שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
יונה פלד שואל/ת: איך נקראים המתקנים ברתמת סוס הרכיבה אליהם הרוכב משחיל את רגליו הנעולות במגפיים?
רוביק עונה:
חלק זה נקרא במונחי האוכף של ועד הלשון מִשְוֶוֶרת, וכן הוא מכונה אַרְכּוֹף.
32
דב שגב שואל/ת: תל אביבי הוא תושב תל אביב. ירושלמי, תושב ירושלים וכך הלאה. איך נכנה תושב ׳יפה נוף׳ (לשעבר נצרת עילית), תימורים, מעלה הבשור, חצרים ועוד?
רוביק עונה:
אכן התוספת י' לציון אדם השייך ליישוב מוכרת בעיקר ביחס לערים, עקרונית אפשר להוסיף אותה לכל יישוב, בוודאי אם שמו מורכב ממילה אחת, אבל לעיתים זה יישמע מוזר. יש סיומות נוספות כמו -ניק (אולי חצרימניק?), לעיתים ניתן לקצר (ירושלמי, תימורי). נצרת עילית היא 'נוף הגליל' וקשה לראות כאן פתרון טוב יותר מ'נוף-הגלילניק', אבל במקרה של באר שבע נאמר באר שבעי ללא קושי.
33
יורם אלעזרי שואל/ת: מחפש מילה קולעת בעברית למילה engagement, לא בהקשר של אירוסין אלא בהקשר של יצירת מחויבות אצל עובדים וגיוסם לרעיון או למשימה.
רוביק עונה:
המילה המתבקשת היא מעורבות. היא מבטאת את מחויבות העובדים לחברה כציווי, וגם את ההקשר הנפשי של היות חלק מהכלל ומשימותיו.
34
רותי שואל/ת: כתיבה, קריאה, שמיעה ונגיעה הן שמות פעולה. מגע הוא שם עצם. כמו עדשות מגע וקרב מגע. לפי אותו משקל, האם קיימים שמות עצם לפעלים האחרים שהזכרתי?
רוביק עונה:
התשובה מתייחסת לחושים, שבהם יכולה להיות הבחנה בין שם הפעולה (שגם הוא שם עצם) לבין שם עצם כללי המציין את מהות החוש. ראייה: רואי (קצר רואי). שמיעה = שמע. לעיתים קרובות שם הפעולה מקבל מעמד של שם עצם עצמאי. למשל, ישיבה היא גם שם פעולה וגם מפגש דיון.
35
ישראל שרנצל שואל/ת: : נדמה לי שלפני זמן מה האקדמיה ביקשה הצעות מהציבור למונח underdog. האם התקבלה החלטה בעניין? סברתי שאולי אפשר נחותן, כלומר לא בהכרח נחות אך נחשב ככזה.
רוביק עונה:
נחותן הייתה הצעה שעלתה מהציבור אך היא נדחתה כי היא חסרה את יסוד הסיכוי הנמוך של האנדרדוג לנצח. ההצעות שהגיעו למליאת האקדמיה התייחסו לצמד אנדרדוג מול פייבוריט: דַּל־סִכּוּי–רַב־סִכּוּי, מִלְּרָעָן–מִלְּעֵילָן, לְמַטָּן–לְמַעְלָן, תַּתַּאי–עִלַּאי. ההצעה שהתקבלה עבור אנדרדוג היא 'דל סיכוי', ועבור פייבוריט – רב-סיכוי.
36
עירית בקר שואל/ת: האם קיימים מושגים המגדירים פין ופות באופן עדכני אבל לא בוטה?
רוביק עונה:
פין ופות אינן מילים בוטות אלא נחשבות המילים הנקיות שיש להן אופי מדעי. המילים הבוטות באמת הן כבר נחלת הסלנג.
37
עירית בקר שואל/ת: האם קיימים מושגים המגדירים כניסה ויציאה של USB בדומה לשקע ותקע?
רוביק עונה:
המונחים המקובלים הם כניסה ויציאה.
38
אחיהוד גבעוני שואל/ת: מה דעתך על החידוש עבור קומביין התבואה על בסיס השורש השמי המוזכר כבר בספרות המשנה חצ"ד? אני חשבתי על "חוצֵד" או "מַחְצֵד".
רוביק עונה:
חצ"ד הוא אכן שורש משנאי שפירושו קצר תבואה, והוא מתאים מבחינת התוכן. נראה של'קומביין' כבר ותק רב והוא נטוע בעולם החקלאות ויהיה קשה מאוד להחליף אותו במונח עברי.. היו ניסיונות למצוא שם עברי לקומביין: קְצַרְדַש עַצמוֹנָע (קוצר ודש ונע בעצמו), או בקיצור קצרדש, אך הם והם נשמעו מוזרים ומסורבלים ולא נקלטו.
39
ייעוד גונן שואל/ת: מבקשני לדעת אם יש מילה עברית ל-maximize כפי שיש ל-minimize =למזער.
רוביק עונה:
לנושא נקבע פועל עברי – מֵרֵב, פועל משני מהמילה מֵרַב – מקסימום - ששורשה רב"ב. הפועל אינו משמש, בעוד הפועל שלא זכה לתו תקן למַקְסֵם נקלט ואין סיבה לא להשתמש בו, בדומה לשורשים רבים שמקורם לועזי.
40
עפרה בצון שואל/ת: אנשים רבים משתמשים במונח "אונה ימנית/שמאלית" כשכוונתם להמיספרה הימנית/השמאלית. האם יש מונח עברי מוצלח/רשמי להמיספרה?
רוביק עונה:
אונה היא מילה ארמית-תלמודית המתייחסת לכל חלק באיבר באנשים ובעלי חיים המובדל על ידי שסע, כדוגמת הריאות. באנטומיה נקראים חלקיה של כל המיספרה אונות, בעוד ההמיספרה נקראת 'חצידור' (חצי כדור) – תרגום של המיספרה. המילה חצידור אינה מוכרת לרוב הציבור, ובשימוש המקובל אומצה המילה אונה גם להמיספרה עצמה, והיא מתאימה גם במשמעותה המקורית.
41
יהויקים בן אחיעזר שואל/ת: בעיוני באתר ויקימילון באנגלית נתקלתי בערך הארמי "אבטיונא" שפרושו איש צבא רומי. מקור המילה מהשורש הלטיני optiō, שממנו נגזרת המילה אופציה במגוון שפות בווריאציות שונות. השאלה שלי האם ניתן להעניק תחלופה עברית למילה אופציה שתקרא "אבטיון", כיוון שנשמע ממנה השורש "הבט" שמשמר את צליל המילה הלועזית.
רוביק עונה:
רעיון מעניין אך אינני ממליץ לקבל אותו. ראשית יש חלופה עברית. אופציה היא אפשרות. "אין לו הרבה אופציות" – אין לו הרבה אפשרויות. הקשר בין אופציה ל'הֶבֵּט' (שורש נב"ט) אינו שקוף, והמילה המוצעת אינה בעלת צלילי או גיזרון עברי.
42
יריב שואל/ת: נתקלתי במילה "מַמְתְקָן", במובן של אדם חובב דברי-מתיקה. האם המילה הזו קיימת, ואם כן האם היא "כשרה"? או שמא משמעותה המקורית היא "יצרן ממתקים" (כמו משפחת פרומצ'נקו ב"עלית" של פעם) ולא "חובב מיני מתיקה"?
רוביק עונה:
המילה אינה קיימת בעברית. הביטוי הקרוב באנגלית הוא sweet-tooth – שיניים מתוקות. חובב הממתקים יכול להיקרא גם בשיפוט מסוים לקקן.
43
שואל/ת: . חומרה, תוכנה, קושחה וכו' הן כבר מילים ותיקות בשפה. בעקבות החדשות האחרונות בנושא הפצחנים עלתה בדמיוני האפשרות להשתמש במילה תוקפה. תוקפה אמורה להיות שם כללי שמתאר את התוכנות והאמצעים שבהם משתמשים פצחנים כדי לתקוף את מטרותיהם. מה דעתך?
רוביק עונה:
פצחנים, האקרים, אינם בהכרח בעלי כוונות תוקפניות, אלא שם כללי למי שמתמחים בפיצוח מערכות דיגיטליות וצפנים. המונח הקרוב ביותר לכוונות זדוניות, ומתאים גם לפרשת שירביט הוא כופרה, ובאנגלית ransomware. למי שפורץ למחשבי אחרים באופן לא חוקי קוראים גם פַרְצָן, באנגלית: cracker.
44
שרון שואל/ת: אני שמה שמן במחבת, וכשהוא חם אני מזיזה את המחבת כך שהשמן יתפשט על כולה. "לפַשֵט" את השמן? לא נשמע נכון. האם יש פועל מתאים לפעולה זו?
רוביק עונה:
יש פועל פשוט: לשַטֵּחַ. לשַטֵחַ את השמן על המחבת.
45
אלי בן דוד שואל/ת: מה החלופה העברית ל'אינטואיציה'? תחושה? תחושת-בטן? אלה חלופות שנותנות מענה? כמו כן, בינה-מלאכותית, כך מלמדים אותנו, משתמשת בנתונים ואמצעים אינטואיטיביים למתן מענה במחשבים וברובוטיקה. איזה תחושת בטן יש לאלה?
רוביק עונה:
אין מילה עברית שנקבעה כחלופה לאינטואיציה. הצירוף הקרוב ביותר הוא 'תבונת לב'. מכאן שאנשי הטכנולוגיה העילית מייחסים לבינה המלאכותית יכולת להבנה שאינה בנויה על שרשרת לוגית אלא על הבנה ישירה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >