שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יחזקאל כהן שואל/ת: מה מקור המלה ״מישר״ בתור דרגת קצונה בשירות בתי הסוהר?
רוביק עונה:
על פי המקרא המילה קשורה ליושר ולמשפט צדק. בניגוד לכלאי וגונדר הקשורים לפיקוד ולעולם הכליאה, מישר היא מילה מופשטת, ולא נמצא הסבר מדוע נבחרה.
2
ישראל שואל/ת: מה מקור המילה 'האם'? קשורה למילה אם? איך נוצרה?
רוביק עונה:
אִם וכן הַאִם הן מילים מקראיות. אם היא מילת תנאי (אם אשכחך ירושלים – אז תשכח ימיני). האם היא צירוף ה' השאלה+אם, והיא מציגה את מבנה התנאי כשאלה, שיש לה שתי תשובות אפשריות.
3
משה מגן שואל/ת: ידוע לי שקיקיוני זה משהו בן חלוף. מהיכן באה המילה קיקיוני? והאם זה קשור איך שהוא לעץ הקיקיון שממנו מפיקים שמן קיק?
רוביק עונה:
קיקיוני הוא שם תואר בעברית החדשה שנגזר מ'קיקיון', שהוא שיח המופיע בספר יונה. קיקיון שם הוא שיח שצמח ונבל תוך זמן קצר, ומכאן גם הביטוי התלמודי 'קיקיון דיונה', דבר שהוא בן חלוף. מזרעי הקיקיון מייצרים שמן קיק.
4
עידו שואל/ת: אשמח לשמוע ממך מה מקור המילה מוסך.
רוביק עונה:
מוסך במקרא הוא בניין מקורה. בעברית החדשה הוא משמש רק למבנה לתיקון מכוניות. השורש הוא סכ"ך – מוסך הוא מבנה שסוכך עליו גג.
5
ענת שואל/ת: מה מקור המילה קנטה (זולה בחוף הים)?
רוביק עונה:
החיפושים אחרי המקור עלו בתוהו. הסבר אפשרי הוא שזהו קיצור של 'קנטינה', אך הוא קלוש. כל מידע יתקבל בברכה.
6
רות שואל/ת: מה מקור המילה בוידעם?
רוביק עונה:
נראה שמדובר בשיבוש של המונח הגרמני Dachboden, עליית גג. המילה boydem מופיעה גם בטורקית במשמעות היה גבוה, אך לא נראה ששפה זו השפיעה על היידיש.
7
שי שואל/ת: רציתי לשאול האם ייתכן שהמונח צ'חלה מגיע מהמילה הערבית ضحلة (דחלה/צ'חלה- רדודה).
רוביק עונה:
צ'חלה בז'רגון העירקי היא בחורה רדודה, פרֵחה במרוקאית או צצקע ביידיש. המקור הוא הכחל, האיפור המוכר גם בביטוי "בלי כחל ושרק". צ'חלה היא 'המאופרת'. בניב העירקי יש במקרים רבים חילופי כ' בצ', כמו כפחה-צ'פחה.
8
אבישי סימון שואל/ת: תוכל בבקשה לבאר לי את מקור קריאת ההתפעלות 'פששש'?
רוביק עונה:
זו קריאה אונומטופאית. כך נשמעת קריאה ספונטנית של התפעלות, כאשר פ' היא עיצור בעל כוח והוא מוביל לש' ארוכה המשלימה אותו. אין לה מקור אחר בשפה.
9
אודי שואל/ת: רצוני לדעת על מוצא הפועל "לחרבן". האינטואיציה הלשונית שלי אומרת שאם במשתנה הפעולה שנעשית היא השתנה, הרי שהפעולה שתעשה במחראה תהיה החראה. האם אני צודק, ואם כן כיצד נוצרה צורה חדשה עם ב' ו-נ'?
רוביק עונה:
'חרבן' הוא פועל שנגזר ממילת הסלנג הוותיקה חֶרבון. מקורה בערבית: חַ'רְבַּאן (מקולקל, פגום). במשמעותה המקורית כוונתה תקלה הוא כישלון, והפועל חרבן פירושו קלקל. הקרבה לעיצורי ח"ר הנקשרים להטלת צואה העניקה לפועל חרבן משמעות נוספת.
10
דרורה מרגוליס שואל/ת: מה מקור המילה מַסְקָנָה? מניין היא הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
'מַסְּקָנָה' היא מן השורש נס"ק, שממנו נגזרים גם הפועלים הִסּיק והוסּק. הצורה המיוחדת הזו מקורה במילה הארמית מסקנא המופיעה בתלמוד, המסתיים במילה זו: "ומסקנא הכי הואי", והסיום כך היה. הצורה העברית 'מסקנה' מופיעה בלשון ימי הביניים.
11
אדם שואל/ת: מה מקור המילה התעצמות (להיות גדול או חזק יותר)?
רוביק עונה:
'התעצמות' היא שם הפעולה של הפועל התעצם. המילה מופיעה בספרות ימי הביניים, כמו בפרשנות רלב"ג לספר שמואל: "ידמה שנתעצמה כפי יכולתה לחלוק על רצונו, ואולי הכאיבה אותו בזה ההתעצמות שהיה ביניהם", והכוונה כאן לריב וויכוח, בעקבות הפועל 'התעצם' במסכת סנהדרין: "שניים שנתעצמו בדין". משמעות נוספת שמקורה בלשון ימי הביניים היא השתדלות ומאמץ. משמעות ההתגברות מופיעה בספרות ההשכלה, בעקבות המשמעות המקובלת של השורש עצ"ם הקשורה בכוח וגבורה: עוצמה, עוצם, עצום ועוד.
12
אילנה שקדי שואל/ת: מה המקור למילה "פרובלמה"?
רוביק עונה:
'פרובלמה' במשמעות בעיה היא הצורה הרוסית של המילה, המופיעה במתכונת דומה בשפות רבות. באנגלית, גרמנית ופולנית המילה היא problem, בהגיות שונות. המילה הרוסית שומרת על הצורה היוונית המקורית, שפירושה המילולי להשליך דבר מה קדימה.
13
גדי רביב שואל/ת: מי ומתי חידש את השימוש במילה שביתה בעברית כתרגום ל-strike?
רוביק עונה:
'שביתה' היא מילה תלמודית שפירושה הפסקת העבודה בשבת. בימי הביניים פירושה הפסקת פעילות. המעבר מכאן למשמעות העכשווית של הפסקת עבודה יזומה לצורך השגת מטרות בתחום השכר או תנאי העבודה טבעית. השימוש הראשון המתועד במילה הוא בעיתון המליץ משנת 1892, והמחדש הוא הסופר והעיתונאי י"ח טביוב. הוא כותב: "הסופרים העבריים ... נועזים לאיים 'בשביתה' (סטרייק) אם לא ימלאו הקוראים משאלות קיבתם, כמו שהם, הסופרים, ממלאים משאלות לב הקוראים". בהמשך מתרבה השימוש במילה, אם כי יש גם שימוש במילה שהציע בן יהודה: 'אימור', בעקבות שימושים שונים במקורות, ואילו את המילה שביתה ייחד בן יהודה למשמעות חופשה: "בתוך המושבות נסגרו בתי הספר על מסגר לימי השביתה הגדולה עד ראש חודש חשוון" (1898).
14
חנן שואל/ת: מה מקור המילה טרללה? ידוע כי ביוונית המילה τρέλη פרושה שגעון או משוגע. יש קשר?
רוביק עונה:
מאחר שאין הסבר מניח את הדעת איך הפכה טרללה מניגון תמים למשוגע, אין לשלול את האפשרות הזו. יש להסתייג ולומר שכמעט לא נמצא השפעות של היוונית על הסלנג הישראלי.
15
יסמין הארון שואל/ת: אני חוקרת על המילה הזדמנות, ויש לי כמה שאלות בנוגע למילה: היכן הופיעה לראשונה המילה, האם נשארה בשימושה המקורי או שחל שינוי בדרך השימוש בה, מהם השינויים שחלו במילה במהלך השנים?
רוביק עונה:
המילה 'הזדמנות' נוצרה בלשון ימי הביניים ומופיעה בכתבי הרמב"ם. היא שם הפעולה של הפועל התלמודי נזדמן, שפירוש התרחשות מקרית. בעברית זכתה המילה למשמעות קרובה ומרחיבה: אפשרות הנקרית בדרכו של אדם.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >