שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
406
ידין שואל/ת: "השבוע הגיע אלינו מרצה בנושא עלייה לארץ. דיברנו על קשיי ההסתגלות של העולים, ובמיוחד על השפה. המרצה הציג לנו שאלה: איך אומרים את המילה 'טקט' בעברית. האם תוכל לעזור?
רוביק עונה:
מקור המילה טקט הקיימת בשפות שונות הוא בלטינית, שם פירושה רגישות למגע. המילה הקרובה ביותר בעברית היא רגישות, אבל היא בעייתית כתרגום ל'טקט'. ראשית, יש לה משמעויות נוספות. אפשר לומר על מי שנוהג בטקט שהוא "נוהג ברגישות" אבל אי אפשר לומר על מי שיש לו רגישות לעשן סיגריות שיש לו טקט לסיגריות. מעבר לכך, "רגישות" היא תכונה של אדם או איפיון של פעולה, בעוד טקט הוא אופן התנהגות ושייך לתחום הנימוס. וחוץ מזה, כמו שאומר אהוד מנור ושר שלמה יידוב, למה שלישראלים תהיה מילה ל"טקט"?
407
שואל/ת: האם קיים תרגום עברי הולם למונח האנגלי trade-off? "פשרה" לא מביעה בדיוק את המשמעות הרצויה?
רוביק עונה:
על פי מילון העסקים של אנג'ל המונח המקביל ל-trade off הוא "שקלול תמורות".
408
ארז רזניק שואל/ת: "אני מייצר יין מפירות, והשאלה היא איך לקרוא למוצר. בארץ ובאירופה למיטב ידיעתי יין הוא רק מה שמופק מגפן. באוסטרליה ובארה"ב גם יין מפירות נקרא יין. אני רוצה לקרוא למוצר "יין פירות", ומתחת לו את שם הפרי. מה דעתך?
רוביק עונה:
שגיא קופר מן הוועדה למונחי יין של האקדמיה ללשון, שהנפיקה לאחרונה מילון מקיף בנושא, כותב בתגובה: "יין תמיד עשוי פרי. ענבים הם מקרה פרטי של יין, אבל הוא שכיח ולכן הוא 'ברירת מחדל' ולא צריך לציין את שם הפרי. בכל מקרה אחר צריך לציין את שם הפרי". המדור מצטרף: עדיף "יין רימונים", למשל, יין המוכר מן הגולן, "יין תאנים", וכך בכל פרי אחר שמופק ממנו יין.
409
נועה שואל/ת: לילד שהולך לבית הספר קוראים תלמיד, איך קוראים לילד שהולך לגן?
רוביק עונה:
"אלוהים מרחם על ילדי הגן", כתב עמיחי, וזו תשובה לא רעה. עם זאת אפשר בהחלט לומר, ואף לשמוע "תלמידי גן חובה".
410
אבישי טופול שואל/ת: בריאיון אתו אמר תת אלוף מורנו כי נעשה ניסיון למצוא מילה עברית ללוגיסטיקה. האם זה נכון?
רוביק עונה:
אין מילה עברית ללוגיסטיקה. בצה"ל אגף הלוגיסטיקה הוא שדרוג של חיל האפסנאות והרחבת הפעילויות שלו, ומכאן ראשי התיבות אט"ל: אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. בכמה תחומים מקצועיים אישרה גם האקדמיה את השימוש בשם התואר "לוגיסטי".
411
עמית מרמת גן שואל/ת: אני תסריטאי מתוסכל שנמאס לו לכתוב 'מניד ראש לשלילה', האם יש מילה הופכית ל'להנהן'?
רוביק עונה:
מסתבר שיש מילה כזו במילון: לִאֲלא. אהרן מגד הציע את הפועל הזה, "ללאלא" בספרו "החי על המת". לא ממש נקלט.
412
אורן מירושלים שואל/ת: האם ניתן להשתמש בפועל "למזוג" גם לתיאור העברת אוכל לצלחת, או שהפועל משמש רק למזיגה של נוזלים?
רוביק עונה:
השאלה חוזרת על שולחנם של בתים רבים. "למזוג" מתייחס לנוזלים, ו"מזג" הוא יין מהול (או מזוג) במים. עבור מוצקים משתמשים ב"להעביר", "להניח" או סתם "לשים". משפחות שונות משתמשות ב"למזוג" גם למוצקים, וזה ממש בסדר כמילון משפחתי.
413
נועה כץ שואל/ת: בעיית מלצריות ידועה היא הצורך לתת למישהו כסף על מנת שיחזיר לך אותו במטבעות קטנים יותר. אבל, אם יש ברשותי הרבה מטבעות שאני רוצה להפוך למטבעות/שטרות "גדולים" יותר, מה אומרים? אני מציעה את המילה "לשטור" (להפוך לשטרות)?
רוביק עונה:
הצעה מעניינת. המילה המתאימה, אך לא מאוד מקובלת, מקורה בתלמוד: לצרף. צרף לי את המטבעות האלה.
414
עמרי מאזור שרון שואל/ת: אם יש מילה המתארת את הפעולה ההפוכה מלרכוס רוכסן?
רוביק עונה:
בדרך כלל משתמשים בפועל הרב-תכליתי "לפתוח". שימוש שגוי אך מקובל הוא "לפרוף את הרוכסן", למרות שבמקור התלמודי "לפרוף" פירושו לסגור ולחבר.
415
שואל/ת: חיפשנו מילה מתאימה להיפך של "לשדרג". חשבנו על "לשחסר" או "לשנמך" ובחרנו בסוף "לשפחת". האם כבר חשבו על זה קודם?
רוביק עונה:
חשבו ולא מצאו מילה אחת. הצעת האקדמיה ל-downgrading: "שדרוג יורד".
416
שואל/ת: האם למי שעושה משלוחים אפשר לקרוא משלוחן?
רוביק עונה:
למה לא? דווקא כן! "שליח" לא מתאים כי הוא רחב שימושים בכלל, ובעיקר, "שליח" מעביר בדרך כלל מעטפות ומכתבים. לתת-ג'וב של מי שמביא קנייה גדולה מהסופר או הירקן אין שם טוב. "משלוחן" היא מילה טובה גם מפני שיש לה אחיות באותו משקל בעניינים קרובים. מרים משקולות הוא משקולן, ומי שמצטיין במקצועו הוא מקצוען. בתחום בעלי המקצועות, שבעבר הרחוק שלטו בו משקל בעלי המלאכה המפורסם נוסח נגר, קצב וטבח, והסיומת "אי" לצרכים מיוחדים נוסח עיתונאי, חקלאי וחשמלאי, צמחו משקלים חדשים ובראשם משקל פעלן: רקדן, פרשן ושדרן (לצד "שדר"). אז כמה טיפ לתת למשלוחן?
417
תמיר בצר שואל/ת: האם יש מילה למקצועו של איש המתקן תיקים?
רוביק עונה:
קבוצת בעלי המקצוע בעיבוד מוצרי עור ובתיקונם הם הרצען, הבורסקי (גם בורסי) והאושכף, וכמובן הסנדלר המתמקד בנעליים. המקצועות האלה עברו כמעט לגמרי מן העולם.
418
שואל/ת: מה שמו של האיבר החיוני המפריד בין נחיר לנחיר?
רוביק עונה:
האיבר החיוני הנ"ל הוא "חיץ האף", ושמו המדעי, בלטינית: Septum Nasi.
419
שואל/ת: איך אומרים במילה אחת קולעת בעברית, newsletter?
רוביק עונה:
הצירוף שנקבע על ידי האקדמיה עבור ניוזלטר הוא 'איגרת מידע'. כמו כן משמש המונח 'מידעון'.
420
שואל/ת: זמן רב תרות חברתי ואנוכי אחר מילה מתאימה למשטח אותו שמים מתחת לסיר חם על-מנת לחצוץ בין השולחן או השיש לבין הכלי. בעוד יש המציעים את הכינוי העממי "תחתית לסיר", חברתי נעמה דבקה במילה "סבכה", שהרי פעמים רבות זהו משטח מרושת, ובביתי משתמשים משום מה במונח hot plate. האם קיימת מילה עברית תקנית למשטח זה?
רוביק עונה:
"סבכה" או "סבכת שפיתה" (אפשר גם שבכה, בש' שמאלית) היא משטח מרושת שמניחים על הכירה בזמן הבישול כדי לחצוץ בין האש לבין הסיר. למשטח החציצה המונח על השיש או השולחן גירסאות שונות, ואין לו שם תקני. hot plate איננו מתאים, שכן משטח החציצה אינו אמור להיום חם.