שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלי בירנבאום שואל/ת: מה מקור הביטוי 'להיקרע מצחוק'?
רוביק עונה:
זוהי ואריאציה של הביטוי 'להתפוצץ מצחוק' שמקורו בשפות רבות: יידיש: פּלאַצן פֿון געלעכטער. רוסית: LoopNet' so samekh, וכן בגרמנית. אנגלית: split his sides with laughing (צלעותיו התבקעו מצחוק), וכן בגרמנית, בצרפתית ובערבית. צחוק גדול נותן תחושה של התבקעות או קריעה פנימית, ומכאן גם 'התפקע מצחוק'.
2
בני לוי שואל/ת: מה הכוונה ומה המקור ל"את הכסף סופרים במדרגות"?
רוביק עונה:
הכוונה היא שכל עוד לא מסתיימת עסקה ולא נחתם הסכם, או לחילופין נגמר משחק הימורים אין לדעת עם כמה כסף יצא איש העסקים או השחקן. הביטוי נולד במשחק הפוקר, ככל הנראה זהו ביטוי ישראלי. הוא מזכיר את הביטוי "חוכמת חדר המדרגות", דברים שמגלים לאחר שהסתיים דיון או משחק, שמקורו צרפתי.
3
בצלאל לנדאו שואל/ת: מאיפה הגיעו הצבעים לים האדום, הים הצהוב והים השחור?
רוביק עונה:
'הים האדום' נקרא כך בעקבות שמו היווני - Erythron Thalassa, מילולית: הים האדום. השם התגלגל כנראה מהזיהוי של הים עם אריתריה הסמוכה לו, כאשר שם הארץ, אריתריאה, דמה למילה היוונית אדום. 'הים הצהוב' נקרא כך בעקבות החול הצהוב הדק שהגיע ממדבר גובי, והעניק צבע ייחודי למים באזור החוף. 'הים השחור' קיבל את שמו מהיוונית, שהלכה בעקבות הפרסית וקראה לו הים הכהה או האפל. יש טענה שצבע המים בו כהה מן הרגיל, אך הסבר מעניין יותר קושר את הצבע לרוחות השמים, שבהן הצבע השחור מציין את הצפון, ומכאן שזה הים הצפוני מנקודת הראות היוונית.
4
יוחאי שואל/ת: בספר כשאלוהים היה צעיר, מצטטת יוכי ברנדיס את רש״י על עקדת יצחק "וכמעט שלא נשחט", כשהכוונה כמעט וכן נשחט. איך מוסברת צורת ביטוי זאת?
רוביק עונה:
'כמעט שלא' במשמעות 'כמעט שכן' הוא ביטוי נדיר ופרט לרש"י לא נעשה בו שימוש. שימוש דומה, נפוץ בהרבה בלשון חכמים, הוא 'עד שלא' במשמעות 'עד שכן', כוונתו: לפני שדבר מה יקרה, כלומר, עד הרגע שבו המצב השלילי יתקיים. נראה שרש"י שאב את הביטוי מכאן, ובצורת חשיבה דומה.
5
יעוד גונן שואל/ת: מבקשני להבין את הקשר בין 'תִינָה אַהֲבים' לבין 'תינה את צרותיו'.
רוביק עונה:
'תינה' פירושו סיפר, כנראה צורת משנה של השורש שנ"ה. בחלק מן ההופעות אדם סופד לאחרים או מקונן ומכאן 'תינה את צרותיו', שהוא ניב מן המאה ה-16. לצד זה מופיע בספר הושע הפסוק "כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר, פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם, הִתְנוּ אֲהָבִים". על פי ההקשר יש כאן ביקורת קשה המדברת על אהבה על תנאי, או אהבה שהיא למעשה אתנן. 'תינה אהבים' הופיע בעברית החדשה אצל סופרים שונים, כדי להתרחק מ'הִתנה' שמשמעותו קשורה בהצגת תנאים.
6
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: למה פח אשפה, אם הוא עשוי מפלסטיק? ולמה נפל בפח? האם פח זה מתכת? כלי קיבול? יש קשר?
רוביק עונה:
פחי האשפה קיימים הרבה לפני פחי הפלסטיק של ימינו, והם אכן היו עשויים פח. המיכל נקרא על פי החומר ממנו נעשה, והשם דבק בו גם כשהחומר השתנה. 'פח' משמעותו במקרא מלכודת או מוקש, ומי שנופל בפח נכנס למלכודת.
7
מפי שואל/ת: המושג "אהבת חינם" הפך לנפוץ, לדעתי מתוך בורות (עאלק ההיפך מ"שנאת חינם"...). מה דעתך?
רוביק עונה:
'אהבת חינם' מרמזת על יחס חיובי וחם שאין בצידו תועלת. הצירוף אכן נטבע בהשפעת שנאת חינם התלמודי, כדי להציג את התופעה ההפוכה. הוא מיוחס לרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנהג לקרב את החלוצים החילוניים, ואמר: "כשם שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שנאת חינם, כך לא תיבנה אלא בשביל אהבת חינם".
8
עדו שואל/ת: למה בעברית ניתן השם "התעמלות אמנותית" דווקא למה שנקרא התעמלות ריתמית באנגלית (rhythmic gymnastics) ומה שנקרא התעמלות אמנותית באנגלית (artistic gymnastics) נקרא בעברית "התעמלות מכשירים"?
רוביק עונה:
המונח הלועזי artistic gymnastics נולד בראשית המאה ה-19 בגרמניה, ונועד להבדיל בין התעמלות בסגנון חופשי לאימוני התעמלות של הצבא. האופי החופשי והיצירתי חיבר בין ההתעמלות לאומנות. ענף הספורט rhythmic gymnastics החל את דרכו בשנות השישים של המאה הקודמת, מאחר שהתרגילים שלו היו קרובים לתחום המחול. 'התעמלות מכשירים' מוכרת בעברית כבר משנות השלושים של המאה הקודמת. הקישור של התחום לאומנות כבר לא היה קיים והוא קיבל שם מדויק יותר: התעמלות על מכשירים שונים. התחום המאוחר יותר אכן קשור לאומנות, וזכה בצדק לשם המדויק 'התעמלות אומנותית'.
9
רפאל פרידמן שואל/ת: האזרח שנקרא לחקירה במשטרה טען שהתייחסו אליו כ"אל אחרון הפושעים". האם יש היגיון בפתגם הזה, כש"אחרון הפושעים" אולי העז לחנות באדום-לבן....
רוביק עונה:
לביטוי הזה, המעורר באמת תהייה, יש שתי פרשנויות. האחת, שבסקאלה הנמתחת מן האיש הישר ביותר (הראשון), האיש הנפשע ביותר הוא האחרון בסקאלה. הסבר שני הוא שאחרון הפושעים הוא אדם חסר כבוד ועלוב בעיני הסביבה, בעוד אל פושע רציני מתייחסים בכבוד. הנטייה שלי היא לאפשרות השנייה.
10
אגליאה פסטרנק שואל/ת: בכתבה באתר וויינט מסופר על גבר שיש לו 'מראה מסוקס'. ידעתי שאומרים על גברים שיש להם זרועות מסוקסות, אולי בגלל השרירים הבולטים? מהו "מראה מסוקס", והאם זה באמת נחשב מושך, או שהכתב טעה בתיאור?
רוביק עונה:
סיקוס הוא בליטה אל יבלת בגזע העץ. מכאן נגזר השורש סק"ס, והביטוי 'מסוקס' המתייחס לגבר ששריריו בולטים. 'מראה מסוקס' מצביע על הופעה שרירית בולטת. האם זה נחשב מושך? תלוי בעיני המתבונן/ת.
11
זוהר שואל/ת: האם נכון לומר "מקווה שאתם בטוב"?
רוביק עונה:
כאשר ביטוי מקובל מובן ושקוף לדוברים אין לומר עליו שהוא שגוי או 'לא נכון'. מכל מקום, הביטוי משקף נוהג נפוץ בעברית כמו בשפות אחרות לקיצור ביטויים. הביטוי המלא: 'מקווה שאתם חשים [או חיים] בטוב'.
12
טומי שואל/ת: המילה "בעלי" מתעתעת. מלבד הקונוטציה של "לבעול", כיצד בעל רכוש/קנין (אשה) שהכל שלו, שייך לה (בעל שלי). לא עדיף "אישי"?
רוביק עונה:
אכן, 'בעל' נוצר בתקופות שבהן האשה נתפסה כקניין, והתקבע כאפשרות החוקית היחידה, בעוד 'בן זוג' או 'אישי' או 'חבר שלי' מימי ההתיישבות מלמדים לכאורה על קשר שלא נקבע על ידי מוסדות המדינה. קשה לראות שינוי מלמעלה בנושא, אבל יותר ויותר זוגות נמנעים מהשימוש ב'בעלי'. הסוגיה מורכבת יותר בצד השני של המטבע: 'אשתי', שהיא מקבילה גם ל'בעלי' הרשמי, וגם ל'אישי' הלא רשמי.
13
יגאל שני שואל/ת: האם אומרים להגריב גרב לצד ג' או לגרוב גרב?
רוביק עונה:
'לגרוב' הוא פועל חדש, בעקבות 'גרב', והוא משמש גם לצד ג'. "אמא גורבת את הגרביים לילד".
14
טומי שואל/ת: אשמח לקבל את התייחסותך לכללי השימוש בהגיית ב' רפויה או ו' (וו') בכתיבה: דויד/רביד, אווירה/עבירה וכו'.
רוביק עונה:
במקורות העברית העיצורים ב' רפה וו' אינם נשמעים זהים. ו' קרובה יותר ל-w או 'ואו' הערבית. על כן ברוב המילים נשמרת האות המקורית, כמו בדוגמאות שבשאלה. עם זאת אנחנו מוצאים בחלק מהמילים והשורשים קירבה בין שני העיצורים, ולכן נוצרים זוגות כמו תָאַו/תָאָב, פרוור/פרבר ועוד, שבהן שתי הצורות תקינות. הדילמה עולה כאשר יש שמות לועזיים עם העיצור v או w. בעניין זה קבעה האקדמיה כללים, שעל פיהם באמצע מילה כותבים וי"ו אלא אם כן יש לפני ההגה או אחריו תנועת o או u - כלומר אֵם קריאה וי"ו, בדרך כלל בו' כפולה., בראש מילה כותבים וי"ו. ובסוף מילה כותבים בי"ת. לכן נכתוב ונצואלה, שוודיה, ציוויליזציה, לעומת מולדובה, קרקוב. עקרון האמצע שקבעה האקדמיה פוסל אפשרויות שהיו מקובלות בעבר כמו ציביליזציה ורלבנטי, אבל אין לראות בצורות אלה שגיאה.
15
אפרים אפשטיין שואל/ת: ביקשתי מגוגל תרגום לעברית לפונוגרף, וקיבלתי פטיפון! אין מילה בעברית?
רוביק עונה:
פונוגרף כידוע אינו פטפון, שלו דווקא יש מילה עברית: מקול. בעיתונות התחייה הפונוגרף כונה 'כתבקול', וכך נכתב בעיתון הצבי בשנת 1897: "זה ימים מספר אשר הובא לעירנו כתבקול (פונוגרף) וקטן וגדול ירוצו להאזין הקולות האצורים בכלי הזה". העיתון מציין שהכלי הומצא על ידי אדיסון ב-1877.