שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אברהם שואל/ת: האם גם בימי קדם היו קוראים לבחורה שעובדת כמטפלת בבית חולים אחות? או שזו השפעת תרבות נוצרית?
רוביק עונה:
המקור בנצרות. הנשים המטפלות בחולים היו בימי הביניים ואחריהם נזירות, אחיות מסדר. 'אחות' דבק במטפלות בשפה הגרמנית גם אחרי שהפך למקצוע שאינו של נזירות, וכך התגלגל לעברית.
2
אפרת שואל/ת: מה מקור המילה הורים?
רוביק עונה:
המילה מופיעה פעם אחת במקרא: "ברכות אביך גברו על ברכות הוריי", מתוך ברכת יעקב. השורש הוא הר"ה, המתייחס לעיבור האשה.
3
רותם שואל/ת: לא מזמן ניסיתי לענות על השאלה מה אומרת המילה 'הופה' לחברים שאינם דוברי עברית. אלו היו כמה דקות מאוד מצחיקות ומלאות בדוגמאות מאוד ישראליות. מאיפה מגיעה המילה או הקריאה הזו? האם יש לה קרובות בשפות אחרות?
רוביק עונה:
המקור בגרמנית. הוֹפָּה וכן הוֹפָּלָה ומכאן גם הוֹפְּלָה משמשים בלשון הדיבור הגרמנית. השיר 'הופה הופה ריידר', למשל, הוא שיר ילדים גרמני המלווה בהקפצת הילדים על ברכי הוריהם.
4
ראם בנטל שואל/ת: אשמח לדעת מהיכן הגיע המונח תרתי משמע, בד בבד לפירוש מילולי של המילה תרתי.
רוביק עונה:
המקור בארמית בלשון חכמים: "ומלאו את הארץ וכבשוה, איש דרכו לכבש, ואין אשה דרכה לכבש. אדרבה, וכבשוה תרתי משמע (ת"ב יבמות סה ב). תרגום הצירוף: שני פירושים. תרתֵי=שנֵי.
5
שלמה שואל/ת: אשמח להבין איך נוצרו הביטויים כמו ''מרה שחורה'', ''מוסר כליות''. מה הקשר בין אברי הגוף כליות ומרה למוסר ומצב רוח?
רוביק עונה:
הביטוי 'מוסר כליות' היא צורה שמנית של פסוק מקראי במשמעות ייסורי מצפון, מחשבות חרטה.: "אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי" (תהלים טז 7). הכליות נחשבו לאיבר שבו מתקיים הרגש המוסרי, וראה "בוחן כליות ולב". 'מרה שחורה' מופיעה במדרש: "וכנגדן ארבעה יסודי העולם: מרה שחורה כנגד העפר תולדתה צינה ויבשה כך העפר, מרה אדומה כנגד האש תולדתה חמה ויבשה, הלובן כנגד המים תולדתו קר ולח כמו המים, הדם כנגד הרוח" הרמב"ם מסביר שמדובר במחלת המרה. הצירוף מצוי בשפות רבות כגון אנגלית: black bile, צרפתית: bile noire, לטינית: nigra bilis. הצירוף הלטיני, וכן ההופעות במקורות היהודיים, נשענים על תורת הרפואה של היפוקרטס, שלפיה לחה שחורה המופשרת מן המרה גורמת לאדם להיות בעל מזג מלנכולי, דהיינו, נוטה לדיכאון.
6
עידית לוי שואל/ת: האם "הוא-הא" (עשה "הוא-הא" מכל דבר קטן...) נחשב סלנג?
רוביק עונה:
בהחלט. המילה שייכת למילות הקריאה הרבות בסלנג, כקריאת התלהבות ועידוד, כמו בקריאה המפורסמת אחרי הניצחון על צסק"א. הביטוי 'עשה הו הא' כמו הקריאה עצמה מגיעים מיידיש: הו-האַ פירושו בשפה זו שאון והמולה; המילה מופיעה גם באנגלית במשמעות דומה: hoo-ha, קרוב לוודאי בהשפעת יידיש.
7
נעמה שואל/ת: רציתי לשאול לגבי משמעויותיה של המילה - 'מקום', 'המקום'. כיצד התפתחו המשמעויות הרבות של המילה? איך זה ביחס לשפות אחרות? האם יש עוד שפות שבהן 'המקום' הוא כינוי לאל?
רוביק עונה:
'מקום' היא מן השורש קו"ם, ומשמעותה הכללית ברורה. כשם אלוהים הוא נטבע במשנה. נראה שהיא נוצרה כעוד דרך לעקוף את הגיית השם המפורש, בעקבות המשנה המדברת על "עבֵרות שבין אדם למקום". מדרש בראשית רבא מסביר: "מפני מה מכנין שמו של הקדוש ברוך הוא וקוראין אותו מקום? שהוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו".
8
יוסי מאירי שואל/ת: בבית הספר למדתי שלמילה 'נשקע' יש מובן חיובי, ואפשר להשתמש בה שכזאת. למשל: רוב חוויות ילדותי נשקעו בי, ואת רובן אני זוכר. כאשר משתמשים במילה 'שקעו' זה בדרך כלל במובן שלילי. שקיעת השמש - תחילת הלילה, החושך. שקיעה בבוץ, הספינה שקעה במים. האם זה נכון?
רוביק עונה:
השימוש ב'נשקע', שקע בבניין נפעל, שאינו נפוץ היום, מופיע במקרא בספר עמוס, וכן בהקשרים שונים בלשון ימי הביניים. משמעותו הבסיסית ניטרלית: ירד כלפי מטה, בדרך כלל בכיוון היעלמות. הקונוטציה השלילית תלוית הקשר, וכך לגבי כל גילויי השורש שק"ע. משקעים הם דווקא גשמי ברכה, אבל בהקשר הנפשי הם מעידים על תחושות שליליות. שקיעת השמש, שאינה אלא אשליה אופטית, היא סיום החלק המואר של היום, אך הלילה אינו בהכרח דבר רע, ושקיעה נחשבת תופעת טבע יפה. כמובן ששקיעות רבות הן שליליות, גם כמטפורה לדעיכה של אדם, מוסד או רעיון.
9
רפאל פרידמן שואל/ת: מה בצע בחילוף האותיות א' ו-ה במילים הבאות ודומותיהן; הונאה - אונאה; הסדרה - אסדרה; הספקה - אספקה; הרגעה - ארגעה....?
רוביק עונה:
שמות פעולה של בניין הפעיל זוכים במקרים רבים לצורת אפעלה, לצד הפעלה. זאת בהשפעה ארמית. בעברית החדשה הצורה בא' משמשת כשם עצם שאינו קשור למערכת הפועל, בעוד הצורה בה' היא שם הפעולה של בניין הפעיל. אספקה היא הציוד המסופק, הספקה היא פעולת העברת הציוד. אזכרה היא אירוע זיכרון, הזכרה היא פעולה. אסדרה היא רגולציה, הסדרה – פעולה, וכך הלאה.
10
אורי לאור שואל/ת: בעיון באינטרנט מצאתי שטליתא היא ילדה בארמית סורית. האם יש קשר כלשהוא בין טליתא לטלית שבה מתעטפים?
רוביק עונה:
אין קשר, הדמיון מקרי. טַלְיָתָא היא בארמית טליה וגם ילדה קטנה, מקבילה ל'טליה' העברית. גדיים וטלאים הם דימוי לאדם צעיר. טַלִּית היא מהשורש טל"ל במשמעות כיסה או הֵצֵל, וקרובה לשורש צל"ל.
11
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין כתונת העברית לכותנה הלועזי?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. כותונת היא מילה עברית הנקשרת ומושפעת משפות שמיות נוספות, כמו פיניקית וארמית. בערבית נקראת הכותנה כּוּתְן, מכאן התגלגלה למילה הצרפתית העתיקה coton, ומשם לאנגלית.
12
פרץ גן שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין הפעלים למלל (דיבור), למלמל (דיבור לא ברור), ולמולל (לחוש באצבעות).
רוביק עונה:
מילל הוא מן השורש מל"ל במשמעות השמיע דברים, ומכאן גם מִלָּה ומֶלֶל. מלמל היא הכפלה של עיצורי מ"ל באותה משמעות. בדומה לקשר בין גלגל לגל"ל. מולל, פועל מקראי, גם הוא משורש מל"ל אבל במשמעות ערבוב ושפשוף, ויש קושרים אותו לשורש בל"ל.
13
לייב שואל/ת: אביו מולידו ואמו... מולידתו? הורתו?
רוביק עונה:
האב מוליד והאשה יולדת, על כן: אביו מולידו, אמו יולדתו. 'אמי הורתי' הוא ביטוי נאה ומקורו בשיר השירים: "הביאותיו אל בית אמי ואל חדר הורתי".
14
משה מגן שואל/ת: איני יודע האם יש חלופה עברית ל'קיק בוקס', אבל ברור שמשתמשים ברגליים ובידיים לכן חשבתי על רֶגרוף. האם כדאי להציע זאת לאקדמיה ללשון העברית?
רוביק עונה:
לא הייתי ממליץ על רֶגרוף, כיוון שהוא יוצר צורה של שם פעולה בבניין פיעל כביכול, אך הסגול מקלקל את השורה. כללית מילים מורכבות נדירות בעברית, אם כי אלה שנטמעו מוצלחות בדרך כלל.
15
רותי שואל/ת: מהי המילה המקבילה לפקודה roll it! כשמדובר בהתחלה של הסרטה או הפעלת מצלמות. 'תגלגל אותה'? איך היית מתרגם את: let's roll it?
רוביק עונה:
'גלגול' בהקשר ההסרטה לקוח מימי הפילם שחלפו מן העולם. הפקודה המקובלת היא 'אקשן', לעומת 'קאט' להפסקה, והפועל העברי הרלוונטי הוא 'הַפְעֵל'.