שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
עופר שואל/ת: האם הפועל להשוויץ קשור לשווייץ?
רוביק עונה:
אין כל קשר. שוויץ פירושו בגרמנית וביידיש להזיע ומכאן הפועל להשוויץ. אין הסכמה על מקור השם שוויצריה, אבל אין כל קשר בין השם לפועל הגרמני.
17
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין שחלה לשורש להשחיל?
רוביק עונה:
הדמיון מפתה, אבל חוקרי מקורות המילים לא מצאו קשר כזה. מקור המילה שחלה אינו ידוע.
18
רחל פן שואל/ת: המילון אומר שפירוש המלה דוגמא (עם א') הוא משל – לדוגמא, למשל, שזה נכון לידיעתי ומקור המלה הוא בכלל בארמית; אבל המילון גם אומר שאת המלה הזו אפשר לכתוב גם כך דוּגְמָה, שזה לא נכון לידיעתי, כי המלה באיות הזה צריכה להיכתב עם ניקוד שונה: דוֹגְמָה, שפירושה תבנית, אמונה דתית, דוקטרינה ומקורה ביוון העתיקה.
רוביק עונה:
דוּגמה היא צורת מעוברתת של 'דוּגמא' שמקורה ארמי, באותה משמעות. דוֹגמה במלעיל היא מילה שנשאלה כמו שהיא מלעז. יש כמובן קשר בינה לבין 'דוגמה', אבל זו אינה אותה מילה.
19
רמבי שואל/ת: מדוע אומרים מַצוֹד ולא מַצוּד, כי הרי זה בא מלשון לצוּד?
רוביק עונה:
השורש צו"ד הוא בגזרת נחי ע"ו או עו"י. ו' אינה עיצור אלא היא מייצגת תנועה, והתנועה עשויה להשתנות בכל הנטיות. כך בשורש צו"ד נמצא תנועות שונות: הפועל לצוּד (שורוק), צַדתי (פתח), צֵידה (צירה), מצוד (חולם) ואפילו במימוש כעיצור: צייד. העיקרון דומה לאורך כל הגזרה, וראה לקוּם, מקוֹם, להקים, קמתי ועוד.
20
עירית בקר שואל/ת: מהי המילה העברית למנטרה?
רוביק עונה:
אין מילה עברית הולמת. מנטרה מקורה כידוע בפרקטיקות הודיות של חזרה על מילה או הברה לצורכי ריכוז והתבוננות. היא הושאלה לתחום הציבורי בהתייחסות לטענה, סיסמה וכדומה שחוזרים עליהם שוב ושוב.
21
ערן שואל/ת: היי לפני זמן רב היה לי וויכוח עם חברה אמריקאית - עולה, מהעבודה אודות המילה awkward היא טענה שאין בעברית מקבילה. אני טענתי שיש, ושבכל מקרה לא מדובר במונח מוגדר היטב, אלא מילה שגם באנגלית משמשת להגדיר מגוון קונטקסטים. מה אתה אומר? מה יש לעברית להציע בנידון?
רוביק עונה:
המילה הקרובה ביותר בעברית היא 'מביך'. המגוון באנגלית מתייחס לאדם גס, מחוספס, אינו יודע להתנהג וקשה להסתדר אתו וכדומה.
22
שלמה יהודה שואל/ת: איך קוראים בעברית לחומר שנקרא "מורדנט" (Mordant)? זהו חומר שתפקידו להצמיד צבע לבד או לצמר.
רוביק עונה:
המילה שנקבעה במילון הביולוגיה משנת 1949 היא צָרָב, או בביטוי: חומר צורב. באחד האתרים משתמשים במילה צרבן.
23
עופר שואל/ת: למה כתבת שאין קשר בין המילה קינה מהתנ"ך למילה דומה באנגלית ושפות אחרות? מילים רבות הגיעו אליהן מהתנ"ך כמו: יובל, כרוב (מלאך) ועוד.
רוביק עונה:
מספר המילים שהגיעו מעברית לשפות העולם נמוך יחסית, כמה עשרות בסך הכל, בדרך כלל בהקשר דתי או בהשפעת היידיש. ברוב המקרים שבהם יש דמיון בין העברית לשפה כלשהי הדמיון מקרי.
24
רמבי שואל/ת: למה השיר של נעמי שמר "חורשת האקליפטוס" ולא "חורשת האקליפטוסים"? הרי חורשה היא לא של עץ אחד אלא של הרבה עצים, ממש כמו מטע! ממש כמו שאין אומרים מטע התפוז אלא מטע התפוזים, או מטע עצי התפוז?
רוביק עונה:
התיבה 'האקליפטוס' מכילה ה' הידיעה, הנקראת ה' הסוג. היא אינה מיידעת אקליפטוס בודד, אלא מדברת על כלל העצים. כך למשל במשפט "הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם". השימוש הזה נפוץ ויפה, ואפשר למצוא אותו גם בצמחים, כמו בשיר "איילת החן": " הלכת בין עצי התפוח, חייכת אלי שמש עולה", או בפתגם "התפוח לא נופל רחוק מן העץ".
25
אודי שואל/ת: אני נתקל יותר ויותר בשימוש בביטוי "למצוא את" לתיאור הבנה או גילוי, כמו למשל: "אני מוצא את זה יותר יעיל ככה". לאוזן שלי זה נשמע כמו תרגום מאנגלית, אך רציתי לוודא ולשאול האם יש לשימוש הזה בשורש מצ"א שורשים בעברית, או שאכן מדובר בביטוי שאול?
רוביק עונה:
ככלל 'מצא' הוא פועל יוצא. בדרך כלל מוצאים דבר מה שאבד או שלא היה ידוע קודם לכן, וברור שכאן נדרש 'את'. 'מצא' משמש בדוגמה שבשאלה במשמעות הבין, סבר שדבר מה נכון וכדומה. כאשר זו המשמעות עדיפה מילית שעבוד: "אני מוצא שזה יותר יעיל ככה". על השימוש 'מוצא את זה...' יש בוודאי מהשפעות שונות, בעיקר אנגלית וגרמנית. עם זאת ל'מצא' במשמעות הבין או תפס יש בסיס במקורות כמו בקהלת: "מוצא אני מר ממוות את האשה". הביטוי 'מצא את מותו' מקורו בצרפתית.
26
רחל פן שואל/ת: איך צריך לכתוב, או לומר? הוא ניגש לקיוסק הסמוך 'וקנה לו קופסת סיגריות'? או 'הוא קנה לעצמו קופסת סיגריות'? כי "לו" הוא גוף שלישי, נכון? אז הוא לו – למי? אבל הוא קנה לעצמו, שזה גוף ראשון וכך נכון לכתוב – נכון?
רוביק עונה:
'אדם קנה לעצמו' או 'אדם קונה לו' שניהם משפטים בגוף שלישי: אדם / קנה / לעצמו / לו. בגוף ראשון יהיה התאם: אני / קניתי / לעצמי / לי.
27
שירה שואל/ת: מה ההיגיון שמאחורי – 'להפסיד ל…' לא ברור לי. הרי כשאתה מנצח את x אתה מנצח אותו וכשאתה מפסיד, אתה מפסיד לו, לא מפסיד אותו.
רוביק עונה:
מי שמפסיד הוא סביל למי שמנצח אותו, אובייקט שלו, ולכן כמובן ש'מפסיד אותו' אינו מתאים כאן, אלא למצב שאדם מאבד או מפסיד דבר מה. על כן 'הפסדתי ליעקב' היא הצורה ההגיונית והמקובלת, תמונת ראי של 'יעקב ניצח אותי'.
28
דניאל פרחי שואל/ת: האם תוכל להוסיף לי על מקור שם המשפחה פרחי?
רוביק עונה:
על פי אהרן מוריאלי יש לשם מגוון מקורות והסברים. פרחי הוא מי שהגיע מהעיר פירנצה שבאיטליה או מהעיר הקדומה פלורנציה שבספרד, כמו אשתורי הפרחי. כמו כן הוא פטרונים – שם אב - של פַרַח שפירושה שמח בערבית ופרסית, או שם אם – פרחה, במשמעות שְמֵחָה. פרח הוא גם שם פרטי פרסי שפירושו: בר מזל, מצליח.
29
שרה כשר שואל/ת: מהו מקור השם גרונם ופירושו (של המוכיח הצווחן) בספר ׳תמול שלשום׳?
רוביק עונה:
המקור היחיד שנמצא הוא ש'גרונם' הוא כינוי של שמואל, אך בספר המקור הנקרא "קונטרס השמות" אין לכך הסבר. רמז לקשר יש אולי בשמו של סם גרונימן, מחבר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".
30
מאור אבני שואל/ת: בענף ריהוט השינה נתקלתי במילה 'צרגות'. הוסבר לי שמדובר בבסיס מיטה הבנוי לוחות נפרדים לנוחות שינוע והרכבה (בניגוד לבסיס מיטה הבנוי כיחידת ארגז אחידה). מה מקור המילה?
רוביק עונה:
למילה אין בסיס במקורות, השורש צר"ג אינו מוכר בשפה. זו תצורה עברית של מילה גרמנית - Zarga באותה משמעות.