שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
שרגא שתיל שואל/ת: מהו המושג הלשוני בעברית ובאנגלית של "הקטנה" מתוך חיבה של שם פרטי. הכוונה לדוגמא, משה, שהופך למשה'לה.
רוביק עונה:
המונח הבלשני העברי הוא הקטנה. הוא מתייחס למילים כמו אדמדם, טיפשון, וגם לשמות חיבה. המונח האנגלי המקביל הוא diminutive.
32
אילנה בן יעקב שואל/ת: אני מחפשת תרגום הולם למילה scatter. התרגום למילה "לפזר" לא נשמע לי מספק. ב- scatter אני שומעת את הסנוקרת שמפזרת את מה שהיא מפזרת. והמילה "לפזר" לא מכילה בתוכה את ההקשה הזו (כמו מכה בכדורי ביליארד שמפזרת אותם). אשמח אם תאיר את עיני בנושא.
רוביק עונה:
צליל המילה מרמז אולי על קול נקישה, אבל המשמעות אינה כוללת נקישה אלא פיזור ממש כמו בעברית. ל'פיזר' פעלים נרדפים שונים אך הם אינם עונים על הצורך שבשאלה.
33
שמעון בוגן שואל/ת: נתקלתי ברשת (לא יכול לשחזר אצל מי) בעברות חכם, יפה ומהנה, בעיני, של הביטוי win win situation - מצב ז"ן ז"ן - זה נהנה וזה נהנה [ולא כמו שזה נראה :-)]. האם נראה לך ראוי לאימוץ ולקידום?
רוביק עונה:
חידוש נהדר. ראוי בהחלט לאימוץ. הניקוד הראוי: זֶן זֶן.
34
דוד שואל/ת: ישנו מעין סימן פיסוק, שבעידן הדיגיטלי אין בו צורך אבל זכור לי שלמדתי עליו בבית הספר היסודי ואינני זוכר את שמו. זה קורה כאשר סיימת לכתוב משפט, ואתה מגלה שחסרה לך מילה באמצע, אז עליך לדחוף אותה. במצב כזה עשית מעין סימן גלי בין המילים שבתוכו דחפת את המילה. האם היה שם לסימן הזה?
רוביק עונה:
הכוונה ככל הנראה לסימן המופיע גם בכתב בשפות לטיניות שונות מעל האות: ã . שמו הלועזי של הסימן הוא טילדֶה. בעברית לא נמצא שם מקובל, אך ראוי לקרוא לו בפשטות גל, ואולי, גל עילי.
35
חיים שומר שואל/ת: לאחרונה, בעטיה של הקורונה, אנו מרבים להשתמש במילה זום. נראה לי שמקורה באנגלית בפועל to zoom. שם העצם זום פירושו תקריב. שאלתי: האם נוכל לאמר בעברית זַמתי במקום נכנסתי לזום?
רוביק עונה:
אפשר אבל בינתיים לא תפס. בינתיים נכנס 'זמזמתי', קבעתי זימון לזום. יש להפריד בין זום כתקריב לבין זום כמותג מסחרי.
36
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: כיצד ניתן להסביר שבעברית אין שם פועל המתאר פעולה כה בסיסית כמו 'to have" או "tener" בספרדית?
רוביק עונה:
To have אינו מייצג פעולה אלא בעלות. בעברית יש לו חלופות שאינן פעלים: 'יש ל...', 'היא בעלת...', 'זה שייך ל...' וכדומה. כמו כן יש ל- have תפקיד דקדוקי בלוח הזמנים האנגלי, השונה מאוד מלוח הזמנים העברי.
37
עירית בקר שואל/ת: האם יש תרגום למושג וישרלי visceral מלבד מהקרביים, אינסטינקטיבי, אינטואיטיבי?
רוביק עונה:
בעברית כמעט אין שימוש במילה. המקור אנטומי אבל הוא משמש באופן מטפורי, והקרוב ביותר הוא הצירוף 'תחושת בטן', תרגום של גרמנית: ein Gefühl im Bauch haben. אנגלית: gut feeling (תחושת מעיים). אין מקבילה עבירת מקובלת ל'אינטואיטיבי'.
38
יונה פלד שואל/ת: איך נקראים המתקנים ברתמת סוס הרכיבה אליהם הרוכב משחיל את רגליו הנעולות במגפיים?
רוביק עונה:
חלק זה נקרא במונחי האוכף של ועד הלשון מִשְוֶוֶרת, וכן הוא מכונה אַרְכּוֹף.
39
דב שגב שואל/ת: תל אביבי הוא תושב תל אביב. ירושלמי, תושב ירושלים וכך הלאה. איך נכנה תושב ׳יפה נוף׳ (לשעבר נצרת עילית), תימורים, מעלה הבשור, חצרים ועוד?
רוביק עונה:
אכן התוספת י' לציון אדם השייך ליישוב מוכרת בעיקר ביחס לערים, עקרונית אפשר להוסיף אותה לכל יישוב, בוודאי אם שמו מורכב ממילה אחת, אבל לעיתים זה יישמע מוזר. יש סיומות נוספות כמו -ניק (אולי חצרימניק?), לעיתים ניתן לקצר (ירושלמי, תימורי). נצרת עילית היא 'נוף הגליל' וקשה לראות כאן פתרון טוב יותר מ'נוף-הגלילניק', אבל במקרה של באר שבע נאמר באר שבעי ללא קושי.
40
יורם אלעזרי שואל/ת: מחפש מילה קולעת בעברית למילה engagement, לא בהקשר של אירוסין אלא בהקשר של יצירת מחויבות אצל עובדים וגיוסם לרעיון או למשימה.
רוביק עונה:
המילה המתבקשת היא מעורבות. היא מבטאת את מחויבות העובדים לחברה כציווי, וגם את ההקשר הנפשי של היות חלק מהכלל ומשימותיו.
41
רותי שואל/ת: כתיבה, קריאה, שמיעה ונגיעה הן שמות פעולה. מגע הוא שם עצם. כמו עדשות מגע וקרב מגע. לפי אותו משקל, האם קיימים שמות עצם לפעלים האחרים שהזכרתי?
רוביק עונה:
התשובה מתייחסת לחושים, שבהם יכולה להיות הבחנה בין שם הפעולה (שגם הוא שם עצם) לבין שם עצם כללי המציין את מהות החוש. ראייה: רואי (קצר רואי). שמיעה = שמע. לעיתים קרובות שם הפעולה מקבל מעמד של שם עצם עצמאי. למשל, ישיבה היא גם שם פעולה וגם מפגש דיון.
42
ישראל שרנצל שואל/ת: : נדמה לי שלפני זמן מה האקדמיה ביקשה הצעות מהציבור למונח underdog. האם התקבלה החלטה בעניין? סברתי שאולי אפשר נחותן, כלומר לא בהכרח נחות אך נחשב ככזה.
רוביק עונה:
נחותן הייתה הצעה שעלתה מהציבור אך היא נדחתה כי היא חסרה את יסוד הסיכוי הנמוך של האנדרדוג לנצח. ההצעות שהגיעו למליאת האקדמיה התייחסו לצמד אנדרדוג מול פייבוריט: דַּל־סִכּוּי–רַב־סִכּוּי, מִלְּרָעָן–מִלְּעֵילָן, לְמַטָּן–לְמַעְלָן, תַּתַּאי–עִלַּאי. ההצעה שהתקבלה עבור אנדרדוג היא 'דל סיכוי', ועבור פייבוריט – רב-סיכוי.
43
עירית בקר שואל/ת: האם קיימים מושגים המגדירים פין ופות באופן עדכני אבל לא בוטה?
רוביק עונה:
פין ופות אינן מילים בוטות אלא נחשבות המילים הנקיות שיש להן אופי מדעי. המילים הבוטות באמת הן כבר נחלת הסלנג.
44
עירית בקר שואל/ת: האם קיימים מושגים המגדירים כניסה ויציאה של USB בדומה לשקע ותקע?
רוביק עונה:
המונחים המקובלים הם כניסה ויציאה.
45
אחיהוד גבעוני שואל/ת: מה דעתך על החידוש עבור קומביין התבואה על בסיס השורש השמי המוזכר כבר בספרות המשנה חצ"ד? אני חשבתי על "חוצֵד" או "מַחְצֵד".
רוביק עונה:
חצ"ד הוא אכן שורש משנאי שפירושו קצר תבואה, והוא מתאים מבחינת התוכן. נראה של'קומביין' כבר ותק רב והוא נטוע בעולם החקלאות ויהיה קשה מאוד להחליף אותו במונח עברי.. היו ניסיונות למצוא שם עברי לקומביין: קְצַרְדַש עַצמוֹנָע (קוצר ודש ונע בעצמו), או בקיצור קצרדש, אך הם והם נשמעו מוזרים ומסורבלים ולא נקלטו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >