שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יואל צפריר שואל/ת: לאחרונה נתקלתי בתרגומי ספרים ובספרים מקוריים של "עם עובד" (ספריית אופקים) בהכפלת האות "יוד" במילים כמו אנרגייה וכדומה. מדוע בעצם?
רוביק עונה:
אין לכך כל סיבה ויש בכך אפילו הטעיה. יש הבחנה ברורה בין סיומת -ְיָה לסיומת -ִיָּה. אנרגייה תיקרא למשל energiyya, וזו אינה ההגייה הנכונה, וכך במילים לועזיות רבות: דמוקרטיה, אינטואיציה ועוד. סיומת -ִיָּה היא עברית בהשפעה ערבית, למילים כמו סופגנייה, עירייה ועוד, ושם הכתיב בשני יודים חשוב.
2
דודי בן מאיר שואל/ת: למה ספר הברכות נקרא ברכון (בחיריק) ולא בשווא? הרי ברכה מנוקדת בשווא.
רוביק עונה:
שימוש בשורש כלשהו במשקלים משתנים הוא דרכה של העברית. גם המילה ברכה זוכה לצורת הסמיכות בִרְכת-. ללא ספק בִּרְכּוֹן נוחה יותר להגייה מאשר בְּרָכוֹן. כמו כן, סיומת -וֹן נוטה לעיתים קרובות למשקל קִטְלוֹן: ספלון, מסרון ועוד.
3
אורי לונדון שואל/ת: נראה שהתעתיק לעברית של שמות החודשים הגרגוריאניים. לקוח מהשמות הגרמניים. לפחות של רובם. אנחנו אומרים "פברואר", בדומה לגרמנית (Februar), ולא "פברוארי" (אנגלית), "פבררו" (ספרדית), פווריאר (צרפתית), וכו'. כך גם שמות שאר החודשים, ולפי כללי התעתיק מגרמנית (האות J הגרמנית הופכת לי' העברית), ומכאן Juni, July, מועתקים ל "יוני", "יולי", ולא "ג'ון" (ג' שרוקה) או "ג'ולי". מה הסיבה?
רוביק עונה:
לשפה הגרמנית השפעה מכרעת על עיצוב המונחים שנהגו בישראל עם כינונה, שכן הגרמנית הייתה שפת התרבות והמדעים המרכזית, בעוד האנגלית לא השפיעה כלל, והצרפתית בשוליים. כמו כן האופי הפונטי הגרמני הבנוי על הברות פשוטות מתאים יותר להעתקה לדוברי שפה שחסרים בה המונחים האלה. יש עד היום ויכוח לא פתור בין מֶרץ הגרמנית למַרס הלטינית, האקדמיה הכשירה את שתי הצורות.
4
אבנר שואל/ת: מדוע המנהיג הערבי "נאצר" נקרא בעברית כך, במקום "נאסר". האם הוא נקרא כך בעברית כדי לקשר את דימויו עם נבוכדנצר?
רוביק עונה:
'נאסר' היא הדרך בה נשמע השם לאוזן ישראלית. בכתיב מופיע העיצור צאד, ص, עיצור נחצי הנשמע כס' כבדה. 'נאצר' היא דרך התעתיק. כפילות כתיב דומה נמצא גם בשמות של השליט העירקי צדאם הנכתב ונשמע גם סדאם.
5
גיל שואל/ת: האם ייחור ואיחור נהגים אותו דבר?
רוביק עונה:
י' בראש מילה היא עיצור לכל דבר, ויש להשמיע אותו. בהגייה הישראלית יש נטייה לוותר על עיצוריות הי' בחיריק, ובמקרה זה המילה עלולה להישמע זהה ל'איחור'.
6
מיה שואל/ת: שאלתי מתייחסת למשל כבשת הרש שנתן הנביא הציג בפני דוד המלך, שמואל ב יב. פעמיים נכתב בתחילת הפרק ׳כבשת הראש׳, ובהמשך ההתייחסות היא ׳כבשת הרש׳. האם המילה ׳ראש׳ נכתבה כדי להוסיף מובן של ראשי, עיקרי - לאותה כבשה יחידה שהייתה לאותו רש, ושנגזלה ממנו?
רוביק עונה:
אין ל'רָאש' משמעות מיוחדת. א' משמשת באם קריאה במקרים רבים בעברית. ראש היא שריד לכתיבת המילה הזו בכתיב מלא.
7
גליה שואל/ת: כשאני כותבת משהו בצורת עתיד אני כותבת עם שני י... זה פשוט מרגיש לי נכון. לדוגמה- ייקרה, יילך, ייתפתח... אמורים לכתוב ככה?
רוביק עונה:
בשום אופן לא. כתיבה כזו שגויה וגם מטעה כיוון שכך נכתבים פעלים בבניין נפעל, וגם אין לה כל סיבה. יִקְרֶה, בניין קל, ייקָרֶה – בניין נפעל. גם יילך ובוודאי ייתפתח שגויות.
8
חיה רוט שואל/ת: מדוע מבטאים "מְחיה השפה העברית" כאשר ה-מ' היא בשווא? קרי: זהו בנין פיעל, וכיצד מבטאים בעבר? אני סבורה שנכון לומר זאת בבניין הפעיל, מַחיה בפתח, ובעבר –הֶחיה.
רוביק עונה:
גם 'חִיָיה' בפיעל וגם הֶחְיָה בהפעיל משמשים במשמעות השיב לתחייה, וזאת כבר במקרא בספרי החומש. בשימוש בבניין פיעל נמצא גוון של דבר מה שלא מת אלא קפא או נרדם, בעוד שבשימוש בהפעיל יש גוון של השבה מן המתים, ולכן מחַיֶיה עדיף על מַחְיֶה בהקשר של העברית. עם זאת אכן לא נמצא שימוש עכשווי בשורש זה בבניין פיעל בעבר, אלא רק בבינוני ובעתיד.
9
עליזה לוטטי שואל/ת: הייתי רוצה לדעת כיצד מבטאים מילים שבהן מופיע סגול ואחריה יוד, למשל בנותיה, ידיה, פניה. האם משמיטים את צליל היוד לגמרי, ורק שומעים את הסגול כ-eh או שיש גם חלקיק מצליל היוד?
רוביק עונה:
י' במילים אלה היא אילמת גם בהשפעת ה' הבאה אחריה. במילים כמו בנותינו, ידיכם ניתן לשמוע חלקיק של העיצור י'.
10
רות שואל/ת: איך כותבים? התדרדר/ות או הדרדר/ות?
רוביק עונה:
ת' הבניין מתלכדת עם ד' השורש, לכן יש לומר ולכתוב הידרדר, הידרדרות.
11
דינה שואל/ת: אבקש לדעת מדוע נוהגים להשתמש בעברית בשם ברית נאט"ו כאשר מדובר בר"ת באנגלית, לעומת האו"ם, שהוא ר"ת של השם העברי, האומות המאוחדות.
רוביק עונה:
ראשי תיבות לצירוף לועזי מתורגם נדירים וניתנים רק כאשר מה שאליו הם מתייחסים מוכר ובעל חשיבות רבה. ברית המועצות – ברה"מ, האומות המאוחדות – או"ם. המונח המלא של נאטו מוכר למעטים ואינו משמש: The North Atlantic Treaty Organization, ארגון הברית הצפון אטלנטית, ובוודאי לא נקרא לו אבצ"א. מה גם שנאטו קל להגייה באשר הוא מכיל שתי תנועות.
12
צפורה נהיר שואל/ת: המילה א-פ-ר, איך מנקדים גוף שני יחיד?
רוביק עונה:
אם מדובר באֵפֶר המדורה: אֶפְרְךָ. אם מדובר באֲפָר במשמעות אחו: אֲפַרְךָ.
13
רותי שם טוב שואל/ת: בשיר הנפלא "עין גדי", מופיעה השורה "בך היופי יופע בכל הוד". מה פשר הפועל "יופע" וכיצד מבטאים אותו - בחולם או בשורוק?
רוביק עונה:
יוֹפַע היא צורת קיצור ספרותית של הפועל יופיע. מקורה בפסוקי מקרא, איוב: ואל-תופַע עליו נהרה.
14
שרית שואל/ת: במילים הללו היכן הטעם: עֵרָנוּתְךָ, רְגִישׁוּתְךָ.
רוביק עונה:
הטעם בהברה האחרונה: ךָ.
15
גיל שואל/ת: האם יש לכתוב "הסטוריה" או "היסטוריה"? מדוע?
רוביק עונה:
על פי כללי הכתיב חסר הניקוד יש לכתוב לכאורה הסטוריה. אלא שמדובר במילה לועזית והכללים כאן חופשיים יותר. הצורה המקובלת והשקופה הנוחה לקריאה היא היסטוריה, הנפוצה פי 30 בערך מ'הסטוריה'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >