שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: בקיבוץ בו גדלתי היינו קוראים לתחנת האוטובוס המרכזית והיחידה בקיבוץ "סוּבָּה". הבחנתי כי כמה מחבריי שגדלו בקיבוצים אחרים מכירים את הכינוי הזה גם-כן, ואילו אלו שגדלו בעיר פחות מכירים אותו. אשמח לדעת מהי האטימולוגיה של המילה, ומדוע נראה שהיא משמשת יותר דווקא בקיבוצים.
רוביק עונה:
המילה נקבעה במילוני האקדמיה לתחבורה בשנת 1990 בהוראת הרחבה מקומית של הדרך כדי לאפשר לכלי-רכב לעבור זה את זה או להסתובב - turnaround. שנתיים אחר כך הרחיבה את משמעותה במשמעות מקום שבו יכולים הקטרים להסתובב, loop terminal. ב-2012 הורחבה ההגדרה: הרחבה מקומית של הדרך כדי לאפשר לכלי רכב להסתובב ולנסוע בכיוון ההפוך. השימוש במילה לא נפוץ.
2
אלי בן דוד שואל/ת: באיגרת המידע מהיום בעניין "תועפות". ההסבר אינו מעיד או מסביר את תועפות. בעיקר בהקשר של "הון תועפות". אני מבין שלהק המטוסים עביר ביעף מעל שמי העיר ואת שאר הדברים שנאמרו שם, אבל מה הקשר ל'תועפות'?
רוביק עונה:
תועפות פירושו דבר גבוה, הון תועפות – הון רב, המגיע לפסגות. כאן הקשר ליעף ולתעופה.
3
גונן שואל/ת: ראיתי שהמילה "טפט" ככיסוי לקיר וכדו' מקורה בגרמנית. מאידך במדרש רבה על איכה (פתיחתא אות כ"ה), מובא "טפטיות" ככיסוי או שטיח. מה מקור המילה?
רוביק עונה:
מקור המילה בלשון חז"ל טפית או טפיטן במשמעות שטיח היא בפרסית: טאפֶטוס. מכאן התגלגלה דרך הצרפתית למילה האנגלית tapestry, וכן לגרמנית - טפט, כל אלה שפות הודו אירופיות שיש בהן השפעה פרסית.
4
מ שואל/ת: מה המקור של המילה שמע? וכיצד המילה שמע קשורה למילה סמע בערבית?
רוביק עונה:
שמע הוא פועל עברי קדום ונפוץ, ולו מקבילות בשפות שמיות רבות. הפועל הערבי סַמִעַ הוא מקבילה כזו. חילופי ש-ס בין עברית לערבית נפוצים מאוד, ראה שלום-סלאם.
5
תומר שואל/ת: מה מקור המילה חלחולת (רקטום)? אצל חז"ל אני מכיר כרכשת, ואילו אצל הרמב"ם מופיע חֲלוֹחֶלֶת, ואיני יודע מאיזה שורש (משנה תורה, הלכות שחיטה ו, טז בנוסחים המדויקים), ואולי דווקא הצורה אינה משורש, חלחל ויש לה משמעות יותר הגיונית?
רוביק עונה:
אין הסכמה על המקור. אחת ההשערות היא השורש חלח"ל, והיא דווקא הגיונית, שכן ההפרשה מחלחלת דרך הרקטום.
6
יצחק שי שואל/ת: בסרט הדוקומנטרי "עץ או פלסטיין" הקריינות כללה את המשפט (מזיכרון): ״פעם האוניות היו מעץ והאנשים מברזל, עכשיו האוניות מברזל והאנשים מפלסטיק״. מבקש את גלגולו של הביטוי ומציע לעדכן את הפלסטיק לסיליקון...
רוביק עונה:
זה אינו מטבע לשון אלא פתגם מדזמן, השימוש בו נדיר אם כי אפשר למצוא אותו פה ושם. המקור לא ידוע.
7
משה שחר שואל/ת: מה מקור הביטוי "מקרב לב"?
רוביק עונה:
הביטוי נוצר בהשפעת פסוקים מקראיים כגון: "יַחְפְּשׂוּ עוֹלֹת תַּמְנוּ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק" (תהלים סד 7), וכן "נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי מָרוֹ מָרִיתִי" (איכה א 20). הוא מופיע בספרות ההשכלה: "שעה, שהנפש מתגעגעת ותפילה זכה לאלוהי מרום עולה שלא מדעת מקרב לב" (מנדלי מוכר ספרים, בעמק הבכא, ב"י), וכן בספרות השו"ת מן המאה ה-18.
8
ניצן שואל/ת: מאיזה שפה ובאיזה עשור החל השימוש בביטוי לא בוכים על חלב שנשפך?
רוביק עונה:
הביטוי קיים בשפות רבות, כגון באנגלית: It’s no use crying over spilt milk . הוא משמש בגרסה העברית לאורך כל המאה העשרים ועד היום.
9
איתי שלמקוביץ שואל/ת: הביטוי בעברית "עד שיצא עשן לבן" הוא תמוה - הרי הוא עוסק במינוי אפיפיור, שזאת הפעולה הכי מנוגדת לעברית בכלל. מהיכן התגלגל הביטוי?
רוביק עונה:
המקור בשפות אירופה. אנגלית: white smoke. צרפתית: fumée blanche. הניב מבוסס על הנוהג להודיע על בחירת אפיפיור חדש על ידי יציאת עשן לבן מהארובה בקפלה הסיסטינית, לעומת עשן שחור במקרה של אי הכרעה.
10
אלי בן דוד שואל/ת: "איתרע מזלו" פירושו הורע מזלו - יחד עם זאת רבים וטובים משתמשים בביטוי במובן חיובי, כדי לומר ששפר עליו מזלו. מדוע זה קורה?הטעות נפוצה גם בעיתונות וגם באקדמיה.
רוביק עונה:
אפשר להסביר שיבוש נפוץ רק בדיעבד. נראה שהמילה 'מזל' מקושרת לקונוטציה חיובית וגוררת את משמעות הפועל לחיוב.
11
ריטה סבר שואל/ת: האם יש קשר בין הביטויים "פשט רגל" ו"פשט יד"?
רוביק עונה:
הדמיון מפתה אבל לכל אחד מהניבים גלגול שונה, אם כי שניהם משנאיים. פושט רגל הוא מן המשנה: "הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תשב עד שילבין ראשה". ר' עובדיה מברטנורא מביא שלושה פירושים חלופיים לצירוף: "לשון בזיון, כלומר טול טיט ואבק שתחת רגלי [כלומר, איני יכול להחזיר את חובותיי, שכן נותר לי רק הטיט שעל נעלי]. פירוש אחר: תלה אותי ברגלי על העץ [ברגליים פשוטות], שאין לי מה ליתן לך. ורמב"ם פירש ... שהלך בדרך מרחוק [כלומר, עזב את משפחתו]". פושט יד, גם כן מן המשנה: "פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא, שניהן פטורין". כאן מתייחס הכתוב לעני המושיט כלי לתוך בית כדי לקבל מתנה או נדבה.
12
נדב שרי שואל/ת: לאחרונה שמעתי בתקשורת שוב ושוב שהדוברים מתייחסים ללונה סלפטר למשל, במילה אצן, בעוד שלמיטב ידיעתי, המילה מתייחסת רק לאתלטים בריצות הקצרות ולאלה שרצים את הארוכות יש לכנות פשוט רצים. האם כך?
רוביק עונה:
בהחלט כך. אצן – ספרינטר – הוא רץ למרחקים קצרים. מאוץ – ספרינט, בהנגדה למרוץ. לונה סלפטר היא רצה למרחקים ארוכים.
13
תמיר שואל/ת: איך נכון לומר על תוצאת התירגום, תרגום או תירגום?
רוביק עונה:
תִרְגום – שם פעולה, עבודתו של המתרגם. תַרגום – שם עצם המתייחס לטקסט שהועבר משפה לשפה, תוצאת התִרגום.
14
עופר שואל/ת: כשאלת המשך על תשובתך, מה ההבדל בין מָעֳדֶפֶת ומֻעְדֶפֶת?
רוביק עונה:
אין הבדל. לפעלים רבים מאוד בעברית שתי צורות חלופיות תקינות.
15
דובי אביגור שואל/ת: מה הקשר הלשוני בין פרוסטטה וזנות? מה במקצוע העתיק, העניק להם את השם הזה?
רוביק עונה:
מקור המילה דומה מאוד. זנות באנגלית – prostitution - מקורה בלטינית. פרו (לפני) + סטוטארה (מקום, מרחב), כשהמשמעות היא מה שמוצג לראווה. פרוסטטה, מלטינית -לעמוד לפני. גלגולי השפה אינה מעידים על קשר רפואי או ביולוגי בין שתי המילים.