שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
חנו שואל/ת: מעניין אותי מקור שם המשפחה גרובלס, דרובלס וגלייזר.
רוביק עונה:
גרובלס הוא אולי חיבור של גרוב במשמעות קבר עם לס במשמעות יער. גלייזר הוא זגג.
17
יוחאי שמלא שואל/ת: פירוש שם המשפחה אוואט?
רוביק עונה:
לא מצאנו מקור לשם. נשמח להעשרה.
18
אברם שואל/ת: השם אברם בעברית מתפרש כאב גדול, אך האם ייתכן שבשפות עתיקות פירוש שמו היה שונה? הרי אברהם אבינו הגיע על פי המסורת מאזור שומר או אכד, אם יוצאים מנקודת הנחה שאכן הסיפור המקראי הוא נכון, האם השם עצמו, או הטייתו או גזרון שלו עשויים להיות בעלי פירוש בשומרית או אכדית או שפה עתיקה אחרת?
רוביק עונה:
ההנחה היא שלשמות במקרא מקור קדום בתרבויות עתיקות יותר, והמשמעות שניתנה להם במקרא היא מדרש שם מאוחר, נוהג מקובל ביחס לשמות לא מועטים. עם זאת לא נמצא בתרבויות קדומות שם דומה שיוכל לשפוך על ההשערה הזו אור. בתרבות האֶבּלאית שנחשפה בסוריה נמצאו שמות דומים לשמות המקראיים וביניהם אברואים, אך רוב החוקרים דוחים את הטענה שיש קשר בין התרבויות.
19
שלמה שואל/ת: מה מקור שם המשפחה ״מדינה״?
רוביק עונה:
מדינה היא מילה עברית וערבית (מַדִינה). משמעותה במקור המקראי מחוז, פלך או עיר, ובערבית – עיר. זה גם שמן של ערים רבות במרחב הערבי. השם ניתן על כן למשפחות יהודיות ישירות מהעברית או – בעיקר - בתיווך הערבית.
20
עדו שואל/ת: מה מקור המילה אטרף? לא נראה שקיים דבר כזה בערבית.
רוביק עונה:
דווקא כן. בערבית: אַטְרַף פירושו נדיר ביותר, בצורת ההעצמה של טָרִיף במשמעות מעניין, נדיר, מופלא. נראה עם זאת שהשימוש העברי התפתח בהשפעות שימושי טר"ף בעברית, הקשור בשיגעון וטירוף חושים.
21
יוסי נינוה שואל/ת: למושג "לינגוואה פראנקה" "Lingua franca"- במשמעות "השפה הבינלאומית", מצאתי שני הסברים למקורו: 1. "השפה הצרפתית" - אשר שימשה אי פעם כשפה הבינלאומית. 2. מלטינית - "השפה החופשית". מה המקור המדויק?
רוביק עונה:
'פרנקים' היה הכינוי שניתן לתושבי מערב אירופה בתקופה הביזנטינית המאוחרת, במאות הראשונות של האלף השני. במאות אלה נוצרה באזורים המדוברים שפה מדוברת מעורבבת משפות שונות, המוגדרת גם כשפה פידג'ינית, והשם הוא אם כן 'שפת הפרנקים' (ולא שפת הצרפתים). לפירוש 'שפה חופשית' אין היתכנות אטימולוגית.
22
שמעון בוגן שואל/ת: לרבע את המעגל - אין קל מזה. פשוט עוברים מעברית לאנגלית, מכיכר ל-square. הכיצד?
רוביק עונה:
הביטוי 'לרבע את המעגל' התגלגל משפות שונות. אנגלית: square the circle. גרמנית: die Quadratur des Kreises. צרפתית: la quadrature du cercle. הניב מתייחס להוכחה המתמטית הקובעת כי לא ניתן לבנות ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון. אגב, הצורה המקובלת 'לרבע את המעגל' שגויה, שכן 'מעגל' הוא הקו המקיף את העיגול. העובדה שכיכר באנגלית היא 'ריבוע' – square – קשורה במבנה הריבועי המקובל של כיכרות באזורים רבים באירופה, ואין לה קשר למעגל או לעיגול. גם 'כיכר' העברית היא במקורה מונח גיאוגרפי ולא גאומטרי.
23
אלי בן דוד שואל/ת: המילה האנגלית bore מתורגמת לחור או קדח (של רובה). מאוד מזכירה את המילה העברית 'בור' במובן דומה. יש קשר?
רוביק עונה:
אין קשר בין בור, שהוא גלגול של באר או ביר, לבין המילה האנגלית. ככלל מילים מן המקרא אינן קשורות ברוב המכריע של המקרים למילים באנגלית, אלא אם כן מקור המילים בפרסית כמו פרדס/paradise, או שהשפות ההודו אירופיות השאילו אותן מהשפות השמיות כמו קנה או גמל.
24
גסטי שואל/ת: האם קיים קשר בין "רָכַס" (כפתור) לבין "רֶכֶס" (הר)?
רוביק עונה:
ככל הנראה יש קשר. לרכוס פירושו לחבר או לקשור, רכס היא שרשרת הרים הקשורים ומחוברים זה לזה.
25
עופר שואל/ת: לגבי התחלופה של ש' שמאלית ו-ס' בתנך ובמשנה שהזכרת לא פעם, האם יש קשר בין שיבה לסבא? מה מקור המילה סבתא? מתי החל השימוש באימא ואבא במקום אם ואב?
רוביק עונה:
שיבה ושב או סב קשורות כמובן. שָׂב הוא מי שבשערו זרקה שיבה. הצורות אמא, אבא, סבא וסבתא הן ארמיות-תלמודיות, בעוד אב ואם הן מן התנ"ך. בתנ"ך אין שם מיוחד לסבא וסבתא.
26
שרגא שואל/ת: האם יש קשר בין חור (בכיס למשל) לבין חירות (חופש)?
רוביק עונה:
לשורש חר"ר שלוש משמעויות שונות. האחת: נקב, יצירת חור. השנייה שריפה ומכאן 'גרון ניחר'. השלישית – חופש, ומכאן 'בן חורין'. לא נמצא קשר בין השורשים, והם מוגדרים הומונימים.
27
אורן שואל/ת: האם נהגו להגות בעבר בצורה שונה את המילים לו ו-לא? אם כן מה היה השוני?
רוביק עונה:
בעברית ההגייה הייתה כנראה דומה. ההבדל נראה בשפות שמיות אחרות. בערבית: לַהֻ (לו) מול לָא (לא).
28
ורד מנדלסון שואל/ת: יש לי ויכוח לשוני. אני טוענת שכותבים: שוקלים מילים. ובניקוד: שׁוֹקְלִים מִלִּים. ואילו העמית טוען שכותבים: שוקלים מלים. אשמח לדעתך המלומדת.
רוביק עונה:
בעבר הלא רחוק היו נוהגים לכתוב 'מלים' גם ללא ניקוד. הכללים החדשים קובעים שהכתיב חסר הניקוד הוא מילים.
29
תמר רדר שואל/ת: אני מפנה אליך דברים שאני רואה כבעיה בשפה העברית הכתובה. באנגלית, כאשר יש שם הוא מופיע עם אות גדולה בראש המילה או כולו נכתב באותיות גדולות. לעברית אין את האפשרות הזאת, והדבר גורם לבלבול, או לפעמים לשגיאות בהבנת הנקרא. האם יש לדבר פתרון?
רוביק עונה:
אין פתרון. נכון ששמות רבים בעברית הם גם מילים כלליות, ולכן יש לדעת אם מדובר בשם פרטי או כללי לפי ההקשר.
30
עודד פרייליך שואל/ת: 'בראשית ברא ... והארץ היתה ...'. שאלה דקדוקית. הנח לפירוש המקובל. האם אפשר להבין את 'היתה' כמציינת מצב שהיה קודם ל'ברא', והסתיים עם מעשה הבריאה? בתרגום השבעים בא en [ה-e כאן היא eta], בוולגטה בא erat שניהם אימפרפקט. האם יש דרך הבחנה בעברית בין פרפקט ואימפרפקט?
רוביק עונה:
השאלה העסיקה פרשנים רבים והדעות חלוקות. על פי עמדה אפשרית הארץ או היקום היו קיימים באופן כאוטי לפני הבריאה, ומעשה הבריאה השליט בהם סדר. מכאן שאלות תאולוגיות רבות נוסח 'מי ברא את העולם לפני שאלוהים ברא את העולם'. האפשרות השנייה המקובלת יותר, או לפחות מעלה פחות שאלות היא, שאחרי רגע הבריאה, היקום שנברא זה עתה היה אכן חסר סדר, ומרגע זה אלוהים החל להשליט בו סדר. לגבי סוגיית המושלם-לא מושלם, הקשורה בממד האספקט של השפה, התשובות לכך אינן בתורת הצורות, בניגוד לאנגלית, למשל, אלא בסגנון ובבחירות תחביריות. למשל 'היה הולך' היא פעולה שאפשר לטעון שאינה מושלמת לעומת 'הלך'.