שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דוד גולן שואל/ת: האם המונחים "מחיצה" ו"סילוק מחיצה" מופיעים ב"קבלה" או בכתבים מיסטיים יהודים אחרים והיכן?
רוביק עונה:
המילה מְחִצָּה, מן השורש חצ"ץ, מופיעה במשנה במשמעות חיץ או גדר. אגב, ביאליק כתב אותה בניקוד שונה: מחיצה, וייחס אותה לשורש חי"ץ. 'סילוק מחיצה' הוא כפשוטו, הסרת המחיצה, לא נמצא קשר לקבלה.
2
דרורית אמיתי דרור שואל/ת: למה ״לכלוך״? מאין הגיעה המילה המשונה הזו? איך נוצרה? חברות רבות שלה נשמעות אונומטופאה: צרצור, רשרוש, טרטור, קשקוש... הלכלוך איננו משמיע קולות כאלה. גם לא הבלבול...).
רוביק עונה:
'לכלך' אינו פועל בהכפלה כמו טרטר וקשקש, אלא פועל מרובע רגיל שמקורו בלשון חכמים. קושרים אותו לשורש ארמי תלת-עיצורי: לכ"ך במשמעות בחש, ויש רואים כאן השפעה של השורש המרובע לחלח.
3
נוני שואל/ת: האם הביטוי "לחיים" בהרמת כוסית הוא ייחודי לעברית, ליידיש. במחזמר כנר על הגג באנגלית שר הזמר "לחיים לחיים טו לייף".
רוביק עונה:
זוהי ברכה יהודית למהדרין, to life הוא תרגום לצורכי המחזמר. הברכה היא קיצור של הופעות בלשון חכמים כגון במדרש, 'לחיים ולשלום', והיא נהוגה בשלמותה בחגים ומועדים. במדרש בראשית שכל טוב נכתב: "ובכל זאת אנו חייבים להודות לו ולברכו 'גודר פרצות הוא יגדור הפרץ הזה לחיים ולשלום'".
4
ניצן שואל/ת: מאיפה הגיע המונח 'נגמר לו הסוס'?
רוביק עונה:
מקור הניב בבדיחה יהודית: "אופיצר לימד לטירונים אמנות הרכיבה. הרכיבו טירון יהודי על סוס והדהירו אותו. זיזה אחרי זיזה נשמט הטירון מאמצע גבו של הסוס לאחוריו, ולבסוף הגיע עד לבין-הפרסות. תקפה אותו אימה גדולה וצווח: 'כבוד מעלתך, מהר והבא סוס אחר. הלה נסתיים'" (דרויאנוב ג, 2723). כמו כן יש כאן השפעה של ניב אנגלי, הנקשר גם ל'גמר את הסוס': come down off his horse.
5
ראובן פרומר שואל/ת: מהו המקור לניב/פתגם/ביטוי: "כורת/גודע/מנסר/חותך את הענף עליו הוא יושב"?
רוביק עונה:
זהו ניב רב לשוני. גרמנית: den Ast absägen, auf dem man sitzt. צרפתית: scier la branche sur laquelle on est assis , וכן ברוסית ובערבית. הניב מיוסד על מוטיב המופיע בסיפורי עם ממזרח וממערב, וכן בפולקלור היהודי-ספרדי: שוטה יושב על ענף של עץ וכורת אותו סמוך לגזעו, כך שלבסוף הוא עצמו נופל.
6
דב שגב שואל/ת: בבית הספר החקלאי השתמשו במושג ׳שדיך׳, שהוא אייל החגור במעין סינר המסתובב בין הכבשים לאתר מי מהן מיוחמת. היום אני לא מוצא שום אזכור ל׳שדיך׳. אני מניח שמקור המילה הוא ׳שדכן׳ או ׳שדכנות׳, אבל לא מוצא סימוכין לכך. האם ה׳שדיך׳ היה רק סלנג מקומי?
רוביק עונה:
לא נמצאה תשובה הולמת לביטוי העתיק והנשכח הזה. כל מידע יתקבל בברכה.
7
משה מגן שואל/ת: היום פתרתי תשבץ והייתה שם הגדרה, 'טראומטי', והתשובה הייתה חובבני. ידוע שחובבני הוא משהו לא מקצועי או אולי רשלני, אז אפוא כאן הטראומה???
רוביק עונה:
אין כמובן קשר בין טראומה לחובבנות ובין טראומתי לחובבני. למילה טראומה נקבעה מילה עברית: חוֹבְלָה, אך קשה למצוא שימושים שלה. טראומתי יהיה איפה 'חובלָני' וכנראה זו הייה התשובה המבוקשת בתשבץ.
8
אהרן גוטהילף שואל/ת: מה הסיבה שהמילה ׳חרוז׳ מציינת קישוט (על חוט) וגם מילה בעלת סיומת דומה למילה אחרת? האם יש קשר בין שני המובנים?
רוביק עונה:
יש קשר, זו אותה מילה. 'חרוז' במשמעות פריט במחרוזת מופיע במקרא: "צווארך בחרוזים" בשיר השירים. בלשון ימי הביניים הייתה השפעה רבה לערבית, בין היתר בתחומי הספרות והשירה. המילה הערבית נט'ם פירושה גם פריט במחרוזת, ובהשאלה פסוק שקול בשירה. חכמי העברית של התקופה שאלו את המשמעות המורחבת של נט'ם, והעבירו אותה כמשמעות מורחבת ל'חרוז'. לתהליך כזה אנו קוראים שאילת משמעות.
9
אלישע פרוינד שואל/ת: נכדי החל לעסוק בספורט הסיוף. תהיתי מה מקור המילה. בדקתי אתרים שונים ודעות שונות. הרושם שלי הוא שיש קשר בין המילה היוונית xiphos שמשמעה חרב (אולי שיבוש ממקור שמי עתיק יותר) ובין המילה סייף/סייפא. מה דעתך?
רוביק עונה:
המקור ללא ספק שמי, ומוכר בשפות העתיקות יותר כמו ערבית וכן מצרית. המילה היוונית xiphos מוכרת היום כחלק משמו של סוג רמש שלחלק ממנו יש צורת חרב. במילונים השונים לא נרמז מקור שמי.
10
ליאור דגן שואל/ת: מדוע "מערוך" ולא "מארוך"? זה נראה לי קשור ל"להאריך" (איכשהו), אבל מה הקשר לערכים והערכות?
רוביק עונה:
המשמעות המקורית של השורש ער"ך היא סידור דברים על פני השטח, וזה מה שעושה המערוך – מרדד את הבצק כך שהוא מסודר בעובי שווה על פני שטח. המילה מופיעה בתלמוד.
11
עפרה תדהר שואל/ת: שמעתי שיר ברדיו בואי כלה ללא דגש. נשמע כמו חלה. האם כך צריך לומר כלה?
רוביק עונה:
הצירוף 'בואי כלה' מופיע במסכת שבת. בדקדוק המקראי, מילה המתחילה באותיות בגד כפת ומופיעה לאחר מילה המסתיימת בתנועה, תאבד את הדגש הקל. הצירוף 'אחותי כלה' בשיר השירים נשמע 'אחותי חלה'. בדקדוק המודרני הוראה זו אינה תקפה, אך נראה שבשיר היה רצון מודע לשמור על ההגייה הקלאסית.
12
אלכס שואל/ת: האם קיימים צירופים של מילת היחס "עד" עם שמות-גוף? ואם לא - מה משמש במקומם?
רוביק עונה:
מילת היחס 'עד' המתייחסת לכינוי גוף תופיע תמיד עם כינויים חבורים: עד הוא – עָדָיו, עד הם – עֲדיהֶם וכדומה.
13
ראם בנטל שואל/ת: אחותי ביקשה הסבר אודות המילה אתכם. הרי ביחיד זה אותי / אותו / אותה. וברבים זה נהיה אתכם / אתכן, אבל אותנו. כל העניין לה נשגב מבינתי, ולכן אשמח לביאור.
רוביק עונה:
מילת היחס שממנה נוטים את המילים בשאלה היא 'אֶת', המייצגת מושא. זהו מושא חבור, אבל רק בצורות אֶתכם/אֶתכן הוא שומר על המילית המקורית, בעוד שבכל יתר המקרים הוא מומר ל'אות-', מסיבות פונטיות. בלשון הדיבור יש נטייה לאנלוגיות ולהאחדה, ולכן נוטים גם לומר אותכם, אותכן, אך אלה צורות לא תקניות.
14
נועה מרום שואל/ת: האם מותר להגיד "ביחד" או שהצורה התקנית היא רק "יחד"? למשל - ראיתי אותם נכנסים ביחד/יחד לבניין.
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא 'יחד'. 'ביחד' היא עודפות המקובלת בלשון הדיבור.
15
בנצי כהן שואל/ת: מה מקור ופשר השם אלקבץ?
רוביק עונה:
אלקבֶּץ פירושו בערבית 'הזריז, הפעיל'. בספרדית [El Cabeza הוא בעל ראש גדול. כמו כן השם עשוי להיגזר משם העיר קבס או גבס שבתוניסיה, שהייתה מרכז רבני חשוב במאות 9-10.