שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
אלון שואל/ת: האם צריך להגות את המילה ״לייבא״ (לייבא סחורות חו״ל) (to import) עם ב' בדגש או לא, ומדוע?
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא לייבּא, ב' דגושה, על פי מבנה בניין פיעל. הנטייה להגות את הפועל בב' רפה היא באנלוגיה למילה יבוא, ובדיבור חופשי אין בכך בעיה.
77
יוחאי שואל/ת: היום זה יום השנה ה99 של קיבוצי, וגם יום הולדתו של ביאליק. לכבוד זה קראתי את השיר ״ברכת עם״, להפתעתי ראיתי את המילה ״המחוננים״ כתובה באו ח״. אז למה ח' ולא כ'?
רוביק עונה:
מקור השורה "תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים עפרות ארצנו באשר הם שם", הוא מספר תהילים קב: "כִּֽי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ, וְֽאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". המשמעות בתנ"ך ואצל ביאליק: יאהבו את עפר הארץ.
78
עומר שואל/ת: איך היו הוגים את שם השם המפורש יהוה? אני מבין שלא 'אדוני'. אם אתה יודע לומר מלעיל או מלרע? ואם הגו את שתי ההא? ואת הו' הגו כמו דבליו באנגלית? מתי הפסיקו להגות יהוה ועברו לאדוני ולמה המשיכו לכתוב יהוה?
רוביק עונה:
על פי ההלכה השם אסור בהגייה. עם זאת ודאי שהוא נהגה לפני שההגייה נאסרה. המחקר המקובל, שאותו הוביל החוקר החשוב גזניוס, קבע שהשם נהגה יַהְוֶה, במלרע. לצד זה, השם זכה לניקוד התואם את השם שאינו אסור: אדוני, ועל כן הנוצרים שאים מנועים מלהשמיע אות השם המפורש הוגים יהוה, Jehovah, במלעיל, על פי הניקוד המקראי.
79
נתן שואל/ת: למה יש גרש ביוסק'ה?
רוביק עונה:
הגרש משמש בכינויים שמקורם ביידיש, המסתיימים בתנועת e, במקור ע' יידישאית, כדי שלא ייקראו כמילה רגילה או בתנועת a: רוחל'ה, מוישל'ה, יוסק'ה ועוד.
80
יוחאי שואל/ת: אני שואל לגבי שמות של אנשים ומקומות ישוב המתחילים באות מאותיות בגד כפת. האם נכון היום להקפיד להגות את השמות האלה באות רפה למשל בכרמיאל, ב כ׳ רפה.
רוביק עונה:
התקן הלשוני מחייב בג"ד כפ"ת רפות בשמות עבריים. כך גם מנוקד ונהגה המקרא. בלשון הדיבור ובדיבור שוטף זה אינו מקובל. אף אחד לא גר בחרמיאל או ב-וָת ים. התֶקֶן בכל מקרה אינו חל על שמות לועזיים.
81
אלי טופר שואל/ת: במשך שנים ומאז ילדותי אמרנו מזרון, כי המילה נוקדה עם קמץ קטן, שכמו בספרי תפילה "נוגנה" כחולם. לאחרונה שומעים מזרן כאילו, שה-ר' מנוקדת בפתח. האם זה נובע מהשתלטות המזרחיות ('ו' עם שורוק), או שטעינו כל השנים אנחנו והורינו?
רוביק עונה:
מזרָן מנוקדת בקמץ רגיל, בעוד מזרוֹן בחולם מלא. הצורה מזרָן מוקדמת יותר, ועל כן החליטה האקדמיה שהיא הצורה התקנית. הבעתי את דעתי במקומות שונים שיש לראות את שתי הצורות כתקינות, אבל כאמור זו לא הייתה ההחלטה.
82
אריה פלהיימר שואל/ת: באיזור התעשייה תלפיות בירושלים שוכן כבוד (?) רחוב הרֵכבים - ר צרויה. למיטב זכרוני, כפי שמנוקד שמם של בני משפחת רֵכב (ירמיהו ל"ה 2). האם במשחק מילים קא עסקינן, או בעמארצות? (שכן המילה "רכב"=מכונית אינה ניטית ברבים?).
רוביק עונה:
רחוב הרֵכבים אכן נקרא כך בעקבות המקרא. עם זאת, לשאלה, רְכָבים, כלי רכב, היא צורה תקנית, ומקורה אפילו מקראי (סוסתי ברִכְבי פרעה).
83
משה שואל/ת: למה במילה חזיר אין דגש? בערבית אומרים חנזיר, ובדרך כלל יש דגש תמורת נו"ן שנפלה, כמו אף ואנף.
רוביק עונה:
אכן ברוב השפות השמיות המילה חזיר מכילה נ', לא רק בערבית. לצד זה המילה הארמית היא חֲזירא, הקרוב למילה העברית. נראה שהעיצור נ' נשל או העיצור ז' התרכך בתהליכים פונטיים קדומים בעברית ובארמית.
84
עובד אביעזר שואל/ת: מדוע אומרים בעברית 'אסטרטגיה' ולא 'סטרטגיה' כמו בלועזית? והאם זה קשור לכך שבתרגומים ישנים נתקלתי בצורה 'אספורט' במקום 'ספורט'?
רוביק עונה:
בעברית ובערבית נהוג להציב את העיצור א' בראש מילה כאשר לאחריה יש עיצור שוואי, בוודאי כאשר יש רצף של שני שוואים. א' זו קרויה א' פרוסתטית. אפשר למצוא אותה בשלל מילים שמקורן יווני: אצטדיון, אקלים, אכסדרה, אכסניה ועוד ועוד. אספורט היה ניסיון לגייר את 'ספורט' ולהעניק לה צורה עברית, ניסיון שכשל.
85
אבי שואל/ת: בימינו כותבים מילים או שמות מלועזית כמעט תמיד עם אלף לתנועת a, גם בכתוביות תרגום בטלוויזיה, האם גם פעם, בעברית שלפני מאתים השנים האחרונות היו כותבים אלף במקום a או שזאת התפתחות שקרתה בגלל היידיש. לפעמים אנשים משתמשים באלף כמו בערבית כדי לסמן איפה ההטעמה כמו מאגניב. זה תקין?
רוביק עונה:
השימוש באם הקריאה א' במילים לועזיות מעסיק כותבים ועורכים מאז ומתמיד. הוא נדרש כיוון שמילה לועזית אינה מוכרת במקרים רבים ויש קושי לקרוא אותה. בעבר הוא היה נהוג יותר, אולי באמת השפעת היידיש, וכך נוכל למצוא את הכיתוב איטאליה או גרמאניה בעיתונות לפני 70 שנה ויותר. לנושא נקבעו כללים שונים אך בסופו של דבר הוא נתון להחלטת הכותבים והעורכים. עקרונית אפשר להסכים שיש גם היום שימוש יתר בא', למשל במילה סאטירה, כדי להבחין בינה לבין סְטירה.
86
יונתן שואל/ת: ביצירה אצבעוני של חיים נחמן ביאליק כתובה המילה פְּנַי עם ניקוד וללא א'. האם כתיב זה נחשב לתקין עבור המילה 'פנאי'? מדוע נכתבה כך המילה?
רוביק עונה:
פְּנַי היא צורת כתיב משנית של פְּנַאי, והיא מופיעה בלשון חכמים. היא אינה נהוגה בעברית החדשה.
87
סימונה שואל/ת: מה פשר החלפת החולם בשורוק בין זכר לנקבה, למשל במילים עגול/עגולה, או כחול/כחולה? ואפרופו חולם ושורוק, נתקלתי לאחרונה באנשים רבים, גם ברדיו, שמחליפים את השורוק בחולם, בעיקר במילים לועזיות, כמו אוניברסיטה או אופוריה, אבל גם בעברית - למשל במילים בורות או מבוכה. מה פשר התופעה?
רוביק עונה:
תנועת o ותנועת u קרובות מאוד בהיבט של מיקום הלשון בעת ההגייה, וקרויות תנועות אחוריות, לעומת e ו-i שהן תנועות קדמיות, ו-a שהיא תנועה אמצעית. במקרה של עגול/עגולה ומקרים רבים נוספים (חוֹל/חוּלין), יש השפעה של הדגש הקל בל' הפועל על התנועה לפניה והיא הופכת מחולם לשורוק.
88
שמואל בן יאיר שואל/ת: כחלק מעבודתי אני עובד עם אנשים הקשורים ברשות מקרקעי ישראל, בדרך כלל נהוג לכנותם בראשי תיבות רמ"י. אך אני שומע שחלק משתמשים ברמ"י עם קמץ וחלק רמ"י עם סגול. מה הצורה נכונה להגייה?
רוביק עונה:
ההגייה הנכונה היא רָמי, בקמץ, בלי קשר לניקוד המילה רָשות. ראשי תיבות בעברית נוטים כמעט תמיד לתנועת a. רֶמי הוא משחק, ואולי לכן יש שהוגים כך.
89
מיתר שואל/ת: קראתי על מילת הפנייה "יא" והשימוש שלה בשפה העברית. רציתי לדעת מה דעתך לגבי השינוי שהמילה עברה: יא, י', י וגם לפעמים יה. כמובן שלרוב מצורפת לזה מילת תואר ולא פנייה אל מישהו, האם בכול זאת מדובר בפנייה?
רוביק עונה:
השינויים הם שינויי כתיב. י' הצמודה למילה שאחריה נהוגה ברשתות למיניהן. יא היא הצורה הערבית, יה – העברית. השימוש והמשמעות זהים.
90
אורן שואל/ת: האם נהגו להגות בעבר בצורה שונה את המילים לו ו-לא? אם כן מה היה השוני?
רוביק עונה:
בעברית ההגייה הייתה כנראה דומה. ההבדל נראה בשפות שמיות אחרות. בערבית: לַהֻ (לו) מול לָא (לא).
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >