שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אנעאם שואל/ת: מה ההבדל בין ברח לנמלט לנס?
רוביק עונה:
אלה פעלים נרדפים לכל דבר. ברח הוא הפועל הגנרי, נמלט מעט דרמטי יותר, נס הוא פועל במשלב הספרותי.
2
בצלאל שואל/ת: האם יש הבדל בין מכשף לקוסם?
רוביק עונה:
קוסם בעברית החדשה הוא מי שמבצע תעלולים של אחיזת עיניים לצורכי בידור. מכשף הוא מי שמאמינים שיש לו כוחות מאגיים ויכולת לחולל מעשים שלא כדרך הטבע. במקורות גם הקוסמים היו מכשפים, והיו גם שמות נוספים כמו ידעוני, מג, אשף ועוד.
3
רפאל פרידמן שואל/ת: תמיד זה מציק לי, כשאני נאלץ לבכר מילה לועזית על פני מקבילתה העברית, ואיני יודע מדוע במקרה דלהלן המקבילה העברית אינה מספקת אותי; על כן, מה בין סולידריות לבין הזדהות?
רוביק עונה:
אלה מילים שונות משמעות. סולידריות פירושה לכידות חברתית, תמיכה הדדית בין אנשים או קבוצות. הזדהות היא מהלך נפשי של הסכמה או שייכות, וכן מונח אזרחי-משפטי.
4
ורד שואל/ת: פעם סיפרו לי שיש הבדל בין המונחים נטמן, הובא למנוחות, נקבר וזאת ביחס למצב הגופה, אם הוטמנה כולה שלמה או חלקים ממנה. האומנם?
רוביק עונה:
'הובא למנוחות' נוצר בהשפעת ניבים באנגלית ובגרמנית, בהתייחסות ל'מנוחות' המקובל בימי הביניים. הוא מתייחס לטקס ההלוויה והקבורה. 'נטמן' היא דרך פואטית לציין את מעשה הקבורה, ולכן נהוג לכתוב על מצבות "פה נטמן" ולא "פה נקבר". נקבר היא הדרך הגנרית, המתאימה לכל מצבי הטמנת המת באדמה. האבחנה שבשאלה אינה נסמכת על המקורות, ובוודאי לא על השימוש במונחים אלה היום.
5
אילה הוכמן שואל/ת: המילה "מחילה" משמשת לתיאור חור באדמה וגם סליחה - הכיצד?
רוביק עונה:
אלה הומופונים. המילים נשמעות זהות אך השורש והניקוד שונה. מחילה, שורש מח"ל פירושה סליחה. מְחִלָּה, שורש חל"ל, היא הנקב באדמה.
6
ראם בנטל שואל/ת: אשמח שתבאר לנו את ההבדלים בין החמאה למחמאה?
רוביק עונה:
'החמאה' היא שם הפעולה של הפועל החמיא, בבניין הפעיל. מחמאה היא שם עצם רגיל. נאמר: החמאתי לו, נתתי לו מחמאה. כדאי לציין ש'מחמאה' נולדה במעין שיבוש של פסוק מקראי העוסק דווקא בחמאה, ממנה נולד השורש חמ"א, והפועל להחמיא.
7
יונה שואל/ת: כאשר איני מרוצה מהחלטת ועדה לעניין כל שהוא, אני יכול להגיש ערר או ערעור, ואז מתכנסת ועדת ערר או ועדת ערעור, או חלילה ועדת ערער. מה ההבדל?
רוביק עונה:
'ערעור' היא מילה גנרית המתייחסת להטלת ספק או התנגדות לרעיון. כמו כן יש לה תפקיד בהליכים משפטיים: הגשת התנגדות לפסיקה של בית משפט, המוגשת לבית משפט בערכאה גבוהה יותר. 'ערר' הוא מונח בתחום המנהל הציבורי, שבו גורם כלשהו מציג התנגדות להחלטה או מהלך של מוסד ציבורי או גורם אחר. ועדת ערער היא ועדה העוסקת בגידול צמח הערער (מן הסתם לא הוקמה עדיין).
8
אמיר שואל/ת: מה ההבדל בין להלל ובין לשבח?
רוביק עונה:
אלה פעלים נרדפים. 'להלל' חזק יותר בעוצמתו, אבל זה ניואנס בשימוש ולא פער במשמעות.
9
יונה קרוננברג שואל/ת: בניתוחים שונים אני משתמש לעיתים בשתל עשוי מטיטניום, או אולי אני משתמש בכלל במשתל עשוי מטיטניום, וברבים האם אני משתמש בשתלים או במשתלים.
רוביק עונה:
שֶתֶל היא רקמה בריאה המושתלת באמצעות ניתוח ומחליפה רקמה חולה. מִשְתָל הוא שתל מלאכותי, ומכאן שאתה משתמש במשתלים.
10
רפאל פרידמן שואל/ת: מה ההבדל בין מצב לסיטואציה?
רוביק עונה:
'מצב' היא מילת מטרייה המתייחסת לשורה ארוכה של שימושים לשוניים. 'סיטואציה' היא מערכת תנאים הסובבים אירוע או מקרה מוגדר. נאמר 'מצב בתי החולים בכי רע', לעומת 'הסיטואציה שאליה נקלעו בתי החולים בתקופה האחרונה קשה'. לפעמים ניתן להמיר אחד בשני, ו'מצב' יכול להתאים בדרך כלל גם להחלפת סיטואציה, אך לא להפך.
11
רזיה יפה שואל/ת: בהמשך לשאלה השבוע על ההבדלים בין "איפה ש", "היכן ש", ו-במקום בו. מבררת: האם ההבדל בין איפה והיכן הוא לא ברובד? איפה - מקראי והיכן, שהיא הלחם של אי+כאן, חז"לי? (כאן החז"לית החליפה, כמדומני, את איפה המקראית).
רוביק עונה:
ההבדל הוא אכן ברובד, אך בעברית החדשה ההבדל משלבי. בידול משלבי כזה מוכר במילים נרדפות רבות. לעיתים המילה הרווחת יותר היא מהמקרא (למשל, שמש מול חמה), ולעיתים מלשון חכמים (למשל, טיפש מול כסיל).
12
אמיר חקלאי שואל/ת: מה ההבדל בין עמל ועבודה? השבוע איכשהו נתקלתי בזה, אף פעם לא חשבתי על זה למרות שאני גר בקרית עמל (חלק מקרית טבעון).
רוביק עונה:
עבודה היא מונח גנרי. ראיית חשבון או הייטק הן עבודה, אך אינן עמל. במקורות עמל פירושו גם עבודה קשה וגם סבל, וכמו כן בספר איוב גם במשמעות חטא. בעברית החדשה 'עמל' התייחדה לעבודת כפיים בלבד.
13
ויקי שואל/ת: מה ההבדל בין לבחוש ולערבב?
רוביק עונה:
'לערבב' היא מילה גנרית המתייחסת לצירוף יחד ללא סדר של חומרים שונים, ובהשאלה של בני אדם. 'לבחוש' מייצגת את פעולת הערבוב, בעיקר בהכנת מזון.
14
לילי הבר שואל/ת: מה בין "נסיעה", "מסע" ו-"טיול". מדוע יציאת תלמידים לפולין מכונה "מסע" ולא "נסיעה" או "טיול", שהרי בשהותם משולב גם זמן חופשי לקניות ובילוי. מדוע מפרסם משרד החוץ "אזהרת מסע" ולא "אזהרת נסיעה"?
רוביק עונה:
'נסיעה' היא שם גנרי למעבר ממקום למקום באמצעות כלי רכב כלשהו. טיול היא בילוי באמצעות נסיעה או צעידה. 'מסע' יכול להיות בנסיעה, בצעידה או כמטפורה כאשר יש לו תוכן נלווה ומטרה, ולכן נקרא כך מסע הנערים לפולין. 'אזהרת נסיעה' יכולה להיות מונח מטעה, כאילו מזהירים מפני הנסיעה ולא מפני המהלך השלם, הכולל שהות בארץ היעד.
15
דפנה שואל/ת: יִקְרַב או יתקרב? מה ההבדל ומה הצורה הנכונה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ואין ביניהן הבדל במשמעות, האחת בבניין קל והשנייה בבניין התפעל. הצורה בבניין קל נהוגה במקרא, התקרב – בלשון חכמים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >