בעולם יש אלפי שפות. יש אומרים שמספרן מגיע ל-6,000. מה קורה כאשר אנשים המכירים שפה אחת רוצים להכיר דברים שנכתבו או נאמרו בשפה אחרת? הם זקוקים למישהו שיעביר את הדברים מהשפה שאינם מכירים לשפה שאותה הם מכירים. לאנשים שעוסקים בכך קוראים מתרגמים, ולפעולת ההעברה אנחנו קוראים תרגום.
מהיכן הגיעה המילה הזו, תרגום? זוהי מילה ארמית, שהמקור שלה הוא בשפה עתיקה יותר, אכדית, שבה תַרּגוּמַנוּ הוא מתרגם. המילה תרגום מופיעה בתלמוד, ושם מדברים על שני טקסטים: מקרא, כלומר, הטקסט של התנ"ך, מול תרגום – אותו טקסט בשפה הארמית. בתנ"ך מופיעה המילה "מתורגם", בספר עזרא, וגם שם מדובר על תרגום לארמית. במשנה אנחנו מוצאים גם את שם בעל המקצוע: תורגמן, וגם מתורגמן. התורגמן היה מתרגם את התנ"ך מעברית לארמית וליוונית.
התנ"ך הוא הספר המתורגם ביותר בעולם. אין כמעט שפה שיש לה כתב שהוא לא תורגם אליה. התרגום הראשון לארמית מהמאה השנייה לספירה הוא של אדם בשם אונקלוס, שהיה גר, איש שהתגייר. הוא תרגם את חמשת חומשי התורה. לתרגום מאוחר יותר בארמית קוראים "תרגום יונתן". תרגום חשוב אחר של התנ"ך הוא ליוונית, והוא נקרא תרגום השבעים. על פי המסורת התבקשו שבעים חכמים יהודים על ידי המלך תלמי השני לתרגם את התנ"ך ליוונית, במאה השלישית לספירה. במאה ה-16 תרגם מרטין לותר את התנ"ך לגרמנית, ובכך השפיע מאוד על התנועה שיסד, התנועה הפרוטסטנטית.
היום יש מתרגמים רבים העוסקים בתרגום ספרים, מאמרים, סרטים ועוד לעברית, ומעברית לשפות אחרות. אנחנו מבדילים בין "תרגום חופשי", שמבטא את רוח הדברים ואינו צמוד בהכרח למבנה הלשוני של הטקסט המקורי, לעומת "תרגום מילולי", שמשתדל להיות נאמן לגמרי לטקסט המתורגם. אחד המקצועות המעניינים הוא התרגום הסימולטני. כאן המתרגם מקשיב באוזניות לדברים שאומר מישהו על הבמה, ותוך כדי כך מתרגם אותם לשפה שאנשים בקהל מבינים.
גם בקולנוע דרוש תרגום, כי רוב הסרטים אינם בשפה שאנחנו מבינים. בעבר התרגום היה כתוב על סרט נפרד, והמקרין של הסרט גלגל את סרט התרגום כדי שיתאים לדיבורים. היום אנחנו רואים סרטים שעליהם מודפסות כתוביות כדי שנבין מה אומרים השחקנים. לשיטה הזו קוראים "תרגום בגוף הסרט". לכן כאשר מישהו אינו מבין דבר מה הוא יכול לומר: "עכשיו תן לי תרגום בגוף הסרט", אפילו אם אין שום סרט בסביבה.