שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דורון שואל/ת: מהו מקור השם לדינו, שפת יהודי הבלקן? האם יש קשר למילה "לטיני"?
רוביק עונה:
יש קשר, למעשה זו אותה מילה: לדינו היא צורת משנה של 'לטינו'. מקורה בספרדית שהיא שפה בתת המשפחה הלטינית. השם מבדיל בין שפה יהודית זו ליידיש, שהיא שפה גרמנית-סלאבית.
2
משה מגן שואל/ת: ידוע לי שתיזוז היא ענישה משמעתית צהלית. מה מקור המילה? והאם זה קשור לתזוזה?
רוביק עונה:
הפועל 'תיזז' ושם הפעולה 'תיזוז' מציינים את היסוד החוזר, המהיר והשרירותי שבמנגנון. אפשר לראות כאן שורש גזור שם, מן המילים 'תזזית' או 'תזוזה', או שורש תנייני: ת+זו”ז.
3
עופר שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה שאלטר בעברית למתג? באנגלית shelter זה בכלל מקלט.
רוביק עונה:
המילה היא גרמנית: Schalter, מפסק, מן הפועל schalten, לכבות.
4
עידית שואל/ת: מה מקור המונח "קוּפּיצֶ'לי"? הכוונה ל"שק קמח" - נשיאת אדם על הגב.
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר. לצד 'שק קמח' נהוג 'אבי יויו'. כל היודע דבר על קופיצ'לי מתבקש לשתף.
5
רות לוי שואל/ת: מה מקור צבעי השיער שטני ובלונדי?
רוביק עונה:
בעל השיער הבלונדיני או הבלונדי התגלגל משפות אירופה השונות, כשהמקור הקדום הוא המילה הלטינית blondus שפירושה צהוב. שאטֶני מקורה במילה הצרפתית châtain.
6
משה מכנס שואל/ת: שמא מוכר לך הביטוי "אָייסֶה בֶסָייסֶה", שבחיקוי הדורות הקודמים במשפחה אני מפחיד בו כל נכד. עשרת נכדי מתחננים לשווא שאגלה להם מהו סוד ה"אייסה בסייסה", שגילויו הוא כמובן פשע חמור מחשיפתה של רשימת מרגלי המוסד בעולם?
רוביק עונה:
הביטוי לקוח ממשחקי הילדים בעבר, שבו מחזיקים ברגלי ילד כלשהו וכופים עליו לפתוח את החנות כדי לראות את איבר המין. המקור הוא מהביטוי "עושה מציצה', באשכנזית: עֵייסֶה מֶסֶייסֶה, הלקוח מטקס ברית המילה. ממשחק הילדים הוא קיבל משמעות כללית: אי סדר, בלגן, "עשינו אייסה בסייסה".
7
ציפי מזר שואל/ת: האם תוכל להתחקות אחר גלגוליהם של שני ה'להיטים' הבאים בשפת הדיבור? הביטוי 'לצורך העניין' הרווח מאוד בלשון הדיבור והתקשורת. שם התואר 'קָשוּחַ' הרווח בשפת הדיבור לתיאור כל דבר קשה, מיוחד, מעניין, לא רגיל.
רוביק עונה:
'לצורך העניין' משמש בעיקר בשפת קצינים. ככל הנראה יש כאן גלגול של הביטוי האנגלי for the sake of argument – לצורך הטיעון. 'קשוח' פרץ לחיינו בשנים האחרונות, ומילא חסר בלשון הדיבור. הוא ישמש בכך עד שיהפוך לקלישאה ויימצא תואר אחר.
8
אלי בירנבאום שואל/ת: האם יש הבדל בשימוש יומיומי בין אַמַּת מִדָּה וקְנֵה מִדָּה?
רוביק עונה:
'אמת מידה' הוא מונח ארכאי, המופיע בלשון ימי הביניים בעקבות מופעים במקרא. 'קנה מידה' הוא מונח מקראי ומשמעותו מילולית: קנה המשמש למדידה. לשני הביטויים משמעות מודרנית של קריטריון, אך ל'קנה מידה' בעיקר משמעות מתמטית: יחס קבוע בין אובייקט כלשהו כגון קרקע, בניין וכדומה, לבין תרשים המציג אותו באופן מוקטן.
9
אמיר חקלי שואל/ת: מה ההבדל בין נבזה לנמבזה?
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות. הצורה המקראית הייחודית הזו, נְמִבְזֶה, זכתה להסברים שונים. הסבר אחד הוא שיש כאן שילוב של 'נבזה' עם 'מבוזה'. הסבר נוסף, משכנע פחות, שזהו שילוב של 'נבזה' ו'נמאס'.
10
אודי שואל/ת: ראיתי בהרבה ספרי שירה כי שירים ללא שם מסומנים בכל מיני וריאציות של כוכב, ובפרט של כוכב בעל חמישה קודקודים. אשמח לדעת מה מקור השימוש הזה, ומאילו טעמים זו הצורה שנקבעה.
רוביק עונה:
כוכבית (*) או (*) היא סימן דפוס בעל תפקידים מגוונים, רובם ככולם מציינים שיש לשים לב לדבר מה, כמו הערת שוליים, מעבר בין תת פרקים בספר או מאמר, ובמקרה של השאלה, סימון תחילת שיר שאין לו שם. לכוכבית חמישה או שישה קודקודים, והשימוש באחת משתי האפשרויות רנדומלית.
11
אריאל בר שואל/ת: מדוע ישנם פעלים הנהגים - להרדם, להרגע, להנות - בהם האות ה מנוקדת בתנועה גדולה, בקמץ או צירה לעומת פעלים אחרים בהם האות ה מנוקדת בחיריק - להסתער, להידמות, להתחשב.
רוביק עונה:
להסתער ולהתחשב הם בבניין התפעל, שבו החיריק בה' הבניין קבוע. בבניין נפעל יש הבדל בין שורשים מקבוצה הדורשת לשום דגש: א,ה,ח,ע,ר – שבה ה' מקבלת צירה, לעומת יתר השורשים שבהם ה' מקבלת חיריק: להידמות, להיבחר.
12
מירי גל שואל/ת: איך מנקדים את המילה אמפליטודה (משרעת)?
רוביק עונה:
מִשְׂרַעַת. ש' שמאלית, מלשון השתרעות.
13
אלירן שואל/ת: כיצד היית מתרגם את שם המשקה קבס, המופיע לעיתים בתרגומים מרוסית כ"חלב חמוץ"?
רוביק עונה:
השם התלמודי לחלב חמוץ שנועד לשתייה הוא קוֹם. מקור המילה בתלמוד. המילה הופיעה בספרות החדשה ובתרגומים בעבר, אך אינה משמשת היום.
14
חיים שומר שואל/ת: ברוסית יש צמח נקרא : ромашка. משפחת המורכבים. עלי הכותרת לבנים. דומה לקחוון אך גדול ממנו. האם תוכל לומר לי כיצד ה-ромашка נקראת בעברית?
רוביק עונה:
שם הצמח העברי הוא בבונג דו-גוני.
15
מיכאל שואל/ת: באחת מתשובותיך בשבוע שעבר דברת על "לעברת", דהיינו להפוך לעברית (משורש עברת). האם ניתן לומר גם "לשעבר" (משורש שעבר) בדומה ל"לשעבד" (משורש שעבד)?
רוביק עונה:
על פי מילון אבן שושן האפשרות לְשַעְבֵּר קיימת ותקינה במשמעות זו, אך גם הוא מציין שהצורה עִבְרֵת מקובלת יותר, ומזכיר צורה נוספת שנעלמה – עִבְרֵר.