שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
שואל/ת: בשיר של אלתרמן "בכל זאת יש בה משהו" כתוב: "המפלצות זוקפות לורנטה". מה זה לורנטה?
רוביק עונה:
לורנֶטה היא משקפת. זו הצורה הפולנית להגיית המילה, אך מילים דומות קיימות גם באנגלית וביידיש, וכן בצרפתית, שהיא כנראה מקור המילה.
227
שואל/ת: מדוע קוראים לגליון נייר גדול "בריסטול" בעברית? בריסטול באנגליה היא העיר בה גדלתי, שהיתה עיר נמל, אך עסקה בעיקר בטבק ועבדים?
רוביק עונה:
"נייר בריסטול" אכן נקרא על שם העיר בריסטול שבה ייצרו אותו לראשונה, והוא יוצר תחילה מסמרטוטים. ידוע על קיומו כבר מן המאה ה-18.
228
שואל/ת: מדוע קרוי החג הנוצרי פסחא, ומה הקשר שלו לפסח?
רוביק עונה:
פִסחא היא המילה הארמית לפסח, נפוצה מאוד בספרות התלמוד ושם של מסכת במכילתא. בעברית החדשה, בצורה השנייה פַסחא היא הודבקה לeaster, חג נוצרי המתקיים גם הוא באביב. לשני החגים סממנים מקבילים כמו מאפה (לחם או מצות) ויין כסמלים דתיים.
229
שואל/ת: מה האטימולוגיה של המהלך "מארס" בשש-בש?
רוביק עונה:
המילים במשחק השש-בש לקוחות מהשפה הטורקית, שכן כאשר זורקים את הקובייה קוראים בהתאם לסדר עולה מאחד עד שש: יֶאק, דו, סֶה, גאהאר, בש, שש. שני שלבים למשחק, הרגיל נקרא אוֹיוּן, והשני המיוחד נקרא מַרְס. אויון פירושו בטורקית משחק, שעשוע, הימור; מרס פירושו "להביא אדם לכך שלא יוכל לומר מילה". הפירוש הזה מתאים למצב המקביל במשחק השש-בש, כאשר מרס הוא ניצחון המושג כשהיריב עדיין לא הוציא אפילו אבן אחת משטחו. "מרס טורקי" הוא כבר מונח ישראלי.
230
שואל/ת: מה מקור המונח אנדרדוג (underdog) במשמעות "המיועד להפסיד"?
רוביק עונה:
מקור המונח בקרבות כלבים באנגליה במחצית המאה ה-19, ככינוי לכלב המנוצח.
231
שואל/ת: מה מקור המילה "באנקר" (הימור בטוח)?
רוביק עונה:
באנקר היה במקור מנהל שולחן הימורים, ה"באנק" היה הכסף שברשות הבאנקר, ומכאן הגלגול הטבעי ל"הימור בטוח". הרחבת המשמעות של "באנק" למוסד פיננסי היא מאוחרת.
232
שואל/ת: מה מקור המילה "סטוץ"?
רוביק עונה:
המילה "סטוץ" נולדה משיבוש-קיצור המשפט היידישאי "אס טוט זיך" שפירושו "נעשה", או "מתרחש", במשמעות מהומה קטנה. בסלנג העברי התקבלה המילה במשמעות מהומה, והתרחבה לתיאור מפגש מיני קצר, one night stand.
233
שואל/ת: מה מקור המילה "סנוב"? שמעתי שזה מהתקופה שנפוליאון הסכים להכניס לצבא גם קצינים שלא ממעמד האצולה. האם יש אמת בכך?
רוביק עונה:
אין הכרעה על מקור המילה, אך הנטייה היא שמקורה בימי הביניים במשמעות סנדלר. במאה ה-19 היא הורחבה למשמעות אדם הנמצא במעמד נמוך ומתחזה בהתנהגותו לבעל מעמד גבוה יותר. קיים פירוש אחר, לפיו המקור הוא ביטוי לטיני ששובש: sine nobilitate, מי שאינו מן האצולה, אך השקפה זו נחשבת מדרש עממי.
234
שואל/ת: מה מקור המילה "פוסטמה"?
רוביק עונה:
פוֹסטמה היא מילה בלדינו ופירושה צלקת, פצע. היא כוונה בסלנג העברי לאדם מציק ומאוס, אך עם השנים הפכה כינוי גנאי לאשה טיפשה, אולי עקב דמיון הצליל ל"סתומה".
235
שואל/ת: מה מקור המילה "פושטק"?
רוביק עונה:
המילה הגיעה כמות שהיא מן הרוסית, שבה פושטאק פירושו בטלן, ריקא. ככל הנראה המילה קשורה ל"פוסטוי" שפירושה ריק, ומכאן התגלגלה ליידיש שבה "פוסט" פירושה ריק, ו"פוסטעפאסניק" - ריקא, בטלן.
236
שואל/ת: מה מקור המילה "פיון" ומה פירושה?
רוביק עונה:
פיון במשמעות המקובלת בעברית פירושה אדם בדרגה נמוכה בארגון, המבצע משימות שמטילים עליו. מקור המילה האנגלית peon הוא מספרדית. באנגלית האמריקנית היא התייחסה לפועלים היספניים, והתרחבה לפועלים פשוטים בכלל.
237
שואל/ת: האם ברקוד הוא הֶלְחֵם, כמו רמזור?
רוביק עונה:
ברקוד היא צירוף לועזי של שתי מלים: "בר" הוא במקרה זה רצועה, קוד הוא צופן. האקדמיה קבעה חלופה שחציה לועזי: "קוד קווים", וחבל, "ברקוד" קליטה ומצלצלת עברית.
238
שואל/ת: מה מקור המילה "שאקל" לגבר חזק ונמרץ?
רוביק עונה:
הסוגיה סבוכה. הסבר אחד הוא שמדובר ביידיש, מן המילה שאקאל, תן. הסבר שני שיש כאן ראשי תיבות: "שועל קרבות לוחם". הסבר שלישי הוא שהביטוי נולד בעקבות שמו הערבי של וו הגרירה בטנק. אף אחד מההסברים אינו משכנע, אך צליל המילה מצביע על הערבית.
239
שואל/ת: מה מקור המילה אוטוסטראדה?
רוביק עונה:
השם נטבע באיטליה בשנות העשרים לדרך מהירה. מילולית פירושו "נתיב המכונית".
240
שואל/ת: מה מקור המילה חסקה?
רוביק עונה:
חסקה התגלגלה מהשורש הערבי חס"כּ שמשמעותו כעס. חסכּה פירושה כעס ועוינות, ובהרחבה שם לצמח קוצני, וכן לאידרה של דג. מכאן קצרה הדרך לחסקה דמוית הדג.