שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
316
שואל/ת: מה ההבדל בין שדר לשדרן? האם נכון לאמר שאחד מהם הוא לטלוויזיה ואחד לרדיו?
רוביק עונה:
"שדר" ו"שדרן" שייכים לשני משקלים של בעלי מקצוע. במשקל הראשון אפשר למצוא את הנגר, החייט והקצב, ובשני את היערן, הרקדן, הפרשן והיחצ"ן. זהו אחד המקרים המעטים שבהם אותו מקצוע, באותו שורש, מופיע בשני המשקלים. ההבדל היחיד ביניהם הוא בתפוצת השימוש. מדובר במקצוע חדש יחסית, שנולד יחד עם ימי הרדיו ונדד לטלוויזיה, והשם הכפול הוא בעל ותק כמו המקצוע. בדרך כלל אומרים היום "שדרן" דווקא, בעוד "שדר" נתפסת מילה רשמית ומכופתרת יותר, אבל אין כל הבדל במשמעות בין שתי המלים, או חלוקה לפי סוגי המדיה. במקורות קיימים זוגות דומים כגון חייט וחייטן, רקד ורקדן, בייב וביבן (מומחה לביובים). דוגמה משולשת: קסם - קוסם - קסמן. דוגמה מרובעת: במאי, ביים, בימאי, ובימר. הראשונים ליוצר ההצגה, האחרונים לאחראי על ענייני הבמה הטכניים. "בַניין" שהיה מקובל בימי הביניים הוא שם נרדף ל"בנאי". דוגמה חביבה: קנווני (המצאה נהדרת של שלונסקי שנשכחה) לצד קניין – מילה חדשה חדשה. וגם זוג בן ימינו: חשמלאי וחשמלטור.
317
שואל/ת: מה המינוח הנכון: "זכרו לברכה" או "זכרונו לברכה"?
רוביק עונה:
גם וגם. "זכרונו לברכה" הוא ביטוי תלמודי. "זכרו לברכה" מתבסס על פסוק ממשלי: "זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב".
318
שואל/ת: מה הקשר בין "להוכיח מישהו" ו"להוכיח משהו"?
רוביק עונה:
מדובר באותו פועל בבידול משמעות. "להוכיח משהו" פירושו להביא עובדות התומכות ברעיון או בהשערה כלשהם. "להוכיח אשמה" פירושו להביא ראיות לאשמה. להוכיח משפט מתמטי: להביא ראיות לתקפות המשפט. מכאן שם העצם "הוכחה". "להוכיח מישהו" פירושו לגעור במישהו, להציג בפניו את מעשיו הרעים, כמו בפסוק המקראי "את אשר יאהב - יוכיח". מכאן "תוכחה". המשותף לשני השימושים כמו גם ל"וויכוח" ו"נוכח לדעת" שנגזרו מאותו שורש, וכ"ח, הוא הרצאת טענות, הצגת רעיון לוגי או מוסרי בצורה מסודרת ומנומקת.
319
שואל/ת: מה נכון, "שׁוֹנִי" או "שׁוֹנוּת"?
רוביק עונה:
ההבדל הוא בשימוש. "שוני" מתייחסת בדרך כלל למצבים ותופעות בחיי היומיום, בעוד "שונות" משמשת בעיקר בכתיבה מדעית או סטטיסטית.
320
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם יש משמעות שונה ל"איני" לעומת "אינני", "אינו" ו"איננו"?
רוביק עונה:
"אינני" ו"איננו" נפוצות מאוד במקרא. "איני" ו"אינו" נפוצות מאוד בלשון חכמים ולשון ימה"ב, ואינן מצויות במקרא. בעברית החדשה שתי הצורות נהוגות, אבל "איני" נחשבת גבוהה מעט יותר. בלשון הדיבור מעדיפים על שתיהן את "אני לא", "הוא לא".
321
מנחם לדור שואל/ת: מה ההבדל בין 'הוגן' ל'הגון', מתי משתמשים בזה ומתי בזה?
רוביק עונה:
'הוגן' מתייחס בדרך כלל לעולם המעשה: מסחר הוגן, משפט הוגן. 'הגון' הוא תכונה של אדם. במקורות משמעות שתי המילה דומה: מתאים, כמו במדרש החביב הבא באבות דרבי נתן : "הלומד תורה בילדותו, דומה לבחור שנשא בתולה, שהיא הוגנת לו, הוא הגון לה, והיא מתנפלת עליו, והוא מתנפל עליה. הלומד תורה בזקנותו, למה הוא דומה? לזקן שנשא בתולה. היא הוגנת לו, והוא אינו הגון לה. היא מתנפלת עליו, והוא מתרחק ממנה".
322
שואל/ת: איך קרה שהביטויים "עומד ל..." ו"הולך ל..." מבטאים אותה המשמעות, כאשר הן למעשה מילים הפוכות במשמעותן?
רוביק עונה:
בשני המקרים מדובר בפעלי עזר המציינים התרחשות עתידית. "עומד לרדת גשם" היא הצורה הקלאסית, המופיעה גם במקורות. "הולך לרדת גשם" היא צורה דיבורית המושפעת מהאנגלית, כמו במשפט it's going to rain.
323
שואל/ת: מתי יש להשתמש במונחים חבר, עמית ומבוטח בהתייחס לחברי קופות החולים והביטוחים המשלימים שלהם?
רוביק עונה:
בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי משנת 1995 נקבע שכל תושב בישראל יהיה מבוטח באחת מקופות החולים מעצם היותו תושב המדינה. בעקבות זאת יצאו מהמילון "חבר קופת חולים" או "מבוטח קופת חולים", שכן תושב ישראלי מבוטח מתוקף החוק ולא מתוקף שייכותו לקופה. "עמית" הוא מי שמצטרף מרצונו ובכספו לשירותי הבריאות הנוספים (שב"ן). "חבר" היא מילה נרדפת ל"עמית", וכמעט אין משתמשים בה בתחום ביטוח הבריאות. לאלה יש להוסיף שני ביטויים נוספים: "חולה", מונח שקופת חולים כללית ומכבי מעדיפים שלא להשתמש בו מאז 1998, במסגרת שינוי אסטרטגי ואימוץ התפיסה של "שירותי בריאות כלליים". לעומתו חדר למילון הביטוח הרפואי המונח "לקוח", המבטא תפיסה שיווקית יותר.
324
שואל/ת: מתי יש לומר "יש", ומתי "ישנו" או "ישנם"?
רוביק עונה:
עדיף להשתמש ב"יש" כשהדבר אפשרי, אך המגבלות רבות. "יש" מופיע בדרך כלל לפני הנושא ("יש תמורה לאגרה", "יש אלוהים"), בלי יידוע (ולכן הסיבוך הכרוני בסוגיית "יש לי הספר"), ובלי התאמה למין ולמספר של הנושא. "ישנו" מותאם לנושא ("ישנן בנות") אך כשהנושא מיודע הוא יופיע בדרך כלל אחריו ("הספרים ישנם").
325
מתתיהו החשמלאי ממכבים שואל/ת: "למה מנסים לכפות את הכינוי 'מהפכה' למתרחש במצרים? האם לא היה נכון יותר להשתמש במילה 'התקוממות עממית'? ובכלל, מה ההבדל בין מהפיכה להפיכה?
רוביק עונה:
מתתיהו החשמלאי צודק. מהפכה היא החלפה של השלטון כולו, כולל צורת המשטר וכל המערכות העומדות בראשו, וזה לא מה שקרה או עומד לקרות, בינתיים, במצרים. הפיכה היא החלפת השלטון בתוך הדרגים העליונים, ללא השתתפות העם, בדרך כלל על ידי הצבא, וגם זה לא מה שקרה במצרים. התקוממות עממית היא אכן תיאור מדויק של מה שהתרחש במצרים, כמו גם בטוניסיה.
326
שואל/ת: נראה שהפועל "נלחם" הוא הפועל היחיד בבניין נפעל הסביל שיש לו משמעות פעילה. מה, למעשה, ההבדל בין "לחם" לבין "נלחם"?
רוביק עונה:
"נלחם" היא הצורה המקובלת במקרא, לצד "לחם", הנדירה יחסית. משמעות פעילה אינה נפוצה בבניין נפעל, אך הבניין אינו משמש רק למצבים סבילים, ויש בו הופעות רבות של פועל חוזר: "נכנס" (הכניס עצמו), "נפטר" (פטר עצמו) ועוד.
327
עדי מחיפה שואל/ת: אשתי ואנוכי תהינו רבות על ההבדל בהגדרה בין 'כוס' ל'ספל'. על פי הגדרות שונות שמצאנו עולה השאלה, האם ההבדל בין השתיים הוא קיומה של ידית (בספל) או אי קיומה (בכוס)? האם תלוי מהו החומר ממנו עשוי הכלי? האם כלי מזכוכית בעל ידית המשמש לשתיה חמה יקרא 'ספל' או 'כוס'?
רוביק עונה:
סוגיית הידיות אינה פתרון, שכן יש ספלים ללא ידיות וכוסות בעלי ידיות. אם ללכת בעקבות האנגלית, ספל (cup) הוא על פי שמו בעל צורת גביע, בעוד כוס (glass) עשויה זכוכית, אך בעולם של כוסות נייר ופלסטיק גם ההבחנה הזו נופלת. בתנ"ך הגודל דווקא קובע. 'ספל' הוא קערה לנוזלים, 'כוס' היא כלי שתייה, קטן יחסית, אך בדימוי המודרני כוס גדולה מספל. עניין הטמפרטורה לא פותר את הסוגיה. "כוס קפה" או "כוס תה" מוגשים לעיתים קרובות בספלים, בעוד השוקולדה החמה מוגשת בדרך כלל בכוסות. "רב מילים" מגדיר את הספל כתת-סוג של כוס, שהוא "בעל ידית, לרוב מחרסינה", ומתרגם mug. אם לדון על פי השימוש הנפוץ, ההבחנה בין השניים היא בצורתם. לספל יש בדרך כלל צורת מתעגלת וגובהה דומה לקוטרה, לכוס צורה גלילית וגובהה עולה על קוטרה. שנעשה תה?
328
עודד חן שואל/ת: האם נכון לומר "להגביר את העוצמה" של הרדיו או הטלוויזיה, או "להגביה"?
רוביק עונה:
יש גם אופציה שלישית: "להעלות" את העוצמה (או הווליום, בלועזית), והבחירה היא עניין של טעם. "להגביה" מתייחס להבחנה בין "עוצמה גבוהה" ו"עוצמה נמוכה", ובדרך כלל בכיוון ההפוך נשתמש ב"להנמיך" או "להוריד". "להגביר" מתייחס לכך שעוצמה גבוהה היא בהגדרה חזקה יותר, וזו בעיני הצורה המדויקת ביותר.
329
שואל/ת: עומר מפתח תקווה שואל: האם ניתן להשתמש בשם הפועל "להשים" (שורש שי"מ) כמו "להגדיל", או שצריך להשתמש בצורה הרגילה "לשים"?
רוביק עונה:
אפשר להשתמש בבניין הפעיל של השורש "שים" כשמדובר בגרימה (לגרום למשהו להיות מונח במקום כלשהו או במצב כלשהו), אך לא מאוד מקובל. בספר יחזקאל, למשל, נכתב "והשימותיהו". גם הביטוי הנפוץ "מבלי משים" הוא בהפעיל. רוב ההופעות של השורש הן בבניין קל גם כשמדובר בגרימה, כמו "ואשימה תל עולם" בספר יהושע.
330
צבי לבנקופף שואל/ת: האם נכון לומר "לקחתי תרופה" כשאני משתמש בה? האם לא עדיף לומר "נטלתי"?
רוביק עונה:
"לקחתי תרופה" היא דוגמה נוספת להסתערות הפועל "לקחת" על תחומים שונים, וגם כאן בהשפעת השפה האנגלית: take medicine, take a pill, ועוד. "נטלתי" היא מילה גבוהה אבל לגיטימית, ואין הבדל משמעות בינה לבין "לקחתי".