שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
רות לוי שואל/ת: מה ההבדל בין 'רק' ל'בלבד'?
רוביק עונה:
מילים אלה הן דוגמה למילים נרדפות המשמשות בדרכים שונות, במבני משפט אחרים ועוד. המשמעות זהה: בידול מרכיב, קבוצה, תנאי וכו' מן הכלל. עם זאת לעיתים קרובות אין להחליף ביניהן: "רק רציתי לומר..." לא ייאמר "בלבד רציתי לומר". המשפט: "הכניסה לבעלי תו ירוק בלבד" ידרוש שינוי במבנה: "הכניסה רק לבעלי תו ירוק". כך גם בצירופים: "לא בלבד ש..." לא יומר ב"לא רק ש..." וכדומה.
2
שמחה ליברמן שואל/ת: "היה אפשר" (צריך, יכול...)/"אפשר היה". מה ההבדל?
רוביק עונה:
'אפשר היה' ראוי יותר אך 'היה אפשר' אינו שימוש שגוי. אין הבדל במשמעות. בלשון חז"ל 'היה אפשר' בא תמיד אחרי מילת שלילה: לא היה אפשר'.
3
אורי בית אור שואל/ת: מה ההבדל בין יבשה, אדמה, קרקע, ארץ? מה ייחודה של כל מילה?
רוביק עונה:
לארבע המילים יסוד סמנטי משותף: הקליפה המוצקה הגלויה של כדור הארץ, כל מה שאינו מכוסה מים. ההבדל הוא בשימושים ובבידולים. 'יבשה' היא האנטונים, מילת ההיפוך של ים: 'המלחים ראו את היבשה מתקרבת'. 'אדמה' היא החומר ממנו עשויה הקליפה המוצקה, בדרך כלל זו שאינה סלעית: 'האדמה בעמק מתאימה לחקלאות'. 'קרקע' היא השטח של הקליפה המוצקה, שאותו אפשר לחלק, להעניק קניין ומכאן שמשמעותו משפטית: 'לכל יישוב הוקצתה קרקע לחקלאות'. 'ארץ' היא מילה גנרית, היא מתייחסת לעיתים רק לחלק המוצק (הוא נפל על הארץ), לעיתים למכלול פני כדור הארץ כולל הימים, ובדרך כלל לצרכים מדיניים: ארצות העולם. אם נמיר בכל אחד ממשפטי הדוגמה את המילה שנבחרה במילה אחרת נראה שהנרדפות בדרך כלל בלתי אפשרית.
4
יניב שואל/ת: האם יש הבדל בין "מִנֶּגֶד" ל"לנֶגֶד"? למשל במשפט כגון זה: "לנגד עיניו חלפו ציפורים". האם זה קביל להחליף את המילה "לנגד" למילה "מנגד"? כלומר ל"מנגד עיניו חלפו ציפורים"?
רוביק עונה:
יש הבדל. 'לנגד' פירושו מול: מול עינינו חלפו ציפורים. 'מנגד' פירושו מן הצד השני, מן הכיוון ההפוך. במקרה זה הציפורים אינם חולפים על פנינו אלא עפים לכיווננו. במקרא 'לנגד' פירושו גם 'בהשוואה ל...'.
5
רותי שואל/ת: מה ההבדל (אם יש בכלל) העקרוני בין 'ניתן' ל-'אפשר'?
רוביק עונה:
כאשר המילים באות לפני שם הפועל אלה מילים נרדפות: "אפשר להגיע לגליל דרך כביש שש", "ניתן להגיע לגליל דרך כביש שש". עם זאת, ב'ניתן' יש יסוד של תקנה, אפשרות שנוצרה בידי אדם, בעוד 'אפשר' מתייחס לפוטנציאל באופן כללי יותר. יש משפטים רבים שבהם אין להחליף בין המילים, כולל אחרי מילת שלילה: בלתי ניתן/בלתי אפשרי. 'ניתן' משמש גם כפועל בבניין נפעל, 'אפשר ש...' במשמעות יתכן.
6
רותי שואל/ת: מחפשת את ההבדל הניואנסי בשימוש של המילים: חקר, ומחקר. נשמע לי יותר נכון (אבל אני לא יודעת למה) לומר: המוסד לחקר חיות, ולא: המוסד למחקר חיות. אשמח לשמוע מה אתה חושב.
רוביק עונה:
'מחקר' משמש בשני הקשרים. מחקר ספציפי בנושא מוגדר ("נערך מחקר על השפעת משבר האקלים על דובי הקוטב"), או מילה כוללת המתייחסת לפעילות המדעית בכלל (ד"ר קורצשלוס עוסק במחקר). 'חקר' הוא התהליך המדעי המתרחש בתחום כלשהו לאורך זמן ועל ידי חוקרים שונים: "במכון ויצמן עוסקים בחקר המוח", "האגודה לחקר שפה וחברה בישראל" ועוד.
7
אילן ספיר שואל/ת: האם אתה מסכים כי אין מילים שהן ממש נרדפות? תמיד קיים הבדל של מדרג או ניואנס. אם אכן – מה ההבדל בין צניעות וענווה?
רוביק עונה:
יש מילים נרדפות ממש, אבל בדרך כלל יש לא רק ניואנס מבדיל במשמעות, אלא גם בידול בשימוש. בכל מקרה, ענווה וצניעות קרובות מאוד כשמדובר בתכונות אנוש, ובדרך שבה מציג עצמו אדם מול העולם והסביבה. ואולם 'צניעות' זכתה למגוון שימושים רחב בהרבה: הסתפקות במועט, שמירה על קוד לבוש קפדני לנשים, יחסי מין בעגה החרדית ועוד, ולא נאמר "הוא חי חיים של ענווה". 'ענווה' נותרה בעולם הרגש ועמידת האדם מול עולם.
8
יניב ולדמן שואל/ת: הזמנתי שניים מחבריי לערב "על האש" אצלי במרפסת. קבענו שחבר אחד יביא שיפודים, חבר אחר יביא סיחים ואני אביא שישליק. אני חושש ששלושתנו נביא את אותו המזון. האם אלו מילים נרדפות לאותו האוכל, או שיש הבדל ביניהם?
רוביק עונה:
שיפודים (ובשפה תקנית: שַפודים) וסיחים הן מילים מקבילות בעברית ובערבית, סיח' פירושה בערבית שפוד. הם מייצגים צורת צלייה באמצעות הנחת המזון הנעוץ בשפוד על גחלים, ובה ניתן לצלות כל מזון שהוא, בשר, דג או צמחוני. 'שישליק' היא צורת הטיפול בבשר מסוגים שונים, פרגית, בקר, כבש ועוד, על ידי חיתוכו לנתחים קטנים, המתאימים לנעיצת השפוד. בסיכום ביניכם לא קבעתם את הדבר החשוב, והוא מהו המזון שאתם רוצים להניח "על האש".
9
משה מגן שואל/ת: בעניין הפונוגרף והפטפון, שמעתי לא פעם שאת הפטפון המציא אדיסון, ואני שמעתי בלשן ידוע ברדיו שסיפר שאת הפטפון המציא מהנדס צרפתי בשם פטֶה ומכאן פטה-פון. מה הנכון? ומעניין לעניין באותו עניין, מהיכן בא הגרמופון?
רוביק עונה:
אדיסון המציא את הפונוגרף, האחים הצרפתים פָטֶה את הפטפון. אלה שני כלים שונים. פטפון הוא קובץ גרסאות מעודכנות של הגרמופון, כלי שהומצא על ידי הגרמני אמיל ברלינר ב-1888. פירוש השם הוא הקלטת קול.
10
אלי בן דוד שואל/ת: האם המלים נבל ו-נול (מנובל, מנוול) בעלות אותה משמעות? מתי אומרים כך ומתי אומרים אחרת? מה הקשר ל'נבלה' שהיא במשמעות של פגר?
רוביק עונה:
השורש נב"ל הוא בעל שתי משמעויות קרובות: כמש, תש כוחו (הפרח נבל), וביזה, גידף, התייחס בגסות (ניבל את פיו), שרואים בו הרחבה של המשמעות הראשונה. נבֵלה מתייחסת למשמעות הראשונה – מה שאיבד את כוחו ואת חיותו, אם כי המילה הורחבה בסלנג לאדם גס ומרושע, ומכאן גם 'מעשה נבָלָה'. נו"ל היא צורת משנה של נב"ל. במשמעות השנייה: מנוּוָל, ובראשונה – ניווּל במשמעות עוני ומסכנות. השורשים קרובים מאוד אבל יש בידול: נבָלה ולא נוָולה, מנוּוָל ולא מנובּל (צורה שהתיישנה).
11
משה מגן שואל/ת: שמעתי דעות לכאן ולכאן בנושא הבא אך תשובה נחרצת עדין אין. מה ההבדל, אם יש, בין יבשת לאי?
רוביק עונה:
אלה מונחים שונים בשדה הסמנטי הגאוגרפי. 'אי' היא יבשה המוקפת מים מכל עבריה. 'יבשת' היא חלק מן האזור היבשתי של כדור הארץ, על פי החלוקה המקובלת לשש יבשות. כל היבשות כוללות בתוכן גם איים. אוסטרליה היא גם יבשת וגם אי, ואפשר לטעון בדוחק שגם יבשת אמריקה על שלושת חלקיה היא אי.
12
רות שואל/ת: מה ההבדל העקרוני בין 'לטעות' ו-'לשגות'?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות לכל דבר. 'לשגות' הוא פועל במשלב גבוה מעט יותר מהפועל הנפוץ 'לטעות'. שגה הוא פועל מקראי, טעה – תלמודי, אם כי השורש טע"ה מופיע במקרא, למשל בהפעיל: הִטעה.
13
גיל שואל/ת: מדוע יש שתי צורות למילה שמשמעותה הלב שלי (ליבי ולבבי)? מה ההבדל ביניהן?
רוביק עונה:
לב ולבב הן מילים נרדפות. שורש המילה לב הוא כפול, לב"ב. הוא בא לידי ביטוי בדגש חזק: לִבִּי, או בשמיעת העיצורים על דרך השלמים: לְבָבִי. גם צורת היחיד היא בשתי גירסאות: לב לצד לבב (יין ישמח לבב אנוש). בתנ"ך כ-600 הופעות ל'לב', וכ-250 ל'לבב'. בצורה השלמה נמצא גם את המילים 'לבבי' כשם תואר, לביבה, מלבב ועוד.
14
גל שואל/ת: במקרים שונים, כגון בשיר "מה חולמות האיילות", יש שימוש במילים ג'ולים וגולות כדברים שונים ולפעמים (מחיי היומיום כילד) כמילים נרדפות. האם זאת השפעה צלילית בלבד של jewel או שיש הבדל משמעותי בין שתי המילים?
רוביק עונה:
ג'ולים וגולות בהקשר המשחק הן מילים נרדפות, כמעט זהות. גֻלָּה מן השורש גל"ל היא מילה מקראית שפירושה כדור עגול, כמו בתיאור 'גולת הכותרת'. מכאן אומצה גם כשם לכדורי המשחק הקטנים, גם בהשפעת שימוש דומה בערבית. ג'ולים היא מעין תיקון יתר המעניק למילים נופך סלנגי או לועזי, ואולי ל-jewel יש כאן השפעה.
15
רות שואל/ת: האם יש הבדל במשמעות של המילים הבאות: הנחה, השערה, סברה?
רוביק עונה:
המילים קרובות במשמעות ומשותפת להן מחשבה המסבירה דבר מה, אבל טרם נמצא לה אישור או ביסוס. 'הנחה' היא במידת מה חזקה יותר מהשערה, שבה יש יסוד של ספקנות. 'סברה' היא מילה כללית, מחשבה או דעה מקובלת, אבל כזו שאינה מבוססת על יסודות מדעיים או עובדתיים, ומכאן גם 'סברת כרס'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >