שָׁלוֹש אוֹתִיּוֹת נִפְגְּשׁוּ בַּגִּנָּה
לָמֶד, וּמֵם, וְחֵית
בִּמְקוֹם בְּשַׁלְוָה זוֹ לָזוֹ לְהַקְשִׁיב
הֵן תֵּכֶף הִתְחִילוּ לָרִיב.
“אֲנִי רִאשׁוֹנָה!”, כָּכָה לָמֶד הוֹדִיעָה
“כִּי רַק בִּזְכוּתִי אוֹפִים לֶחֶם”
“אֲנִי לְפָנַיִךְ”, קָרְאָה מֵם בְּזַעַם
“בְּלִי מֶלַח לַלֶּחֶם אֵין טַעַם!”
“סִלְחוּ לִי בָּנוֹת, מְדֻבָּר בְּטָעוּת”,
עָנְתָה לָהֶן חֵית בְּלִי הִסּוּס
“הֵן רַק בִּזְכוּתִי יְלָדִים עַל מִשְׁכָּב
חוֹלְמִים בַּלֵּילוֹת חֲלוֹמוֹת שֶׁל זָהָב”.
עָבְרָה בַּמָּקוֹם אֲזַי הֵא הַזְּקֵנָה,
הִקְשִׁיבָה, וְכָכָה אָמְרָה:
"זֶה כְּלָל לֹא חָשׁוּב, זֶה וִכּוּחַ טִפְּשִׁי
מִי בָּרֹאשׁ, מִי שְׁנִיָּה אוֹ שְׁלִישִׁית
רַק יַחַד תּוּכְלוּ לַחֲלֹם וְלִלְחֹם,
לַחֲמֹל וְלִמְחֹל וְגַם פַּת לְהַמְלִיחַ.
כָּל אוֹת לְבַדָּהּ הִיא גַּרְגֵּר שֶׁל עָפָר
בְּיַחַד נִבְנֶה כָּאן עוֹלָם מְפֹאָר!"