שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דליה גנור שואל/ת: לא מצאתי את מקור/שורש המילה מידבר – desert.
רוביק עונה:
השורש הוא דב"ר במשמעות ללכת אחרי, להתלוות. אין לשורש קשר לדב"ר הקשור בדיבור או בחפצים. מִדְבָּר – המקום שבו רועה הבקר. מילים נוספות בשורש: דוברה, דֶבֶר, דביר.
2
משה שרייבר שואל/ת: מה המקור והשימוש במילה נשיא?
רוביק עונה:
המילה נשיא מופיעה 129 פעמים במקרא במשמעות נגיד, מושל, אדם מורם מעם, וכן 4 פעמים, ברבים, במשמעות עננים. השורש הוא נש"א, והמשמעות – מי שנושאים אותו כלפי מעלה, מעלים אותו לדרגת מנהיג.
3
שלמה יהודה שואל/ת: מה המקור למילה ג'יבריש? האם התרגום לעברית הוא קשקשת?
רוביק עונה:
המילה gibberish נכנסה לשימוש במאה ה-17, בהרחבה של הפועל to gibber, לדבר במהירות ובאופן לא מובן המוכר מהמאה ה-16. המילה נחשבת אונומטופאית. במילון למונחי תקשורת (גילוי נאות: עמדתי בראש הוועדה שכתבה את המילון יחד עם רפי ניר ז"ל) נקבע שם עברי: קשקשת.
4
יניב גליקסמן שואל/ת: בשיחה עם אימי דיברנו על אדם שמתהדר בתארים מקצועיים פיקטיביים ונזכרתי בביטוי שנתקלתי בו לפני כמה שנים בטלוויזיה, אותו ציטט העיתונאי ואיש-התקשורת חיים-הכט באידיש: "כבד שנתפר בחוט כשר"?! או שמא: "כבד קצוץ שנתפר בחוט כשר"?! כלומר: מעשייה שאין בינה לבין המציאות ולו דבר! זה מזכיר לי את הביטוי ברומנית אותו אבי ז''ל ציטט בפני אימי שתיבדל לחיים-ארוכים: o povestii Cúsuta cu atzhe alba - כלומר: מעשייה שנתפרה בחוט לבן בולט, ומכאן רואים שזו מעשייה. מה המקור המדויק?
רוביק עונה:
הביטוי "תפור בתפרים גסים" המזכיר את הביטוי הרומני משמש בעברית במשמעות מידע או סיפור שחובר באופן רשלני, ויש לו כמה מקורות. באשר לביטוי שבשאלה, לא מצאתי נוסח מתאים בספרי ניבים ביידיש.
5
רואי מעוז שואל/ת: למה לתנועה המגונה קוראים 'אצבע משולשת?' אם כבר יותר הגיוני 'אצבע שלישית'. או שאין קשר בכלל למיקום האצבע, ו"המשולש" הוא בהקשר אחר?
רוביק עונה:
'אצבע משולשת' היא תחיבת האגודל בין האצבע והאמה באופן המרמז על משגל, לצורך ביזוי והשפלה. המקור הוא בשימוש בשלוש האצבעות לצורך התנועה, הנקראת ביידיש א-פייג: תאנה. תנועה מזרחית היא שליחת האמה, האצבע האמצעית, בכיפוף, וגם כאן יש רימוז מיני.
6
שרון שואל/ת: אשמח לדעת - מה פירוש המונח "הצעת מחליטים" ומניין תורגם?
רוביק עונה:
הצעת מחליטים היא הצעה, בעיקר הצעת חוק שראש ממשלה או קבוצת שרים מגישה לממשלה לאישור. משמשת גם בהליכים במוסדות אחרים.
7
רעיה ירון שואל/ת: אנא הגדר לי מיהו חוואי, והאם נכון לכנות את בעלי המאחזים הלא חוקיים כחוואים? ניראה לי שהכינוי הזה הוא עוד ניסיון להלבין את גזלת האדמות.
רוביק עונה:
בלי להיכנס לסוגיה הפוליטית, חוואי הוא מי שמחזיק בחווה חקלאית פרטית (בניגוד לקיבוץ או מושב, למשל) ומתפרנס ממנה. המונח בוודאי אינו מיוחס למי שמקים כמה בתים באזור פתוח, מגדר או אינו מגדר את השטח, וזאת בלי קשר לשאלת החוקיות.
8
משה שואל/ת: מתי אומרים 'כאן' ומתי אומרים 'פה', והאם יש הבדל ביניהם?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות לכל דבר ועניין, וגם אין ביניהן הבדל משלבי. ההבדל הוא במקור. פֹה – מילה מקראית. כאן – מילה בלשון חז"ל.
9
רחל קרטון שואל/ת: מה בין גזעול לחוטר?
רוביק עונה:
גזעול הוא גבעול בהגדרתו הבוטנית, היוצא מהקרקע מתוך פקעת ונראה כגזע עץ. גזעול אופייני הוא של צמח הבננה. חוטר הוא ענף היוצא מן הגזע, ומשמש במינוח הבוטני בהקשרים שונים.
10
אלי שואל/ת: מה הקשר בין לשמור, מְשַׁמֵּר ושְׁמָרִים?
רוביק עונה:
לשמור ולשַמֵר הם מאותו שורש ובמשמעות קרובה. לגבי שמרים החוקרים חלוקים. יש ניסיון לקשור אותם לשמירה במובן המקובל, שמירה על הנוזל או הסבר אחר, אבל אין על כך הסכמה, ויתכן שיש כאן מקור לא ידוע.
11
תמר ארפי שואל/ת: מדוע במילה "מרכאות" אין דגש באות "כ"?
רוביק עונה:
המילה ביחיד היא מירכא, והחלוקה להברות היא מֵי-רְכָא. ר' בשווא נע, ואחריה כ' רפה.
12
י שואל/ת: איך מנקדים את שתי המילים מלה (יחידה הבנויה מאותיות שיש לה מובן) ו-מלה (ברית מלה) כשהן בסמיכות: מלת חיבור לעומת מלת יצחק?
רוביק עונה:
הראשונה: מִלָּה, השורש מלל (כפולים), בסמיכות מִלַּת-. השנייה: מִילָה, השורש מו"ל (נחי עו"י), בסמיכות מילַת-. מילה במשמעות השנייה תופיע תמיד עם אם הקריאה י'.
13
יוחאי שואל/ת: במקומות שונים במקרא מחולקים הפסוקים לשניים. החלק הראשון של הפסוק מסתיים ב (ס), וחלקו השני מסתיים ב (ר). מה מבטאות האותיות שבסוגריים?
רוביק עונה:
מדובר בדרכי פיסוק בשיטת החלוקה לפרשיות במסורת המקרא. (ס) היא פרשה סתומה, פרשה המתחילה בדרך כלל באמצע שורה. (פ) היא פרשה פתוחה, המתחילה בתחילת שורה. (ר) מציינת, בעיקר בשירה המקראית, סוף שורה, וכן (ש) – שורה ריקה.
14
ענת שואל/ת: איך מנקדים 'קלפי המשחק' (בנסמך).
רוביק עונה:
הניקוד וההגייה – קלָפֵי-, כמו כפר=כפָרֵי, פרט=פרָטֵי.
15
גיל שואל/ת: איך נכון לבטא "די"? אני משתמש בזה לרוב בתנועת E אך מכיר גם שימוש בתנועת A. הכוונה לשימוש במשמעות "יחסית", כמו "די הרבה" או "הוא איש די נחמד".
רוביק עונה:
דֵי בצירה – במידה מספקת לפני תואר: דֵי נחמד. דַי בפתח – במידה מספקת אחרי פועל: עוד לא אהבנו דַי. דֵי היא צורת הסמיכות של דַי ומכאן ההבדל.