בין שתי מלחמות, וסיפורם של השורשים המרובעים

רוביק רוזנטל | 03 ביוני 2022

מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון מציינות תאריכים עגולים או חצי עגולים: 55 וארבעים, הזדמנות להשוות בין השתיים הרחוקות זו מזו בכל היבט. ברחוב החרדי יש אינפלציה של מרנים, ומחקר חדש שופך אור על תופעה גורפת בעברית החדשה: עוד ועוד שורשים מרובעים מצטרפים למאגר

מדי שנה מגיעות אלינו בסמיכות של יום אחד שתיים מהמלחמות הגדולות של המאה הקודמת: מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון הראשונה. דומה שפרט להגדרה 'מלחמה' הן שונות בתכלית כמעט בכל היבט, והשפעתן על ההיסטוריה של מדינת ישראל, על השיח ועל התרבות שונה גם היא תכלית שינוי.

הטבלה הבאה מעניקה תמונת מראה של שתי המלחמות, ושל השוני הרב ביניהן. לכמה מהמונחים בטבלה מצורף הסבר.

שקט, יורים ובוכים!

מי ומה

מלחמת ששת הימים

מלחמת לבנון

יום הולדת

חמישה ביוני

שישה ביוני

שם שנדחה

מלחמת הגאולה

מבצע שלום הגליל

צידוק

מלחמת אין ברירה

מלחמת ברירה

אויב

שבע מדינות ערב

פלשתינאים

קדימון

ההמתנה

אבו נידאל אבו שמידאל

המלחמה הבאה

מלחמת ההתשה

מלחמת לבנון השנייה

תוצרים לא צפויים

אש"ף

חיזבאללה

נסיגה

הסכמי השלום

נסיגה חד צדדית

מיתוס

גבעת התחמושת

הבופור

הר

הר הבית

הרי השוף

מים

תעלת סואץ

אוואלי

תנועה

ארץ ישראל השלמה

יש גבול

סיסמה

יורים ובוכים

שקט, יורים

סיפוח

השטחים

רצועת הביטחון

מסופחים

ערביי השטחים

צדלניקים

ספרות

אלבומים

שירי מחאה

שיר

ירושלים של זהב

שתי אצבעות מצידון

שיר מחאה

ירושלים של ברזל

רד אלינו אווירון

סיסמה

יורים ובוכים

שקט, יורים

אצבע בעין

נאצר מחכה לרבין

נסראללה מחכה לפרץ

רבין

נאום הר הצופים

להדק, להדק

בגין

עוד יהיו אלוני מורה

איני יכול עוד

נשים

נשות וינדזור העליזות

ארבע אימהות

קפה

נס

בוץ

נשות וינדזור וירושלים של ברזל

הערות לכמה מהערכים בטבלה:

אבו נידאל אבו שמידאל. העילה לפרוץ המלחמה הייתה הפגיעה בשגריר שלמה ארגוב בלונדון. כאשר אמרו לרפול שמדובר בארגון שולי אמר: "אבו נידאל אבו שמידאל, כולם אש"ף".

יורים ובוכים. ביטוי של העיתונאי נחום ברנע, שכיוון לאווירה ולתוכן של הקובץ "שיח לוחמים".

שקט, יורים. כותרת למאמר של עמירם ניר המנוח, שכוונה בעיקר לעמיתיו העיתונאים, יום לאחר היציאה למלחמת לבנון, על רקע קולות המחאה שנשמעו כבר אז.

ירושלים של ברזל. השיר שגילה לעולם את מאיר אריאל, שזכה בעקבותיו לשם "הצנחן המזמר". השיר כוון בעיקר נגד האופוריה והרומנטיקה של "ירושלים של זהב".

רד אלינו אווירון. שיר המחאה מראשית המלחמה, על פי שיר הילדים ידוע. למי שעוד לא נולד אז, תזכורת: "רד אלינו אווירון, קח אותנו ללבנון, נילחם בשביל שרון, ונחזור בתוך ארון".

נאצר מחכה לרבין. פזמון ישראלי מאת חיים חפר, שחובר בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים במטרה לחזק את המורל הלאומי.

נסראללה מחכה לפרץ. לא ממש שיר אלא מעין עקיצה על חשבון שר הביטחון, שש שנים אחרי הנסיגה מלבנון.

נאום הר הצופים. נאום שנשא הרמטכ"ל יצחק רבין עם סיום מלחמת ששת הימים בטקס קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. את הנאום חיבר קצין חינוך ראשי מרדכי בר-און, והוא זכה להד עולמי.

להדק, להדק. עצתו של רבין לאריאל שרון בעת המצור על ביירות.

עוד יהיו אלוני מורה. עם עליית הליכוד לשלטון ב-1977 הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין ”יהיו הרבה אלוני מורה“.

אינני יכול עוד. מילותיו האחרונות של מנחם בגין כראש ממשלה, מיוחסות לתחושותיו הקשות על מהלך המלחמה.

נשות וינדזור העליזות. כינוי של לוי אשכול להפגנות של נשות רפ"י למען מינויו של דיין לשר ביטחון, בעקבות מחזה שייקספירי.

ארבע אימהות. תנועת מחאה שהוקמה בשנת 1997  בעקבות אסון המסוקים על ידי ארבע נשים תושבות צפון ישראל, אימהות לחיילים ששירתו בלבנון. התנועה פעלה ליציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון וזכתה להשפעה רבה.

כולנו מרנים

בעקבות העיסוק בתוארי מנהיגי היהדות החרדית, הפנה העיתונאי יאיר אטינגר את תשומת ליבי לידיעה באתר החרדים "בחדרי חרדים". מסתבר, שהתואר מרן, שהיה באופן כמעט בלעדי נחלתו של עובדיה יוסף, ניתן עתה לקבוצת המנהיגים החרדים שבאה בעקבות קנייבסקי, וכולם זכו לתאר מרן. וכך נכתב: "לאחר פטירתם של גדולי ישראל בשנים האחרונות ועדכון חברי מועצת גדולי התורה, ארבעה מגדולי ישראל זקני ראשי הישיבות יקבלו החל מהיום את התואר 'מרן' בבטאון הליטאי. ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין ישא את התואר "רשכבה"ג [רבן של כל בני הגולה]".

מרנים

הגרי"ג אדלשטיין, הגרב"מ אזרחי, הגרמ"צ ברגמן, הגר"ד לנדו והגרב"ד פוברסקי. צילומים: שוקי לרר

דרך המלך של העברית החדשה

לפני מספר שבועות ערכה האקדמיה ללשון יום עיון מרתק בנושא העברית החדשה. עלו בו מחקרים שונים על העברית בת זמננו שגם הועלו לרשת. אחת ההרצאות עסקה בתחום דינמי ומתפתח בעברית החדשה: השורשים המרובעים. המרצה הייתה ורה אגרונובסקי. בתחום הזה מתעשרת העברית בשורשים חדשים, על בסיס קבוע ורציף. החוקרת שאלה איך נוצרים שורשים כאלה, וזאת בדרך ההשוואה לעברית הקלסית, שגם בה נוצרו שורשים מרובעים.

כמה שורשים חדשים נוצרו בעברית מאז ימי בן יהודה ותחיית הלשון? התשובה עשויה להפתיע: כאלף שורשים. אבל, אומרת ורה, רק כמחציתם נקלטו. למשל, 'עד כאן' יצר את השורש עדכ"ן ואת הפועל לעדכן, שנקלט. לעומת זאת מן המילה 'מדף' נגזר הפועל למַדֵף – שלא נקלט.

בתוך האוצר הזה של שורשים חדשים יש נוכחות בולטת למה שקרוי "שורשים מרובי עיצורים": שורשים שיש להם ארבעה עיצורים ויותר. כאן גם נרשמת עלייה יחסית לעומת שורשים כאלה מהעברית הקלסית. מתוך כלל השורשים החדשים, שני שלישים הם מרובי עיצורים. ורה מגדירה את השורשים המרובעים כ"דרך המלך של יצירת שורשים בעברית החדשה".

מרובי עיצורים 1

על פי  המחקר מסתבר שיש פריצה של שורשים מרובעים חדשים ומכאן פעלים חדשים כבר בלשון התחייה. בתקופה זו נוצרו ונקלטו פעלים כמו להפנט, לזמזם, לאזרח, לעלעל ולדרבן. דוגמה לשורש שלא נקלט – לְמַשְׂכֵּל. בתקופה הזו ואילך עלה השימוש היצירתי במה שקרוי 'פעלי הרחבה', כאשר נוסף עיצור לשורש ותיק יותר בן שלושה עיצורים. עד אז שורשים מרובעים נוצרו בעיקר בהכפלה, כמו צפצף ונדנד במקורות, ובעברית החדשה: בעבע והתגעגע. בעברית הקלסית היו גם שורשים אחרים בדגם הרחבה, למשל: תרגם, ערבב, שלהב ומסמר, או ללא דגם: לסטם ופענח, אבל הם היו בהיקף נמוך. בהמשך הדרך נוצרו בעברית החדשה פעלים רבים באמצעות הרחבה. למשל: דפדף, צחקק, תשאל, התבכיין, מִסְפֵּר, אבחן, שכתב ועוד. נוצרו גם פעלים ללא דגם, למשל, התחשמל, בִלְגֵן.

עקצץ צקצק ומיקם

לתהליך הזה יש גם מרכיב של משמעות, מרכיב סמנטי. כלומר, גזירות מסוג מסוים מתייחדות במשמעות קבועה. למשל, להכפלת העיצור האחרון יש אלמנט מקטין: צחק הופך צחקק של ביאליק, עקץ לעִקצץ וכיווץ לכִווצץ. המנגנון הזה, מסתבר,  היה יצרני רק בשנות החמישים ודעך. תוספת ש', מצביעה על פעולה חוזרת (שכתב, שכפל), או על הגדלה. הגל הזה, מסתבר, היה  אופייני לשנות החמישים והשישים וגם הוא דעך. לעומת זאת דגם ההכפלה מסמן במקרים רבים אירועים קצרים אטומיים החוזרים על עצמם, כמו סבסב, צקצק ודפדף. הדפוס הזה והמשמעות הנלווית אליו ממשיכים לייצר פעלים לאורך כל השנים.

החוקרת סיפרה שבשנות השישים של המאה הקודמת הייתה התנגדות ליצירת שורשים חדשים בדרכים אלה. המתנגדים ראו בהתפתחות הזו צמיחה מלמטה הפוגעת בשפה. אברהם יבין כינה את השורשים האלה 'ממזרים', והוא יצא כנגד פעלים חדשים כמו 'לתפעל' ו'לתגבר' שהם כדבריו "שיקוץ מְשוֹמֵם". בישיבות האקדמיה התקיים דיון סוער בפועל החדש לְמַקֵם, והובע החשש ש"בעוד עשרים שנה יהיו לנו כמה מאות פעלים כאלה", חשש שאכן התממש, והעשיר את השפה. מכל מקום, 'מיקם' נדחה והתקבל במקומו 'השים'. כשאישרו את מילון המטאורולוגיה הוחלט להוציא את הפועל 'תדרך' כי "הוא לא מוסיף דבר על הדריך". המתנגדים לא התייחסו לכך שהתהליך כבר יצא לדרך, וכבר היו מאות שורשים ופעלים חדשים כאלה.

חדש בפינה של פול אוגדן: המילון השלם של מזג האוויר הבריטי

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': באיזו שפה אוכלים חלביצה, ממתי עושים טראסק, האם לוקוס הוא זאב או דג, ממתי אומרים 'שבוע הבא' ו'שנה שעברה' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
אורנים גדול, גלגל ענק. שיירת טנקים נעה דרומה בתום המלחמה. צילום: במחנה תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יגאל לוין
שלום רוביק, מנית את אש"ף כ"תוצר" של מלחמת ששת הימים. אולם אש"ף נוסד בשנת 1964, ופת"ח, שהוא המרכיב העיקרי באש"ף, נוסד כבר ב 1958.
02 ביוני 2022 הגב
עינת חורין
כמה קטנות: 1. לעומת דגמים של שורשים שנוצרו משורשים משולשים (כמו 'צחקק' מ'צחק' או 'נענע' מ'נוע' ו'שכתב' מ'כתב') 'חשמל' ו'בלגן' הם שורשים גזורי שם (זה ה"דגם" שלהם). 2. בטבלה מופיעה פעמיים השורה "סיסמה". 3. פעלֵי יש לכתוב (ולהגות) פועלי (אם כי לחטף הקמץ הזה עוד אין תוספת וי"ו). 4. באותו עניין, בבמת האורח מופיע הכתיב "תכנֵי" במקום "תוכני".
02 ביוני 2022 הגב
עמית
יש גם גזרת מחומשים. אני לא זוכר הרבה פעלים עם חמישה עיצורים, אז אני אביא אחד: לטלגרף. צורה אחרת של פעלים מרובעים הוזכרה על ידי נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ במילון האחולמניוקי לעברית מדוברת. קרוא לזה משקל פִפְּעֵל. דוגמא לפועל ממשקל זה: "פשתן".
03 ביוני 2022 הגב

הוספת תגובה