שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
מאיר מינדל שואל/ת: במעבדה היו לנו מים מזוקקים. במשקה בטעם אפרסק של חב' "שוופס" כתוב ברכיבים: מים מזוככים (99%).
רוביק עונה:
שתי הצורות לגיטימיות ומספרות סיפור דומה אך לא זהה. זק"ק וזכ"ך נחשבים לשורשים קרובים, זכ"ך הוא הקדום יותר. 'זיקוק' נחשב לתהליך מדעי-טכנולוגי, ומכאן 'בתי הזיקוק', בעוד מים מזוקקים הם על פי חברת טמפו מים שנשאבו מבאר ועברו תהליך סינון וניקוי הנקרא HYDRO 2000 ומועשרים במינרלים.
2
אבשלום שואל/ת: מה ההבדל בין הצורות: נרגשת ומתרגשת.
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות וקשה למצוא ניואנסים של שימוש. 'נרגש' מדגיש את המצב הנפשי, בעוד 'מתרגש' מעיד על תהליך פנימי דינמי.
3
אורי לאור שואל/ת: האם יש הבדל משמעות בין המלים 'תפר' ו'תך', או שהן מלים נרדפות?
רוביק עונה:
לכל אחד משלבי החיבור, בין דקירת מחט למשנה, קוראים תך. 'תפר' הוא רצף של תפרים בודדים (תכים) בבד כלשהו.
4
אלון בן דוד שואל/ת: נתקעתי בפסוק בספר ויקרא כה 35-36. 'גר ותושב וחַי עימך'. מילת וחי מנוקדת בפתח. בפסוק אחריו כתוב וחֵי אחיך עימך המילה וחֵי מנוקדת בצירה. מהו שיוצר את ההבדל?
רוביק עונה:
הצורה חֵי כחלופה של חַי מופיעה במקרא בדרך כלל כצורה שבועה: 'חֵי נפשי', אם כי יש גם צורות שבועה בדרך הנפוצה חַי. יתכן שנוצרה כצורת סמיכות, והמחקר מעלה בעניין זה השערות שונות.
5
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה ההבדל בין "אמתלה" ו "תירוץ"?
רוביק עונה:
בלשון חז"ל 'תירוץ' הוא פתרון קושיה. בעברית היום 'אמתלה' ו'תירוץ' קרובות מאוד במשמעותן. עם זאת, בדרך כלל כאשר מסבירים דבר מה שקרה בעבר ומתנצלים עליו המילה היא תירוץ: "התירוץ שנתתי מפני שלא הגעתי לפגישה היה אירוע רפואי". אם מתייחסים לאי קיום הבטחה עתידית, אמתלה מתאימה יותר: "התחמקתי מהפגישה המיועדת למחר באמתלה של תור לרופא".
6
שיוי פרנס שואל/ת: רחמים, חמלה ואמפטיה. הבדל ומקור המלים?
רוביק עונה:
'רחמים' ו'חמלה' הן מילים נרדפות, שתיהן מן המקרא. שתיהן קרובות במשמעות המקורית לאהבה, ומכאן 'מחמל נפשי', וכן תפיסה של הרחמים כאהבה במקורות. יש ניואנס בשימוש. 'רחמים' מדגישה את המסכנות של האובייקט, את מעמדו הנמוך. 'חמלה' מדגישה את רגש ההזדהות עם האובייקט, ולכן היא קרובה יותר לאמפתיה. מקור המילה אמפתיה הוא ביוונית: אם = בתוך, פאתוס = רגש. אמפתיה היא היכולת להזדהות עם הזולת במצבים שונים, לאו דווקא מצבים של נחיתות ומסכנות.
7
אבישי טופול שואל/ת: דת ודין אחת דתו להמית. האם זה אומר שדת ודין הן מילים נרדפות?
רוביק עונה:
הן קרובות מאוד במשמעותן המקורית. דת פירושה במקור חוק, בעקבות דאתא בפרסית – מה שניתן. דין הוא חוק בעיקר בהיבט משפטי, ומכאן 'מדינה', זו שקובעת את החוקים. במהלך הדורות קיבלה 'דת' משמעות של שייכות לקהילת מאמינים והתרחקה מ'דין'.
8
מיקי ברקל שואל/ת: אני חוקר את הנושא של תחושת שייכות, ונתקלתי בעברית בשתי מילים שמשתמשים בהן בצורה מתחלפת. שייכות והשתייכות. יש לי חוויה שיש הבדל ביניהן, אבל לא מצליח למצוא שום מקום שעושה את ההבדלה בצורה מדויקת.
רוביק עונה:
'השתייכות' היא שם הפעולה של הפועל להשתייך, שייכות היא מונח כללי של שם התואר שייך. זו הבחנה דקדוקית אבל היא מעידה על בידול מסוים למרות שיש קרבה רבה בין המילים. 'שייכות' משמשת בהקשרים רגשיים ולוגיים: 'אני חש שייכות לעם היהודי', 'אין לסוגיה שהעלית שייכות לנושא הנדון'. בשני המקרים החלפה של שייכות בהשתייכות אינה סבירה. ב'השתייכות' קיים יסוד של פעולה: "אני משתייך לעמותת אוהדי הפועל תל אביב", החלפה ב"שייך' אינה סבירה כאן כי היא מציגה יסוד של קניין. במקרים רבים עם זאת ניתן להחליף בין המילים בלי פגיעה במשמעות.
9
נאוה מינס שואל/ת: מה ההבדל בין "התקבל" ל"נתקבל"?
רוביק עונה:
אין הבדל. צורות נתפעל מקובלות בלשון חכמים בהשפעת הארמית, השימוש בהן היום נדיר ונועד לקשט את הטקסט, אבל הוא בהחלט תקין.
10
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה ההבדל בין סחבה לסמרטוט?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות לכל דבר עניין. גם בשימוש (שטיפת רצפה למשל), גם כמטפורה.
11
יוסי עציון שואל/ת: : מדוע מזון עם עובש הוא מעופש ולא מעובש? לחילופין, מדוע עובש ולא עופש?
רוביק עונה:
השורשים ובעקבותיהם הפעלים עב"ש ועפ"ש קרובים הן בצליל והן במשמעות, והחילופין ביניהם חופשיים.
12
יוסף פואד שואל/ת: אנחנו נוהגים לומר מדי פעם 'תרתי משמע'. היות ושפת אימי היא ארמית אני מבין שצריך לומר תרי משמע, כי תרי זה 2 בארמית, כמו שאומרים תרי זוזי ולא תרתי.
רוביק עונה:
'תרתי' היא צורה חלופית ל'תרי' במשמעות שניים, בהשפעת המילה האכדית תַרְתֶנוּ – השני. היא נפוצה מאוד בלשון חכמים.
13
מנה שואל/ת: האם יש הבדל בין חיכה לבין המתין?
רוביק עונה:
אין הבדל. אלה פעלים נרדפים לכל דבר ועניין. בעבר היה נהוג לראות ב'המתין' פועל במשלב גבוה יותר, אך הוא חדר למשלב הבינוני, בעיקר בזכות השימוש הנפוץ בו בשפה הצבאית.
14
אבי שואל/ת: מה ההבדל בין שיקוץ לתועבה? אחד ממכרי אמר "בדקתי בשיקוץ" כאשר התכוון לאתר אינטרנטי מסוים, והתחיל ויכוח האם בדק "בשיקוץ" או "בתועבה".
רוביק עונה:
בהקשר המקראי אלה כמעט מילים נרדפות, המדברות על דבר רע וטמא מיסודו. בעברית החדשה השימוש ב'שיקוץ' כמעט אינו קיים אלא בהקשר דתי, אך מתקיים שם התואר 'משוקץ', הנרדף ל'מתועב'. במקרא 'שיקוצים' מתייחס לעיתים קרובות ספציפית לאלילים, לצד שימושים אחרים. הבדל חשוב הוא בכך ש'תועבה' היא גם הגדרת דבר מה, וגם רגש של הסתייגות עמוקה, בעוד 'שיקוץ' היא רק הגדרה של דבר. לכן הבדיקה של האתר תהיה 'בתועבה', אך עדיף לומר 'בתיעוב' כתואר פועל, ובוודאי לא 'בשיקוץ'.
15
שדמה קדר שואל/ת: לאחרונה יצא לי לשמוע מלמדי תנ"ך שאומרים ספר במדבר - בשווא תחת ה-ב' הראשונה - כקיצור של "במדבר סיני" במקום ספר במדבר עם פתח מתחת לב'. זה נשמע מוזר ומאולץ. מנין ההבדל בין הגרסאות, והאם אחת מהן תקינה יותר?
רוביק עונה:
הדעות חלוקות. פרופ' חננאל מאק כותב בתשובה: שתי הגרסאות משמשות ולטעמי שתיהן כשרות. בדרך כלל נקראים ספרי התנ"ך וכן פרשיות השבוע על פי המלה או שתי המילים הראשונות של הספר או הפרשה, אלא אם הללו שכיחות כגון "וידבר", שהיא הפותחת את ספר במדבר. המלה הנדירה הראשונה בספר היא בְמדבר, ועקרונית יש לבטא את שם הספר בשווא תחת הב'. אבל המלה בַמדבר בפתח מבטאת גם את תוכנו העיקרי של הספר: מאורעות שאירעו במדבר הידוע. בימי הביניים היו שטרחו לכנות את הספר ואת מדרשו בשם המלא "במדבר סיני", וגם בפשטות ספר או חומש "וידבר". פרופ' אביגדור שנאן כותב כי הניקוד בתורה הוא בשווא וזה הראוי לדעתו. טוב ממנו הצירוף 'במדבר סיני' כסמיכות מלאה. גם בראשית היא מילה של נסמך!
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >