שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
תמר ארפי שואל/ת: מדוע במילה "מרכאות" אין דגש באות "כ"?
רוביק עונה:
המילה ביחיד היא מירכא, והחלוקה להברות היא מֵי-רְכָא. ר' בשווא נע, ואחריה כ' רפה.
2
י שואל/ת: איך מנקדים את שתי המילים מלה (יחידה הבנויה מאותיות שיש לה מובן) ו-מלה (ברית מלה) כשהן בסמיכות: מלת חיבור לעומת מלת יצחק?
רוביק עונה:
הראשונה: מִלָּה, השורש מלל (כפולים), בסמיכות מִלַּת-. השנייה: מִילָה, השורש מו"ל (נחי עו"י), בסמיכות מילַת-. מילה במשמעות השנייה תופיע תמיד עם אם הקריאה י'.
3
יוחאי שואל/ת: במקומות שונים במקרא מחולקים הפסוקים לשניים. החלק הראשון של הפסוק מסתיים ב (ס), וחלקו השני מסתיים ב (ר). מה מבטאות האותיות שבסוגריים?
רוביק עונה:
מדובר בדרכי פיסוק בשיטת החלוקה לפרשיות במסורת המקרא. (ס) היא פרשה סתומה, פרשה המתחילה בדרך כלל באמצע שורה. (פ) היא פרשה פתוחה, המתחילה בתחילת שורה. (ר) מציינת, בעיקר בשירה המקראית, סוף שורה, וכן (ש) – שורה ריקה.
4
ענת שואל/ת: איך מנקדים 'קלפי המשחק' (בנסמך).
רוביק עונה:
הניקוד וההגייה – קלָפֵי-, כמו כפר=כפָרֵי, פרט=פרָטֵי.
5
גיל שואל/ת: איך נכון לבטא "די"? אני משתמש בזה לרוב בתנועת E אך מכיר גם שימוש בתנועת A. הכוונה לשימוש במשמעות "יחסית", כמו "די הרבה" או "הוא איש די נחמד".
רוביק עונה:
דֵי בצירה – במידה מספקת לפני תואר: דֵי נחמד. דַי בפתח – במידה מספקת אחרי פועל: עוד לא אהבנו דַי. דֵי היא צורת הסמיכות של דַי ומכאן ההבדל.
6
אבישי טופול שואל/ת: "עץ חיים היא למחזיקים בה", נאמר לי שב'מחזיקים' תחת ח - לא יבוא שווא אלא חטף פתח. מה נכון?
רוביק עונה:
במקרא הפסוק נכתב בחטף פתח מתחת לח', מחֲזיקים, כפי שנהוג בדרך כלל במקרים דומים בספר הספרים. בעברית החדשה משמשת במידה רבה יותר הדרך השוואית – מחְשבות, מחְזיקים ועוד, בעקבות אובדן ההגייה הגרונית של הח'. שתי הצורות נחשבות תקניות.
7
אלי בן דוד שואל/ת: בענייני פיסוק, מקף עליון וקו מפריד. התקן הוא שמקף המחבר בין שתי מלים (בר-גיורא) הוא תמיד מקף עליון, ואילו קו מפריד בין משפטים הוא סימן מקף רגיל - המופיע באמצע השורה. יש מקלדת נפוצה, כלשהי, המכילה מקף עליון? לפי דעתי אין - אז מה הטעם להתעקש על תקן שאי אפשר לקיימו?
רוביק עונה:
יש סימן שלישי – מקף אמצעי, המצוי במקלדת ומשמש לחיבור. המקף העליון נמצא בסימנים שניתן להוסיף ואינם על המקלדת. יש שעושים הבחנה: מקף עליון לצירופים (דו¯שיח) ומקף אמצעי לחיבורים שונים (לה-לה-לה וכדומה), בעיקר בניקוד מוקפד של הוצאות ספרים.
8
אלי בן דוד שואל/ת: נסורת היא מילה הנגזרת מפעולת המסור. אבל מסור נכתב גם בשין שמאלית. כלומר, שתי הצורות תקניות. למה לא נשורת בשין שמאלית, למה רק נסורת?
רוביק עונה:
כאשר אותה מילה מופיעה בש' במקרא ובס' בתלמוד אנו שומרים על שתי צורות הכתיב (שח/סח, חשך/חסך ועוד). מַשּׂור היא מילה מקראית, מַסָּר - מילה תלמודית, ומכאן שתי צורות הכתיב. נסורת היא מילה תלמודית, ולכן נשמר היום רק הכתיב התלמודי.
9
בנימין חן הלוי שואל/ת: רבים אומרים לאסוף, לארוז כשהקמץ באות א', נדמה שלי שהא' בסגול. האם צודק?
רוביק עונה:
צודק בהחלט. צורת שם הפועל בבניין קל היא בדרך כלל בחיריק: לִרצות, לִשמור. כאשר פ' הפועל גרונית היא מתנהגת בצורות שונות. ע' וה' – ל בפתח+פ' הפועל בחטף פתח (לַעֲזוב, לַהֲרוג), ח' – כנ"ל או פ' הפועל בשווא. א – סגול+חטף סגול: לֶאֱהוב, לֶאֱמוד וכו'. הנטייה לפַתַח היא באנלוגיה ליתר הגרוניות, ובעיקר לע'.
10
מאיר מינדל שואל/ת: המילה שאני תוהה לגביה - נאראטיב . אני משתמש במלה לא מעט. אני מבטא זאת narativ. בתכנית של רונה גרשון "המעבדה" מבטאים את המילה nerativ. מי צודק?
רוביק עונה:
הצדק איתך. גם בגרמנית וגם באנגלית הגיית הנ' בפתח. יתכן שההגייה השגויה מושפעת מהנטייה העברית לחיטוף ככל שמתרחקים מסוף המילה.
11
ענת קדוש שואל/ת: מתי אומרים דורשני ומתי דרשני. מה ההבדל ביניהם?
רוביק עונה:
ההגייה הנכונה היא 'דורשני' – דרוש אותי. השימוש כמעט אך ורק בצירוף 'אומר דורשני', מבקש שתדרוש עלי מדרש, שתסביר אותי. דרשני בהגיית a היא שיבוש נפוץ.
12
רבקה ברוקס שואל/ת: האם צריך רווח לפני סימן שאלה בסוף משפט שאלה?
רוביק עונה:
סימני הפיסוק ככלל צמודים למילה שלפניהם, כולל סימן השאלה וסימן הקריאה. יוצא מהכלל יחיד הוא הקו המפריד.
13
נדב שרי שואל/ת: אני תוהה מדוע כתבת בטור הפותח קולק בויס ולא בויז. גלוי וידוע מלפני שכך נהוג בעיתונות כמעט בכל מקום בו ה-s נהגית כ-z, (ניו יורק טיימס, למשל) אך בבירור באקדמיה נאמר לי שהכלל הוא אכן שיש להשתמש בזין. האם זו טעות מקרית או שלדעתך אין ממש הבדל בין שתי האפשרויות?
רוביק עונה:
המונח הוא 'טדי בויס', כך נהגה וכך נכתב כאשר היה אקטואלי. כללי האקדמיה חשובים אך הם אינם חוקים מחייבים. הסיומת בס' תואמת יותר את ההיגוי הישראלי למילים המסתיימות ב-s שוואית.
14
אלון שואל/ת: האם צריך להגות את המילה ״לייבא״ (לייבא סחורות חו״ל) (to import) עם ב' בדגש או לא, ומדוע?
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא לייבּא, ב' דגושה, על פי מבנה בניין פיעל. הנטייה להגות את הפועל בב' רפה היא באנלוגיה למילה יבוא, ובדיבור חופשי אין בכך בעיה.
15
יוחאי שואל/ת: היום זה יום השנה ה99 של קיבוצי, וגם יום הולדתו של ביאליק. לכבוד זה קראתי את השיר ״ברכת עם״, להפתעתי ראיתי את המילה ״המחוננים״ כתובה באו ח״. אז למה ח' ולא כ'?
רוביק עונה:
מקור השורה "תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים עפרות ארצנו באשר הם שם", הוא מספר תהילים קב: "כִּֽי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ, וְֽאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". המשמעות בתנ"ך ואצל ביאליק: יאהבו את עפר הארץ.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >