שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אמנון שואל/ת: נתקלתי בתרגום לצרפתית של פרת משה רבנו - Coccinelle. איך זה נוצר, לעזאזל?
רוביק עונה:
המילה קוקסינל פירושה חיפושית, והיא מיוחסת בעיקר לפרת משה רבנו ששמה המדעי Coccinella septempunctata, החיפושית בעלת שבע הנקודות. זמר דראג שהופיע בארץ בשנות השישים קרא לעצמו קוקסינל, ומכאן התקבעה המילה בישראל לגבר המתנהג ומתלבש כאשה, ורק בישראל.
2
פנינה שפי שואל/ת: מה מקור המלה טרלול? בדור הקודם השתמשו במילה טרללי, בתוספת תנועה סיבובית ביד הדובר, לתאר מי שיצא מדעתו, שאינו שפוי. מה מקורן של הצורות?
רוביק עונה:
'טרלול' ו'לטרלל' נגזרו ממילת הסלנג טְרָלָלה, שפירושה משוגע. מילה זו מקורה בטורקית וביוונית. גזירת שורש ומכאן פעלים ושמות ממילה לועזית, כולל מילות סלנג, מקובלת מאוד בעברית הישראלית.
3
חגית שואל/ת: מה מקור הביטוי המשמש ברכה "בשעה טובה"? בספרדית קיים ביטוי זהה בשימוש זהה - enhorabuena (נכתב כמילה אחת). האם יש קשר ביניהם?
רוביק עונה:
לביטוי שורשים בשפות אירופה והוא מופיע במקורות, כנראה בהשפעת השפות השונות, כבר במאה ה-14: "הלכו לשנייה ואמרו לה כדברים האלה והשיבה תעשה בשעה טובה" (שו"ת זכרון יהודה סימן נה). הביטויים המקבילים מצויים ביידיש: אין אַ גוטער שעה, בלדינו: אֶן בּוֹנוֹרָה, בצרפתית: à la bonne heure.
4
משה עינב שואל/ת: קראתי ש"אופסייד סטורי" נכתב ע"י יוסי בנאי בהשראת אפרים קישון. האם קישון הוא זה שהמציא את "יא איבן שפטוטה"?
רוביק עונה:
המערכון של הגשש אכן נכתב בהשראת מערכון קודם שכתב אפרים קישון. הטקסט המקורי של קישון אינו בידי, אך הביטוי מתאים יותר לבנאי ונראה ששאוב מההווי הירושלמי. המילה שפתותה או שפטוטה אינה מוכרת, אך יתכן שיש כאן שיבוש של שפתורה – שפה עבה, אבן שפתותה – בנו של בעל/ת השפתיים העבות. איתי שלמקוביץ מביא השערה הנראית סבירה מאוד: מכיוון שהמערכון המדובר הוא על שופט כדורגל, נראה לי פשוט ש"שפטוטה" הוא הלחם של שופט עם קללה עסיסית בירושלמית (וד"ל).
5
פנינה כהן שואל/ת: הצירוף הזה 'טילון טליל' היה פעם? זכורה לי המילה ׳טליל'.
רוביק עונה:
טילון הוא מעדן גלידה. למילה 'טליל' אין משמעות המוכרת לנו.
6
מוריה שואל/ת: מה המשמעות של המילה שָרוהו לדוגמא: "..כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם.."
רוביק עונה:
שָרוּהוּ היא צורת מושא חבור: שרו אותו, כמו ראוהו – ראו אותו.
7
רינה זמיר שואל/ת: מה הפירוּש של שלפּר היידישאי?
רוביק עונה:
שלעפּער הוא אדם המתנהל לאט ובעצלתיים, וגם קבצן המחזר על הפתחים. שלעפּן פירושו לסחוב.
8
יהודה שואל/ת: האם אפשר לומר: התנועה נוסעת ללא פקקים מיוחדים. לי זה נשמע מגוחך.
רוביק עונה:
מקובל לומר שהתנועה זורמת. ודאי שתנועה אינה נוסעת, אלא כלי הרכב הם שנוסעים.
9
קרן שגיא שואל/ת: האם ניתן להשתמש בלצלצל לטלפון, או רק לטלפן או להתקשר?
רוביק עונה:
כל שימוש במילה או בפועל המובן לשני הצדדים ומשמש בציבור הוא נכון עקרונית. ב'לצלצל' יש לכאורה תמיהה כי המתקשר אינו זה המצלצל, אלא הטלפון אצל מקבל השיחה, אך משמעות הצלצול דבקה בפעולה. לתהליך כזה אנחנו קוראים מטונימיה. 'התקשר' היא הצורה הנפוצה היום, בעוד הצורה 'לחייג' כמעט נעלמה יחד עם מכשירי טלפון החוגה.
10
גל שואל/ת: במקרים שונים, כגון בשיר "מה חולמות האיילות", יש שימוש במילים ג'ולים וגולות כדברים שונים ולפעמים (מחיי היומיום כילד) כמילים נרדפות. האם זאת השפעה צלילית בלבד של jewel או שיש הבדל משמעותי בין שתי המילים?
רוביק עונה:
ג'ולים וגולות בהקשר המשחק הן מילים נרדפות, כמעט זהות. גֻלָּה מן השורש גל"ל היא מילה מקראית שפירושה כדור עגול, כמו בתיאור 'גולת הכותרת'. מכאן אומצה גם כשם לכדורי המשחק הקטנים, גם בהשפעת שימוש דומה בערבית. ג'ולים היא מעין תיקון יתר המעניק למילים נופך סלנגי או לועזי, ואולי ל-jewel יש כאן השפעה.
11
אריאל שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "התקלה" בעברית למילה tackle באנגלית?
רוביק עונה:
השורש תק"ל מופיע במקורות. נתקל – הוכשל בדבר מה. התקיל – הכשיל, פועל המופיע בבן סירא. מכאן גם תַקָּלָה (במקורות בשווא: תְקָלָה), וכן מילת הסלנג תָקֶל, במלעיל. הפועל tackle באנגלית פירושו לעורר ויכוח, להתאמץ לפתור בעיה, והוא הושאל לתחומי ספורט שונים כמו כדורגל והוקי במשמעות הכשלת מאמצי היריב להתקדם, לקיחת הכדור מהיריב בעת תנועה. מקור הפועל ושם העצם הקשור בו הוא בגרמנית ואין לכך קשר לעברית. עם זאת, הדמיון הרב בין המילים בשתי השפות, וקרבת המשמעות בוודאי בתחום הספורט, יצרו צורת פיעל של השורש העברי: תיקול או לתַקֵל, במשמעות האנגלית: לקחת את הכדור מהיריב בעת תנועה. הסטטיסטיקה בודקת את מספר התיקולים שמבצע שחקן כהוכחה לאיכותו.
12
עופר רוזנברג שואל/ת: האם יש קשר בין הפועל השתזף לבין הפרי שזיף? מה הקשר לעץ שיזף? ומה הקשר לבסיס שיזפון?
רוביק עונה:
עץ השיזף מופיע בתלמוד, והוא נקרא כך בעקבות שמו היווני זיזיפוס. עץ השזיף וכן הפרי אינם קשורים לעץ השיזף, אך נראה שגם כאן המקור הוא בשם היווני. יש קושרים את השם לצבעו הכהה-שחום של הפרי, כלומר, להיותו 'שזוף', ויתכן שזה עמד גם כן לעיני המחדשים. בסיס שיזפון נקרא על שם הר שיזפון ונחל שיזפון שבנגב הדרומי. לא נמצא מקור המסביר מדוע ניתן השם לאתרים אלה, שאינם מופיעים במקורות.
13
רינה זמיר שואל/ת: בעודי מקשיבה להרצאה בה המרצֶה "רץ" (מדבּר מהר מדי) עלתה במוחי השאלה אם רץ והרצאה באים מאותו מקור.
רוביק עונה:
אין קשר. הרצאה היא מן השורש רצ"ה, שיש לו הסתעפויות משמעות רבות. הפועל הִרצה במשמעות המוכרת לנו מופיע במשנה. רץ – משורש רו"ץ.
14
ראם בנטל שואל/ת: אשמח לדעת מה הכללים של הוספת י' בצירה. לדוגמא: אבידות, איכפת, ועוד. שנית, האם יש כללים ל-י כפולה? לדוגמא, ביי או שעדיף לרשום בי.
רוביק עונה:
את כל הכללים לכתיב חסר הניקוד תמצא באתר האקדמיה ללשון: https://bit.ly/3ixSOen. תשובות למילים שבשאלה: אבדות, אכפת, ביי.
15
שמעון בוגן שואל/ת: בַּחֲלֵב אִמּוֹ. האם יש מילה נוספת בתורה שמנוקדת בצורת בַּחֲלֵב?
רוביק עונה:
חוקר הדקדוק המקראי גזניוס מציג שתי דוגמאות לצורת סמיכות של מילים במשקל קָטָל שבהן יש תנועת e במקום a: חָלָב/חֲלֵב, לָבָן/לְבֶן. השערתו היא שהיו צורות משנה של המילה האלה בצורת היחיד שנעלמו, במשקל קָטֵל (חצר): חָלֵב, לָבֵן. צורות קרובות במקרא הן עָשָן/עֶשֶן והָדָר/הֶדֶר.