שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דרור שוורץ שואל/ת: מה ההבדל בין גון (נשמע gon) לגוון?
רוביק עונה:
'גוֹן' היא צורת הסמיכות של גָוֶון, שהיא המילה התקנית, במלעיל. הצורה הנפרדת המקובלת בדיבור היא גָוָון, במלרע.
2
אורן שואל/ת: האם יש הבדל בין המילה בר למילה בן? בעברית יש בן, בת ובר. האם אפשר לעשות שימוש בבר לציון משהו שהוא גם לזכר וגם לנקבה? נניח במקום בן מלך, בר מלך ואז הכוונה שהאדם יכול להיות זכר או נקבה, בן/בת מלך.
רוביק עונה:
בר פירושו בן בארמית, ואין הבדל במשמעות. מדובר תמיד בזכר, והנקבה היא 'בת' בשני המקרים. הצורה 'ברת מזל' שגויה, כמו גם 'ברי מזל', בני מזל.
3
יאיר שואל/ת: מה ההבדל התנכ"י בין פעולת הקוסם והמכשף?
רוביק עונה:
במקור המקראי אלה מילים נרדפות, המתייחסות עם נרדפות נוספות לכל מי שעוסק במאגיה לצורותיה. בעברית החדשה נוצר בידול. הקוסם עוסק באחיזת עיניים ולהטוטים לצורך בידור. המכשף עוסק במאגיה מעשית, ונדיר למדי בתרבויות המודרניות.
4
נעם ניומן שואל/ת: בביקורת על בכירה במשרד הבריאות, נאמר שהיא "זורעת תבהלה". מה ההבדל בין "תבהלה" לבין "בהלה"?
רוביק עונה:
'תבהלה' נכנסה לחיינו בימי הקורונה כביטוי לבהלה כללית המקיפה ציבורים רחבים. ההבדל הוא בשימוש יותר מאשר במשמעות.
5
עדי ברזילי שואל/ת: מה ההבדל בין חפץ לעצם?
רוביק עונה:
'עצם' הוא שם גנרי לכל מה שאינו חי או צומח, להבדיל מ'שם עצם' שהוא מונח דקדוקי המתייחס גם אליהם. 'חפץ' הוא עצם כלשהו המשמש את בני האדם, שיש לו מטרה. כוכב לכת או סלע מדברי הוא עצם, אך אינו חפץ. מספריים או מברג הם עצמים שהם חפצים.
6
אלי בירנבאום שואל/ת: האם יש הבדל בשימוש יומיומי בין אַמַּת מִדָּה וקְנֵה מִדָּה?
רוביק עונה:
'אמת מידה' הוא מונח ארכאי, המופיע בלשון ימי הביניים בעקבות מופעים במקרא. 'קנה מידה' הוא מונח מקראי ומשמעותו מילולית: קנה המשמש למדידה. לשני הביטויים משמעות מודרנית של קריטריון, אך ל'קנה מידה' בעיקר משמעות מתמטית: יחס קבוע בין אובייקט כלשהו כגון קרקע, בניין וכדומה, לבין תרשים המציג אותו באופן מוקטן.
7
אמיר חקלי שואל/ת: מה ההבדל בין נבזה לנמבזה?
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות. הצורה המקראית הייחודית הזו, נְמִבְזֶה, זכתה להסברים שונים. הסבר אחד הוא שיש כאן שילוב של 'נבזה' עם 'מבוזה'. הסבר נוסף, משכנע פחות, שזהו שילוב של 'נבזה' ו'נמאס'.
8
רות לוי שואל/ת: מה ההבדל בין 'רק' ל'בלבד'?
רוביק עונה:
מילים אלה הן דוגמה למילים נרדפות המשמשות בדרכים שונות, במבני משפט אחרים ועוד. המשמעות זהה: בידול מרכיב, קבוצה, תנאי וכו' מן הכלל. עם זאת לעיתים קרובות אין להחליף ביניהן: "רק רציתי לומר..." לא ייאמר "בלבד רציתי לומר". המשפט: "הכניסה לבעלי תו ירוק בלבד" ידרוש שינוי במבנה: "הכניסה רק לבעלי תו ירוק". כך גם בצירופים: "לא בלבד ש..." לא יומר ב"לא רק ש..." וכדומה.
9
שמחה ליברמן שואל/ת: "היה אפשר" (צריך, יכול...)/"אפשר היה". מה ההבדל?
רוביק עונה:
'אפשר היה' ראוי יותר אך 'היה אפשר' אינו שימוש שגוי. אין הבדל במשמעות. בלשון חז"ל 'היה אפשר' בא תמיד אחרי מילת שלילה: לא היה אפשר'.
10
אורי בית אור שואל/ת: מה ההבדל בין יבשה, אדמה, קרקע, ארץ? מה ייחודה של כל מילה?
רוביק עונה:
לארבע המילים יסוד סמנטי משותף: הקליפה המוצקה הגלויה של כדור הארץ, כל מה שאינו מכוסה מים. ההבדל הוא בשימושים ובבידולים. 'יבשה' היא האנטונים, מילת ההיפוך של ים: 'המלחים ראו את היבשה מתקרבת'. 'אדמה' היא החומר ממנו עשויה הקליפה המוצקה, בדרך כלל זו שאינה סלעית: 'האדמה בעמק מתאימה לחקלאות'. 'קרקע' היא השטח של הקליפה המוצקה, שאותו אפשר לחלק, להעניק קניין ומכאן שמשמעותו משפטית: 'לכל יישוב הוקצתה קרקע לחקלאות'. 'ארץ' היא מילה גנרית, היא מתייחסת לעיתים רק לחלק המוצק (הוא נפל על הארץ), לעיתים למכלול פני כדור הארץ כולל הימים, ובדרך כלל לצרכים מדיניים: ארצות העולם. אם נמיר בכל אחד ממשפטי הדוגמה את המילה שנבחרה במילה אחרת נראה שהנרדפות בדרך כלל בלתי אפשרית.
11
יניב שואל/ת: האם יש הבדל בין "מִנֶּגֶד" ל"לנֶגֶד"? למשל במשפט כגון זה: "לנגד עיניו חלפו ציפורים". האם זה קביל להחליף את המילה "לנגד" למילה "מנגד"? כלומר ל"מנגד עיניו חלפו ציפורים"?
רוביק עונה:
יש הבדל. 'לנגד' פירושו מול: מול עינינו חלפו ציפורים. 'מנגד' פירושו מן הצד השני, מן הכיוון ההפוך. במקרה זה הציפורים אינם חולפים על פנינו אלא עפים לכיווננו. במקרא 'לנגד' פירושו גם 'בהשוואה ל...'.
12
רותי שואל/ת: מה ההבדל (אם יש בכלל) העקרוני בין 'ניתן' ל-'אפשר'?
רוביק עונה:
כאשר המילים באות לפני שם הפועל אלה מילים נרדפות: "אפשר להגיע לגליל דרך כביש שש", "ניתן להגיע לגליל דרך כביש שש". עם זאת, ב'ניתן' יש יסוד של תקנה, אפשרות שנוצרה בידי אדם, בעוד 'אפשר' מתייחס לפוטנציאל באופן כללי יותר. יש משפטים רבים שבהם אין להחליף בין המילים, כולל אחרי מילת שלילה: בלתי ניתן/בלתי אפשרי. 'ניתן' משמש גם כפועל בבניין נפעל, 'אפשר ש...' במשמעות יתכן.
13
רותי שואל/ת: מחפשת את ההבדל הניואנסי בשימוש של המילים: חקר, ומחקר. נשמע לי יותר נכון (אבל אני לא יודעת למה) לומר: המוסד לחקר חיות, ולא: המוסד למחקר חיות. אשמח לשמוע מה אתה חושב.
רוביק עונה:
'מחקר' משמש בשני הקשרים. מחקר ספציפי בנושא מוגדר ("נערך מחקר על השפעת משבר האקלים על דובי הקוטב"), או מילה כוללת המתייחסת לפעילות המדעית בכלל (ד"ר קורצשלוס עוסק במחקר). 'חקר' הוא התהליך המדעי המתרחש בתחום כלשהו לאורך זמן ועל ידי חוקרים שונים: "במכון ויצמן עוסקים בחקר המוח", "האגודה לחקר שפה וחברה בישראל" ועוד.
14
אילן ספיר שואל/ת: האם אתה מסכים כי אין מילים שהן ממש נרדפות? תמיד קיים הבדל של מדרג או ניואנס. אם אכן – מה ההבדל בין צניעות וענווה?
רוביק עונה:
יש מילים נרדפות ממש, אבל בדרך כלל יש לא רק ניואנס מבדיל במשמעות, אלא גם בידול בשימוש. בכל מקרה, ענווה וצניעות קרובות מאוד כשמדובר בתכונות אנוש, ובדרך שבה מציג עצמו אדם מול העולם והסביבה. ואולם 'צניעות' זכתה למגוון שימושים רחב בהרבה: הסתפקות במועט, שמירה על קוד לבוש קפדני לנשים, יחסי מין בעגה החרדית ועוד, ולא נאמר "הוא חי חיים של ענווה". 'ענווה' נותרה בעולם הרגש ועמידת האדם מול עולם.
15
יניב ולדמן שואל/ת: הזמנתי שניים מחבריי לערב "על האש" אצלי במרפסת. קבענו שחבר אחד יביא שיפודים, חבר אחר יביא סיחים ואני אביא שישליק. אני חושש ששלושתנו נביא את אותו המזון. האם אלו מילים נרדפות לאותו האוכל, או שיש הבדל ביניהם?
רוביק עונה:
שיפודים (ובשפה תקנית: שַפודים) וסיחים הן מילים מקבילות בעברית ובערבית, סיח' פירושה בערבית שפוד. הם מייצגים צורת צלייה באמצעות הנחת המזון הנעוץ בשפוד על גחלים, ובה ניתן לצלות כל מזון שהוא, בשר, דג או צמחוני. 'שישליק' היא צורת הטיפול בבשר מסוגים שונים, פרגית, בקר, כבש ועוד, על ידי חיתוכו לנתחים קטנים, המתאימים לנעיצת השפוד. בסיכום ביניכם לא קבעתם את הדבר החשוב, והוא מהו המזון שאתם רוצים להניח "על האש".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >