השירים הגנוזים של מאיר אריאל, מהו קוויר ומיהי אמא פולנייה

רוביק רוזנטל | 05 באוגוסט 2022

שירי המגירה של מאיר אריאל מגלים את העושר העצום של יצירתו, שראשיתה כבר בשירים שכתב כחייל בשירות סדיר; הזירה הלשונית שופכת אור על 'קוויר', אחד המונחים המורכבים בעולמה של הקהילה הלהט"בית; ואלישע פרוינד תר אחרי מקורותיה של האמא הפולנייה

לכבוד שנת השמונים למאיר אריאל, שנפטר ב-1999 בגיל 57, הוציאה משפחתו ספר המוגדר "שירים וקטעים למגרה". בספר 80 שירים וקטעי מחשבות ופרוזה שנמצאו במגרות העמוסות של אריאל, שיצירתו הלשונית היא מרכיב מרכזי ביצירה המוזיקלית החד פעמית שלו. הבאנו מעט מהעושר העצום של הקובץ. ניתן לרכוש אותו בחנות הוצאת אריאל, בכתובת https://www.meirariel.org.il/.

הצעתי לאשתי להמשיך כמו שזה

בשיר הפותח את הקובץ ניכרת כבר טביעת השפה המיוחדת של אריאל, משחקי המילים, שרשרת הרעיונות והקצב המיוחד.

נְאוּם פּוֹתְחִים בִּמְלִיצָה,/ בַּקְבּוּק פּוֹתְחִים בַּחֲלִיצָה,/ מִשְׂחָק פּוֹתְחִים פֹּה בִּשְׁרִיקָה,/ קְלָלָה פּוֹתְחִים בִּירִיקָה./ בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת פּוֹתְחִים שַׁבָּת/ וְאַהֲבָה נִפְתַּחַת בְּמַבָּט.

דְּלָתוֹת פּוֹתְחִים בִּנְקִישָׁה,/ שְׁמוּעָה פּוֹתְחִים בִּלְחִישָׁה,/ מָחָר פּוֹתְחִים בִּיקִיצָה,/ סִכְסוּךְ פּוֹתְחִים בַּעֲקִיצָה/ וְיֵשׁ מִלִּים שֶׁנִּפְתָּחוֹת בְּהֵ"א –/ וְרֹאשׁ פּוֹתְחִים פֹּה בְּמַכְשִׁיר קֵהֶה.

את השיר "אהבת קיץ" כתב מאיר אריאל כחייל סדיר, הכל כבר נמצא שם.

אַהֲבַת קַיִץ וּתְכֵלֶת מַגִּיעָה לְקִצָּהּ בְּיָמִים אֵלֶּה, עֵת/ רָקִיעַ אָפֹר כְּקָרַחַת שֶׁל צָעִיר מִתְגָּרֵד בְּמִסְדְּרֵי/  בְּרוֹשִׁים, הַפְּזוּרִים פֹּה וָשָׁם, חוֹבְקִים בִּשְׁתִיקָה אֶת מַעֲשֵׂה/ הַמַּתְפֵּחָה הַגָּדוֹל – עִנְיַן הַבְשָׁלַת הַתַּפּוּזִים, רוֹצֶה לוֹמַר. 

מִי הוּא הַמְּקַפֵּחַ אֶת אַהֲבָתָם, הַמְּקַפֵּד אֶת פְּתִילָהּ/  וְכֻלֵּי? הַמַּעֲגִים גַּנִּים וַאֲנָשִׁים, הַמַּשִּׁיב רוּחַ עַל אוּדֵי/ שְׂרֵפוֹת-הַסֻּכָּר שֶׁפָּשְׁטוּ בְּמַחְלְפוֹתָיו שֶׁל קַיִץ – הַסְּתָו,/  רוֹצֶה לוֹמַר. הָעַצְבוּת גּוֹנֶבֶת אֶת הַהַצָּגָה מֵהַחֵשֶׁק עַל בָּמַת-הַנֶּפֶשׁ,/  אֲנַחְנוּ אֶל הָעוֹלָם מִבַּעַד חַלּוֹנוֹת בִּלְבַד.

שיר אחר שכתב מאיר בשירות הסדיר, "אנא הישאר", בוצע על ידי מיקי קם ללחן פורטוגזי.

שירים רבים של אריאל שבוצעו על ידו בחייו, משלבים נושאים אינטימיים עם שפה משרדית-חוזית. השילוב הזה יוצר אפקט אירוני, כמו בשיר הבא: "הצעתי לאשתי". מובאים שני בתים, הבתים הנוספים בשיר ממשיכים את הדפוס והרעיון.

הִצַּעְתִּי לְאִשְׁתִּי לְהַמְשִׁיךְ כְּמוֹ שֶׁזֶּה/  וְהִיא הִסְכִּימָה:/ תְּמוּרַת קָפֶה לַמִּטָּה הִיא נוֹתֶנֶת בֵּיצָה מְטֻגֶּנֶת,/ תְּמוּרַת שְׁטִיפַת כֵּלִים הִיא נוֹתֶנֶת צָלִי בַּתַּנּוּר,/ תְּמוּרַת פְּרָחִים לְשַׁבָּת הִיא תַּגִּיד שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי./ הִצַּעְתִּי לְאִשְׁתִּי לְהַמְשִׁיךְ כְּמוֹ שֶׁזֶּה/ וְהִיא הִסְכִּימָה.

בִּשְׁבִיל הַצַּד שֶׁלָּהּ בַּמִּטָּה הִיא תִּתֵּן לִי אֶת הַצַּד שֶׁלִּי/ בִּשְׁבִיל עִסּוּי כְּלָלִי הִיא תִּתֵּן אֲנָחוֹת תְּהוֹמִיּוֹת/ בִּשְׁבִיל תּוֹסָפוֹת וַחֲמוּצִים הִיא מוּכָנָה לִצְרֹחַ לִי בָּאֹזֶן./ הִצַּעְתִּי לָהּ לְהַמְשִׁיךְ כְּמוֹ שֶׁזֶּה –/ וְהִיא הִסְכִּימָה.

אני פשוט אפס מאופס

בשיר "מדרש יונתי" מאזכר אריאל בדרכים שונות את שיר השירים. גם ב"שיר לעיוורת" נוכחת מגילת האהבה של משורר תנכי  עלום. מובא הבית הראשון.

רְאֵה אוֹתִי פְּשׁוּטָה/ פּוֹשֶׁטֶת, מִתְפַּשֶּׁטֶת, מְפַשֶּׁטֶת, פּוּשְׁטִית מַפְשִׁיטָה/ עַרְטִילָאִית./ רְאֵה אוֹתִי מִבַּעַד לַמַּרְאֶה וְלַמַּרְאִית./ הַנַּח לִשְׂעָרִי הַגּוֹלֵשׁ,/ לְעֵינֵי הָרוֹחֲצוֹת,/ לִשְׂפָתַי הַשּׁוֹאֲלוֹת./ הַנַּח לְצַוָּארִי הַמִּגְדָּל,/ לְשַׁדַּי הַתְּאוֹמִים,/ לְבִטְנִי הָעֲרֵמָה,/ לְגַנִּי הַבְּאֵר.

השיר "שואף לאפס" הוא שיר של אירוניה עצמית. "שיר מאפס" שבא בעקבותיו צועד צעד נוסף אל האפס. מובא הבית הראשון.

הַכּוֹכָבִים נִבְּאוּ לִי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא/ מִמַּצָּב שֶׁל אֶפֶס לְמַצָּב שֶׁל אֶפֶס פְּסִיק,/ וַאֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי (כָּל כָּךְ) רוֹצֶה / לְהַפְסִיק./ אֲנִי, טוֹב לִי כָּכָה – אֶפֶס פְּסִיק אֶפֶס-אֶפֶס-אֶפֶס/ וְאֵין לִי שׁוּם "וואָס טִיט זִיךְ דָּא עֶפֶּעס"/ וַאֲנִי לֹא חַיָּב לְאַף אֶחָד שׁוּם דָּבָר/ (וְאַף אֶחָד לֹא חַיָּב לִי)/ וַאֲנִי נוֹתֵן לַנּוֹכְחִים גֹּדֶל וְצוּרָה.

אֲנִי תָּמִיד פָּחוֹת מִמִּי-שֶׁזֶּה-לֹא-יִהְיֶה/ וְאַף אֶחָד לֹא מוֹצִיא עָלַי חוֹזֶה/ כִּי אֲנִי פָּשׁוּט אֶפֶס מְאֻפָּס,/ אֶפֶס מְאֻזָּן, אֶפֶס מְדֻיָּק,/ אֶפֶס מְשֻׁכְלָל, אֶפֶס מְעֻדְכָּן, אֶפֶס מְסֻגְנָן/ וְאֵין לִי כָּל כָּךְ חֵשֶׁק לָצֵאת מִזֶּה./ בִּכְלָל, בְּתוֹר אֶפֶס אֵין לִי יוֹתֵר מִדַּי חֵשֶׁק / לְמַשֶּׁהוּ אוֹ לְמִישֶׁהוּ.

השיר "אופי חזק" הוא מעין מהתלה המוקדשת ליוסי בנאי, ובה מסופר על חבר העומד על שלו, ויש שורת מחץ. השיר על החבר אמיץ הלב (לכאורה) מתגלגל מן הכלב אל החותנת, המאהב, כולם באותו רעיון.

חָבֵר טוֹב שֶׁלִּי, יְרוּשָׁלַיִם,/ יֵשׁ לוֹ אֹפִי חָזָק./ אֶצְלוֹ מִלָּה זֶה סֶלַע,/ לֹא תָּזִיז אוֹתוֹ עִם טַנְק./ אִם הוּא אוֹמֵר לֹא – זֶה לֹא/ וְלֹא יַעֲזֹר לְךָ אֶצְלוֹ,/ לֹא כָּל שֶׁכֵּן אִם הוּא אוֹמֵר/ כֵּן – זֶה כֵּן./ בְּכָל אֹפֶן, אֶצְלוֹ מִלָּה זֶה חַלָּמִישׁ/ הוּא לֹא יָזוּז מִמֶּנָּה וְלֹא יָמִישׁ.

לְמָשָׁל, הוּא פָּגַשׁ בַּחוּרָה יוֹם אֶחָד/ וְהֵם הִתְאַהֲבוּ חָזָק בִּמְיֻחָד./ בְּבוֹאוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ, הוּא שָׂם לֵב/ שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לַכֶּלֶב שֶׁבֵּינֵיהֶם מִסְתּוֹבֵב,/ וְהוּא וּכְלָבִים – זֶה לֹא זֶה כְּבָר שָׁנִים./ עַל כֵּן הוּא אָמַר לָהּ, יָשָׁר בַּפָּנִים:/ "מִצְטַעֵר מְאוֹד. אוֹ אֲנִי – אוֹ הוּא!"/ הִצְטַעֲרָה גַּם הִיא וְאָמְרָה לוֹ: "הוּא".

וְעַד הַיּוֹם הֵם חַיִּים לָהֶם, אֲפִלּוּ בְּנַחַת/ וּמִסְתַּדְּרִים לֹא רַע, שְׁלָשְׁתָּם... בְּיַחַד.

אפס-קצה ומר כלום-שהו

אחד השירים האהובים של אריאל הוא "סופשבוע בכפר", שאותו מבצע דורי בן זאב. בין דורי למאיר נוצרו קשרים קרובים, ודורי בא לחיות תקופה מסוימת במשמרות כדי להיות לצד מאיר, כמעין מנטור. בעקבות השיר והמפגש בין שני האומנים כתב מאיר שיר נוסף, הפעם למגירה, "משתכר למזכרת". מובא הבית הראשון.

אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת הַהוּא/ מִ"סוֹפְשָׁבוּעַ בַּכְּפָר" שֶׁל דּוֹרִי/ שֶׁמִּשְׁתַּכֵּר לְמַזְכֶּרֶת, / בִּזְמַן שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל/ שׁוֹתִים בִּשְׁבִיל לִשְׁכֹּחַ?/ הוּא שׁוֹתֶה בִּשְׁבִיל לִזְכֹּר/ אֶת הָרֶגַע שֶׁהָיָה שִׁכּוֹר/ מֵרֹב אַהֲבָה./ הוּא שׁוֹתֶה וִיסְקִי שֶׁעוֹשִׂים/ מִשְּׂעוֹרָה אוֹ מִשִּׁיפוֹן/ לְזֵכֶר שְׂדוֹת הַזָּהָב בְּאוֹר,/ לְזֵכֶר צֶבַע הַדְּבַשׁ הַטָּהוֹר.

בחתונת הכסף של מאיר ותרצה אריאל ביצעו מאיר ודורי את השיר המקורי, "סופשבוע בכפר", על הדשא בקיבוץ.

בקובץ כמה שירי מחאה נוקבים על הפוליטיקה המקומית, על שקרים מוסכמים של הדמוקרטיה והדרך בה היא ממומשת, וגם על העיתונות, כמו בשיר "סקופר". מובא בית אחד.

אֲנִי שׁוֹמֵר אֶת הָאֶזְרָח מְגֹרֶה/ בֹּקֶר וְצָהֳרַיִם./ לְשַׁבָּת אֲנִי דּוֹחֵף מָנָה כְּפוּלָה./ אֲנִי לוּחַ מוֹדָעוֹת, אֲנִי מַדְרִיךְ הֲמוֹנִים/ גּוֹרֵם מְדַרְבֵּן וְגוֹרֵף קֻפּוֹת./ אִי-אֶפְשָׁר בִּלְעָדַי./ אֲנִי תַּעֲשִׂיָּה. מִגּוּשֵׁי מְצִיאוּת גָּלְמִית/ אֲנִי מְיַצֵּר מְצִיאוּת מֻגְמֶרֶת, מְסֻוֶּגֶת, מְסֻנֶּנֶת,/ מְסֻגְנֶנֶת, מְנֻתַּחַת, מְסֻכֶּמֶת, מַדְרִיכָה וּמְכַוֶּנֶת./ רִיקוֹשֵׁט מְלֻטָּשׁ שֶׁל אֶתְמוֹל בַּפַּרְצוּף / שֶׁל הַיּוֹם עִם אֶצְבַּע עַל הַדֹּפֶק/ שֶׁל מָחָר בַּבֹּקֶר.

ולסיום, שיר שהוא אלגוריה וכולו משחקי לשון ומשחקי מחשבה. "אפס-קצה ומר כלום-שהו".

אֶפֶס-קָצֶה וּמַר כְּלוּם-שֶׁהוּ הָיוּ בַּמִּזְרָח שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ./ נָפַל בְּלִבָּם מֹרֶךְ./ אֶפֶס-קָצֶה אָמַר: "אֹרֶךְ-/ רוּחַ, כְּלוּם-שֶׁהוּ!/ כְּלוּם רֹחַב-לֵב יוֹעִיל כָּלְשֶׁהוּ?"/ עָנָה כְּלוּם-שֶׁהוּ:/ "יוֹעִיל גַּם יוֹאִיל". / הֵשִׁיב אֶפֶס-קָצֶה: "אֶפֶס כִּי/ עַז הָאֹרֶךְ-רוּחַ מֵהָרֹחַב-לֵב".

גלגוליו של 'קוויר' בין המגדרי והפוליטי

אחד המונחים המשמשים בשיח הפנימי של הקהילה הלהט"בית ובעניינה הוא 'קוויר'. 'קוויר' הוא מונח מורכב, לעיתים מבלבל. כדי לעשות סדר גייסנו את ד"ר דותן ברום, חוקר מוביל של התחום.

קוויר, אומר דותן, פירושו באנגלית - queer - מוזר או חריג, והוא שימש כמילת גנאי כלפי הומוסקסואלים בראשית המאה העשרים. בעקבות 'מהפכת סטונוֶול', שהחלה ב-1969 בבאר ניו יורקי של הקהילה הגאה,. אחרי מאבק עם המשטרה בפאב והמחאה בעקבותיו, החל המפץ הגדול של הפוליטיקה הגאה המודרנית, והוא משפיע על כל העולם. מצעד הגאווה הראשון התרחש ביום יום השנה הראשון לאירועי סטונוול. מטרת התנועה הייתה, ברמה הלשונית, להינתק מ'קוויר' הפוגעני, ולהיצמד ל'גיי' המכיל והחיובי.

בשנות השמונים החלה פוליטיקה חדשה של הקהילה. עמדתה הייתה שיש להדגיש את יסודות המחאה ואת ההתנגדות להשתלב בסדר הקיים, שבאו לידי ביטוי בין היתר בסיסמה not gay as in happy - but queer as in fuck you. הפוליטיקה הקווירית טענה שמטרת התנועה אינה לזכות בזכויות שישוו את הלהט"בים לסטרייטים, אלא למוטט מהבסיס את התשתית של ההפרדה בין המגדרים שיוצרת החברה, כמו מוסד המשפחה הנורמטיביות, ותפקידי המגדר הקבועים. מכאן צמחו תנועות כמו queer nation, וכן התאוריה הקווירית, שהתפתחה לתחום המציע דפוסי מחשבה ומחקר.

ככל שהתפתח הממד המגדרי הפכה העמדה הקווירית  להיות משמעותית, וכללה מגמה, כהגדרת דותן, "לבגוד בכללי המגדר". הובילו אותה קבוצות כגון טראנסג'נדרים ואומני דראג. התנועה הקווירית הייתה, בעיקר בהשראת ג'ודית באטלר, לתנועת מחאה פוליטית. 'קוויר' עצמה התגלגלה לפועל - קווירינג, הכולל פעולה פוליטית ועמדה אנטי ממסדית, שליבה במאבקה של הקהילה. התיאוריה הקווירית על פי באטלר מבוססת על ההנחה שזהותו המינית של אדם דינמית ועשויה להשתנות. היא כולה, על פי באטלר, הצגה מתמשכת, ולא תוצאה או ביטוי של מהות נצחית.

קוויר, תנועה קווירית ופוליטיקה קווירית הם אם כן בתחום הרעיונות. מיהו 'קוויר' כאדם בעל זהות? התשובה לשאלה הזו היא דינמית. על פי המינוח הישן קוויר הוא כל אדם השייך לקהילה, אך להט"בים רבים אינם מגדירים עצמם קווירים. עם הזמן התפתחו קטגוריות זהות שאימצו את המונח, ובמקרים רבים, אומר דותן, הוא איבד מן הרבדים הפוליטיים והתמקד בעיקר בבגידה בחוקי המגדר המקובלים כנורמטיביים. לצד הטראנסג'נדרים התפתחו עוד אנשים הנושאים זהות של "לא גבר ולא אשה", וחלק מהם הגדירו עצמם בתור ג'נדרקוויר. המונח הפך שם תואר למי שזהותם המגדרית שונה או אינה מוגדרת בקטגוריות שונות, מעין מילת מטרייה.

בשיח הקהילה 'קוויר' הוא נושא לשיח ולמחלוקות. המגדירים עצמם קווירים אינם עשויים מעור אחד, והם נעים בספקטרום שבין המגדרי והפוליטי. קוויר יכול להיות גם מה שקרוי במינוח 'סיסג'נדר הטרוסקסואל', אדם שמינו הביולוגי תואם את הזהות המינית שלו, אבל מזדהה עם רעיונות התנועה הקווירית, וגם חורג מכללי המגדר, כמו למשל אלה התומכים בפוליאמוריה.

מיהי אמא פולנייה

אלישע פרוינד מתייחס למונח 'האמא הפולניה' ושואל, האם היא באמת פולנייה?  "כמו ההורה, הפלאפל, הצבר ואפילו החמין – זה לא שלנו. 'האמא הפולניה' מוכרת במסורת של הפולנים (הלא יהודיים) באותם מאפיינים כמו זו הרווחת בלשוננו. איני בטוח אם הייתה זו ההשפעה של התרבות הפולנית שממנה נשאל הסטריאוטיפ של ה'פויילישע מאמע', או שמא התפתחה במקביל לה, כהמרה של ה'יידישע מאמע', האם היהודייה של ה'שטעטל', העיירות שבהן חיו יהודים רבים, ורובם והתרכזו באזור של מרכז-מזרח אירופה, פולין והסביבה, וה'יידישע' הומר ל 'פוילישע'. המקבילה האמריקנית היא 'Jewish mother', והיא מושא להרבה סיפורים, ספרים ובדיחות. ב-1942 נטבע המונח האנגלי mamism לתיאור אישה המגוננת ביתר עוז על צאצאיה. באיטלקית המונח הוא mammismo, ככל הנראה מילה שקדמה לזו שבאנגלית. מונח מעניין שגיליתי בשיטוטיי במרשתת הוא momoger, הלחם של mom ו-manager, האם המעורבת, ברצון או לא, בעסקיהם של ילדיה". 

חדש בבלוג רב מילים: הנס ושרלוטה, מסעודה ופרוספר: שמות פרטיים של עדות היהודים

חדש בפינה של פול אוגדן: רכילות אינה שיחה בטלה, היא כלי אפקטיבי בחיי העבודה והחברה

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו לעברית פאוץ' וסנאפלינג, מה מקור הביטויים 'לתפוס על חם' ו'ללכת מכות', איך הפכו השבט והמטה ממקלות לקהילות ובתי אב ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
מאיר אריאל, פורטרט, קטע מתוך עטיפת קובץ השירים לכבוד 80 להולדתו. איור: שי יוסף תמונה ראשית

תגובות

עופר
מעניין שבאותו טור שבועי דרים בכפיפה אחת מאיר אריאל והקווירים. את אריאל הערכתי רבות עוד בחייו, לפני שהוא הועלה, ובצדק, לדרגת רב אומן לאחר מותו. אני אפילו הייתי מאלו שהלכו להופעות שלו במקומות נידחים עם קהל שלא מנה יותר מ- 15-20 איש. היה עצוב. טוב שהעיניין תוקן לפחות לאחר מותו. אולם בה בעת, אל נשכח שמאיר אריאל היה הומופוב, שלא הסתיר את מחשבותיו הבוטות והדוחות בעניין זה: 'הומואים הם סכנה למין האנושי', 'הומואים הם תופעה מסוכנת', 'זכותי לראות אותם כסוטים', 'דגל הגאווה הוא עלבון ליחסים שבין זכר ונקבה', ועוד ועוד. ההומופוביה אף שזורה הייתה בחלק משיריו, כמו אותו בית בשיר "בשדה ירוק" שהושמט מההקלטות: "משורר סוטה, הומו מתרונן / המוצהר חוטא, אח"כ מתלונן / 'מזיזים לי יד' הוא כמו מתאונן / מחסל נשים, אח"כ מאונן". אין לי תשובה טובה בעד או נגד הביטול. אני מוקסם מלשמוע את שירי אריאל ההומופוב, אבל נגעל מלשמוע את קולו של אייל גולן הסרסור הפדופיל (שאהבתי מאוד עד שנשמעו עדויות הצעירות). אז אולי יש צדק פואטי בחיבור שעשה רוביק בין הקוויר וציפור השיר.
05 באוגוסט 2022 הגב

הוספת תגובה