שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
בשמת שואל/ת: האם את המ' במילה שמאלי מבטאים כמו חולם או כמו קמץ? אם כמו קמץ, למה? למה לא משאירים אותה כמו חולם, כמו במילה 'שמאל'? באותו עניין שואל חיים: הסתפקתי לגבי שורש המילה "נאוה", אם נא"ה הוא או נו"י לו? אם נא"ה הוא, מהיכן צמחה לה ואו, ואם נו"י הוא מה תפקיד האלף הנחה? מצאתי דמיון לתופעה בשורש רא"י/ה, כאשר במילה "ראוה" צצה לה ואו. כיצד מוסברת תופעה זו?
רוביק עונה:
המעבר מתנועת 0 לתנועת a בנטיות כאשר אם התנועה היא א' מתרחש במקרים שונים. לכן שם התואר יהיה שמָאלי בתנועת a. לעומת זאת צורת הקניין: שמאל שלי, תהיה בתנועת 0 – שמֹאלי. תופעה דומה יש בצמד רֹאש-רָאשים. א' יכולה לקבל גם תנועת e - בראשית, השמֵאל, ותנועת i – רִאשון. במקרה של נאוה/נוי, השורש של נאוה ושל נוי זהה – נא"ה (או נא"י). במקרה של נאווה, כמו ראווה, ו' מייצגת את ל' הפועל כמין תיווך פונטי עם ה' הנקבה. במקרה של נוי ו' משמשת כאם תנועה במקום א', שאף היא כאמור אם תנועה בהופעות שונות ובתנועות שונות.
47
אביטל הררי שואל/ת: איך נכון לומר 'במה יועילו להן המילים?' כיצד יש לנקד את המילה ״במה״? והסמיכות : מרכבות הסוסים כיצד יש לנקד את המילה ״מרכבות״?
רוביק עונה:
במה היא צורה מקראית בשני ניקודים והגיות. בַמֶּה היא הצורה הרגילה, בַמָּה – לפני מילה המתחילה באות גרונית. סמיכות מרכבה רבות היא מֶרְכְּבוֹת, בתנ"ך – מַרְכְּבוֹת.
48
אודי חמודי שואל/ת: לאחרונה נפוץ במקומותינו שעטנז כתוב של עברית ולעז, למשל Fאנק, באהvה וכו', האם לדעתך זה חלק מתהליך התמוססות הגבולות בין שפות או אפיזודה חולפת?
רוביק עונה:
לא הייתי קורא לכך התמוססות אלא יסודות היברידים החודרים לעברית, לאו דווקא מאיימים עליה. לתופעה תורם המשחק באותיות, מספרים וכדומה המקובל ברשת בעקבות שפת ההאקרים, וכן משחקי מעצבים ופרסומאים שנועדו למשוך תשומת לב.
49
אלי שואל/ת: אם אני רוצה לתעתק המילים "לברוח ונתפס" לאנגלית מה יותר נכון l'vroach V'nitfas או le'vroach Ve'nitfas או אין בכלל הבדל?
רוביק עונה:
הגרשיים אינן ממלאות כל תפקיד. התעתיק – livroach venitpas.
50
אלי פלהיימר שואל/ת: במה שונה "מקָרר" (ק קמוצה) מ"מַחשב", "מַפעם", מַדחס" וכיו"ב?
רוביק עונה:
מקָרֵר נוצרה מצורת הבינוני של קירר. בשלב מאוחר יותר נקבע שמשקל המכשירים יהיה מַקְטֵל, ומכאן מַבְרֵג, מַצְנֵם, מַכְבֵּש וכו', אבל כיוון שמְקָרֵר כבר נטמעה בשפה הוחלט שלא לשנות למַקְרֵר.
51
דב שגב שואל/ת: מתי נשתמש בגרש ומתי בגרשיים?
רוביק עונה:
גרש משמש לכמה תפקידים: עיצורים שאינם עבריים (צ'רלי), כינויים (לאהל'ה), קיצורים של מילה אחת (וכו'), ציון אות בודדת המתפקדת כיחידה (כיתה א'), ציון שם מותג כל שהוא (קראתי את המאמר ב'הארץ'). גרשיים משמשים לשני תפקידים עיקריים: מירכאות הפותחות וסוגרות ציטוט, וראשי תיבות (צה"ל). יש משתמשים בהם גם למותגים בדומה לגרש בודד: "הארץ".
52
זוהר לוי שואל/ת: בתהילים פרק ל' פסוק ד' מופיעות המילים: "מִיָּרְדִי-בור". האם הקמץ באות י הוא קמץ קטן או קמץ גדול?
רוביק עונה:
לפסוק שתי גרסאות, שמופיעות זו לצד זו ומשמעותן שונה. האחת 'מיורדֵי בור' – אלה היורדים אל הבור, המתים. השנייה – מיורדִי בור – מהירידה שלי אל הבור, או יום מותי. במקרה הראשון זהו בינוני רבים בסמיכות, והניקוד בחולם מלא. במקרה השני זהו מקור נטוי, והניקוד הוא קמץ קטן. בשתי המילים י' בהגיית o.
53
י. שואל/ת: בספר השורשים (ערך צהר), רד"ק מגדיר את המלה צהרים כך: וְהוּא הָעֵת שֶׁאוֹר הַיּוֹם חָזָק. וְנִקְרָא בִּלְשׁוֹן שְׁנַיִם לְפִי שֶׁהַיּוֹם נֶחֱלָק מְאוֹרוֹ לִשְׁנַיִם - מֵהַבֹּקֶר וְעַד חֲצִי הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְאוֹר, וּמֵחֲצִי הַיּוֹם וּלְמַעְלָה הוֹלֵךְ וְערב, וְהַצָּהֳרַיִם הִיא הָעֵת שֶׁהָאוֹר חָזָק בּוֹ בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִין. למיטב הבנתי רד"ק משתמש בשורש ערב כפועל (עד כמה שידוע לי, אין פועל כזה בתנ"ך, והמלה ערב תמיד משמשת כשם עצם, למרות שחז"ל השתמשו בשורש זה כפועל – המעריב ערבים). איך לדעתך יש לנקד את המלה וערב בהגדרתו?
רוביק עונה:
לפועל ערב כמה וכמה משמעויות שאינן קשורות זו בזו. אחת מהן היא מעבר משעות האור לשעות הערב, המופיעה שלוש פעמים בתנ"ך, כמו "רפה [נחלש] היום לערוב", וכן בביטוי 'השכם והערב'. נראה שצורת הבינוני היא עָרֵב, בדומה למשמעויות האחרות (נועם, אחריות וכדומה).
54
אורה שואל/ת: מתי משתמשים במקף הארוך יותר? לא בקצר, כמו בית-ספר ועוד?
רוביק עונה:
המקף הארוך משמש להפסקה ארוכה יחסית בתוך המשפט. לעיתים הוא משמש ליצירת מאמר מוסגר וכאן המקף הארוך יופיע לפני ההסגר ואחריו, ולפעמים כהקדמה לפירוט. בכל המקרים המקף הארוך מופיע בשני רווחים, לפניו ואחריו.
55
נאווה בן משה שואל/ת: אבקש לדעת לגבי המלה "אבטיח", שהרי מקורה במלה הארמית אבטיחא - מתי ובאיזה נסיבות עברה הגיית ה-א' מסוף המלה ל-לפני ה-ח': מאבטיחא לאבטי-א-ח (בהגייה)?
רוביק עונה:
המילה הארמית מסתיימת בא' המציינת בדרך כלל יידוע: 'האבטיח', סיומת שנשרה בעברית. לאחר הנשירה נוצרה ח' שוואית בסוף המילה, והיא זוכה מסיבות של הגייה לפַתַח הגנובה, המקלה על ההגייה שלה. יש גם צורה ערבית ללא א' בתחילה, בטיח, אך מקורה גם כן בארמית.
56
נח בורשטיין שואל/ת: כיצד יש לבטא את המילה "המסיו" המופיעה בספר יהושע פרק יד פסוק ח'? ברור שההקשר הוא ציטטה חלקית של הנאמר בדברים פרק א' פסוק כ"ח, שם נמצאת הצורה "המסו [את לבבנו" - מ"ם פתוחה].מדוע שינוי הצורה? הנפלה טעות בכתבי יד עתיקים?
רוביק עונה:
השורש הוא מס"ה, שפירוש המס, גרם למשהו להינמס, שורש קרוב למס"ס. צורת ההפעיל הרגילה היא הִמְסָה, ועל כן יש כאן מימוש ייחודי של הבניין, כאשר י' משמשת כל' הפועל והאות ו' סוגרת את ההברה. מאחר שעל פי ההקשר מדובר בצורת רבים יתכן מאוד שיש כאן טעות סופר, והמילה המקורית היא הִמְסוּ, או הֵמֵסּוּ.
57
נח בורשטיין שואל/ת: כידוע האקדמיה ללשון העברית קבעה כללים לתעתיק אותיות האלף בית הלטיני לעברית. אך האם נקבעה אי פעם על ידי האקדמיה או כל מוסד אחר הגייה מומלצת לאותיות אלו? התרשמותי היא שבשל הדומיננטיות של השפה האנגלית בחיינו רוב המרצים והקריינים הוגים את האותיות על פי האנגלית (האמריקאית, למשל Z, המבוטאת "זי").
רוביק עונה:
אכן התעתיק על פי האקדמיה הוא כדלקמן: Z נהגית ז', TS נהגית צ'. אילו היה מתקבל התעתיק על פי הגרמנית Z הייתה נעתקת לצדי. לא ברורה סוגיית הקריינים. הם הרי קוראים מילים עבריות ולא מתועתקות. כאשר מדובר במילה לועזית, היא נהגית על פי המקור. למשל, צימר הגרמנית נכתבת Zimmer ונהגית צימר ולא זימר, בעוד zombie האנגלית נהגית זומבי ולא צומבי.
58
שלמה שואל/ת: בחזרת הש"צ בנוסח אשכנז אחרי קדושה אומר הש"צ "לדור ודור נגיד גדלך וכו' ושבחך אלוקינו וכו'". יש שאומרים ושִבְחך עם חיריק מתחת לש' וב' בשווא. ויש שאומרים שְבָחַך - הש' בשווא והב' בקמץ והח' בפתח. מה הנכון יותר?
רוביק עונה:
הצורה הראשית והמקובלת היא בחיריק: שִבְחו, שִבְחך וכדומה. הצורה שְבַח היא צורת משנה של שֶבַח, כנראה בהשפעה ארמית, והיא מובילה לנטייה בשווא וקמץ.
59
אבי שואל/ת: האם יש כתיב "נכון" באנגלית לשם משפחה "שורץ"? האם Shvartz מקובל?
רוביק עונה:
כתב אבי: האם יש כתיב "נכון" באנגלית לשם משפחה "שורץ"? האם Shvartz מקובל? השם Schwarz מקורו בגרמנית, במשמעות שחור. w מייצגת את העיצור השפתי ו', וכך ייכתב. מכאן באנגלית Shwarz. עם זאת בשמות נקבעים לפעמים שיבושי כתיב והופכים לצורות קבועות, ולכן נמצא פה ושם את הכתיב Shvartz. בשפות סלביות האות המקובלת כאן היא דווקא v.
60
אריה ששון שואל/ת: האם נכון לומר במלרע או מלעיל?: התחסנתם/ השתחררתם/ עמדתם/ ירדתם וכדומה?
רוביק עונה:
צורות הנוכחים והנוכחות חורגות מההגייה של יתר הגופים בפועל, ודורשות על פי התקן הגייה מלרעית ולא מלעילית כמו ב'חשבתי' או 'חשבנו'. הנטייה בלשון הדיבור היא לאנלוגיה ליתר הצורות, ולכן הצורה המדוברת המקובלת היא במלעיל.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >