שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
טל שואל/ת: מה מקור המילה "פייסל" כסלנג לג'וינט? האם יש קשר לאחד המלכים או לשוק בנהריה?
רוביק עונה:
שאלה יפה, ונשמח לכל תשובה שתאיר את עינינו וגם תפורסם באתר.
2
אמה שואל/ת: מה המקור של כולו אוזן ועין בעין?
רוביק עונה:
"כולי אוזן": המקור בשפות שונות. אנגלית: all ears. גרמנית: ich bin ganz Ohr. צרפתית: être tout oreilles. "רואים עין בעין" מקורו בישעיהו: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" (נב 8), וכאן בהוראת מבט ישיר של אדם בדבר מה. בתרגום המלכותי של המקרא לאנגלית תורגם הפסוק: for they shall see eye to eye, והפך ניב בהוראת להסכים. מכאן ההוראה בעברית החדשה.
3
אודי שואל/ת: בשיטוטיי אחר מקור הביטוי "מן הפח אל הפחת" הגעתי אל המקור בספר ירמיהו, ובו כתוב: "וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד יִפֹּל אֶל-הַפַּחַת וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח" (פרק מ"ח, פסוק מ"ד). מדוע בביטוי השגור בימינו הסדר התהפך מלשון הנביא, בו קודם מגיע הפחת ואחריו הפח?
רוביק עונה:
הוראת 'פח' במקרא היא מלכודת לציפורים קטנות (על פי קהלת יט 12), ו'פחת' – בור לציד חיות גדולות (על פי ירמיהו מח 28). שינוי הסדר המקראי נקבע מטעמים של מקצב, אך בספרות התחייה ניתן למצוא גם צירופים קרובים למקור המקראי כגון "מן הפחת אל הפח" בכתבי י"ח ברנר.
4
אלי בן דוד שואל/ת: "להקדיח את הקדירה" הוא במובן של להמליח יתר על המידה. מנין הגיעה המילה "להקדיח" באותו מובן? איזה שימוש עוד אפשרי למילה זו?
רוביק עונה:
להקדיח את הקדירה (או את התבשיל) פירושו לחמם את התבשיל יותר מדי וכך לשרוף אותו. השורש קד"ח קשור בחום ושריפה, ומכאן מחלת הקדחת. יש מפרשים על פי אחת ההופעות בתלמוד שהכוונה להמלחת יתר, אך זו אינה משמעות הפועל המקורית.
5
יעקב שואל/ת: ככל הידוע לי "לאכול סרטים" זה לעבור חוויות טראומטיות. למילה סרטים יש בדרך כלל משמעות חיובית, כמו "משהו מהסרטים"! מאין נובע הביטוי הסלנגי הנ"ל?
רוביק עונה:
המונח מגיע מעולם הסמים. בז'רגון המעשנים 'סרטים' הם חוויות פרנואידיות או מצבי מציאות שונים שחווה מי שצרך סם כלשהו. מקור המונח הוא 'שרוט', מי שצורך סמים בדרגת התמכרות קשה אך הפיכה. החווייה הקשה שעובר ה'שרוט' התגלגלה ל'סרט' ויצאה מעולם הסמים אל הסלנג הכללי. הקשר בין "סרט" ל"שרוט" הוא בצליל המלה. 'לאכול סרטים', פירושו להתנסות בחוויות הקשות של העישון ובהרחבה לחוויות קשות בכלל. השורש 'אכל' משמש בסלנג לעיתים קרובות במשמעות שלילית.
6
ענת שואל/ת: האם ״למרבה הצער״ זה צירוף מילים?
רוביק עונה:
בהחלט. צירוף מילים הוא רצף מילים שדוברי השפה רואים בו יחידה אחת, וזה המקרה כאן. 'למרבה הצער' נקבע על פי צירופים שקדמו לו: למרבה המזל, למרבה הפלא עוד.
7
אמנון שואל/ת: ברצוני לשאול מה הקיצור של המילה: אמט״ל.
רוביק עונה:
אלה ראשי תיבות של שם מסחרי ספציפי, סניף שופרסל ברחובות. אין לכך משמעות כללית.
8
אלון בן דוד שואל/ת: קראתי בפרשת השבוע 'אל תונו איש את אחיו', ובהמשך כתוב 'ולא תונו איש את עמיתו'. מדוע הכפל, והאם קיים הבדל בין צורות השלילה?
רוביק עונה:
אין הבדל. 'לא' היא מילת השלילה הגנרית, ובין היתר היא פתיחה למצוות 'לא תעשה', כמו בעשרת הדיברות. 'אַל' משמשת רק כפתיחה לציווי שלילי.
9
בועז סולש שואל/ת: מה שימושי הסלנג של המילה דרוויש?
רוביק עונה:
למילה שני שימושים. 1. אדם שקט ומסתפק במועט; 2. עבריין מדרג נמוך: המקור בערבית: דַרְוִישׁ הוא נזיר מוסלמי. הוראה 1 מוכרת במרוקאית.
10
עדה קרמר שואל/ת: מה דעתך על החידוש 'ראשת הממשלה', ראשת העיר וכו'?
רוביק עונה:
דעתי חיובית בהחלט. קביעת צורה נקבית לבעלי תפקידים חשובה ביצירה שוויונית למעמד הנשים. אין כל מניעה להעניק ל'ראש' במשמעות מי שעומד בראש ארגון צורת נקבה.
11
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה ההבדל בין "אמתלה" ו "תירוץ"?
רוביק עונה:
בלשון חז"ל 'תירוץ' הוא פתרון קושיה. בעברית היום 'אמתלה' ו'תירוץ' קרובות מאוד במשמעותן. עם זאת, בדרך כלל כאשר מסבירים דבר מה שקרה בעבר ומתנצלים עליו המילה היא תירוץ: "התירוץ שנתתי מפני שלא הגעתי לפגישה היה אירוע רפואי". אם מתייחסים לאי קיום הבטחה עתידית, אמתלה מתאימה יותר: "התחמקתי מהפגישה המיועדת למחר באמתלה של תור לרופא".
12
שיוי פרנס שואל/ת: רחמים, חמלה ואמפטיה. הבדל ומקור המלים?
רוביק עונה:
'רחמים' ו'חמלה' הן מילים נרדפות, שתיהן מן המקרא. שתיהן קרובות במשמעות המקורית לאהבה, ומכאן 'מחמל נפשי', וכן תפיסה של הרחמים כאהבה במקורות. יש ניואנס בשימוש. 'רחמים' מדגישה את המסכנות של האובייקט, את מעמדו הנמוך. 'חמלה' מדגישה את רגש ההזדהות עם האובייקט, ולכן היא קרובה יותר לאמפתיה. מקור המילה אמפתיה הוא ביוונית: אם = בתוך, פאתוס = רגש. אמפתיה היא היכולת להזדהות עם הזולת במצבים שונים, לאו דווקא מצבים של נחיתות ומסכנות.
13
טירנה שואל/ת: האם יש קשר בין המילים: מדים ומידות? מידות לא במובן של מידה בבגד, אלא במובן של ערכים. כלומר, כאשר אני לובש מדים של ארגון/ חברה, (ולהבדיל, דת), האם אני מייצג באמצעות לבוש המדים, את המידות של אותו הארגון, הערכים וקוד ההתנהגות שהוא דוגל בו? האם המילים קשורות ביניהן מבחינת משמעות, או שרק יש ביניהן דמיון באותיות?
רוביק עונה:
הקשר בין המילים הדוק. השורש המשותף הוא מד"ד. 'מדים' הם בגדים שאותם מודדים עבור משרה או דרגה כלשהי. 'מידה' היא במקורה שיעור של דבר מה, כמו אורך ורוחב, אבל המילה הורחבה למונחים מופשטים כמו כלל תלמודי, וכן תכונה שלפיה נמדד האדם.
14
רות שואל/ת: האם המילה הלועזית psoriasis קשורה למילה 'צרעת'?
רוביק עונה:
אין קשר. פסוריאזיס היא מילה יוונית שפירושה 'לחוש גירויים'. 'צרעת' היא מילה שמית שיש לה מקבילות בערבית.
15
רמי שואל/ת: בטיול בגבעות מדרום למודיעין צפינו בעדר פרות הנוטה ללון. הפרות הסתדרו במעגל הגנתי, והעגלים הצעירים נכנסו למרכז המעגל. עלה על דעתי כי יתכן שהשם "עגל" קשור אטימולוגית ל"מעגל" בו הוא שוהה. מה דעתך ?
רוביק עונה:
ההשערה עלתה במוחם של חוקרי מקורות העברית והשפות השמיות, ומקובלת כאפשרות סבירה: העגל הוא זה המתרכז במעגל.