אי אמון, מועצת השורא, ו-15 הערות לשוניות על צמח הקנאביס

רוביק רוזנטל | 13 במאי 2022

הפוליטיקאים שוחקים את מושג האמון, מועצת השורא נשענת על פסוק בקוראן, ועל שם מי נקראת יחידת מרעול. אנציקלופדיה מקיפה ומהודרת מספרת לצרכנים ולכל עם ישראל כל מה שאפשר לדעת על הצמח הפופולרי והשנוי במחלוקת, הקנאביס

הצבעת אי האמון נפלה, הכנסת לא פוזרה, אבל המונח הזה, 'אי אמון', שופך אור על הפער שבין השפה הפוליטית והשפה בכלל.

הצעת אי אמון, ובעקבותיה 'הצבעת אי אמון' היא  הצבעה בבית הנבחרים שנועדה לקבוע שלמוסד אין אמון בממשלה. המקור, כמו מונחים פוליטיים רבים, באנגלית: no-confidence vote. הצעת אי אמון קרויה no-confidence motion. הפעם הראשונה שבה נערכה הצבעה כזו הייתה לפני 240 שנה, כאשר הפרלמנט הבריטי שמע על תבוסת הבריטים בעיר יורקשייר. הממשלה לא נפלה.

בכנסת ישראל היו הצבעות אי אמון רבות, אבל בפועל לא הן הביאו להפלה של ממשלות, ונועדו בעיקר לערער את מעמד הממשלה בציבור. ב-1974 בירך ראש האופוזיציה בגין את רבין בדרכו האירונית: "אדוני היושב ראש, מוריי ורבותיי חברי הכנסת, הבוקר, בהתאם לנוהג הפרלמנטרי הנאה, אברך בשם האופוזיציה את חבר הכנסת רבין לנאום הבכורה שלו כמרכיב הממשלה וראשה. הערב נביע להם אי אמון".זה הצליח רק פעם אחת: ב-15 במרץ 1990, כאשר ממשלתו של יצחק שמיר נפלה במסגרת "התרגיל המסריח". 

אמון ואי אמון אינם במקור תרגיל פוליטי קר. האמון שייך למשפחה מפוארת של מילים בשורש אמ"ן, וביניהן אמונה, נאמנות, אמינות, אמת, והקריאה 'אָמֶן' שזלגה לשפות העולם. במקרא המילה מופיעה 8 פעמים, פעם בהבעת אי אמון: "ובנים לא אֵמון בם" בספר דברים, כל היתר ברבים, ובמסגרת צירוף: איש אמונים, עד אמונים, שומר אמונים, וגם שלומֵי אמוני ישראל. אלה הולידו את שמו של 'גוש אמונים', ואת שם התואר האופנתי 'אמוני'. בפוליטיקה מככב האֵמון גם במונח 'משרת אמון', ובמהלך "צעדים בוני אמון".

והעניינים ביניהם מתנהלים בהתייעצות

מועצת השורא הקובעת, לפחות להלכה, את המהלכים הפוליטיים של מפלגת רע"ם היא מוסד דתי. 'שורא' פירושה בערבית התייעצות, מן השורש שַׁוַרַ – התיעץ. מכאן שמועצת השורא היא 'מועצת המתייעצים', ובערבית: מג'לס אלשורא. השורא, הצורך או ההנחיה להתייעץ, הוא עקרון מוסלמי המתבסס על פסוק בקוראן, אחד מ-53 פסוקי 'סורת אל-שורא' – פרק ההתייעצות. זהו פרק 42, ובו מופיעה המילה שורא בפסוק 38. כפי שמספר ד"ר עבד מרעי, הפסוק מופיע ככתבו  בפרלמנט האיראני מעל מושבו של המנהיג העליון, חמינאי.

וזה הפסוק: والذين استجابوا لربهم وأقاموا الصلاة وأمرهم شورى بينهم ومما رزقناهم  ينفقون. ובתעתיק:  אַלְלַדִ'ין אִסְתַגַ'אבּוּ לִרַבְּהַם וַאַקָאמוּ אִלְצָלַאת וַאַמְרַהֹם: שׁוּרָא בַּיְנַהֹם וַמִמַּא רַזַקְנַאהֹם יַנְפְקוּן. התרגום של עבד מרעי: "אלה שנענו לבקשת אלוהים והקימו את התפילה, והעניינים ביניהם מתנהלים בהתייעצות, ומֵאשר פרנסנו אותם, מוציאים להוצאותיו". מרעי מציין כי השימוש בשורש שו"ר מופיע בקוראן גם בשני מקומות נוספים: סורה 2, פסוק 233, וסורה 3, פסוק 159.

במרעול הרץ הגאייה

יחידת מילואימניקים חדשה יחסית עלתה לכותרות לאחרונה בשני אירועים שזכו לחשיפה תקשורתית רבה: תפיסת הנמלטים מכלא רמון, ולכידת המחבלים שרצחו שלושה אזרחים באלעד. שמה: מִרְעוֹל, והפעם ככל הידוע אין מדובר בראשי תיבות אלא במילה שנולדה בצה"ל, והתפשטה לשפה הכללית. 'מִרעול' היא מיזוג של מרעה+משעול, והוראתה שביל שדה שנוצר על ידי אדם או חיה לאחר שהלכו בו. היא נכנסה לשימוש בצבא ובשפת המטיילים, ואפילו כשם של חברת ספורט אתגרי: "מרעולים". הגאוגרף מיכה נצר סיפר כבר ב-2006 כי המונח  מוכר לו שנים רבות כגיאוגרף. הוא בא להחליף את המושג 'שביל עיזים', המציין את הקווים האופקיים הנראים על מדרונות תלולים. הדעה המקובלת כיום היא כי קווים אלה לא נוצרו על ידי עיזים, אלא הם סימנים של גלישות קרקע על מדרונות תלולים באזור מדברי.

מרעול

מעבר חמורים במרעול צילום: אתר 4X4

מי שאימץ את המושג בהתלהבות הם אנשי הספורט האתגרי הדו-גלגלי. האתר 4x4 כותב שהמרעול הוא 'החלום הרטוב' של כל רוכב אופנוע או אופניים, ומשמש גם כשביל בטוח להולכי רגל.  מרעולים, כך נכתב, שנוצרו בעבר על ידי בעלי חיים, נכבשים עתה ברגלי הצועדים או בצמיגי הרוכבים בו. שמו המקורי באנגלית goat path, שביל עיזים, וכן סינגֶל – כיוון שרק בעל חיים אחד, או כלי רכב צר, יכול לעבור בו. האתר כותב כי לרוב הסינגל זרוע סלעים השקועים בו או אבנים המדרדרות אליו, אך  הוא עדיין נוח יותר לתנועה מאשר הסביבה. עם הזמן ניתן למצוא ביערות המנוהלים ע''י קק''ל מרעולים שהוכשרו באמצעות כלים הנדסאיים קטנים ועבודת כפיים של אנשי קק''ל ומתנדבים.

טריכומות ננסיות, אינדיקה וסאטיבה

תרבות צרכני הסמים הקלים בעולם וגם בארץ, אם תרצו, תרבות הסטלנים, כבר מזמן איננה חבורות המקיימות פעילות בלי חוקית במאורות נסתרות. החוקים עדיין מגבילים, אבל לאוהדי
"עלה ירוק" כמה מנדטים פוטנציאליים, בלתי ממומשים, בכל כנסת אפשרית.

בימים אלה יצא לאור בהוצאת ניב ספר מרהיב: "קנאביס: האנציקלופדיה". המחברים הם זיו ג'ניסוב ויואב גלעדי. גילוי נאות: סייעתי מעט לאנציקלופדיה בהיבט הלשוני. גילוי נאות שני: מעולם לא עישנתי סיגריה העשויה מטבק ולא גלגלתי ג'וינט. היחס שלי לנושאים אלה אפלטוני. עם זאת לא הבנתי אף פעם את הלהט הקדוש נגד החשיש והמריחואנה במציאות שבה שיכורים דורסים אנשים בכבישים, ומעשנים כבדים הורגים את עצמם לדעת.

קנאביס

האנציקלופדיה מקיפה ונוגעת בבוטניקה, בחקלאות הקנאביס, בדרכי יצירת החשיש ובהיבט ההיסטורי והפוליטי של הנושא, וכל זה בשיתוף אנשי מדע ובמונחים מדעיים מוקפדים. היא מלווה בצילומי תקריב עוצרי נשימה ובעיצוב משובח. מתוך היקף המידע העצום מיציתי כמה הערות לשוניות. 'מיצוי', אגב, הוא מונח מרכזי בהפקת החשיש.

1. הקנאביס שייך למשפחת הקנאביים, והוא קרוב משפחה של צמח הכשותנית, שממנו מייצרים בירה. משפחות העל שלה היא מחלקת 'דו פסיגיים קדומים', בסדרה הקרויה 'ורדנאים'.

2. עלה צמח הקנאביס מורכב כמו עלים רבים מפטוטרת, טרף ועורקים, ומתייחד בעלעלים, המכונים בז'רגון 'אצבעות'. הם מעניקים לצמח את המראה הייחודי שלו.

3. האיברים שעל פני השטח בצמח הקנאביס הם הטריכומות, הנראות כפטריות קטנות בראש גבעול, לצד 'טריכומות ראש צמוד' ו'טריכומות ננסיות'. יש גם טריכומות ללא ראש.

4. השם המקובל לצמח הקנאביס הוא הֶמְפּ, מילה שמקורה בשפות הגרמניות. המקבילה, קנאביס, מקורה יווני.

5. הקנאביס מוכר מתקופות פרה היסטוריות, ומסווג לארבעה אזורים: אירופי, אסיאתי, הודי ואפגני.

6. החלוקה שמציע משרד הבריאות לאופי הזנים השונים על פי השפעתם היא בין 'סאטיבה', המעניק הרגשה אנרגטית, ואינדיקה המעניק הרגשה מרגיעה. האנציקלופדיה מציעה חלוקה חדשה ומורכבת יותר.

7. שמה של נקבת הקנאביס הלא מופרית הוא 'סנסימיליה', מילה ספרדית שפירושה 'חסר זרעים'.

אקרית העיוותים והממזר האוסטרלי

8. אחד הפרקים הדרמטיים באנציקלופדיה עוסק באויבי הקנאביס ובמגיניו מעולם החי. בין האויבים אפשר למנות  את כנימת עלה הקנאביס וכנימת עלה הדלועים, כנימת שורש האורז וכנימת עלה הטבק ועוד כנימות. זבוב המנהרות, אקרית הקורים, אקרית העיוותים ואקרית החלודה מצטרפים למערכה יחד עם טריפס הטבק ופטריות פוזריום.

9. מול אלה מתייצב גדוד של יצורים הנלחמים בהם, במסגרת מה שקרוי הדברה ביולוגית. צרעות האפידיוס והדיגליפוס, אקרית סבירסקי, מושית טורפת שהיא פרת משה רבנו ועוד. יש כמובן גם הדברה אורגנית וכימית.

10. החשיש הוא המוצר המוביל של הקנאביס שנותר לאחר עיבוד. מרקו פולו סיפר עליו למערב במאה  ה-14, אבל הוא פרץ באמצעות חיילי נפוליון, שהביאו לצרפת חשיש מצרי רב.

11. חשיש בצורת אבקה קרוי קיף. חשיש במדיום נוזלי הוא 'חשיש בועות'. ייצור חשיש באמצעות חיכוך ידיים קרוי צ'אראס, שהוא 'חשיש הודי'. הדרך המובילה בייצור חשיש היא באמצעות מיצוי תעשייתי.

12. 'הממזר האוסטרלי' הוא זן שנצפה באוסטרליה, שונה מהצמח הרגיל ויבולו צנוע. 'דמעות קנאביס' הן תופעה נדירה, שבה מופרש מהצמח נוזל סמיך עשיר בסוכרים.

13. עם השנים הצטברו במקומות שונים סוגי מקטורות עישון. בהודו המקטרת קרויה צ'ילום, בטורקיה צ'יבוקס ובצפון אפריקה סבסי.

14. הימאי אריה בייבסקי, שהצטרף לטרומפלדור במאבק על ארץ ישראל, נהג להעביר חשיש מלבנון וזכה לתואר "פיראט החשיש". בשנות הארבעים של המאה הקודמת החלו לייצר קנאביס תעשייתי בקיבוץ דפנה. הוא נקרא אז 'קנבוס'.

15. לפי השערת החוקר רפאל משולם, הצמח פַּנַּג מספר יחזקאל הוא הקנאביס, בעקבות המילה בסנסקריט בהאנג. הפסוק: "יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ". החוקרת שולה בנט סבורה שהביטוי 'קְנֵה בֹּשֶׂם' המופיע בסיפור המשכן בספר שמות הוא הוא הקנאביס: "וְאַתָּה קַח־לְךָ בְּשָׂמִים, רֹאשׁ מָר־דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן־בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, וּקְנֵה־בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם".

תן שכטה, נעשה קרחנה, אל תהיה סאחי

ולסיום, מילון ערבי-סטלני קצר מתוך האנציקלופדיה, המשקף את הנוכחות המרכזית של הערבית בשפת הסטלנים המקומית.

בְּרָארָה. פסולת הקנאביס לאחר הכנתה. ערבית: שאריות, מה שנותר בחוץ.

דוּדָא. תשוקת המכרסמת לסם, בעקבות 'דודא' – תולעת.

זוּלָה. מקום ריכוז לסטלנים. בעקבות זוואל, אפס ומעשה, ואולי דָ'ל, צל.

חַ'שַׁבּ. חומר לא איכותי.

חשיש. המילה הנפוצה, שפירושה המקורי בערבית עשב.

כֵּיף. חלקי הצמח המשמשים לייצור החשיש. ערבית: הנאה.

נַפַס. כינוי ותיק לחשיש שאינו משמש היום. ערבית: שאיפת אוויר.

סָאחִי. מי שאינו מעשן או אינו מושפע מהסם. התרחב למשמעות אדם צייתן ומרובע.

סַטְלָה. השפעת הסם. בעקבות סָטֶל, דלי בערבית.

קְסֵסָה. תפרחת קצוצה ומוכנה לשימוש. מזכיר את הפועל קצץ.

קָרָחָנָה. מסיבת סמים או תחושת סטלה חזקה. בפרסית ובטורקית: בית חרושת.

שַכְטָה. מציצה או שאיפה, כנראה בעקבות שַפְטָה, לגימה.

שני לייצים אוחזים בעייצים

ועוד באותו עניין, אברהם פוקס כותב: "אני זוכר במעומעם את ביאליק, מצד אחד ... ומצד שני אש, ובין לבין טיפש, אבל שכחתי את ההתחלה".

אז כה אמר ביאליק: "מהי סיגריה? בצד אחד אש – בצד שני – טיפש, ובאמצע – עשב יבש".

ועוד אמר:

"גזזיני ואגרשך, העדיפיני במילייך". הכוונה היא: תני לי גזוז ואשלם לך במטבעות של גרוש, תני לי עודף במטבעות של מיל. חקוק בנחושת עד היום על הקיוסק הוותיק בקצה שדרות רוטשילד.

"לחם צר ומים לחץ". גרסת ביאליק לבגט ומי סודה.

ומה אמר ביאליק על משחק הביליארד? "עומדים שני לייצים, אוחזים בעייצים, מכים בבייצים, והמיטיב להכניס ללוֹך, הרי זה משובוֹח". לוך ביידיש – חור.

חדש בבמת אורח:  אבל היילי היא כל כך היילי, על אופנת השמות הגלובליים לילדי ישראל

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': למה כל השיפוצניקים מדברים בגרמנית, מי המציא את הביטוי "בול בפוני", מתי הפכו כל בני ישראל ליהודים, איך נכנסה לסלנג המילה 'קשוח' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
צמחי קנאביס צעירים גדלים בעציצים על שולחנות גידול. צילום: חברת Niagara. מתוך הספר 'קנאביס' תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אמיר
קנאביס תעשייתי בקיבוץ דפנה: הגידול לא נועד ליצור סמים אלא ליצור סיבים. מגבעולי קנביס אפשר להפיק סיבים טובים לאריגה. מהם מכינים את בד הקנבס. עד המאה ה-19 ארגו מקנבס בגדי עבודה, שקים, מפרשי אוניות. מדובר בגידול מעולה: הצמח גדל מהר, נותן הרבה חומר גלם ואינו רגיש (יחסית) למזיקים. לכאורה ענף חקלאי אידיאלי. אבל בגלל השימוש הנרקוטי הגידול בעיתי, גם מבחינת המדינה (אסדרה) וגם מבחינת גנבים (פיתוי).
12 במאי 2022 הגב
אבנר
פרופ' רפאל משולם הוא כימאי, לא חוקר מקרא, פרופסור לרוקחות בעל שם עולמי שהביא את מחקר הקנאביס למיינסטרים הרפואי, אלא אם כן הכוונה למישהו אחר. האם יש עוד רפאל משולם?
12 במאי 2022 הגב
חגית
תודה על כתבת החשיש הממסטלת. תיקון קטן: פרופ' רפאל משולם אינו חוקר מקרא, כי אם כימאי של חומרי טבע, פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית בירושלים. נזקפים לזכותו הישגים רבים וחשובים בחקר החשיש, מרכיביו, ואופן פעולתו. בראשם בידוד ואפיון החומר הפסיכואקטיבי בחשיש THC.
12 במאי 2022 הגב
לב רן
תודה על תיקון המוניטין של קיבוץ דפנה, שגידל את הצמח בשל סיביו ולא למטרות אחרות. 'לחם צר' של ביאליק היה כינוי לבאגט הצרפתי ולאו דוקא למצה.
12 במאי 2022 הגב
טלי'ה קמסקי
בגזזיני ואגרשך ניזכרתי באישה נעלה נעלה נעלה נעלה את הדלת בפני בעלה.בהיותי בגיל 6 סבתי הרחובותית לימדה אותי
13 במאי 2022 הגב
טלי'ה קמסקי
בגזזיני ואגרשך ניזכרתי באישה נעלה נעלה נעלה נעלה את הדלת בפני בעלה.בהיותי בגיל 6 סבתי הרחובותית לימדה אותי פנינים אלו ועוד רבים אחרים
13 במאי 2022 הגב
טלי'ה קמסקי
בגזזיני ואגרשך ניזכרתי באישה נעלה נעלה נעלה נעלה את הדלת בפני בעלה.בהיותי בגיל 6 סבתי הרחובותית לימדה אותי פנינים אלו ועוד רבים אחרים
13 במאי 2022 הגב
יעוד גונן
באשר לכשותנית: לא מייצרים ממנה בירה, אלא מוסיפים אותה כתבלין: "כִּשות, או כִּשותנית, הינו צמח מטפס ממשפחת הקנאביים. פרחיו הנקביים של צמח הכשות משמשים בתור התיבול הנפוץ ביותר בתעשיית הבירה המודרנית, עקב שילוב תכונות ייחודי ההופך את הכשות למתאים ביותר למשקה: פרחי הכִּשות עשירים בחומצות אלפא, אשר תורמות את הטעם המריר לבירה, המאזן את מתיקות הַלֶתת."
15 במאי 2022 הגב

הוספת תגובה