חייל צייתן וממושמע, בעל סממני התנהגות המוגדרים 'אשכנזים', בניגוד ל'ערבי' או 'שחור': "להיות צהוב זה ההפך מהערבי" (קחטן, הדר); "אצלנו בפלחה"ן לא היה צומח מפקד צהוב כזה" (לשם, 53); "אמרתי אני צריך דחוף את התפקיד הכי צהוב שיש" (קחטן, איתי). הגדרה במילון פזמוזאורוס: "צבע מהגוון הבהיר, כצבעה של השמש. משמש בסלנג החפ"ש בתור מילת גנאי לקצינים וחיילים בעלי ראש גדול ואחריות". על פי ההגדרות המקובלות, חטיבת הצנחנים וכן חטיבת הנח"ל נחשבות חטיבות 'צהובות'. האגדה בחיל הים מתייחסת למקור השימוש, ומספרת שעל מדי בֵית יש טלאי שכתוב עליו צה"ל, ופעם הטלאי היה צהוב.