שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: מה מקור המילה "הקפה" בביטוי "לשלם בהקפה", וכיצד זה קשור לפועל ההקפה במובנו הרגיל?
רוביק עונה:
המקור במשנה: במסכת אבות, כמשל לאלוהים: "החנות פתוחה והחנוני מקיף", וכן 'הקפת החנות' במסכת שביעית. המילה מנוקדת בשתי צורות. הַקָּפָה, שורש נק"ף הנקשר בסיבוב (הקיף), והֲקָפָה, שורש קו"ף, המופיע בתנ"ך רק במילה תקופה, וקשור בזמן, וזאת גם על פי האכדית. נראה שמשמעות הזמן, התקופה עד התשלום, היא מקור המילה. קישור שלה למשמעות הסיבוב מאולץ.
2
דנה שואל/ת: מה לדעתך מקור הסיומת "אוּש" בכינויי חיבה ("סבתוש", "ממוש", "דנוש" וגם "היוש" "ביוש" בקמץ)? האם יתכן שהיא קשורה לסיומת הקטנה דומה ברומנית, בדומה למלה כלבלב - קֶצֶלוּש caţeluş?
רוביק עונה:
-וש היא סיומת סלאבית המבטאת חיבוב, שהגיעה לעברית באמצעות היידיש, אם כי יתכן שגם הרומנית תרמה לכך. היא זכתה לחזור לחיינו בזכות הז'רגון הפקצי בנוסח אימוש, לילכוש ואינסטוש.
3
טובה שני שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה "להסתכל"?
רוביק עונה:
שורש המילה הוא סכ"ל, שהוא הצורה המשנאית של השורש שׂכ"ל, הקשור בהבנה והתבוננות. הביט בעיון, התבונן. הפועל התבונן קשור אף הוא לתבונה ומחשבה.
4
יובל אפרת שואל/ת: רציתי לדעת אם המילה 'snob' שמקורה הוא אנגלוסקסי, אם אני לא טועה) מורכבת מצירוף שני קיצורים של מילים ממש כמו המילה (שמקורה הוא אנגלוסקסי גם כן) SLANG=Soldier's+LANGuage.
רוביק עונה:
מילון אוקספורד קובע שמקור המילה אינו ידוע. אטימולוגיה עממית טוענת שהמקור הוא בצירוף הלטיני sine nobilitate, היעדר אצילות, אך זה אינו המקור, וגם לא החיבור בין שתי מילים. אגב, האטימולוגיה של סלנג בשאלה מוכרת, אך יש גם הצעות נוספות למקור המילה. מילה המורכבת בצורה כזו היא בלוג – weB+LOG.
5
אביבה נאור שואל/ת: מה המשמעות של הביטוי העממי 'בטח - צנון ורתח'?
רוביק עונה:
רעתעך ביידיש – צנון. הביטוי נולד כחרוז ילדים, כאשר רעתעך התחרזה בשיבוש קל עם בטח, וצנון חברה אליה כמילה העברית המקבילה.
6
אורי שמואל קוצ'וק שואל/ת: מה משמעותו ומה מקורו של הביטוי "בוקרה פיל מישמיש"?
רוביק עונה:
המשמעות: אין לכך כל סיכוי. המקור בערבית: בֻּכְּרָא פִי-ל מִשְׁמֶשׁ - "מחר, כשיהיו משמשים", בהוראת "אעשה זאת בתקופת המשמש"; תקופה זו חולפת מהר, ולכן אין אפשרות לקיים את ההבטחה. הצירוף נקשר גם לסיפור על מצרי וסורי שהיו שותפים בממכר פירות, אחד מוכר ואחד אוכל. בימי הענבים אכל אותם המצרי אשכולות אשכולות. הסורי התרעם על כך, והמצרי אמר לו: מחר, בזמן המשמש, תאכל אותם אחד אחד.
7
דוד צביאלי שואל/ת: מה פרוש המילה כסולה/כסולות? מה מקורה? מה הקשר לישוב הערבי איקסל?
רוביק עונה:
המילה כסולה אינה מוכרת בעברית אלא כצורת נקבה של כָסול – מי שצולע כי עצם ירך אחת קצרה מחברתה, בעקבות האיבר כֶסֶל, הוא המותן. כִּסְלָה פירושה גם שטות (ומכאן גם כסיל) וגם תקוה או בטחון. בערבית כסל היא עצלנות. את השם אכסאל קושרים למותן (מותני ההר) ולחילופין למשמעות הביטחון. השם הערבי נקשר לשמות של יישובים יהודיים עתיקים באזור.
8
דודו שואל/ת: רימון מטילים או זורקים? בצבא זורקים רימון: "אחד זורק רימון". ואילו מטול רימונים הוא מהשורש הטלה.
רוביק עונה:
זרק הוא שורש גנרי, הביטוי הוא 'אויב זורק רימון' ומתייחס לתגובה על הזריקה. הפועל הטיל מתאים ספציפית לזריקת רימון, אבל נחשב במשלב גבוה יותר ואומץ לשם הכלי – מטול רימונים.
9
מור שואל/ת: מגפה בין דוברי העברית: וירוס ה"כאילו". בניגוד לווירוס ה"קורונה" אחוז הנדבקים יורד בגיל. אפילו שדרני טלוויזיה נדבקו בו, אם כי, הידד, בכתוביות היא נעלמת בדרך כלל. אז אני צופה בmode mute. אפילו סופרים שהתראינו במסך הקטן נכשלו. ויש גם מכחישי "כאילו" שטוענים, לאחר שהערתי להם, שהם לא אמרו את המלה. היש חיסון? הצלחתי לחסן את נכדי על ידי קטיעת דיבורם. לתלמידי הודעתי שלא רוצה לשמוע שאלה עם המלה הזו. מאז חצי הכתה השתתקה. אכזרי מידי. מה עושים?
רוביק עונה:
לא עושים, בוודאי לא אוסרים על השמעת המילה. 'כאילו' היא מה שקוראים קשר ריק, בדומה לאפעס או יעני בעבר, קטגוריה שיש לה תפקיד ברצף הדיבור. להערכתי היא תיעלם מעצמה, ובמקומה תבוא מילה אחרת.
10
עמרם קליין שואל/ת: מתי נכנס המשג פיתוח לשיח הישראלי במשמעות קידום וצמיחה?
רוביק עונה:
המילה פיתוח מופיעה במקרא במשמעות חקיקה (פיתוחי חותם). במשמעות המודרנית היא אופיינית לעברית החדשה. היא מתחילה להופיע בעיתונות העברית בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת בהקשרים רבים: פיתוח הכבישים, פיתוח תוצרת הארץ, פיתוח תעשיית הטקסטיל ועוד. משרד הפיתוח נוסד בשנת 1953.
11
אורן ג'רסי שואל/ת: תהיתי על ההבדל בין הפועל ״לנגן״ והפועל ״לשחק״. האם יש רמיזה שפעולת הניגון דורשת כישורים מיוחדים? למה באנגלית נעשה שימוש במילה אחת לתאר גם משחק וגם נגינה? (To play the guitar, to play football)? האם יש סיפור מעניין מאחורי המקור של המילים מנגינה ומשחק בשפה העברית?
רוביק עונה:
בעברית אלה שני פעלים נפרדים במשמעויות שונות. באנגלית זכה הפועל play לשמש הן במשמעות משחק, כולל ספורט, והן במשמעות נגינה. מקור הפועל הוא באנגלית העתיקה, במשמעות תרגול. משמעות זו מתקשרת לכל התחומים, משחק, ספורט, וכן מוזיקה. כאשר מדובר במוזיקה הפועל הוא תמיד פועל יוצא: play the guitar, למשל. התרגול נקשר תמיד להנאה, וזאת בהשראת המקור הקדום יותר, הלטיני, שמשמעותו לקפץ, לרקוד. הפועל לשחק קשור במקורו לצחוק והנאה, ומכאן גם 'קול משחקים' ו'מחול משחקים'. גלגול מילים לא צפוי נוצר בעקבות תרגום סרטו של וודי אלן, בעקבות שורה מן הסרט קזבלנקה: Play it again, Sam, - שחק אותה, סם. במקור הכוונה לנגינה, אך הביטוי 'שיחק אותה' התגלגל למשמעות הצליח.
12
זעפרן שואל/ת: האם יש קשר בין המילים חבית, מחבת, חביתה?
רוביק עונה:
מחבת וחביתה מקורן באותו שורש, מחבת במקרא וחביתה בעברית החדשה. חבית היא משורש חב"ה הקרוב לחב"א, אין קשר למחבת.
13
מאיר מינדל שואל/ת: איזה קשר יש בין אדם חשוך ילדים לבין חסך?
רוביק עונה:
חשׂוך וחסך הן מאותו שורש, בגרסה המקראית מול המשנאית. חשוך ילדים – מי שנחסכו ממנו ילדים, שאין לו ילדים.
14
תומר אמר שואל/ת: האם יש קשר בין חסידה (עוף) לחסיד (צדיק/יהודי אדוק)?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. הדעה המקובלת היא שחסידה נקראת כך לציון אהבתה ודאגתה לצאצאיה.
15
נתן שואל/ת: למה יש גרש ביוסק'ה?
רוביק עונה:
הגרש משמש בכינויים שמקורם ביידיש, המסתיימים בתנועת e, במקור ע' יידישאית, כדי שלא ייקראו כמילה רגילה או בתנועת a: רוחל'ה, מוישל'ה, יוסק'ה ועוד.