שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
רעות בן יהודה שואל/ת: זוהי שאלה כללית לגבי חוקי התרגום. כשיש בתרגום מאנגלית לעברית מילים טכניות לא מוכרות בשפה העברית. מהם החוקים? לכתוב אותם בתעתיק? לכתוב את המילה באנגלית? אם אכן ישנם חוקים כאלה, היכן אני יכולה למצוא אותם? ואם זה עניין של סגנון, מה מקובל יותר?
רוביק עונה:
בתחום התרגום אין חוקים קבועים אבל יש נוהגים מקובלים. המקובל הוא שמילים לועזיות נכתבות בעברית. העם זאת התעתיק לעברית נראה לעיתים מוזר ומסורבל. במקרים אלה נוהגים גם להכניס את המילה בתעתיק, ובסוגריים את המילה האנגלית. שילוב מילה בכתיב לועזי ברצף עברי נדיר, ומתאים לסוג מסוים של כתיבה אקדמית. בעיות אלה ייחודיות לעברית, והשיקולים לגביהן בשפות הנכתבות באותיות לטיניות שונים בתכלית.
107
ראובן פרומר שואל/ת: איך עלי לכתוב: סנאט האוניברסיטה או סנט האוניברסיטה? ראיתי בעיתונות ששתי הצורות משמשות. ובאותה הזדמנות חגיגית, האם יש שם בעברית למוסד הזה, כלומר לסנאט האוניברסיטה?
רוביק עונה:
אין כללים מחייבים לכתיב של מילים לועזיות. רוב המוסדות האוניברסיטאיים ובעלי התפקידים המרכזיים שומרים על השם הלועזי. סנט הוא 'מועצת פרופסורים' אבל לא נעשה בכך שימוש.
108
ראם בנטל שואל/ת: אשמח מאוד כיצד מפסקים את המילה ״אפוא״ במשפט. לעיתים אני רואה משפט המניח את הפסיק הן לפני המילה והן אחריה, לעיתים רק לפני המילה ולעיתים רק לאחריה.
רוביק עונה:
אין כללים מחייבים לפיסוק. בזמנו ניסו האקדמיה או מערכת החינוך לקבוע כללים נוקשים אך הם פגמו בזרימת הטקסט. לגבי אפוא, האפשרויות הסבירות הן שני פסיקים – לפני ואחרי, או היעדר פסיקים. אני ממליץ על האפשרות השנייה כדי לא ליצור לטקסט אופי מקוטע.
109
שלי סבג שואל/ת: מהו הכתיב הנכון: כחלון או קחלון?
רוביק עונה:
שמו של משה כחלון נכתב כך, בכ', ופירושו שחרחר. יש גם גרסאות בשמן של משפחות אחרות, בק': קחלון.
110
אילנה רונן שואל/ת: במלים ידה (יד שלה) בגדה (הבגד שלה) וכו' יש מפיק בה'. האם נכון שבמלים ידיה, בגדיה אין מפיק?
רוביק עונה:
המַפִּיק מעיד שה' שוואית בסוף מילה היא עיצורית. המפיק ב'יָדָהּ' וכדומה מבחין בין 'היד שלה' לבין יָדָה אבן וכדומה. בצורות 'ידיה' ו'בגדיה' הה' עיצורית אך אינה שוואית, ולכן לא תקבל מפיק.
111
אריה שואל/ת: מתי משתמשים בשורוק ומתי בקובוץ? והאם יש הבדל כלשהו ביניהם?
רוביק עונה:
שורוק וקובוץ הם סימני הניקוד של תנועת u. שורוק היא התנועה הארוכה, והיא תיכתב תמיד בתוספת ו' שרוקה: צילוּם. קובוץ או קיבוץ היא התנועה הקצרה, ובניקוד תיכתב ללא ו': חֻלְצָה, אך בכתיב חסר הניקוד תתווסף גם לה ו': חולצה. היום אין הבחנת אורך בהגיית השורוק והקובוץ.
112
אילנה רונן שואל/ת: איך כותבים, קולרבי או כולרבי?
רוביק עונה:
קולרבי היא מילה גרמנית שאומצה גם באנגלית. פירושה המילולי לפת הכרוב. הכתיב הוא בק': קולרבי, כדרך התעתיק מגרמנית.
113
אלי בן דוד שואל/ת: קראתי באיגרת המידע של האקדמיה ללשון שרוב השמות בעברית, בעיקר התנכיים, הם בהטעמה מלעילית, ויחד עם זאת רוב העם מתעקש לתקן את אלה הנוטים לקרוא שמות במלעיל (רותם, דולב). האם יש כללים מיוחדים לכך? טענת האקדמיה היא שמאחר שמדובר בשמות פרטיים אין היא מתערבת בנטייה המועדפת, ושתי הנטיות תקניות מבחינתה. מה דעתך?
רוביק עונה:
לטענה אני מסכים, אך לא כל השמות עשויים מעור אחד. יש שמות מלעיליים שהן מילים עבריות, שכשמות עצם הן מלרעיות, אך כשמות פרטיים הדרך הנכונה להגות אותם היא מלעילית, בעיקר שמות בנות: אורה, ניצה, רינה וכדומה. רוב השמות הזוכים למלעול מקורם בשם פרטי במלרע: נורית, יורם, ברוך וכדומה. יש גם שמות שהם מלעיליים במקורם, כמו השמות שבשאלה: רותם, דולב, וכן בעז המקראי, שם שנוהגים לתקן אותו תיקון יתר למלרע.
114
דוד ששון שואל/ת: איך אומרים בעברית, אטליז (atliz) או איטליז (itliz), והכוונה לחנות לממכר בשר ומוצריו?
רוביק עונה:
ההגייה היחידה היא בחיריק: אִטליז.
115
נתן זליגסון שואל/ת: כיצד לנקד את השם 'רפאל'?
רוביק עונה:
השם הוא רְפָאֵל, המורכב משתי מילים: רְפָא אֵל. ההגייה הלועזית של השם היא רָפָאֵל.
116
מוטי כהן שואל/ת: מה הצורה הנכונה: " פֶּשַׂע" או "פֶּסַע"? למשל: כפשע בינו ובין המוות או כפסע בינו ובין המוות?
רוביק עונה:
המילה נכתבת בשתי הצורות. בתנ"ך פֶשַׂע, בלשון ימי הביניים פֶסַע. ההופעה בתנ"ך חד פעמית, וכן קיים הפועל פָשַׂע המקביל לפָסַע. פסיעה והפועל פסע מופיעים במשנה. חילופי ש' שמאלית וס' בין התנ"ך ולשון חכמים הם תופעה רווחת.
117
דגן שואל/ת: שתיים מידידותי התלבטו בשאלה, אם בפתחו של מכתב כותבים "הנדון" או "הנידון". ומה הקשר לנידון למוות?
רוביק עונה:
אין צורך להכריע. שתי הצורות קיימות במקורות ובמילונים ובאותה משמעות. בשתיהן זהו הפועל דו"ן בנפעל עבר נסתר ובינוני, ושתי הצורות מתאימות לכל המצבים. בשימוש בדרך כלל כותבים 'הנדון' בראש מכתב, ו'הנידון' בתחום המשפט.
118
יגאל שחר שואל/ת: איך נכון לכתוב: נפלה ממני או נפלא ממני.
רוביק עונה:
המילה היא נִפְלָא. נפלא ממני: הדבר נראה לי פלא.
119
יעקב שואל/ת: לציון התנועה "e" מנקדים את האות המתאימה: בצירה או סגול. האם בטקסט לא מנוקד יהיה זה תקני להוסיף "י" אחרי האות הרלוונטית, בדומה ל-"ע" ביידיש?
רוביק עונה:
שילוב י' בכל מקרה של e אינו תקני וגם מבלבל, שכן י' מתייחדת לתנועת i. י' תקנית נדרשת רק במקרה של צירה מלא, הנשמר גם בניקוד: מיטב (אך לא מירב), שנֵי (בסמיכות), תבנֵינה, איך וכדומה.
120
אילנית בוטנרו שואל/ת: מדוע פה"פ בשורש ד-מ-מ, בניין נפעל, עתיד נסתרים מנוקדת בפתח ולא בקמץ?
רוביק עונה:
הצורה המבוקשת היא יִדַּמּוּ. הדגש בד' מייצג את נ' הנפעל, הדגש במ' את המ' הכפולה של השורש. לפני אות דגושה בדגש חזק תופיע תנועה קטנה, במקרה זה פתח, שכן ההברה נחשבת סגורה, באמצעות ע' הפועל מ'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >