא! מחליטה! וכפי שנפתלי בנט אומר: די כבר!
29 בינואר 2022 הגב
שרגא צביאלי
שיבושים בשירה. שלישיית "גשר הירקון" שרה "כשאור דולק בַּחלונך". האם לא צריך להיכתב בְּחלונך?
30 בינואר 2022 הגב
ציון שורר
בכפר הנשיא הונהגה לינה משותפת כבר ב1965 ? אולי עד כזכור לי השם שופרסל היה המצאה עברית-ארמית למהדרין: קיצור של שופרא סל. לימים נשתבש ונתלעז. תופעה בפי הזמרות-זמרים היא תוספת ה בתו בן שני טקטים: לַהַילה,נ ַהַדנד ואחרים. מן שיר השירים שיבוש אוהבי דגשים: לראות הַפָּרחה הגפן ואין לדבר סוף
30 בינואר 2022 הגב
ציון שורר
בכפר הנשיא הונהגה לינה משותפת כבר ב1965 ? אולי עד כזכור לי השם שופרסל היה המצאה עברית-ארמית למהדרין: קיצור של שופרא סל. לימים נשתבש ונתלעז. תופעה בפי הזמרות-זמרים היא תוספת ה בתו בן שני טקטים: לַהַילה,נ ַהַדנד ואחרים. מן שיר השירים שיבוש אוהבי דגשים: לראות הַפָּרחה הגפן ואין לדבר סוף
30 בינואר 2022 הגב
ציון שורר
בכפר הנשיא הונהגה לינה משותפת כבר ב1965 ? אולי עד כזכור לי השם שופרסל היה המצאה עברית-ארמית למהדרין: קיצור של שופרא סל. לימים נשתבש ונתלעז. תופעה בפי הזמרות-זמרים היא תוספת ה בתו בן שני טקטים: לַהַילה,נ ַהַדנד ואחרים. מן שיר השירים שיבוש אוהבי דגשים: לראות הַפָּרחה הגפן ואין לדבר סוף
30 בינואר 2022 הגב
יעוד גונן
בעניין שבושים בשירים: את שיר הילדים על יום גשם נוהגים לשיר: "גשם גשם משמים, כל היום טִפּוֹת המים...", בעוד המקור אומר: "גשם גשם משמים, קול המון טִפּוֹת המים..."
31 בינואר 2022 הגב

הוספת תגובה